אומנות

יוגב וענונו – מנהל עמותת "הומא"

יוגב וענונו | צילום: פרטי

בשנה העברית האחרונה, הצליחה העמותה להשפיע יותר ויותר על הפעילות התרבותית והאומנותית בבאר שבע ובנגב, בין היתר בעזרת כספי מענק שקיבלה על זכייה בפרס מפעל הפיס לתרבות ואומנות

מאת: יעקב סיטרוק-דהן

התפתחות התרבות בבאר שבע בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה העברית החולפת, נזקפת רבות לזכות עמותת "הומא" בניהולו של יוגב וענונו. איש השנה של עיתון "שבע" בהתנדבות, וענונו (38, נשוי לסיגל ואבא לנבו וארבל) פועל בקהילה המקומית כמעט כל ימיו.

לדבריו, "בתקופת הנוער שלי, הייתי מדריך בקייטנות וב'אחריי!' – גיוס ושירות משמעותי. לאחר מכן, עבדתי בפנימיית 'אשלים' בפוטו-תרפיה עם נערים בעזרת צילום; יש לי תואר בצילום ממכללת 'ספיר'. בין לבין, תמיד הייתה לי מעורבות חברתית, למשל בקבוצה שלפני כעשור, התחילה להביא את פרויקט 'תגלית' לבאר שבע, והיום כבר 'תגלית' זה משהו שרואים אותו די הרבה בעיר. הרעיון היה להביא קבוצות של 'תגלית' ולהראות להם את באר שבע, ולגרום להם לחוות את העיר בצורה אומנותית-חווייתית. ביחד עם חברים הקמנו בשנים האחרונות, את עמותת 'הומא – קהילת יוצרים בנגב', חבר'ה צעירים שהתרבות והאומנות בעיר חשובים להם מאוד. חבלי הלידה היו קשים, כמו בכל דבר, אבל ברוך ה', יש לנו הצלחות לא מעטות, כמו הפקת פסטיבלים וארגון קבוצת אומנים שתפעל ביחד לטובת קידום התרבות".

וענונו מוסיף: "לפני כשנה וחצי, במרץ 2022, קיבלנו את המבנה שלנו, 'בית הומא' ברחוב ארלוזורוב שבשכונה ג'. מאז, נפתח לנו המזל, עם עשרות פעילויות: הרצאות, סדנאות, מופעים, תערוכות ותצוגות שאנחנו מקיימים למען הציבור הרחב, וכמובן למען האומנים. אנחנו מחזיקים כמה קבוצות ווטסאפ שאחת מהן ממש נותנת עבודה פיזית לאומנים, ונקראת 'הזדמנות לאומנות'. מדי פעם, אנחנו מעלים הצעות עבודה. פונים אלינו לעשות פרויקטים, כמו צביעת קירות, העברת סדנאות וכדומה, ואנחנו עם הקהילה של האומנים שלנו מספקים את העבודה. בפן האישי, יצא לי לצלם איזשהו פרויקט צילומים מאוד מעניין שנקרא 'מסעות'. הפרויקט, בליוויה האומנותי של עפרה הראל, עוסק בסיפורי המסע מאתיופיה לישראל של תשע נשים מדהימות שפתחו את ליבן ויצרו עבודות מרגשות וחזקות. התערוכה הייתה כבר בכנסת ובבית הנשיא (אחת העבודות גם ניתנה לאשת הנשיא, מיכל הרצוג), ובקרוב תוצג בבית התפוצות".

השנה גם זכיתם בפרס מפעל הפיס.

"נכון, לפני מספר חודשים, הודיעו לנו שזכינו בפרס מפעל הפיס לתרבות ואומנות בקהילה. מתוך 77 רשויות שהגישו בקשה לזכות בפרס הזה, אנחנו זכינו. כמובן, מי שהגישה אותנו הייתה עיריית באר שבע, באמצעות ראש מינהל התרבות יאיר נגיד, שמלווה את 'הומא' לאורך כל הדרך. הפרס הזה גם נתן לנו הכרה וחשיפה וחיבור עם עוד ערים בפרויקטים שונים וגם מענק של 30 אלף שקל שמסייע לנו לקדם את הפעולות שאנחנו עושים. אחת הפעולות שאנחנו מקיימים עכשיו עם המענק הזה שקיבלנו, נקראת 'לימוד הומא'. הרעיון הוא בעצם שאומנים מעבירים סדנאות לאומנים אחרים וכך מעשירים את עולם הידע שלהם באמצעות שיתוף ידע. התחלנו את הפרויקט לפני כשבועיים, וכבר התקיימו במסגרתו שתי סדנאות. הוא 'מתגלגל', וזה ממש נחמד. אומנים באים ומקבלים עוד כלי שיהיה להם לארגז הכלים ומתקדמים לסדנה הבאה. מובן שהאומן שמעביר את הסדנה מקבל שכר הולם על הדבר הזה, וכולם יוצאים נשכרים. אנחנו לוקחים את המענק ממפעל הפיס ומחזירים אותו חזרה לקהילה".

