מגזין

מדור לדור

מגזין13 באוגוסט 2020    11 דקות
0

דור סביון היא מסוג הנשים שלא עוצרות לרגע > היא פותחת סניף חדש בבאר שבע של בית הספר לריקוד "דור דאנס" בבעלותה > שותפה בסטודיו להעצמה נשית ומוכנה לחלוק את דרך החיים החדשה שלה עם נשים אחרות > ואת הכל היא עושה בקארמה חיובית

מדור לדור

דור סביון (34) היא אחת הנשים המוכרות בנגב. אולי זה בגלל בית הספר לריקוד שלה, אותו היא מנהלת כבר 15 שנה, אולי בגלל שלל העסקים שלה ואולי בגלל שסביון, בטח בשנים האחרונות היא אישה שלא מתביישת, שחושפת את כל מה שעל ליבה ורוצה לראות יותר ויותר נשים חזקות, לא בססמאות אלא במעשים.

ממבט מהצד, לא ברור איך סביון מצליחה להכניס את כל העיסוקים שלה ב-24 שעות ביום. היא קודם כל אמא לריי בן ה-4, זוגתו של אוהד שנהר איתו גם תתחתן בקרוב, כאמור בעלת בית הספר לריקוד דור דאנס כבר 15 שנה עם כ-300 ילדות שרוקדות אצלה בכמה סניפים, ובעלת חברת הפקות ועסקים נוספים. אם כל זה לא מספיק, אז לאחרונה הצטרפה כשותפה בסטודיו break free שהקימה לילך רוזן, סטודיו לנשים שמשלב גוף, נפש והעצמה נשית. ובשלוש השנים האחרונות גם נכנסה חזק למחקרי גוף ונפש, “הקדשתי את השנים האחרונות למחקר על הגוף והנפש ועל לימודי התודעה. למדתי שיטה שנקראת סימפל, שהיא רק לנשים, ואני מרגישה שזה הייעוד שלי. השיטה בעצם אומרת שצריך לטפל בשורש שלנו, לא בחוץ, לא לשנות בחוץ אלה לשנות בפנים. אחרי התהליך המטורף שאני עברתי רציתי להוציא את זה החוצה, לעזור לעוד נשים שצריכות את זה. אני בונה קהילה ושמה את הלב שלי שם”.

סביון רוקדת מגיל 3. כבר מגיל קטן ידעה שזה מה שהיא אוהבת ואת זה היא רוצה לעשות. החיים שלה סבבו סביב הריקוד:”מגיל 3 אני רוקדת. החיים שלי היו סביב זה. הייתי בהמון מסגרות. יש לאמא שלי מכתב מגיל 16 שאני רוצה שיהיה לי סטודיו כשאני אהיה גדולה. זה היה נורא ברור. זה היה רצון פנימי שם, זו היתה תשוקה פנימית שזה מה שאני רוצה שיהיה לי כשאהיה גדולה. זו גם הסיבה שבגיל 19 וחצי כבר הקמתי את בית הספר”.

