לדיאנא קריאף (38), תושבת באר שבע, בוגרת תואר ראשון בניהול ובקרה תעשייתית, אמנית יוצרת, יזמית תרבות, מפיקה ומעצבת אירועים היה חלום: להפיח חיים מחדש ברובע האמנים הישן ברחוב הפלמ"ח 1 בעיר העתיקה. ובשנים האחרונות, החלום הזה הולך ומתגשם, אפילו מעבר לכל הציפיות של קריאף עצמה, "התחלתי את התהליך לפני 6 שנים, כשהגשתי כרטיס פרויקט ל'כיוונים' בהתחלה, ומשם הפנו אותי למינהלת העיר העתיקה, ואחרי זה העברתי מייל לראש העירייה רוביק דנילוביץ'", היא מספרת.

על השאלה איך הגיעה קריאף לעניין הרובע, היא משיבה: "זו היתה יוזמה פרטית שלי, רצון שהיה לי כתושבת העיר העתיקה, מקום שגדלתי והסתובבתי בו. ראיתי את המקום הזה, רובע האמנים, חצי עובד; הוא אף פעם לא באמת היה נטוש כמו שרבים חושבים, ותמיד היו שם בעלי עסקים. אז, ראיתי את הפוטנציאל שלו. רוב בעלי העסקים שם מתעסקים במלאכות יד, כמו נגרים, זגגים ומסגרים. אני בתור אחת שמפיקה ירידי אמנים, וינטג' ויד שנייה, חשבתי על מקום קבוע לאגד בו את כל האמנים יחד. התחלתי ברחבת 'מרכז הצעירים' ב-2012 ביריד דוכנים ראשון, שרץ במשך 3 שנים. אחר כך, קיבלתי מקום בפסטיבל סמילנסקי ובפסטיבל הפרינג', והמשכתי כל הזמן לחפש מקום קבוע לאמנים. בהתחלה, חשבנו על המדרחוב בקק"ל, אבל משום שהמהות של המדרחוב קצת שונה, לא ראיתי איך אני משתלבת שם עם אמנים. הגעתי לרובע אחרי שקיבלתי פניות של אמנים שחיפשו מקום קבוע עבורם. יש כאלה שרצו אפילו להתביית על חנויות, וחשבתי שזה המקום שהכי מתאים לאכלס בו אמנים, בחנויות שלא פעילות למעשה. אז, התחלתי קצת לחקור את המקום, והבנתי שיש שם כ-15 נכסים בבעלות העירייה, מתוך כ-70 בסך הכל, וזו הסיבה שפניתי לגורמים העירוניים, בשביל לקדם את היוזמה הזו שלי. עשינו בזמנו מפגש ראשון עם אמנים והוצאנו 'קול קורא' לאמנים שרוצים להתאכלס בחנויות ברובע. נרשמו 58 אמנים מגוונים, כל אחד בסגנון אחר: אחד רצה לפתוח בר, אחת לעשות סטודיו לצילום, לצייר, להפעיל סטודיו משותף לסדנאות וכו'".

רובע האמנים, לפני ואחרי. צילום: עדיאל עזראי

אבל זה לא המקום הראשון בעיר העתיקה, שאפשר לחשוב עליו לצורך העניין. יש מקומות אחרים…

"כמו מה? אתה מכיר מקום שמאוגד כמקום שיש בו הרבה חנויות לא פעילות, ואפשר לאכלס בהן אמנים? חשבנו אומנם על פסג' 'אוניקו', אבל עלויות השכירות שם נורא גבוהות, ואמן לא באמת יכול לעמוד בהוצאות הגבוהות האלה. יש יתרון ברובע האמנים שיש בו גם נכסים של העירייה. לכן, הכי קל לפנות קודם לעירייה, ולהשמיש את 15 הנכסים שלה. ורק אחרי שנצליח לאכלס את האמנים, ולעשות מיפוי של בעלי הנכסים הפרטיים, נוכל לפנות אליהם להמשך שיתוף פעולה. אני נמצאת בקשר עם כמה בעלי נכסים, שיש להם 4, 5 נכסים בערך ברובע, והם משתפים פעולה, מאוד רוצים להשמיש את החנויות שלהם ומאוד אוהבים את הרעיון. בנוסף, לפני כשנה, התחברתי לאמן בשם עדיאל עזראי שנמצא שם כשנתיים בחנות לייצור כלי נגינה ולעוד בחור שבעבר הייתה לו חנות ברובע ונמצא ממש לידו, רצען ששמו אלון מרד. הגעתי אליהם כי הייתה להם יוזמה מהממת (יחד עם רונית זאבי), לעשות ציורים על חנויות במסגרת פסטיבל 'המזרקה' של 'הרשת'; לקרוא לאמנים שיציירו שם. הגיעו משהו כמו 50 אמנים, שבמשך יומיים ציירו על החנויות, כמובן בתיאום עם העירייה ומינהלת העיר העתיקה, שנתנו אישור. אני זוכרת שגם תרמו לנו צבעים ומברשות, וזה היה משהו שנתן אור למקום, הרים אותו, והעניק חשיפה מאוד גדולה לכל תושבי באר שבע שיש מקום כזה; היו הרבה תושבים שלא ידעו בכלל על המקום הזה, מלא חבר'ה צעירים, אפילו כאלה שגרים בעיר העתיקה; הרי, רובע האמנים נמצא בסוף הרחוב, אף אחד לא מגיע לשם, והוא לא מואר. בזכות היוזמה הזו של הציורים, המקום הזה קיבל חשיפה רצינית".