מה התוכניות שלכם לשנה העברית הקרובה?

"התוכניות לשנה הקרובה הן להמשיך לפתח ולייצר תוכן חדש ומקורי, שונה בנוף. השאיפה שלנו היא להתחיל כבר השנה את תוכנית הרזידנסי, שהות אומן, שאנחנו כל כך מייחלים לה. העניין הוא בעצם להביא אומנים גם מחו"ל וגם ממקומות אחרים בארץ לגור בבאר שבע לתקופת זמן מוגבלת, ליצור בבאר שבע, להשפיע על העיר, לייצר תוכן, להציג תערוכה ולעשות טוב".

קולינריה

מסעדת "בסטורי"

"בסטורי" | צילום: אריאל גמון

עם מחמאות ממבקרי אוכל, קוקטיילים מוטרפים ורשימת המתנה של אורחים, מסעדת "בסטורי" הביאה סטנדרט של אוכל, אלכוהול ואווירה שלא הכרנו

מאת: ליאור לרנר

הסצנה הקולינרית בבאר שבע התפתחה בשנים האחרונות. מי שללא ספק, עשתה הכי הרבה "רעש" השנה, וברעש אנחנו מתכוונים לרעש חיובי, היא מסעדת ה"בסטורי" שזכתה למחמאות ממבקרי אוכל, ממבלים וממי לא. הנוסחה פשוטה: מצד אחד, מנות טעימות ומיוחדות פרי יצירתו של השף והבעלים אלעד אלברטו לוי. מצד שני, קוקטיילים שהולכים טוב מאוד עם האוכל או סתם עושים ראש טוב, פרי מוחה הקודח של הבעלים השותף, ליה מוחגולי. והכול קורה בבר קטן עם אווירה מעולה, מה שיוצר מתכון מנצח.

ההתחלה של ה"בסטורי" לא הייתה פשוטה. ליה ואלעד פתחו את הבר בפברואר 2020, וחודש לאחר הפתיחה הרשמית, כבר נאלצו להרים את הכיסאות ולסגור את השערים, בעקבות הגבלות הקורונה: "אלעד ואני היינו שכירים. שנים שמסעדנות זה משהו ש'בוער' בנו. ישבנו על בירה של סוף יום, ופשוט אמרנו: 'בוא נפתח מסעדה'. ההבדל הוא שבעבר דיברנו על זה, והפעם התחלנו באמת ליישם, לחפש מקומות, וזה קרה אחרי עבודה קשה. כתבנו מתכונים, ציירנו ושרטטנו כל עמדה ואת הוויז'ן שלנו, ונולדה לה מסעדה קטנה בתחנת דלק", מספרת ליה על הימים הראשונים של ה'בסטורי'. "אלעד ואני החברים הכי טובים כבר המון שנים. הוא אחראי על המטבח, פרודוקטים, סחורות וספקים. אני אחראית על האלכוהול, העובדים ומשרד אחורי. אנחנו משתדלים כמה שפחות לגעת בתחומי האחריות של השני", היא מספרת על מערכת היחסים עם השותף.

מה הקוקטייל ומה המנה האהובים עלייך?

"קוקטייל אהוב: האנגובר, קוקטייל על בסיס וויסקי מעושן ושרטרז ירוק. מנה אהובה: כדורי חציל (למרות שאני לא אוהבת חצילים, זו המנה הכי טעימה)".

מה רגע השיא שלך השנה?

"קשה לשים אצבע על רגע שיא. אנחנו מתייחסים לכל יום כאל רגע שיא, כל בוקר שאנחנו עוברים על רשימת המוזמנים כדי להכיר את שמות האורחים המוזמנים, אורחים שהתלבשו יפה, דאגו לבייבי-סיטר ובאו לחגוג איתנו במסעדה. בלי האורחים שלנו, זה לא היה קורה".

מה מתכננים לשנה הבאה?

"בעיקר להמשיך לחדש, לשפר, לשמח, לשכר ולהשביע את האורחים שלנו".

מה את מאחלת לשנה הבאה?

"בריאות, אהבה ואחדות בעם ישראל. לחיים".

