משבר הקורונה הכלכלי פגע בעיקר בצעירי ישראל. על רקע זה, יש כבר מי שמניף סוג של נס של מרד, בתביעה למסד את תחום הצעירים במדינת ישראל במסגרת מסודרת, כדי לתת מקום מכובד לבני 18 – 35, שהם העתיד היצרני של המדינה.

אחת ממובילי הגישה הזו היא ורד פרקל-משעלי, מנהלת מרכז הצעירים "סטארט אפ" בבאר שבע ב-5 השנים האחרונות, העובדת במרכז יותר מעשור. באחרונה, נבחרה פרקל-משעלי ליו"ר עמותת הגג של מרכזי הצעירים בישראל "צעירי ישראל – רשת מרכזי הצעירים". לדבריה, העמותה שאותה היא מובילה כעת "שמה לעצמה לקדם את מרכזי הצעירים בארץ, ולשים את הצעירים אחת ולתמיד על סדר היום הציבורי. לקחת את מה שמגיע לנו, ואם לא עכשיו, אז אימתי. לצידי, 10 מנהלים/ות מהשורה הראשונה ו-120 מנהלי/ות מרכזי צעירים שפועלים/ות למען קידום אוכלוסיית הצעירים שממשיכה להיפגע ללא הרף! אנחנו לא נהיה דור אבוד".

פרקל-משעלי אומרת: "'סטארט אפ' באר שבע הוא מרכז הצעירים הראשון שקם בארץ, והיום יש 120 מרכזי צעירים, שעוסקים ב-3 תחומי ליבה עיקריים: השכלה גבוהה, תעסוקה ומעורבות חברתית בקרב צעירים בגילאי 18 – 40. לפני כ-5 שנים, הקמנו את העמותה שמטרתה הייתה בעצם לייצג את כלל מרכזי הצעירים בכל רחבי הארץ. אין היום שום גוף נייטרלי שרואה את כולם; יש הרבה משרדי ממשלה שתומכים בנו, אם זה נגב גליל שתומכים במרכזים שנמצאים בנגב ובגליל ובפריפריה החברתית, אם זה המשרד לשוויון חברתי, משרד הביטחון, תוכנית 'הישגים', קרן 'גנדיר' ושותפים רבים וטובים. אבל אין גוף אחד שרואה את כל התמונה בצורה נייטרלית; אנחנו כעמותה, אין לנו אינטרסים במרכזי הצעירים, חוץ מהדבר היחיד שבאמת חשוב לנו, שהוא לדאוג לקידום מרכזי הצעירים, לקיימות ולהיתכנות הכלכלית של המרכזים, וכמובן לדאוג לכך שתחום הצעירים יהיה על סדר היום הציבורי, שיהיו תקנות תקציביות ממשלתיות שבעצם תומכות בכך. וזו בעצם הייתה המטרה מלכתחילה לייסוד העמותה. לפני כחודש וחצי, נבחרנו ועד מנהל חדש לעמותה ולפני כשבועיים נבחרתי גם להיות יו"רית העמותה. זה מאוד משמח ומאוד מאתגר בימים האלה, שאנחנו רואים שקהל הצעירים הוא הקהל שנפגע בצורה הכי משמעותית ממשבר הקורונה; יותר מ-400 אלף צעירים מובטלים, בלי אופק עתידי, בלי שום צפי חזרה לשוק העבודה, הרבה מאוד צעירים שאנחנו בטוחים שלא יירשמו כנראה לאקדמיה השנה, הרבה מאוד צעירים שבאקדמיה, ונשרו וינשרו".

ורד והצוות. צילום באדיבות ורד פרקל-משעלי

פרקל משעלי מספרת כי דווקא האוכלוסייה הצעירה, שנפגעה לא מעט מתחילת המשבר, הייתה הראשונה גם להתנדב: "בגל הראשון אוכלוסיית הצעירים הייתה הראשונה להתייצב להתנדב; רק בבאר שבע תפעלנו יותר מאלף מתנדבים צעירים, חבר'ה צעירים שעזרו בחלוקת מזון לקשישים, סיוע טלפוני להפגת הבדידות, קנייה של תרופות. היום אנחנו כבר לא רואים את הגל המטורף הזה של החבר'ה הצעירים. יותר מזה, הם נמצאים עכשיו במקום שהם בעצמם זקוקים לסיוע, למישהו שיסביר להם מה קורה, איך מתמודדים בכלל עם הבדידות החברתית וכל הדברים האלה שפתאום עכשיו צצים, ואנחנו מבינים אותם ומזהים אותם ומייצרים מענים".

