מגזין

"קשה מאוד לשנות את הקונספט מעכשיו לעכשיו"

מגזין27 בינואר 2022    9 דקות
0

כך אומר בריאיון ל"שבע" יו"ר החטיבה הפנימית בבית החולים "סורוקה" וראש פרויקט "מגן אבות ואימהות" של משרד הבריאות, פרופ' נמרוד מימון, על רקע פתיחת מחלקה מיוחדת ב"סורוקה" של חולי קורונה ללא תסמינים. "אני באמת חושב שזה הגל האחרון, אבל אני גם מתכונן לאפשרות שאולי זה לא יהיה הגל האחרון", מדגיש פרופ' מימון. רואים את הסוף?

"קשה מאוד לשנות את הקונספט מעכשיו לעכשיו"
צילומים: דיאגו מיטלברג

בשיאו של גל הקורונה החמישי, גל האומיקרון, בבית החולים "סורוקה" חשים בהחלט בעומס, אך לא בהכרח בגלל חולי קורונה רבים, אלא דווקא עקב מחסור גדול של מאות אנשי צוות, שנמצאו חיוביים לקורונה ונשלחו לבידוד. מבית החולים בניהולו של ד"ר שלומי קודש נמסר, שהשבוע פועלות בו שש מחלקות ויחידות לטיפול בחולי קורונה: שלוש מחלקות פנימיות, יחידה לטיפול נמרץ, מחלקה ליולדות ולהרות ויחידה לילדים במרכז סבן לילדים.

בריאיון לעיתון "שבע", מתאר יו"ר החטיבה הפנימית ב"סורוקה" וראש פרויקט "מגן אבות ואימהות" של משרד הבריאות להגנה על האוכלוסייה הקשישה בישראל, פרופ' נרוד מימון, כיצד מצליחים בבית החולים גם הפעם להתמודד בצורה יעילה מול המגיפה העולמית, מה מיוחד בגל הנוכחי לעומת הגלים שקדמו לו, וכיצד המידע שנאסף בשנתיים האחרונות ישמש למלחמה גם במגיפות עולמיות עתידיות.

"הגל החמישי זה גל שהוא שונה מכל הגלים הקודמים", מדגיש פרופ' מימון. "כמות החולים שנדבקו בקורונה היא פנומנלית. אנחנו מדברים על 60 אלף, 70 אלף נדבקים ביום במדינת ישראל. רק מבין אלה שנבדקו. המספרים הם מאוד מאוד גבוהים. עם זאת, כמות החולים שמגיעה לבית החולים היא לא פרופורציונלית לכמות הנדבקים. בגלים קודמים, כשהיו 10,000 נדבקים ביום, היינו כבר רואים אחרי שבוע שבועיים, שחולי הקורונה הקשים, מציפים את בתי החולים. עכשיו, מה שאנחנו רואים זה שמגיעים המון מטופלים עם קורונה. והרי, בית החולים 'סורוקה' הוא בית חולים שהגדיר את עצמו כ-free covid 19 hospital. בית חולים ללא קורונה. זה אומר שכל מי שנכנס ומתאשפז בבית החולים, עובר בדיקת קורונה. ואז, אנחנו רואים הרבה פעמים שחולים שבאים עם בעיות רפואיות שלא קשורות לקורונה (יש לו, לדוגמה, צורך בניתוח. או שיש לו איזה גידול שצריך לטפל בו בהקרנות), אתה עושה לו בדיקת קורונה כשהוא נכנס לבית החולים, ומגלה שיש לו קורונה. והוא מרגיש בסדר, מבחינת הקורונה. ואז, האירוע הזה מייצר לנו בעיות שלא חשבנו עליהן עד עכשיו. זה אחד. בעיה מאוד גדולה נוספת שקורית זה שגם הצוותים הרפואיים נדבקים, לא במהלך עבודתם, אלא במהלך חייהם האזרחיים. הם הולכים לקניות. יוצאים עם המשפחה. נפגשים. ונדבקים בקורונה, כמו שאר אוכלוסיית מדינת ישראל. וזה אומר שהצוותים חסרים, בגלל הבעיה הזאת, כי אתה לא משאיר (בעבודה) צוותים חיוביים לקורונה. אז, יש פה שתי בעיות".

אבל מצד שני, לפי נתוני משרד הבריאות, התפוסה גם ב"סורוקה", יחסית לאמצע וסוף ינואר, היא לא גבוהה. לא התפוסה הכללית (כ-75 אחוז) ולא בפנימיות (כ-66 אחוז ופחות), אבל כשחסרים צוותים, זה מן הסתם יוצר עומסים.