מוזיקה

מירל מאור עמרם

מירל מאור עמרם | צילום: עדן זמר

עם אלבום חדש ועבודה עם מוזיקאים ורקדנים צעירים מבאר שבע, מירל מאור עמרם מביא את הראפ וההיפ הופ לבאר שבע

מאת: ליאור לרנר

לא על הרבה אנשים אפשר להגיד שהם אחראים לפריחתה של סצנה. על מירל מאור עמרם (30), אפשר. במסגרת עבודתו ויחד עם מחלקת הנוער בחברת כיוונים ו"סברס", הובילו לפריחתה של סצנת הראפ וההיפ הופ בבאר שבע, והביאו לערבי במה פתוחה עם מאות בני נוער שצמאים למוזיקה צעירה, מקומית ובועטת: "במסגרת 'סברס', אלטרנטיבה אומנותית לנוער, אנחנו אחראים על פרויקטים של יצירה מקורית, אירועי שיא וסדנאות לנוער. כחלק מהפעילות, יש לנו ליין של במות פתוחות שרץ כבר שלוש שנים ב'חלוץ 33'. בשנה האחרונה, שמנו לב שהמון אומנים שעושים היפ הופ, מבקשים לתפוס מיקרופון. בסוף האירועים יש מעגלי פרי-סטייל שגדלים בכמות האנשים והקהל. בנוסף, הפקנו את פסטיבל '808' בקיץ שעבר, פסטיבל היפ הופ דרומי שמאגד בתוכו ראפרים, רקדנים, אומני גרפיטי ואוהבי התרבות. הקהל הצביע ברגליים, והייתה הצלחה גדולה, והיה מרגש לראות את זה. ההיפ הופ ללא ספק, חווה את תקופת תור הזהב שלו", מספר מירל.

מירל גדל בבית מוזיקלי, מה שמיד הפך אותו לכזה. בקרוב יוציא מירל אלבום חדש, בועט, עם אמירות חברתיות, שבעקבותיו כבר יצאו כמה קליפים לרשתות החברתיות: "גדלתי בבית מוזיקלי שבו כולם שרים. אז ככה שלא השאירו לי ברירה. דחפו לי מיקרופון ליד כשהייתי בן 3. באחרונה, הוצאתי אלבום חדש, האלבום נקרא 'פוליטיקה ושאכטות'. פוליטיקה – בינו לבינה בחברה. זה אלבום שעבדתי עליו בתקופת הקורונה ומכיל 10 קטעים. אלבום צבעוני ומגוון. עם טקסטים ציניים וחשופים לצד לחנים עמוקים גרוביים וצבעוניים. זה מה שאני אוהב בהיפ הופ – שאתה יכול לחבר בין כל כך הרבה ז'אנרים מוזיקליים ולעשות מה שבא לך".

אתה עובד הרבה עם בני נוער בעיר. מה אתה חושב על דור העתיד?

"יש לנו נוער שמבין, מעריך ומוקיר תרבות, שמצביע ברגליים, רוצה לשמוע ולצרוך תרבות. יש כאן חבר'ה מוכשרים בערימות, ואת חלקם כל המדינה הולכת להכיר".

מה אתה מתכנן לשנה הבאה?

"לשחרר את האלבום ולעשות מופע השקה גדול, כאן בבאר שבע".

מה אתה מאחל לשנה הבאה?

"שהשנה הזאת תהיה יותר 'משוגעת' מקודמתה. להרים הילוך בהפקות ולעשות דברים שלא נראו במחוזותינו קודם".

צילום עדן זמר

חינוך וקהילה

נועה אבודיאן

נועה אבודיאן | צילום: פרטי

עם תואר "נערת השנה" של עמותת "שוות", ספר שכתבה ופעילויות חברתיות, נועה אבודיאן, עוד לא בת 18, מעוררת השראה בקרב בני ובנות הנוער

מאת: ליאור לרנר

נועה אבודיאן בת 17 וחצי היא תלמידת כיתה י"ב במקיף א' בבאר שבע. היא מפעילה עמוד אינסטגרם בו היא משתפת בכל יום משפט אחר להעצמת בני נוער. באמתחתה כבר ספר שכתבה ועוד אינספור פעילויות חברתיות: "בכיתה י' התחלתי להיות מש"צית בבית הספר שלי במקיף א' , שם אנחנו מדריכים ילדים בשכבה ט' ומובילים את פעילות השל"ח בבית הספר לצד מורי השל"ח. בנוסף, זכיתי ב'נערת השנה הארצית' דרך עמותת 'שוות' – עמותה שהוקמה במטרה לאפשר לנערות לחזק את תחושת הערך העצמי שלהן. מתוך 100,000 נערות בחרו בי כנערת השנה של ישראל במקום ה-3. העברתי הרצאה דרך העמותה לבנות צעירות על הספר שלי והדרך שעברתי להוצאת הספר. בנוסף, אני יח"צנית מסיבות ואחראית על הפקת מסיבות תחילת השנה וסוף השנה של שכבה י"ב. אני מתוכננת השנה לצאת למסע בפולין ולחילופי משלחות בספרד".

