מגזין

מאחורי הסורגים, גרסת ט"ו באב

מגזין15 באוגוסט 2019    3 דקות
0

שום דבר לא יכול להפתיע כשמדובר בסיפורי אהבה, אבל קבלו את הסיפורים של שני הזוגות הבאים, שסיפור האהבה שלהם התחיל בבית הסוהר... בערך

מאחורי הסורגים, גרסת ט"ו באב
משפחת בן סימון | צילום: דוברות שב"ס

"התחיל בבוקר טוב ונגמר ברבנות"

כלאי מאיה בן סימון וכלאי מתן בן סימון – זוג נשוי, הכירו במהלך שירותם בשירות בתי הסוהר. מאיה, קצינת חינוך בבית סוהר "דקל", בוגרת תואר ראשון ושני בתחום החינוך ומתן, קצין פעילויות בבית סוהר ״קציעות״, בוגר תואר ראשון בקרימינולוגיה ותואר שני במדעי המדינה.

"היינו מחכים בתחנה המרכזית בבאר שבע, כל אחד להסעה שלו", מספרת מאיה. "במשך שנתיים ידענו מי זה מי, אבל לא הייתה בינינו אינטראקציה. הוא אומר שתמיד הייתי מחייכת ומאירה את כל התחנה, אבל הוא תמיד היה שותק בבקרים".

זה התחיל באמצע שנת 2011, "עם איחולים הדדיים של 'בוקר טוב', המשיך עם הצעה לספר טוב (עד היום אני מחכה לספר הזה), המשיך ביום גיבוש של סוהרי המתחם ובצלחת של אוכל ושתייה ונגמר ברבנות", היא אומרת.

"מהרגע הראשון הוא אמר לי שאהיה אשתו, ואפילו הזהיר אותי מפני כניסה למשפחה מרוקאית, אני הזהרתי אותו שאצלנו בעדות אשכנז, המשפחות מאוד מאוד קטנות, ככה ששולחנות החג תמיד מצומצמים".

אחרי תקופה קצרה השניים החליטו לעבור לגור ביחד. "בית שב"ס לתפארת – המון מדים, המון שיחות על עבודה והמון ויכוחים על מה יותר חשוב: חינוך או ביטחון. בשנת 2014 החלטנו לקיים 'נשף מחוזי' והתחתנו. במקום לחלק תעודות סיום קורס, הסתפקנו בכתובה", כהגדרתה.

"היום אנחנו כבר הורים לשני ילדים מקסימים, שכבר מבינים מה זה 'עוצר יציאות' ומהם ערכי שב"ס".

 

פרק ב' באגף

משפחת אבוחצירה | צילום: דוברות שב"ס

 

רב סמל מתקדם ענבר אבוחצירה, קצינת חינוך בבית סוהר ״דקל״ ורב סמל מתקדם אריק אבוחצירה סוהר מבית הסוהר ״אלה״, הם זוג נשוי, פרק ב׳ מה שנקרא, שנפגשו לאחר גירושיהם בשירותם בשב״ס.

"הכרתי את אריק כשהיה סוהר באגף שמור בכלא ״אשל״. הוא היה סוהר משמרת ואני קצינת חינוך", מספרת ענבר.

"כחלק מעבודתי הייתי נכנסת לאגף שבו הוא עבד, להשאיל ספרים לאסירים. בהיותי גרושה טרייה, לא חשבתי להכיר אנשים בבית הסוהר ובטח שלא הייתי מעוניינת להיכנס למערכת יחסים חדשה ולכן לא הייתי מרבה בדיבורים בכניסה לאגף. אומרת שלום, רושמת את עצמי ביומן וממשיכה בעבודתי. אריק היה רואה אותי ויום אחד במהלך שיחה קצרה עם מנהל האגף, הוא שמע שהתגרשתי ושאני מגדלת את יהונתן, בני בכורי, שהיה אז כבן שלוש".

בבוקר שישי אחד התקשר אריק לענבר בעקבות בעיה שהתעוררה באגף, "וביום אחר כשהייתי באגף להשאיל ספרים הוא סיפר לי שהוא גרוש ובנו איתמר בגילו של בני. לאחר רצף נוסף של אירועים קטנים שהפגיש בין השניים, והביא לשיח, נפגשנו בנשף המחוזי באופן אקראי והתחלנו לדבר בטלפון. אריק היה אדם דתי ואני לא, אבל התחלנו לצאת ולהיפגש על אף ההבדלים ביננו".

אחרי כשנה השניים החליטו להתחתן "ובחרתי להתחיל לשמור את השבת", היא מספרת. "אנחנו מגדלים באהבה את יהונתן בן העשר וחצי ואת ילדינו המשותפים אביעד בן השש, אביתר בן הארבע ושמונה חודשים ואיתי רפאל בן השנה וחמישה חודשים".

בתאריך ה-19.8 הזוג המאושר יהיה נשוי בדיוק שש שנים.

כתבות נוספות במגזין

0

דינה מדימונה

חנה אזולאי הספרי אמנם כבר מזמן לא גרה בנגב, אבל בכל יצירה שלה אפשר למצוא את נוף ילדותה בשכונה ד' בבאר שבע > בראיון לשבע היא מספרת על ההצגה החדשה בתיאטרון דימונה, נזכרת בילדות ברחוב הסנהדרין ומסבירה מדוע המזרחיות תמיד תישאר חלק מהיצירה

מגזין18 בספטמבר 2019    6 דקות
0

נלחמים על הנגב

בשבועות האחרונים עלו שוב קולות ברחבי הנגב שלא מוכנים לוותר על העתקת בסיס המודיעין לצומת ליקית, וזאת לנוכח אמירות על התנגדותו של הרמטכ"ל אביב כוכבי > ראשי רשויות בדרום מבטיחים להמשיך בלחץ ולא לוותר על מה שהם מכנים כ"הזדמנות היסטורית"

מגזין11 בספטמבר 2019    8 דקות

כתיבת תגובה