וזו הייתה רק תחילת השינוי: "אחרי זה, באו 2 חבר'ה, מפיקים מנתיבות בשם 'בונה' (יובל רפיח ואלון שריר), שעושים מסיבות קהילתיות לאוכלוסייה הצעירה, עם יוזמה יפה; הם פנו לעירייה, וביקשו להפיק מסיבה שם, ברובע האמנים. 'בונה' תמיד חיפשו כאלה מקומות מחתרת, בשביל לתת להם זרקור של אור ולהחיות מקומות נטושים. הם כמובן, קיבלו אישור ואור ירוק מהעירייה, והפיקו שם מסיבה, שהיו בה 400 איש. אני הייתי שותפה בהפקה של המסיבה הזו עם עדיאל ואלון, והיה מוצלח מאוד. זה נתן עוד חשיפה לרובע לאוכלוסיות אחרות בעיר, שלא שמעו על המקום לפני כן. מאז, המקום הזה קיבל יותר חשיפה, עם עוד מסיבה שלישית במספר שעשינו בפורים, ממש לפני הקורונה. ופתאום נולדו הרבה 'חונים' במקום, ויש הרבה אנשים שבאים עם כל מיני יוזמות לרובע האמנים, ורוצים לעשות שם דברים. כשהגשתי את כרטיס הפרויקט שלי לחברת 'כיוונים', היה לי חזון ליצור חלל משותף שיכלול מלאכות יד ויצירה מקומית בשילוב אירועי תרבות ומפגשי תוכן, כשהמטרות הן להעשיר את ההיצע התרבותי, להנגיש את האמנות לתושבי באר שבע, ולתת מוקד תעסוקה ליוצרים מקומיים במוקד תיירותי, שמתחבר עם התיירות המתעוררת בעיר העתיקה ובבאר שבע בכלל, והנה זה קורה".

איך את מסבירה את זה באמת, אחרי עשרות שנים של הזנחה יחסית של רובע האמנים?

"זה קורה בגלל כל היוזמות האלה, פסטיבל המזרקה והמסיבות; אגב, כל המסיבות היו סולד אאוט, עם 400 איש בכל אחת מהמסיבות האלה. הקורונה מן הסתם עצרה את זה, אבל בלי שום קשר אנחנו מחפשים להמשיך את היוזמה הזו. בעירייה מאוד אוהבים את הרעיון, והצלחתי לגייס את כל הגורמים העירוניים, ולהביא אותם בפברואר האחרון לסיור, רגע לפני מסיבת פורים. רוביק בעצמו הגיע לסיור במקום עם כל השותפים והיזמים ובעלי הנכסים הפרטיים שמה, וביקש שאגיש תוכנית לרובע. הוא תמיד אומר שלמקום הזה יש ייעוד אחר. אני מבקשת את רובע האמנים כמקום לעשות בו פיילוט ל-5 השנים הקרובות לפחות; אתה לא יכול לקבל מקום, ולהחזיר עטרה ליושנה בשנה אחת בלבד. המטרה היא גם לייצר שם קהילה וממש לבנות קהילת אמנים, לשם אני שואפת. וגם לעשות ברובע אירועי תרבות, מופעים שונים ואירועי תוכן. חשוב לדעת, שמאז שהמקום הזה קיבל חשיפה, אוכלסו בו כבר 3 חנויות (של 3 נגרים ומפעיל בר). וזה עדיין לא הנכסים של העירייה, שאנחנו רוצים להשמיש. לאחר הסיור של רוביק הגיעו אנשים מאגפי הנכסים וההנדסה של העירייה בליווי אנשי מינהלת העיר העתיקה, ואנחנו עובדים עכשיו על גיבוש אומדן כספי לשיפוץ התשתיות והחנויות של העירייה. השלב שבו אנחנו נמצאים כרגע הוא כבר לקראת פרסום 'קול קורא' לאמנים, אחרי שנסיים את שיפוץ החנויות. אנחנו מתכוונים כרגע להשמיש שדרה אחת מתוך 2 השדרות שברובע האמנים, כפיילוט, ולראות אם זה באמת צולח".