ספרי קצת על הספר שכתבת?

"הספר שלי הוא לא ספר רגיל. אין בו עלילה מסוימת, גיבור או התחלה, אמצע וסוף. הספר מכיל קטעים קצרים שמעבירים את המסר בקלות. הספר מדבר על החיים כמו שהם – בלי פילטרים, בלי מסיכות – הכי אמיתי והכי מהלב. יש בספר המון נושאים שמתקשרים לכל גיל אפשרי, ילדים יכולים לדמיין את זה, נערים יכולים להזדהות עם זה, מבוגרים יכולים להיזכר ברגעי הנערות שלהם. הספר מדבר על המון נושאים שחלקם עוסקים באהבה, איך להתגבר על פרידות, התגברות על משברים, שיפור הביטחון העצמי, ביקורות, רשתות חברתיות, אהבה נכזבת, אהבה בריאה, ריבים עם אנשים ועוד. הספר מסכם באמת המון נושאים שנמצאים במקום אחד".

למה דווקא ספר בעידן שאף אחד לא קורא ספרים?

"בחרתי דווקא להוציא ספר בעקבות עמוד משפטים שאני מנהלת, ולהפתעתי גם בעידן הזה שבו רוב האנשים מחוברים לרשתות חברתיות, יש כאלה שכן קוראים ספרים .בגלל שידעתי שהספר שלי הוא לא ספר רגיל כמו כל שאר הספרים, ידעתי שגם אנשים שפחות עוסקים בעולם של הקריאה והכתיבה יתעניינו בו. גם אני לא קראתי ספרים לפני הספר שלי, ועובדה שגם אני התחברתי לעולם הזה בזכות הוצאת הספר שלי".

אבודיאן כאמור, פעילה מאוד, כמו כל בני הנוער, ברשתות החברתיות: "יש לי 3 עמודים שאותם אני מפעילה במהלך היומיום שלי .אני מפעילה את עמוד הטיקטוק שלי יש לו 43,000 עוקבים .בעמוד הזה אני מעלה ולוגים שלי ממהלך היום, סרטונים שמעוררים הזדהות בקרב אנשים, סרטוני ריקוד וסרטונים עם תוכן מצחיק. בעמוד האינסטגרם הפרטי שלי אני משתפת את חיי האישיים. אני מעלה לשם תמונות, סרטונים שלי, חוויות שאני חווה, טיולים, גם משברים. אני ממש משתפת את מהלך היום שלי. בעמוד העסקי שלי שזה עמוד המשפטים, אני מעלה משפטים, קטעי כתיבה וסרטונים שמעוררים השראה והזדהות .אני עוזרת שם לאנשים בפרטי בהודעות ומייעצת להם מה לעשות ואיך אפשר להתמודד עם דברים בצורה הכי פתוחה שיש. אני מאוד אוהבת לתת מעצמי ולגרום לאנשים שיהיה להם טוב ולעזור להם בכל אשר אוכל".

מה את מאחלת לעצמך לשנה הבאה?

"אני קודם כל מאחלת לעצמי ולמשפחתי בריאות, הצלחה בלימודים, הגשמת החלומות שלי, שאני אמשיך להיות פעילה חברתית וברשתות החברתיות ואצליח להשפיע לטובה על בני נוער. מאחלת שנה טובה עם המון אהבת חינם לבני משפחתי ולכל עם ישראל".

אופנה

יולי אביסרור

יולי אביסרור | צילום: פרטי

יולי אביסרור הפכה בגיל 22 לגורו אופנה. עם אלפי עוקבים באינסטגרם, השקות וטיפים, אביסרור היא פאשניסטה במלוא מובן המילה

מאת: ליאור לרנר

יולי אביסרור תמיד אהבה אופנה. בשנה האחרונה, היא לקחה את האהבה צעד אחד קדימה והפכה לגורו של אופנה עבור צעירות רבות שעוקבות באדיקות אחרי כל לוק שלה: "האהבה לאופנה הייתה שם מאז ומתמיד", אומרת יולי. "גדלתי עם אימא שמאוד אוהבת להתלבש ולימדה אותי מה זו תרבות השופינג. היינו הולכות יחד לקניות מגיל קטן, והייתי מתרגשת כשהייתי מוצאת משהו שאני אוהבת. עם הזמן, בערך בגיל 13, הבנתי שאופנה זה מה שאני הולכת לעשות בחיים. לא ידעתי עדיין באיזה מקצוע או באיזו צורה, אבל ידעתי שזה יהיה קשור לאופנה".

