ועדת המשנה לתכנון ובנייה באר שבע בראשות מ"מ ראש העירייה ומחזיק תיק ההנדסה טל אל על, המליצה באחרונה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לאשר תוכנית בנייה של "מבנה מסחרי ברחוב יוספטל" שבשכונה ד', שכללה שינוי ייעוד קרקע משטח ציבורי פתוח (שצ"פ) למסחר.

סגנית מנהלת מחלקת תכנון באגף ההנדסה ברשות, האדריכלית יסכה סמנה, הסבירה לחברי הוועדה שנכחו בדיון בנושא, ש"מדובר בעצם במגרש מסחרי שהבינוי בפועל פולש לשצ"פ. והוא למעשה רוצה להגדיל את השטח המסחרי, ולהפוך את כל השצ"פ לשטח אפור, לשטח מסחרי. מה שייחודי במקרה הזה, שמבחנה קניינית השצ"פ נמכר לו, וזה בבעלות פרטית שלו. אנחנו ממליצים על פיתרון שמתחשב בנסיבות, ויחד עם זאת רואה את טובת הציבור; הפיתרון כולל הגדלה של השטח המסחרי בדיוק בהתאם לבינוי הקיים, ולא מעבר, כדי שיישאר כמה שיותר שצ"פ".
מהנדסת העיר האדריכלית תמר פוריה, הוסיפה: "אנו בעצם מאפשרים גם את השימוש הציבורי וגם את השימוש המסחרי". סמנה הדגישה: "אין ספק שיש אינטרס ציבורי; כולנו מכירים את כל הקיוסקים הקטנים שגם בבינוי הקיים שלהם וגם בנראות שלהם הם זקוקים לשיפור. ובמסגרת התוכנית הוא עושה את השיפור הזה, מעבר לזה שגם היום יש צורך של כל הקיוסקים למרחב מוגן, וזה חלק מהדרישות שלנו".
אל על ציין, ש"אין לנו בעיה מבחינה ציבורית; זה שירות לציבור בסופו של דבר, הקיוסק. הקיוסקים של פעם שהיו 4 – 8 מ"ר, הם לא רלוונטיים להיום. יש לנו הזדמנות להסדיר קיים, אנחנו בעד להסדיר קיים, ובתנאי שהאינטרס הכללי הציבורי שהשטח הנותר הוא יישאר ברשות הציבור. זה האיזון, אני חושב שהוא חכם, נכון, מידתי".

תמר פוריה. "מאפשרים גם את השימוש הציבורי וגם את השימוש המסחרי" | צילום: באדיבות עיריית באר שבע

מ"מ יו"ר ועדת המשנה מוטי בן יהודה, העלה סוגיה בעייתית משהו בעניין: "מאחר שבדרך כלל איננו נכנסים לנושאים קנייניים, אנו גם לא מתעסקים עם זה, אבל ההחלטה שלנו היא בעצם החלטה שהיא גוזרת את" העניין "הקנייני, בכל מקרה היא גוזרת אותו. ולכן יש לי שאלה כאן שהיא קשה: האם כתוצאה מההחלטה הזאת שאנחנו נצביע עליה היום, מחר עיריית באר שבע יכולה ללכת ולשים שם ספסלים לטובת הציבור על השטח הפרטי שהוא שלו, מבלי להלאים לו את השטח"?

היועץ המשפטי של העירייה והוועדה, עו"ד חיים טורקל, השיב: "לא, אתה לא יכול; כל הפקעה ש"וועדת המשנה "עושה, היא קודם כל עושה את התוכנית, ומשנה את הייעוד לשטח שהוא שטח ציבורי, שאפשר להפקיע אותו. השלב הקנייני הופך לשלב ההפקעה, כשאתה מפקיע. אחרי שתפקיע, תוכל לעשות בזה כשלך".

אל על: "צריך להבין, לא אנו מכרנו את הקרקע; הקרקע לא שייכת לעיריית באר שבע, היא שייכת לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י). יש לנו את המקרה הזה, ולצערי יש לנו עוד מקרים, ואנחנו הולכים להעלות את זה בפניהם; לא מקובל עלינו שרמ"י מוציאה לשיווקים קרקעות ציבוריות. אני עכשיו מנסה לפרוט בפני הוועדה את שיקול הדעת של ההמלצה, ובתקווה שהיא תקבל גם את האישור שלכם: יש מצב נתון. איך עשו בלי תיאום איתנו, אבל זאת עובדה כרגע: הבן אדם מחזיק בבעלות פרטית על שטח שהוא שצ"פ. כמה שזה נשמע לא הגיוני, זאת הסיטואציה. אנו אומרים לא, אנחנו מכשירים לך, מסדירים, אנחנו קוראים לזה הסדרה של הקיים, איפה שזה הופך להיות מסחרי לכל דבר ועניין. בנסיבות האלה, הוא הופך להיות שטח מסחרי מלא. כל השאר נמצא בייעוד כמו שהוא היום, לא משנים אותו, משאירים אותו שצ"פ לטובת הציבור, ואנו גם מכניסים תנאי שהשטח הזה יהיה פתוח ונגיש לציבור".

עו"ד חיים טורקל. "אחרי שתפקיע, תוכל לעשות בזה כשלך" | צילום: ארכיון "שבע"

יו"ר האופוזיציה משה ינאי, הביע את התנגדותו לאישור ההמלצה לוועדה המחוזית: "אני חושב שאם הקרקע הוא קנה אותה, ולא משנה באיזה תעריף, וצריך ליישר אותה ולהביא למצב שהקרקע היא שלו, והיא שלו, להפוך אותה כולה לפרטית; אולי זה יעלה יותר כסף, אולי תגבו ממנו אגרה, השבחה, אינני יודע מה".

יו"ר הוועדה לא הסכים: "צריך לעשות את האיזון בין הצורך שלו לצורך של הציבור, או קיי? וזה התפקיד שלנו בדיוק, לראות את הצורך הפרטי אל מול הצורך הציבורי". לבסוף, אושרה ההמלצה (במספר דרישות) ברוב מצביעים, תוך התנגדות ינאי.