סביון עברה כמה נקודות וצמתים בחייה, נקודות ששינו אותה. אחת מהן היתה כרקדנית צעירה: “בין כיתה ז’ לח’ היה לי מורה דרך שהלכתי אחריו שבי, ממש רציתי להיות כמוהו. הוא זיהה את היכולות שלי והפכתי מהר מרקדנית לכוריאוגרפית ואז למנהלת להקות. מה שנוצר שם זה שאני חשבתי שזכיתי בתור ילדה. שהוא בחר בי מכל הבנות. מבחינתי זה היה וואו. שנים חייתי ככה. אמרתי שהרבה בזכותו זה מה שאני היום. מה שקרה באמת הוא שראיתי את הבנות של בן הזוג שלי, אוהד. בחגיגות יום ההולדת של אחת מהן בנינו ריקוד, הסתכלתי עליה ואמרתי רגע, זה היה הגיל שלי, הסתכלתי עליה, ואמרתי: ‘היא ילדה, כמו שאני הייתי. שם הבנתי שמה שקרה היה משהו שלא היה צריך לקרות. אותו מורה, בן 30, ניהל איתי סוג של מערכת יחסים מאחורי הקלעים שלא ידעו עליה. ממש ניצול של ילדה צעירה. זה היה מעל 3 שנים עד לנקודה שנולד לו ילד, והוא התרחק ממני. מבחינתי זו היתה נקודת שבר. בגיל 18 התקבלתי ללהקה הקיבוצית שהיא הלהקה הכי טובה למחול. ממסלול מאוד ברור של רקדנית מקצועית, עשיתי מרד, לא הלכתי לשם. ברחתי מהריקוד ומכל העולם שאני מכירה למקום שהוא לא חיובי בכלל. שנה של הרס עצמי. עד רמה שבסופו של דבר הגיע לדיכאון. ההורים עם עזרה הצליחו להוציא אותי מזה. הילדה שהיתה עולה על במות הפכה לשבר כלי. משם התחלתי להתחזק. אמרתי שאני לא מוותרת על החלום. אבל מאז המון שנים לא רקדתי. 3 שנים לא הייתי מסוגלת. הפכתי להיות מפיקה, שמתי עליי שכפ”צים, אני בנאדם כזה באופי שלי, אבל את חמישים אחוז האומן ביטלתי לחלוטין”.

סביון קיבלה החלטה להקים סטודיו לבנות. גם כי זה היה החלום שלה, וגם כי רצתה לתת בית לבנות שרוצות לרקוד, בית אותו היא מגדירה כבית חם עוטף ומוגן: “אני החלטתי להקים סטודיו רק של בנות. יש לי שותפה שקוראים לה גל בן דוד. היא התחילה איתי כתלמידה בת 14, אחרי זה כמדריכה והיום היא שותפה שלי לכל דבר. הרעיון שלנו לסטודיו היה כדי שהבנות יביעו את עצמן ישתחררו. לתת להן כל מה שמסגרת נותנת לילדות כאלה לעתיד. הסטודיו הגיע במטרה לעטוף אותן, להגן עליהן לתת להן את ההזדמנות לבטא את העצמי שלהן, וזה האושר שלי. זו המתנה שלי”.

סביון מסתכלת אחורה ומודה שזו היתה תקופה לא פשוטה, לא לה ובעיקר לא להורים שלה: “ההורים שלי לא ידעו מה לעשות עם הדאון שלי. לא היו להם את הכלים. היום הבנתי שאני רוצה לגעת בשורש, והשורש זה האימהות, בגלל זה התחברתי לסטודיו לנשים, ללילך רוזן שאני קוראת לה סופר וומן, מתוך אג’נדה נשית היא פתחה את הסטודיו לנשים, להוציא את מי שהן. break free  הוא סטודיו שמשלב גוף ונפש. יש לנו צוות של מורים עם אימוני כוח, זומבה, פילאטיס וכל מה שנשים אוהבות. עם תכנית תזונה, כל מה שנשים רוצות מבחינה פיזית, בריאותית ונפשית”.

הנקודה השנייה בחייה של סביון הגיעה עם הולדת בנה ריי: “כשילדתי את הבן שלי ריי היתה לי נקודת מפנה. עד אז הייתי בנאדם שרדף אחרי הצלחות, אחרי עשייה. הרמתי דגלים של עוד הצלחה. זה לא היה רע וזה מה שבנה אותי. אבל כשילדתי את ריי הרגשתי שמשהו השתנה, שהיה לי מעין בור כזה בפנים וחיפשתי תמיד למלא אותו.  אני בנאדם קיצוני. הייתי ממלאת אותו בקניות מאוד מוגזמות, באוכל או סיפוקים. ניסיתי למלא את הבור בדברים חומריים. עד שהגעתי לנקודה שאמרתי שאני צריכה לשנות, התחלתי ללמוד ונכנסתי ללימודי תודעה ותת מודע, והבנתי שאפשר לשנות. שלא הכל צריך להיות מיידי וחיצוני ואם אתה עובד על עצמך החיים משתנים. יש השתקפות החוצה. הבנתי שאני יכולה לעשות שינוי כזה בחיים שלי. ואפילו הרווחתי יותר כסף. זה הפך אותי לבת זוג יותר טובה, לאמא יותר טובה. החלטתי שאני רוצה להעביר את זה הלאה. משם נולדה via שזו בעצם דרך החיים שלי. זו כל המהות שלי, אני רוצה שכל אישה תרגיש שיכולה לפנות אליי.  זה משהו שעבדתי עליו 3 שנים. סדנאות לנשים, מעגלי נשים. קהילה לנשים. נעבור תהליך ביחד זה הייעוד שלי וזה מה שאני עבודת עליו כל הזמן.