כיאה למי שבוחרת את הבגדים שלה בקפידה, עולה מיד השאלה כמה זמן לוקח לה לבחור את האאוטפיט המתאים: "להתארגן בבוקר זה ממש תלוי באם יש לי רעיון ללוק שאני רוצה ללבוש או שאני מחליטה להרכיב מאפס. אני גם מאוד אוהבת להתארגן ברגוע ולשתות את הקפה שלי. אז בוא נגיד עד שעה וחצי לוקח לי להתארגן. איך יודעים להרכיב את הלוק המושלם, זו שאלת השאלות. אני חושבת שכל עוד יש שם השקעה בפרטים הקטנים ונוח לך, אז זה יעבוד. אני אומנם אוהבת לוקים לא מתאמצים, אבל גם בהם צריכה להיות השקעה מינימלית כדי לא להרגיש שסתם זרקתי על עצמי משהו".

האמנת שתהפכי למודל לחיקוי עבור צעירות רבות?

"האמת שכן. מתחילת הדרך ועד עכשיו, אני מאוד מאמינה בעצמי וברצונות שלי להגיע רחוק. אני כמובן, לא תופסת לגמרי את גודל הדבר, ותמיד מופתעת ומתרגשת כשמישהי עוצרת אותי ברחוב ואומרת לי שהיא עוקבת אחריי, אבל ללא ספק, האמנתי ואני מאמינה שיש לי אמירה בעולם האופנה".

מה את מאחלת לשנה הבאה?

"לשנה הבאה אני אאחל בריאות, אושר והגשמה עצמית ושתהיה לכולנו שנה טובה, מתוקה ומלאה בסטייל".

ספורט

שני פרידמן

שני פרידמן | צילום: אילן שי

שני פרידמן  (30), ששיחקה בליגת העל ופרשה בגלל פציעה, העלתה העונה את קבוצת הנשים של הפועל ICL ב"ש/דימונה מליגה א' לליגה הלאומית, כשהיא משלבת בין שחקניות מקומיות לשחקניות חיזוק, ומצליחה להרחיב את תשתית השחקניות הצעירות במועדון

מאת: אילן שי

שני משתפת במה שהיה העונה בקבוצה: "העונה האחרונה הייתה מאתגרת ומאוד משמעותית מבחינה מקצועית ותשתיתית. בשנה הראשונה שלי בתפקיד, המשימה המרכזית הייתה לחזק ולייצר בסיס חזק לכדורסל הנשים בבאר שבע ובדרום בכלל. עשינו את זה באמצעות גיוס שחקניות מקצועיות לקבוצת הבוגרות, חיזוק השחקניות הצעירות שגדלות במועדון ומתן מעטפת רחבה שכללה גם הכשרה בתחומי אימון וספורט.

"המועדון שם לעצמו למטרה לקדם את כדורסל הנשים בעיר ובאזור הדרום, וקטף הישג היסטורי של עליית קבוצת הבוגרות לליגה הלאומית. החתמנו שחקניות צעירות לטווח ארוך, יחד עם שחקניות ותיקות יותר, ושילבנו גם שחקניות שגדלו במועדון לאורך השנים. לשמחתי הרבה, אחרי עבודה קשה של כל הצוות והשחקניות, הצלחנו לעשות זאת, ואנחנו מכוונות גבוה לשלב הבא. אני שמחה מאוד שעמדנו במטרה ועלינו לליגה הלאומית, ושלשחקניות שגדלות במועדון יהיה לאן להסתכל ולהתפתח, והן יוכלו לשחק ברמות הגבוהות ביותר בארץ.

"מה שמאפיין את התפקיד שאני עושה הוא התקדמות צעד אחרי צעד בעבודה קשה. אנחנו כל הזמן נמצאים בעשייה ומנסים להגשים את האתגר הבא. המועדון כל הזמן גדל ומתפתח, וזה כיף לעמוד באתגרים העומדים בפנינו.