"קודם כל, מי שעובר כרגע בתוך בית החולים, רואה שיש פה ממש אירוע שהוא כמו שיאי הגלים הקודמים. בעיקר בחטיבה הפנימית, שמחזיקה שתי מחלקות קורונה. והיא צריכה לקבל לתוכה גם חולים מיחידות וחטיבות אחרות של בית החולים, שהם נשאי קורונה. הם צריכים טיפול. אתה לא יכול להשאיר במחלקה כירורגית חולים שהם קורונה חיוביים. אתה מעביר אותם למחלקות הקורונה. ומשם אתה מטפל בהם. מי שמנהל את הטיפול זו החטיבה הפנימית. יש למעשה, שלוש מחלקות קורונה בחטיבה הפנימית: מחלקה פנימית ו' פתחה שתי מחלקות קורונה. והן המחלקות הנשימתיות. ויש לנו את המחלקה שלי, פנימית ב', שפתחה מחלקת קורונה המיועדת לחולים עם קורונה אך ללא תסמיני קורונה".

האם ממה שאתה זוכר מגלים קודמים, זה פחות או יותר היה היחס: זאת אומרת, שליש מהחולים בערך הם ללא תסמינים ומאושפזים מסיבות אחרות?

"לא. זה הרבה יותר ממה שהיה בעבר. זה התהפך לגמרי. פעם, היית רואה אחד שניים כאלה עם קורונה. ורוב החולים שהיו מגיעים עם קורונה היו חולי קורונה נשימתיים, עם חמצון נמוך, עם צורך במנשמים ובהנשמה ואקמו. היו גם אנשים צעירים. בני 40, 50 שהגיעו להנשמות. זה היה לפני החיסונים ולפני הבוסטרים. היום, כמעט שלא רואים את זה. זה עדיין קיים, בעיקר באנשים שלא חוסנו, אבל כמעט שאתה לא רואה את הדברים האלה. אתה רואה יותר אנשים זקנים כאלה, שהקורונה פגעה בהם כמו נגיף נשימתי אחר. נגיד, כמו שפעת. ובגלל שיש להם המון מחלות רקע, זה דרדר אותם. אז, זה הרבה יותר בולט. וכמובן, הקבוצה הענקית הבולטת האחרת זה אנשים שהיו צריכים להתאשפז מסיבות אחרות. ובדיקות שעשינו להם מצאו שהם חיוביים לקורונה".

בריאיון קודם לעיתון "שבע", לפני כשנה, אמרת שהגל הראשון היה מין "אדווה" לעומת הגל השני. איפה היית ממקם את הגל החמישי מול הגלים האחרים?

"תראה, הוא קשה, ברמת היכולת להמשיך ולקיים את בית החולים עובד, כשצוותים מאוד חסרים. המון חולים נזקקים לבידוד. ואתה מזיז אותם מהמקומות הרגילים שלהם. וזה מייצר אתגרים אחרים לגמרי. התוצאות הרפואיות של הקורונה עצמה הן הכי פחות קשות. זה ברור לכולם. מספרי החולים שנפטרים מקורונה הם יותר נמוכים ממה שהיה בגלים הקודמים".

לאור מה שאתה אומר עכשיו, למה בעצם צריך מחלקה מיוחדת של קורונה לאנשים שהגיעו לבית החולים לא בגלל קורונה? אולי אפשר לטפל בהם במחלקות שלהם, בבידודים מתאימים.

"זו שאלה מצוינת. תראה, קודם כל, כשאתה בתוך מגיפה, קשה לך מאוד לשנות את הקונספט מעכשיו לעכשיו. כלומר, ההבנה שהאומיקרון הוא לא מסוכן כמו הווריאנטים הקודמים, לוקח זמן לעכל אותה. אתה עדיין נאמן להגדרות שהגדרת בתחילת הדרך: קורונה זאת מחלה שדורשת בידוד. דורשת התמגנות. דורשת מחלקות מיוחדות. לשנות את הקונספט באמצע גל, זה דבר ששום מדינה בעולם לא יכולה לעשות. ועד שאתה תגמור לשנות את הקונספט שלך, הגל הזה כבר ייגמר. ואנחנו מספיק חזקים במערכת הבריאות, כדי לקיים את הגל הזה לפי ההגדרות הישנות, אבל אתה צודק. יש המון קולות במערכת, שאומרים: 'בואנ'ה, אתם השתגעתם. מה זה האומיקרון הזה? זה לא דלתא'".

אנשים אומרים שזה צינון…

"נכון, אבל בבית החולים יש לא מעט אנשים עם מערכת חיסונית ירודה. חולים מאוד פגיעים. חולים אונקולוגיים. חולים המטולוגיים. חולי מחלות רקע, שהחשיפה הזאת לחולי קורונה, אם לא תישאר נאמן לקונספט המסורתי כפי שהוגדר, עלולה לפגוע בהם. המורכבות היא מאוד גדולה. בנוסף, הווריאנט הקודם  עוד לא נעלם ממדינת ישראל. הוא עדיין פה. וזה בנוסף לאומיקרון, שהוא במספרים פנומנליים. עדיין, יש דלתא שנמצא במקומות מסוימים. אנחנו יודעים שהוא קיים, וגורם לתחלואה קשה. ולכן, אם אתה תסיר את המגבלות, אתה גם תפגע באנשים הרגישים וגם תחשוף את עצמך לדלתא שיכול לפגוע באנשים".