וקריאף מדגישה: "יש לתוכנית ההתחדשות של הרובע אופק, ומרגישים שאו-טוטו זה באמת קורה. הכל כמובן בגיבוי של 'כיוונים', בזכות אנשים כמו יאיר נגיד שהיה שותף לכל התהליך הזה מתחילתו, ונתי מסינג עוזר המנכ"ל שמעלה כל פעם את היוזמה הזו בוועדות העירוניות. יש מחלקת תכנון אסטרטגי שהוקמה בעירייה, כדי להשמיש מבנים בעיר העתיקה, והיא בניהול ורד גושן. וגושן ועובדיה החליטו להתחיל מהרובע, שכבר נמצא בתהליך. כמו שאמרתי, יאיר נגיד לקח את היוזמה הזו באמת על עצמו, והחליט שהוא מוביל אותה גם. כל אחד שנכנס לעניין רואה בפרויקט את הפוטנציאל שאני רואה בו. מרגש אותי מאוד שהדברים זזים בזכות האנשים האלה. אני מחכה לכך כבר 6 שנים, מ-2014, ועכשיו התחושה היא שזה כבר קורם עור וגידים".

ועדיין, רק בשבוע שעבר עלה פוסט ברשת החברתית על ההזנחה ליד…

"תראה, במינהלת העיר העתיקה מאוד מנסים לטפח את המקום, ונענים לבקשות שלנו ככל האפשר אבל זה עדיין לא מספיק; לא משנה גם מה העירייה תעשה, אם האנשים שמסביב לא משליכים את הזבל שלהם לפחים, שום דבר לא יעזור; זה משהו שמאוד מוריד את המקום. עשינו שם לא מזמן גינה קהילתית, גייסנו חבר'ה, ותרמו לנו עציצים, אנשים מקומיים דווקא באזורים שזורקים זבל, כדי שלא יזרקו שם, אז זורקים ליד. זה כבר לא בידיים שלנו. אני מאמינה שאם היה פח גדול, היו זורקים שם את הפסולת. גם בעלי העסקים צריכים פח כזה להשלכת הפסולת שלהם מהעבודה; זה דבר מאוד בסיסי. צריך רק לשים פח ושידאגו לפנות אותו כל הזמן. I love bash מביאים לרובע סיורים של תיירנים מחוץ לבאר שבע, והמקום לא נקי ולא נראה טוב. רובע האמנים לא אמור להיות אזור תעשייתי, אלא צריך להיות בו ווייב אחר, של אמנים, זה מה שהייתי רוצה. יש כמה תיקונים קוסמטיים שצריך לעשות, כדי שבאמת יהיה כיף להיות שם".

קריאף החליטה לקחת את "הוויב" שהיא רוצה ברובע האמנים ולנסות להכניס אותו גם למקומות אחרים, "את אותה יוזמה אני עושה עכשיו בשוק העירוני, בשלב של מיפוי חנויות. את הרובע אני רואה כמקום למלאכות יד בלבד, וקצת קשה לשלב שם חנויות קולינאריות, כמו מסעדות ובתי קפה, ולכן חיפשתי לוקיישן נוסף לממש את החזון שלי, השוק כמקום פוטנציאלי שבו אצליח להביא את החזון שלי ל-100 אחוזים. יש חלוקה מאוד ברורה: בעלי מלאכות יד וסדנאות יהיו ברובע האמנים, והקולינריה תפעל בשוק; חשבתי לעצמי, בתור אחת שמתעסקת באמנות המקרמה, שאני לא יכולה למקם את החנות שלי ליד מסגר. לכן, חיפשתי לוקיישן נוסף לאמנות הנקייה הזו, גלריות וכאלה, ומצאתי את השוק. נפגשתי עם ליאור דיעי (מנכ"ל חברת 'יעדים'), והוא כמובן חיבק את המיזם הזה, והפגיש אותי עם מנהלת השוק החדשה, מיטל כנפו. אני לא רואה שדרת אמנים, בלי שילוב קולינרי; אתה לא רוצה לבוא, לעשות סיבוב בין החנויות של האמנים, וללכת. המטרה היא להגיע, ולהשאיר את האנשים שם. בגלל זה, אני מבקשת לשלב תוכן תרבותי עם מופעים קטנים, בשביל להביא את הבן אדם להישאר. ומה שיביא את האנשים להישאר ברובע האמנים, זה הסדנאות דווקא שעושים שם אמנים. מסיבה זו, פיצלתי את המיזם הזה ל-2 לוקיישנים, בין מלאכות יד לחנויות של אמנים וגלריה, לאו דווקא ציורים, אלא אמנות מגוונת".