מגזין
יזמות והיי-טק מכיתה ז'
מאות מתלמידי התיכון הרב תחומי עמל רמות בב"ש (מקיף ז'), אותו מנהלת מטי בילו, משתתפים בפעילות מרכז היזמות הפועל בביה"ס. מנהל המרכז, היזם שי מויאל, מספר בריאיון ל"שבע", איך מחזקת הפעילות במרכז גם תלמידים שאינם מצטיינים ומדוע יש סיכויים גבוהים להקמת לא מעט סטארטאפים שיזמו תלמידי המרכז

בעידן המודרני של המאה ה-21, יכול גם תלמיד כיתה ז' להיות אביו מולידו של הסטארט-אפ הבא. בבאר שבע הדבר אפשרי בעיקר במקיף ז', אותו מנהלת מטי בילו, והכל בזכות מרכז היזמות הפועל בבית ספרה, שבראשו עומד היזם שי מויאל. בריאיון לאתר "שבע", מדגיש מויאל (33, באר-שבעי במקור) שבתחום היזמות "השמיים הם לא הגבול".
באמתחתו של מנהל המרכז, שהוא כאמור, יזם בעצמו, שנים רבות של פעילות בחו"ל (ארה"ב, קנדה ודרום אפריקה): "כל חיי, אני עוסק ביזמות. אני יזם טכנולוגי, ויש לי חברת סטארט-אפ. היום אני על קו ב"ש – ת"א, ורוב הזמן בבאר שבע. יש לי חברה שמקימה מרכזי יזמות, ואנחנו גם מספקים תוכנה לניהול מרכזים כאלה".
אז גם בביה"ס אתה עוסק במה שאתה עושה מחוצה לו.
"כן. קודם כל, אני מפעיל את מרכז היזמות במקיף, מגייס תלמידים ודואג שיעבדו יחד בקבוצות. יש תחתיי 200 תלמידים. זה די הרבה. מרכז היזמות מתפקד כיחידה עצמאית שמתווספת למהלך העניינים השוטף בבית הספר. מקיף ז' הוא חלק מרשת 'עמל', וברשת יש כמה מרכזי יזמות. יש להם 70 בתי ספר ושבעה מרכזי יזמות. מרכז היזמות הזה הוקם ב-2016, אבל אני הגעתי אליו רק השנה, ובסיום שנת הלימודים האחרונה אפשר לומר שהמרכז עשה קפיצה משמעותית. הבאתי אליו הרבה קשרים בתעשיית ההיי-טק, עם יזמים ויזמיות טכנולוגיים, ולא רק בבאר שבע".
ההיי-טק הוא חובק עולם, ואפשר ליצור קשרים לא רק בארץ.
"זה נכון, אבל העיסוק שלנו פה בבאר שבע ובדרום בתעשיית ההיי-טק הוא יחסית קטן לעומת מרכז הארץ. אנחנו גם עובדים כדי להביא לשיתופי פעולה עם יזמים, מנחים ומנטורים. גם ממרכז הארץ מגיעים אלינו. זאת אומרת, אני גם מביא אנשים מהמרכז, שייפגשו עם התלמידים וידריכו אותם. אנחנו עורכים סיורים בחברות היי-טק בתל אביב, חברות מאוד גדולות, וגם בבאר שבע".
"כולם מקבלים הזדמנות". תלמידים במרכז היזמות | צילום: אריאל גמון
אתה אומנם רק שנה בתפקיד, ובכל זאת האם אתה רואה שיש איזשהו פוטנציאל להצלחה של יוזמות מקומיות בסביבה המדברית?
"אפשר להתייחס לסביבה. זאת אומרת, לאלמנטים הסביבתיים, אבל האמת שלא הייתה לנו זיקה לתחום הזה של יזמות במרכז היזמות אצלנו. אנחנו עוזרים לבני הנוער להקים איזשהו שירות עצמאי או איזושהי חברה עצמאית. זה תלוי בהם ובמה שמעניין אותם. אני לא בוחר את התוכן. לא אכפת לי מה הם רוצים לעשות. התפקיד שלי הוא לעזור להם להצליח, לסייע להם להתקדם ברמה העסקית, ללמוד דברים חדשים, לפגוש אנשים מוצלחים בתחומם, כדי לקבל מהם השראה, ידע, אולי שיתופי פעולה".