אז כמו שאפשר להבין, סביון לא הפסיקה לרוץ ולרדוף, רק שהפעם המרדף הוא על דברים אחרים לגמרי. אחד הדברים שהביא לה שקט לדבריה, זה בן הזוג החדש, דמות מוכרת בעיקר בחיי הלילה בבאר שבע, אוהד שנהר, שהביא לה שקט ויציבות: “אוהד זה המתנה שלי. זה חצי מהנשמה שלי. אהבה של פעם בחיים, חברות של פעם בחיים. בסוף החודש אנחנו מתחתנים ומקימים משפחה ביחד. החיבור שלנו הוא אישי וגם עסקי. בדרך כלל יש לך בנאדם עם כמה רבדים ויש לנו המון רבדים, משותפים. הרבה אומרים לנו שאנחנו אותו בנאדם”.

שנהר, לפחות כלפי חוץ, מוכר כאיש עסקים חד וברור, לא בדיוק האדם עליו הייתם אומרים נשמה רוחנית: “אנשים לא מבינים כמה הוא נשמה רוחנית”, מספרת סביון. “הוא בנאדם של מספרים, הצלחות ועסקים אבל בזכות הקילופים שעברנו ביחד נפתחה אצלו נפש רוחנית. כולם מתפלאים עליו, אבל עברנו תהליך, למדנו קבלה ביחד. תמיד אומרים שאנחנו חיבור בין רוח לחומר, אחרת זה לא עובד”. כאמור, בסוף החודש השניים יתחתנו. הימים כידוע הם ימי קורונה, והפקות גרנדיוזיות לא באות בחשבון. סביון מצהירה, שלמרות שהשניים באים מעולם ההפקות הנוצצות, דווקא בחיבור של השניים הם ראו דווקא את החתונה הקטנה, המצומצמת עם ובלי קשר לקורונה: “בסוף החודש אנחנו מתחתנים. שנינו אנשי הפקות, שנינו התחתנו בחתונות הקודמות הפקות גדולות. אני התחתנתי ב’פורום’, הוא גם עשה משהו גדול. אבל היום, מחיבור אינטימי ועמוק, זה הדבר האחרון שאנחנו רוצים, אנחנו מתחתנים בחצר של הבית, שישי בצהריים כולם בלבן, בלי קשר לקורונה. היה לי חשוב שזה יהיה ככה כדי לסמן רגע של ביחד, שלא הבחוץ חשוב”.

“אוהד זה המתנה שלי. זה חצי מהנשמה שלי”

 

שניכם אנשים עם דומיננטיות בעסקים שלהם, זה לא מביא גם ל”פיצוצים” מתבקשים?

“ברור שיש לפעמים אבל שנינו אנשים מאוד מורכבים. אני יכולה להגיד שבזכות החיבור הזה אנחנו רוכבים על הכנפיים אחד של השנייה. אם הוא לא היה נותן לי את הבמה, לא הייתי מממשת את מלוא הפוטנציאל. שנינו באופי שלנו מאוד אמיצים, לטוב ולרע. הולכים און אין, הטוטאליות אחד לשנייה מגיעה לעוד שותפויות ולמיזמים. לא משעמם אצלנו. הבית שלנו הוא רכבת הרים”.