"אחד מהדברים המשמעותיים עבורי זה לראות את מחלקת הנערות גדלה וצומחת ולראות עוד ועוד שחקניות שמצטרפות למועדון ומשחקות כדורסל. השנה, אנחנו במספר שיא במחלקת הנערות, והמטרה היא להמשיך ולהתפתח. בנוסף, יש לנו גם מספר שיא של מאמנות שחלקן גדלו במועדון וחלקן שחקניות בקבוצה הבוגרת, והיום הן מאמנות את השחקניות הצעירות, ומהוות עבורן מודל לחיקוי ודמות משמעותית, ויש לזה ערך גדול בהסתכלות קדימה".

מה היה רגע השיא של השנה הזו, מבחינתך?

"בקבוצה הבוגרת אחד מרגעי השיא, מבחינתי, היה המשחק נגד ברנר בסיבוב השני, אחרי שהפסדנו להן בנקודה בסיבוב הראשון. זה משחק שהכריע את העלייה לפליי-אוף, והיינו חייבות לנצח. במשחק הזה ראיתי את הכוח של המועדון, והמגרש היה מלא בקהל שדחף אותנו. הגענו מאוד מוכנות למשחק, ניצחנו ב-30 הפרש ועלינו למשחקי הפליי-אוף. מובן שגם המשחק נגד כרמיאל בבית שבו עלינו לליגה הלאומית היה רגע מאוד מאושר ומשמעותי עבורי".

מה דעתך על כדורסל הנשים בישראל בכלל ובבאר שבע בפרט?

"כדורסל הנשים שאני גדלתי עליו היה עם שחקניות שהן סמל ומול יציעים מלאים במגרשים בליגת העל, והיום המצב לא כך וחבל, כי בעיניי יש לענף הזה פוטנציאל אדיר. אחד מהדברים שצריך לעשות זה להגביר את המודעות, לייצר שוויון הזדמנויות, להנכיח את הספורט ואת הכדורסל אצל ילדות מגיל צעיר כחלק מהתרבות, לבנות תשתיות מקצועיות, לאתר שחקניות מגיל צעיר ולתת להן את כל המשאבים שהן צריכות כדי להתפתח לרמות הגבוהות.

"את כל הדברים האלה אנחנו מנסים ליישם ולעשות בבאר שבע, ואני מרגישה את זה בשטח. השנה, יש כמות גדולה יותר של שחקניות שהצטרפו למועדון, וכחלק משיתוף הפעולה שלנו עם דימונה, נפתחה לראשונה השנה, קבוצת קט-סל תחרותית לבנות שתתחרה בליגה של איגוד הכדורסל. אני מרגישה שהמודעות הולכת וגדלה בעיר ובאזור בכלל. יש לנו עוד הרבה מאוד עבודה, אבל אנחנו בכיוון הנכון. אני בטוחה שנשיג את המטרות ונמשיך לראות את ההתפתחות של השחקניות בשנים הקרובות".

מה את מאחלת לעצמך לשנה הבאה?

"אני מאחלת לעצמי להמשיך לקום בבוקר ולעשות את מה שאני עושה. אני מאוד אוהבת ומעריכה את המקום שאני נמצאת בו. מבחינתי, להגיע לאימונים ולראות שחקניות צעירות משחקות, מקבלות ערכים לחיים ומגשימות את עצמן, זאת תחושת שליחות, ואני מאחלת לעצמי להמשיך ולעמוד באתגרים ולייצר לשחקניות, בדרום בפרט ובארץ בכלל, את המקום הכי טוב שאפשר כדי שיוכלו להתפתח ולהגשים את עצמן".

תרבות וקהילה

דיאנא קריאף

דיאנא קריאף | צילום: פרטי

דיאנא קריאף, מנהלת אומנותית במינהלת העיר העתיקה בחברת "יעדים", מביאה תיירים ותושבי חוץ לסיורי ברים, אומנות ותרבות בעיר העתיקה, ומזכירה לכולם את סצנת הבילויים ברחוב הכי תוסס בעיר

מאת: ליאור לרנר

דיאנא קריאף (41) היא באר-שבעית שגדלה בשכונה ד', ושמה לה בשנים האחרונות למטרה להחזיר את העיר העתיקה לגדולתה בכל מה שקשור לתרבות, בילוי ופנאי. בעשור האחרון, היא גם מתגוררת בעיר העתיקה.

למה דווקא העיר העתיקה בבאר שבע?

"יש מקום קסום יותר מהעיר העתיקה שלנו? לו יכולתי לשדר את ה-וייב שיש כאן, אז בטח הייתי קוסמת. צריך לחוות אותה כדי להבין ולהאמין. זה לא סוד שהעיר העתיקה רוויה בהיסטוריה מרתקת ארוכת שנים, מבנים עות'מאניים יפהפיים עם ציוני דרך מסקרנים. נכון שכלפי חוץ לפעמים רואים רק חומה אבל כשנכנסים פנימה הלסת נשמטת… חצרות קסומות, מבנים עתיקים והרבה פינות חמד שמתגלות. השילוב של ישן וחדש, הטעמים, הסיפורים ובעיקר האנשים שמאמינים בעיר ואוהבים אותה אהבת נפש".

