חדשות

עוד הוכחה: יהודים ישבו בבאר שבע כבר לפני 2,000 שנה!

חדשות4 באפריל 2019    2 דקות
0

אב"ג ורשות העתיקות חושפות, בחפירה ארכיאולוגית, לפני הקמת שכונת "רקפות", עדויות לחיים פעילים של יהודים בעיר הקדומה

עוד הוכחה: יהודים ישבו בבאר שבע כבר לפני 2,000 שנה!
אלפי שנות התיישבות. הארכיאולוגית שירה בלוך מחזיקה פך בן 2,000 שנמצא בחפירה | צילום: רשות העתיקות

הערבים, המתנגדים לקיומה של מדינת ישראל, לא יאהבו את הידיעה הבאה: בחפירה ארכיאולוגית, שמנהלות בימים אלה, אוניברסיטת בן גוריון ורשות העתיקות, ביוזמת משרד השיכון והבינוי, לפני הקמת שכונה “רקפות” החדשה בצפון באר שבע (בהיקף של 4,150 יחידות דיור), במסגרת הסכם הגג, מתגלות עדויות על חיים יהודיים פעילים, שהתנהלו בעיר עוד לפני 2,000 שנה.

 

ל”שבע” נמסר, שבין היתר, נמצאו באתר החפירות נר עם עיטור מנורה, מהקדומים המוכרים במחקר, כלי גיר שלא מקבלים טומאה ושרידי מגדל תצפית. באתר, המתוארך למאה ה-1 לספירה (סוף תקופת בית המקדש ה-2) ועד מרד בר כוכבא (135 לספירה), נחשפו גם פתחים שהובילו, ככל הנראה, למחילות מסתור או מילוט, שנחפרו בקרקע.

לדברי מנהלי החפירה, ד”ר פטר פביאן מהמחלקה למקרא ארכיאולוגיה ומזרח קדום באב”ג וד”ר דניאל וורגה מהרשות, “שרידי היישוב משתרעים על פני שטח של יותר מ-2 דונם, וכוללים מבנים ומתקנים שונים. בין השאר, נחשפו מתקני אפייה, בורות אשפה קדומים ומערכת תת קרקעית, שייתכן ששימשה כמקווה טהרה. סימני השריפה העזה, שהתגלו על חלק מהשרידים באתר, מעידים על משבר שעבר היישוב, ככל הנראה בתקופת המרד הגדול, סביב 70 לספירה”.

“אחת ההופעות הקדומות”. שבר הנר עם עיטור המנורה | צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

האתר נמצא בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה הקדומה, בסמוך לתוואי דרך, שהובילה מאזור תל שבע אל מישור החוף הדרומי. סביר להניח, שהמיקום האסטרטגי היווה סיבה להקמת מגדל תצפית איתן, שבסיסו התגלה בחפירה, והוא משתרע על 10 מ”ר. נראה שגרם מדרגות לולייני הוביל ל-2 הקומות העליונות, שלא שרדו. בתקופה הרומית המאוחרת, נלקחו אבני המגדל, לצורך בנייה באתרים סמוכים. בנוסף, נמצאו באתר עשרות מטבעות נחושת, שמרביתם שייכות לתקופת הנציבים הרומיים. חלק מהמטבעות הוטבע בעיר אשקלון, וחלקם בערים שונות ברחבי האימפריה הרומית.

ממצא מיוחד, שהתגלה בחפירה, הוא שבר נר מטיפוס, המוכר במחקר כ”נר דרום” יהודאי. החשיפה עוררה התרגשות גדולה, כאשר לאחר ניקוי הנר, נמצא עליו עיטור של מנורת 9 קנים. ד”ר פביאן וד”ר וורגה מציינים, ש”נראה שזו אחת ההופעות הקדומות, המוכרות למחקר של מנורה באמנות”. מעניין לציין, שבנרות הבודדים מסוג זה שהתגלו עם דוגמת מנורה, המנורה אף פעם איננה מוצגת עם 7 קנים, כפי שהייתה בבית המקדש, אלא עם 8 – 11 קנים. הסיבה לכך, לפי התלמוד הבבלי, היא שלא יוצרים מנורה בשביל שימוש ביתי, הנראית בדיוק כמו מנורת המקדש.

9 קנים. ארכיאולוג הרשות אבינועם להבי עם שבר הנר, הנושא עיטור מנורה | צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

הציבור מוזמן לסיורים בחפירה הארכיאולוגית ביום שני הקרוב, ה-8 בחודש, בין 15:00 ל-17:00. הכניסה חופשית. פרטים בעמוד ה”פייסבוק”: “רשות העתיקות לגעת בעבר”.

כתבות נוספות בחדשות

0

האם עוד ועדה תקטע את רצף ההתאבדויות...

ועדה ציבורית שמינו שר הבריאות ו"הכללית" תבחן את 4 מקרי ההתאבדויות בבית החולים ממאי 2018, ותציע מתווה להמשך פעילות המעורבות והמניעה שכבר הופעלו ב"סורוקה" לפני כשנה

חדשות26 בינואר 2020    2 דקות
0

אופקים: שיקום נוסף לנחל ותיקים

900 אלף שקלים יושקעו בפרויקט בידי הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל, שאישרה כ-100 מיליון שקלים לקידום 93 פרויקטים סביבתיים חדשים ב-2020

חדשות26 בינואר 2020    דקה אחת

כתיבת תגובה