האם להערכתך, זה סוף העניין של הקורונה?

"תראה, להתנבא בקורונה זה לא נכון. כל אחד מאיתנו אוהב לנסות ולחזות מתי יהיה היום שבו המגיפה הזאת תסתיים. האם זה הגל האחרון. אני יכול להגיד לך שאצלי במשרד יש תעודות אמיתיות שקיבלתי (בתום גלים). בסוף הגל הראשון, קיבלתי תעודה על ניצחוננו במאבק הקורונה. בסוף הגל השלישי, עשו ממש טקס, שבו חילקו תעודות לכל הגופים שפעלו כנגד הקורונה".

ואחר כך, פירקו את כל העסק…

"ואפילו את 'מגן אבות ואימהות' סגרו. כן, שלחו אותי חזרה ל'סורוקה'. ופירקו את 'מגן אבות ואימהות'. והגיע הגל הרביעי. ועכשיו הגל החמישי. הרבה אומרים שזה הגל האחרון, כי תהיה פה חסינות עדר, אבל למדנו שקשה מאוד להתנבא. אם תשאל אותי, תחושתי שזה באמת הגל האחרון, אבל אני גם אמרתי את זה אחרי הגל השלישי, וגם אחרי הגל הראשון"…

אנחנו שומעים שהמצב בבתי האבות, גם בבאר שבע, לא פשוט והרבה יותר קשה בגלל ההדבקה הגבוהה מגלים קודמים. עם המון אנשי צוות שנמצאו חיוביים ובידודים של מחלקות.

"קודם כל, בתי האבות בישראל הם מקומות שלא מצוידים, לא מתוקצבים, ואין להם את כוח האדם שיש בבתי החולים. למרות זאת, הם אמורים לספק בריאות לדיירים. והדיירים הם אלה שבאמת הכי רגישים למגפת הקורונה. עכשיו, כשמגיע באמת גל מהסוג הזה, חלק מהצוות שלהם נכנס לבידוד, והופך להיות חיובי. כמו בבית החולים, אבל להם אין את הרזרבות שיש בבית החולים 'סורוקה'. גל האומיקרון של הקורונה זה סיפור שהוא בכמה דרגות יותר רגיש מאשר בכל דבר אחר, כי האוכלוסייה העיקרית שנפגעת מהמגפה היא הקשישים. ולכן, איתם צריך להיזהר עוד יותר. וקשה מאוד לשנות את הקונספט. מצד שני, אתה רוצה להמשיך ולקיים חיים. אתה לא רוצה שזקנים יהיו בבידוד. אתה רוצה להמשיך ולהכניס את המבקרים והמשפחה, שמאוד חשובים לדיירים. אתה רוצה להמשיך בחיים תקינים. ועדיין, אתה צריך לנקוט באמצעי זהירות, בעיקר כשיש גל כזה גבוה. ולכן, בבתי האבות עשו לדיירים כבר חיסון רביעי. ואז, באמת אנחנו רואים, שלמרות שיעור הדבקות גדול, יחסית למה שהיה בגלים קודמים, שיעורי התחלואה והתמותה שם הם מאוד נמוכים. הם נדבקים, אבל רובם לא הופכים להיות חולים קשים".

"לשפר את איכות החיים". פרופ' נמרוד מימון | צילום: רחל דוד "סורוקה"

ופרופ' מימון מסכם: "בטבעי, אני אופטימיסט תמיד. אני באמת חושב שזה הגל האחרון, אבל אני גם מתכונן לאפשרות שאולי זה לא יהיה הגל האחרון. הפעם, יש כבר הוראה של ראש הממשלה. לא יפרקו שום דבר. כולם עבדו, והכינו את הכל. ותראה, כלים מהסוג הזה, כמו שאנחנו מכינים, יהיו טובים לכל מגפה שאולי תגיע בעתיד. והדאטה שצברנו ולא הייתה קיימת לפני המגיפה, תשמש את מדינת ישראל גם בעתיד".

 

 

כתבות נוספות במגזין

0

הנוסחה לאיזון

אריאלה לייבל הייתה צריכה לשמור על איזון המשפחה במשך שנים. בשנה האחרונה, היא השתמשה בוותק שלה כקוסמטיקאית ובקשר שלה עם המשפחה, והוציאה לשוק ליין של תכשירים לעור. הבאלאנס שלה

מגזין29 במרץ 2022    7 דקות
0

בנעלי בית | "התגובה שלימדה אותי חמלה"

מור אזולאי, מנכ"לית תיאטרון לילדים ולנוער באר שבע

מגזין29 במרץ 2022    דקה אחת

כתיבת תגובה