קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהובלת פרופ' אריאל קושמרו בשיתוף עם דר׳ איתי בר-אור מהמעבדה המרכזית לנגיפים במשרד הבריאות, פיתחה כלי להתראה מוקדמת בפני התפרצות קורונה בהתבסס על בדיקת מערכת הביוב בשכונות ובערים. המחקר נערך בחלקו במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה, שהקים נשיא אוניברסיטת בן-גוריון פרופ' דניאל חיימוביץ לטובת מציאת פתרונות מהירים וישימים למאבק במגיפה העולמית.

תוצאות ראשונות של המחקר מצביעות על נוכחות של הנגיף בשפכים במקומות שונים בארץ, בהם בשפכים המרוכזים של גוש דן ובאופן ספציפי בשפכים של העיר בני ברק, באופן התואם להתפרצות שהייתה בעיר. הממצאים מראים שאזורים אחרים בגוש דן  נמצאו בשלב זה שליליים. לפיכך, החוקרים סבורים כי דגימה וניטור של ביוב ושפכים עשוי להצביע על קצב התפשטות הנגיף. למחקר חשיבות רבה למניעת התפרצויות שכן על פי הספרות המדעית שחרור הוירוסים בצואה והופעתו בשפכים מקדים את הופעת תסמיני הקורונה. עם זאת, טרם ידוע  האם הנגיף נשאר מדבק בביוב.

"מטרת הפרויקט היא לספק התרעה לנוכחות של קורונה באוכלוסייה באמצעות ניטור השפכים הגולמיים שמגיעים מהערים", מסביר פרופ' אריאל קושמרו מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטה "התוצאות מראות שאכן ניתן לזהות את הוירוס בביוב בשיטות מולקולאריות. בשיטה זו נוכל לספק מידע לגבי רמת הנגיעות בקורונה באוכלוסייה, לאתר אזורים בעייתיים ולספק התראה ראשונית  היכן מתחילה התפרצות. בשיטה שפיתחנו אפשר לדגום בנפרד כל עיר ובהמשך גם לבדוק ברמת השכונה", מוסיף פרופ׳ קושמרו, "נוכחות של וירוס בביוב מלמדת שבאותו אזור יש אנשים נגועים וככל שרמת הוירוסים בביוב עולה, המשמעות היא שיש יותר אנשים נגועים. ניתוח כמות הוירוסים בביוב ביחס לכמות האוכלוסייה יאפשר בעתיד לקבוע כמה אנשים נגועים יש באותו איזור וכך נוכל להתריע על אזורים שמתחילה בהם התפרצות ועל משרד הבריאות לנקוט בצעדי מנע כמו סגר וריבוי בדיקות. מנגד אפשר לבדוק אם כמות הוירוס יורדת בעקבות פעולות שננקטו ולקבוע האם הן אפקטיביות".

צוות המחקר נמצא בשלב של פיתוח השיטה והוכחת היתכנות כאשר בשלב הבא ייבדק האם ישנו מתאם בין כמות החולים לכמות הוירוס בשפכים בערים שונות וכן האם הנגיף עדיין מדבק בשפכים.  מדינת ישראל היא מובילה עולמית בשימוש חוזר במי שפכים בעיקר לצרכי חקלאות, ומכאן החשיבות לקבוע האם הנגיף שמועבר דרך צואה לביוב נשאר מדבק.