אירועי הדגל של מינהלת העיר העתיקה הם אירועי ה"סטריט ספוט" בעסקים בעיר העתיקה, סדרת אירועים המתרחשים ברחובות העיר העתיקה ושמים זרקור לחיי הלילה עם תערוכות אומנות, הופעות חיות, מוזיקה ותקלוטים אל תוך הלילה: "יש גם את 'עצמאותיקה' – חגיגות עצמאות ברחובות העיר העתיקה ואפטר סמילנסקי – שיתוף פעולה מהמם עם בוראס בחברת 'כיוונים'. לראשונה, בסיום פסטיבל סמילנסקי, המשכנו את הבילוי תחת שמי המדרחוב אל תוך הלילה. אירוע היפ-הופ וברייקדאנס עם שלושה סטודיואים של מקעקעים ברחוב. אירועי משפחות שעשינו בחנוכה והפנינג ניקיון להגברת המודעות לניקיון סביבתי".

מה מבחינתך, היה אירוע השיא של השנה?

"ערב עצמאות – חד משמעית. היה לנו חשוב לתת מענה לקהל צעיר בגילאי 21 ומעלה, עוד מוקד לבילוי, ולהרים לעסקי הבילוי בעיר העתיקה, ובכלל לשים את העיר העתיקה על המפה. בנינו יחד עם העסקים ליינאפ אלטרנטיבי שהתפרס על שלושה רחובות מרכזיים. רייב אלקטרוני, מוזיקה ישראלית והופעות חיות. נראה לי שהאירוע הזה הוכיח את עצמו. ההייפ שזה עשה, התגובות סביב האירוע היו חיוביות, אם זה מהגורמים העירוניים, הבליינים, בעלי העסקים והאומנים עצמם. אנחנו עדיין באופוריה מלילה שהעיר העתיקה לא ידעה".

מה לא יודעים עלייך?

"שיש לי חלום להיות זמרת, אך לצערי, אין לי כישורים כאלה, ונוסף לזה,  אני סובלת מגלסופובייה. יש לי חרדת במה, ואני נורא נלחצת כאשר הפוקוס עליי במקומות לא נכונים לי. זה תוקף בעוצמות גבוהות, ולכן לרוב אני פועלת מאחורי הקלעים, שם מרגיש לי הכי נח".

מה לא יודעים על העיר העתיקה?

"בא לי לצעוק את הבשורה – העיר העתיקה בהתעוררות. יש מה לעשות בעיר העתיקה. בשנה האחרונה, מינהלת העיר העתיקה חזרה לפעילות, תחת חברת 'יעדים'. מטרת המינהלת היא לייצר תנועה לעיר העתיקה בעזרת תוכן ופרויקטים אמנותיים, במטרה למשוך קהל שיבוא לבלות ולקנות מקומי. יחד עם זאת, הפוקוס שלנו הוא גם לקדם ולפתח את המגזר העסקי. זה משהו שלא היה בעבר. יש כאן ריכוז של עסקי בילוי, כ-15 ברים שפועלים בשעות הערב והלילה. הכול מאוד קרוב גיאוגרפית. כולם ב-וייב צעיר. הברים מלאים בתוכן מקומי, וזה מרגש כל פעם מחדש לראות איך אחד מזין את השני. כל בעלי העסקים כולם באר-שבעים מקומיים. מובן שלא כולם נולדו בבאר שבע, אבל רובם חיים בעיר העתיקה, בעלי עסקים בעיר העתיקה, ויש להם אמונה שלמה".

מה את מאחלת לשנה הבאה?

"להמשיך לחלום ולהגשים. אני מאחלת לעיר העתיקה להמשיך להתפתח ולצמוח. שייפתחו עוד מלא עסקים מגוונים, בעיקר בתי קפה והסעדה. אני חולמת על טיילת מלאה באומנים, כמו הרמבלס, כשכל העסקים ומוסדות התרבות כמו 'תמוז', תיאטראות ומוזיאונים, בתפוסה מלאה עם צעירים, משפחות וילדים, דורות ותיקים מחויכים. ממש כמו בשיר של ג'ון לנון – אימג'ין. אני מאחלת לכולם ולעסקים בעיר העתיקה בפרט שנה טובה מלאה בשגשוג, שלווה ואהבה אינסופית".