פרקל משעלי מצהירה כי אותם אלה שהתנדבו לסייע לנזקקים, הפכו עכשיו לאלה שזקוקים לסיוע: "גייסנו כספים, ופתחנו קרן מלגות ייעודית למלגות חריגים, לסטודנטים שנקלעו לקשיים מאוד מאוד קשים. מעבר לזה, חבר'ה מובטלים שהם לא באקדמיה, פתחנו להם כבר עכשיו את המחזור השני של תוכנית שנקראת zooming your career. זו תוכנית תעסוקה, מגיוס כספים שקיבלנו מקרן 'נס'. התוכנית קורית באונליין, קבוצת 'פייסבוק' סודית שרק מי שבעצם התקבל לתוכנית נמצא בה, כ-30 צעירים במחזור. שם אנחנו מביאים אנשי מקצוע מהשורה הראשונה להסביר גם על שוק העבודה עכשיו שהשתנה, את כל המיומנויות החדשות, ממש כלים עם הרצאות. ובסוף, כל צעיר מקבל גם אימון תעסוקתי אישי של מי מהמרצים שהוא בוחר להיפגש איתו. התוכנית הזו ניתנת לצעירים ללא עלות, תוך ליווי תעסוקתי צמוד ועמוק. אני יכולה להגיד שאנחנו מתחילים לצאת עכשיו בסדרת הרצאות וסדנאות בשיתוף נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) לטיפול בנושא החוסן הנפשי וההתמודדות עם טראומה ואיך בעצם צומחים מזה. כמעט כל חודש, יש לנו סדנת התנהלות כלכלית במציאות הנוכחית. בחודש שעבר, עשינו הרצאה עם הקבוצה לצרכנות נבונה, אם אני זכאי לבטל עסקה, איך אני זכאי לקבל החזר, ממש הדברים שנראים הכי טריוויאליים, וצעירים לא מכירים ולא יודעים מה מגיע להם ואיך להתנהל. כמובן, אנחנו ממשיכים לקיים ייעוצים אישיים ב'זום'. אנחנו מתחילים עכשיו להיכנס קצת יותר לנושא ההכשרות המקצועיות, ולהכין את הקרקע לקראת ההבנה שיהיו הרבה מאוד צעירים שלא יוכלו להרשות לעצמם ללכת לאקדמיה, ללמוד עכשיו תואר של 3, 4 שנים ואז לא בטוח שהם בכלל יתמקמו במקומות עבודה מתאימים, ומראש להתחיל לייצר הכשרות מקצועיות שהן קצרות טווח, עם פרקטיקה ותעודה וחיבור למעסיקים, וכבר בסיום ההכשרה אתה נקלט למקום עבודה, ויש לך איזשהו ביטחון תעסוקתי.

חברי ועד העמותה צילום באדיבות ורד פרקל-משעלי

כיו"רית העמותה ומנהלת המרכז בבאר שבע,  זה לא טיפה בים ומתסכל קצת, עם כוח האדם והכלים התקציביים המוגבלים שלכם?

"נכון, אתה נוגע בנקודה סופר רגישה, זה בדיוק הסיפור והעניין ואחת המלחמות שלנו עכשיו כוועד, כי הרי רוב מרכזי הצעירים יושבים תחת הרשויות המקומיות, ומה שהרשות המקומית מקציבה לצורך התקציב והמשרדים הממשלתיים שמממנים, ככה בעצם מוגדר תקציבו של מרכז צעירים. עכשיו יש אי ודאות; תחום הצעירים לא יושב באיזשהו משרד יציב, שאומר שזהו הטיקט שלו. בסוף, במשבר הזה, באמצע מרץ כשפרצה הקורונה, 50 אחוזים ממרכזי הצעירים נסגרו, והמנהלים והצוותים נשלחו הביתה. זאת הייתה מכה שלא ידענו כמותה, כי אנחנו תמיד מרכז חיוני בשעות חירום ומצב ביטחוני וכדומה. ופתאום, פה הדבר הזה לא קרה, והבנו שצריך להתעורר, וכנראה אם אנחנו לא נילחם את המלחמה הזאת עבורנו אז כנראה אף אחד אחר לא יעשה את זה. ולשם אנו הולכים. בסך הכל נבחרנו לפני כחודש וחצי, ולפני כשבועיים אני נבחרתי, ואנחנו ממש בתוך הסאגה של כל הדבר הזה, וזה קורה. אני יכולה להגיד שזה מאוד מאתגר; אנחנו ממש בתחילת הדרך, אבל לשם אנחנו מכוונים, שתצא מדיניות שמדברת על צעירים, על החזרת צעירים לשוק העבודה, מדיניות שהיא בתחום התעסוקה לצעירים. יש הרבה דברים שמתרחשים מאחורי הקלעים, ואני לא יכולה לפרט כרגע".

בסוף הקדנציה שלה כיו"ר עמותת "צעירי ישראל – רשת מרכזי הצעירים", פרקל-משעלי הייתה רוצה שהצעירים והמרכזים תחת הנהגתה יהיו במקום הרבה יותר טוב: "בעוד 5 שנים מהיום, לא תהיה שום רשות או מועצה מקומית שאין בה מרכז צעירים. מרכז הצעירים מהווה פונקציה אסטרטגית שיושבת תחת ראש הרשות, ובעצם רואה ומתכללת את כל הצעירים ברמה הרוחבית בכל רשות ורשות. וברמה של הצעירים, קודם כל שתהיה מדיניות שמדברת צעירים, שמתקצבת רשויות, שמתקצבת מרכזי צעירים, שמכירה בכך שהצעירים הם הכוח המניע של הכלכלה ובכלל צעירים ממוקמים בתפקידי מפתח כאלה ואחרים, שנראה אותם צעירים גם בממשלה שלנו, שיותר צעירים ילכו ויתפקדו ויבינו שאם לא אנחנו, הדברים לא ישתנו".