לפחות 20 'כוכבים'
מויאל מודע לכך שנקודת הפתיחה של תלמיד באר-שבעי, גם במקיף ז', לעומת תלמיד שגר באזור המרכז שיש בו הרבה היי-טק וממש סוג של מורשת, היא נמוכה ביותר, וצריך להתחיל בעצם כמעט מאפס: "אם נגיד שזה סולם, אז אנחנו במדרגה מספר 3, ובתל אביב זה מדרגה מספר 9. אנחנו מתקדמים, ואין סיבה שלא נהיה נגיד, בדרגה מספר 7 בסולם. בשביל שזה באמת יקרה, אנחנו צריכים להתחיל לחנך ליזמות, להיי-טק. תראה, היי-טק זו לא מטרה. אין מטרה שבן אדם יעבוד בהיי-טק. פשוט, מה זה בעצם היי-טק? פתרונות לבעיות משמעותיות בעולם שנפרסות ברמה גלובאלית. זה מצריך ממך להגיע לרמה מסוימת של הבנה, של ידע, של יכולת, של התמדה, של התגברות על משברים, של צליחת אתגרים. זאת אומרת, תלמיד בכיתה י"ב או י"א או אפילו ט' או ז', שיש לו את הרצון הזה להיות יזם היי-טק, זה מצריך ממנו להשקיע הרבה זמן והרבה אנרגיה".
מאיזו כיתה מתחילים להשתלב במרכז היזמות?
"כולם, כולם. מכיתה ז' עד י"ב. יש קבוצות לכל שכבה. כולם מקבלים הזדמנות. לא אכפת לנו אם זה תלמיד מצוינות או התלמיד הכי בעייתי מבחינת משמעת, כי היזמות בעצם מאפשרת לבני הנוער לשפר את הסיכויים שלהם לעתיד כלכלי טוב. זה דבר שהוא חשוב ברמת הקהילה והכלכלה, בהסתכלות של 10, 15, 20 שנה קדימה".
"לפעמים, יש גם פוטנציאל אפילו לאקזיט". משמאל, מויאל עם יזמי היי-טק שהשתתפו בפאנל היזמות | צילום: אריאל גמון
הפעילות של תלמידי מרכז היזמות יכולה "להרים" גם את הכלכלה של העיר והאזור, "ואפילו את הכלכלה של המדינה. תלמיד שמתחיל עכשיו ליישם תוכנות בכיתה ט', אחת מהן יכולה להגיע לשימוש באירופה או בארה"ב, וזה אומר רווחים שנכנסים לאזור ולמדינה, וזה משפר פה את החברה שמעסיקה עובדים ומרימה את הרמה הכלכלית ואת הרמה הקהילתית".
מתוך כ-200 התלמידים שהשתתפו השנה בפעילות, כמה מהם יהפכו ל'כוכבים'?
"יש אחלה 'כוכבים' אצלנו, באמת. יש לנו לפחות 20 'כוכבים'. בכיתה ז' יש כמה ובכיתה ח' ובכיתה ט', וב-י', י"א ו-י"ב. יש המון תלמידים ש'צמאים' להדרכה הזו ולחיבורים האלה לעולם האמיתי. וזה התפקיד שלי. תראה, אני לא מורה, ואני גם לא עובד בדרכים של מערכת החינוך. ממש לא מעניין אותי אם התלמיד היה או לא היה בשיעורי היסטוריה או ספרות. מרכז היזמות מקבל את התלמידים ועוזר להם להתקדם במסלול הפרטי שלהם ומלווה אותם. וגם אם יש קשיים, אז הוא תומך בהם. אני אישית תומך בהם, והמנטורים תומכים בהם. עוזרים להם להתקדם בנושא היזמי מגיל צעיר, במקום לבזבז את הזמן כל היום בשוטטות באינטרנט או ברחוב או בסמארטפון. הם עושים משהו משמעותי שיש לו תחולה טובה לעתיד. זה באמת משפר וגם עוזר המון עם בעיות משמעת".
האם יש באמת תלמידים שבזכות המרכז, גם השתפרו בלימודים שלהם?
"תלמידים, באופן כללי, לא רוצים ללמוד. הם חייבים, וכשחייבים לעשות משהו, יש התנגדות טבעית. התלמידים לא רוצים, פשוט לא רוצים ללמוד. אז הם מתמודדים עם המערכת, וזה מעורר הרבה בעיות משמעת, הרבה היעדרויות ובעיות במנגנון הזה, אבל כשתלמיד נחשף למרכז היזמות, אז הוא בעצם נחשף למה שהוא כן רוצה. יש פה משימה לשחק עם שני הדברים האלה, עם המוטיבציות האלה, ולהתנות את מה שהוא כן רוצה במה שהוא חייב, ולאט לאט להתקדם. קצת פה, וקצת פה. זה עוזר המון מבחינת בעיות משמעת לתלמידים מסוימים, כי לא כל התלמידים שלנו הם מפתחי תוכנה. יש גם תלמידים שמאוד מאותגרים בכיתה הרגילה, אבל במרכז היזמות הם אלופים ופורחים ומיישמים תוצרים יעילים מאוד, בונים אתרים, מעצבים דברים, יוצרים סרטוני וידיאו, חושבים על רעיונות, מגייסים חברי צוות נוספים, לומדים על כלכלה, על פיננסים, על ניהול".