ואיך הקורונה תרמה לזוגיות?

“אוהד מגיל 20 לא עצר לרגע. פתאום אלוהים אמר לו תעצור. זה לא משהו שהוא ידע לעשות. את העצירה הזו לקחנו למקום טוב. אנחנו עושים הליכות ביחד, רוצים לבנות גוד קארמה. גם בנינו מוצר ביחד, מעין קיט לטיהור אנרגיה, הכל ביחד. שלי ושלו”. המוצר הזה הוא “good eye good karma”, מוצר שעוזר לשנות הרגלים בחיים.

סביון לא חוששת לדבר על שום דבר, היא גם לא חוששת להיחשף בכל תהליך בחייה. כך לדוגמה ב”פרויקט” החדש שלה בחייה, טיפולי פוריות לילד נוסף: “ריי הגיע גם מטיפולים. אמרו לי שאני לא יכולה להיות אמא. נולדתי עם בעיות בלב ובכליות, בעיות מולדות. הייתי על שולחן הניתוחים, והגוף שלי מצולק. זה הביא אותי להיות אמיצה כי מה יש לי להפסיד. אמרו לי שלא אוכל להיות אמא. זה חרוט לי בראש מאז שהייתי ילדה קטנה, וזה הביא אותי להילחם בזה עד שקרדיולוגית החליטה לקחת עליי אחריות. לקח לי הרבה זמן ובסוף הצלחתי, אבל זה היה מסע לא פשוט. החלטתי שאני חייבת עוד ילד אחד בעולם הזה, לאחד את המשפחה שלי ביחד. אני בטיפולים. התחלתי לפני הקורונה, זה נעצר ועכשיו התחלתי שוב”

“החלטתי שאני חייבת עוד ילד בעולם הזה”

הכל נורא חשוף אצלך, אפילו את העובדה שהתחלת בטיפולים חשפת ברשתות החברתיות…

“זה מגיע גם כדי לתת כוח. אני קמה בבוקר ואני רוצה לתת כוח והשראה לנשים. כל כך הרבה נשים כותבות לי שזה נגע בהן. שלחו לי תמונות של ילדות שעברו הטרדה, או מצולקות, שלא יודעות מה לעשות. זה לא בשנייה. פעם לדוגמה, לא הייתי שמה בגד ים, עברתי עם זה הרבה. היום אני יכולה לבוא ולהגיד: ‘זו אני’. וזה בסדר, וזה מהמם. אם אני יכולה לגרום לעוד אישה להגיד ככה, זכיתי. תמיד ידעו עליי הכל. אני לא יודעת להסביר את זה. זה לא מפחיד אותי להוציא החוצה. אמא שלי מרוקאית ואמרה לי לא להעלות אמונות בגלל עין הרע. המוצר שיצרתי Good Eye-God karma אומר בדיוק ההפך, תוציא החוצה, תעשה טוב תקבל טוב. אם תפחד מאנשים תישאר מכווץ. אני לא נותנת לזה מקום, וזה לא מנהל אותי. אבל זה תמיד היה ככה”.

 

 

 

 

כתבות נוספות במגזין

0

אנשי השנה הבאה

ברפואה, בספורט, בקהילה, במוזיקה וברשת. אלה האנשים שיעשו לנו את השנה הקרובה

מגזין25 בספטמבר 2020    11 דקות
0

מרדכי הצדיק

בתוך מספר שנים מפטירת אביו, הרב יוסף שריקי זצוק"ל, הצליח בנו וממשיך דרכו, הרב מרדכי שריקי שליט"א, להפוך לרבם של המוני בית ישראל, פשוטי עם ושועי המדינה. בראיון בלעדי לעיתון "שבע", מספר הרב שריקי הבן לראשונה, בין היתר, על 2 החלומות עם אביו ששינו את חייו

מגזין24 בספטמבר 2020    13 דקות

כתיבת תגובה