בריאות

פרופ' אייל שיינר

פרופ' אייל שיינר | צילום דני מכליס

יו"ר החטיבה למיילדות וגינקולוגיה בבית החולים סורוקה, עשה השנה את הצעד הנוסף והפך לסמכות הרפואית העליונה בדרום בתחום הלידות

מאת: יעקב סיטרוק-דהן

עם מינויו ליו"ר החטיבה למיילדות וגינקולוגיה בבית החולים סורוקה, סגר פרופ' אייל שיינר מעגל, כשהגיע לתפקיד החשוב ביותר במערך הלידה הגדול בארץ. איש השנה של אתר "שבע" בבריאות, מצליח לשלב בעבודתו הלא קלה גם פעילות ציבורית ראויה לציון.

הוא מספר: "הייתה לי שנה מעולה באופן אישי. בריאות זה הדבר הכי חשוב, ואנחנו ממשיכים עם ילודה בכל הכוח. הייתה שנה מאתגרת מבחינת החטיבה, עם הרבה מאוד לידות, מעל 17 אלף לידות, שזה מהמם. אני ממשיך גם במקביל בתחביבים שלי שזה קודם כל תיאטרון באר שבע, פעילות ציבורית כיו"ר הוועד המנהל של התיאטרון, שהיו לו השנה הצגות לפנתיאון – 'אביבה אהובתי' הצגה בלתי נשכחת, ועכשיו 'כולם היו בניי', שאסור להחמיץ. חזרתי עכשיו מאיטליה מתחרות שחייה בינלאומית עם שש מדליות. הוצאנו נבחרת של 'שירותי בריאות כללית', 20 שחיינים, ונסענו לאליפות העולם של הפועל למאסטר. זה היה מאוד נחמד. אתה יודע, משלבים בין רפואה לתרבות ולספורט".

על תפקידו החדש מספר פרופ' שיינר: "אתה בעצם מנהל את כל החטיבה למיילדות וגינקולוגיה. כבר כמה שנים טובות, אני מנהל את מחלקת נשים ויולדות ב'. יש גם את מחלקת נשים ויולדות א'. עכשיו אני מנהל את כל החטיבה – שתי מחלקות הנשים, חדרי לידה, פריון, גינקו-אונקולוגיה וחמש מחלקות יולדות. אני מנהל אדמיניסטרטיבי של הכול. אנחנו גם כל הזמן מפרסמים מחקרים. אקדמיה זה מאוד חשוב. לי אישית יש מעל 600 פרסומים ו-11 ספרים שהוצאתי. אנחנו כל הזמן מתעסקים עם פרסום ומציגים בכנסים בינלאומיים. בשנה שעברה הצגנו איזה 30 עבודות מחקר בכנס בארה"ב. נקווה שגם השנה נציג 'בציר' טוב".

מה התוכניות שלך לחטיבה?

"התוכניות הן להיות חטיבה מובילה בשירות, באיכות ובאקדמיה. יש לנו כל הזמן תכנונים להרחיב את פעילות החטיבה. קיימת תוכנית אב להגדיל ולשפר את המלונאות ולהרחיב את המחלקות. אנחנו כל הזמן בשיפוצים. כל הזמן יש פעילות בינוי בחטיבה. יש לנו 25 מיטות בחדר הלידה, וקיימת תוכנית להגדיל אותו בעוד מיטות ולשפץ את מחלקות היולדות. אתה יודע, אנחנו כמו הורדוס, כל הזמן בונים פה. היעד הוא יום אחד לבנות כאן עוד בניין חדש לחטיבה, במסגרת 'מרכז סבן'. יום אחד יהיה כאן עוד בניין, רק לנשים, אבל אתה יודע, זה עוד מוקדם מדיי, וייקח עוד כמה שנים טובות. זה לא יקרה עכשיו. כרגע, אנחנו בשיפוצים והגדלה של מחלקת נשים ב', ואחרי זה מחלקת יולדות ד'. כל פעם אנחנו עובדים בקטנה עם תוכניות שיפוצים".

מה תאחל לקוראים שלנו לשנה הבאה?

"אני מאחל להם קודם כל, שנת פריון ובריאות. כל היתר, זה בונוס. בריאות זה הכי חשוב. ושנעשה טוב לעצמנו, בלי לפגוע באהובים עלינו. ולחייך תמיד זה טוב. זה לא עולה כסף, וזה עושה טוב ללב למישהו אחר, אבל האיחול הכי חשוב באמת זה בריאות. באמת, בריאות, בריאות, בריאות".