חיבור לעולם האמיתי
מנהל המרכז מציין לטובה את מנהלת המקיף מטי בילו ("היא ממש תומכת בכל מערכי היזמות, מאפשרת המון דברים וממש שותפה") ומשתף בתוכניות של מרכז היזמות לשנת הלימודים הקרובה: "בדרך כלל, מה שקורה בבתי ספר זה שמקימים מיזמים, יש רעיונות, אבל אז הם נתקלים באיזושהי תקרת זכוכית. אז אני הקמתי מנגנון שעונה להגדרה של אקסלרטור, מאיץ, שמאיץ תהליכי יזמות. בפרקטיקה מה שקורה זה שמיזמים מובחרים, בין אם זה של תלמיד או בין אם זה של מורה, גם מקבלים תמיכה כספית וגם מקבלים חיבור לעולם האמיתי. לחברות היי-טק או לחברות רגילות לא היי-טק. והם עושים שיתופי פעולה עם העולם האמיתי, מטמיעים את הטכנולוגיות בחברות האלה. עובדים איתן בשיתוף פעולה. לפעמים, יש גם פוטנציאל אפילו לאקזיט, במסגרת בית ספרית, זאת אומרת של בית הספר: קבוצה מבית הספר מפתחת מיזם ומקבלת השקעה ואפילו נרכשת בידי חברה בוגרת יותר".
יפה, אז השמיים הם לא הגבול, מה שנקרא.
"בדיוק. השמיים הם לא הגבול, והיזמות היום, מתחילה בגיל צעיר. לא מכבר, עשינו אירוע סיום מאוד מאוד משמעותי. הגיעו היזמים הכי גדולים בדרום, של חברות ההיי-טק הכי מצליחות. כולם ישבו וענו על שאלות של תלמידים ושימשו מודל השראה עבורם. היה אירוע באמת מדהים. דרך אגב, בפאנל היזמים הזה, היו אנשים מבוגרים שמובילים חברות בשווי עשרות ומאות מיליוני דולרים. בין האנשים האלה ישבה יזמת שהקימה סטארט-אפ אצלנו במרכז, ילדה בכיתה ט' שבנתה מיזם מדהים של הסעות שיתופיות. המיזם הזה קיבל סיקור ב'ידיעות אחרונות' ובערוץ 13. זה פשוט משהו מדהים. יש הרבה עניין במיזם הזה. פנו אלינו לגבי השקעות בו. אנשים רוצים להצטרף אלינו. וזה בסך הכול צוות בכיתה ט', בני 14".
מויאל מסכם: "דרך הפעילות במרכז היזמות, התלמידים לומדים להתנהל. הכול מתחיל בידע. אז אנחנו מביאים את הידע שלא נלמד בבית הספר והם כן רוצים לדעת ומבינים שזה חשוב. יש גם המון שיתוף פעולה עם ההורים. אני במסגרת העצמאית שלי, במסגרת החברה העצמאית, עובד עכשיו על הפצה של הרעיון של המרכז. פנו אליי מהמון בתי ספר, גם בבאר שבע, גם באשדוד. עיריית אשדוד רוצה שנעשה אצלם פיילוט. אז לאט לאט, נפרוס את זה יותר ויותר. בוא נראה. אולי נצליח לגרום לעוד כמה תלמידים לקבל הזדמנות להפוך ליזמים כבר בגיל צעיר".
כתבות נוספות במגזין
דברים שרואים מכאן
את בוקר השבת השחורה, איציק זוארץ, כתב "כאן חדשות" בילה בכלל ביוון. כשהוא הבין את מה שקורה בישראל, הוא עלה על טיסה הראשונה וכשנחת הבין שהגרוע מכל קרה. מאז, הוא נמצא בשטח ונזכר בחברים מהעוטף שאינם
תסתכלו לה בעיניים
נועה ארגמני מבאר שבע נחטפה לעזה בסרטון שהופץ על ידי המחבלים ושבר לכולם את הלב. משפחתה וחבריה דורשים להחזיר אותה ואת שאר החטופים הביתה. עד שכולם כאן, כולנו עדיין שם