מגזין

"זה היה ליעד"

מגזין25 ביולי 2019    6 דקות
0

ב"שבעה" על סרן ליעד לביא ז"ל ממיתר שנפל לפני כ-5 שנים במבצע "צוק איתן", גילה פתאום אביו שמואל, שיש הרבה דברים שלא ידע על בנו המנוח. לצורך היכרות עימו, הפיק האב סרט על ליעד, שכלל גם את פעילותו בכתיבת שירים

"זה היה ליעד"
ליעד לביא ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

"נגיעות של גן עדן, זה קורה לעתים. נגיעות של גן עדן, רק אם ממש מסתכלים. נגיעות של גן עדן, זה קורה לפעמים. זה תלוי באנשים שסביבך".

כך מתחיל שירו של סרן ליעד לביא ז"ל ממיתר, מפקד ב"צנחנים" שהוביל את החטיבה בכניסתה לרצועת עזה במבצע "צוק איתן", לפני כ-5 שנים. את השיר הזה, לו קרא "נגיעות בגן עדן", כתב ליעד יומיים לפני שהוא וחבריו סגרו את הפלאפונים ונכנסו לשטח האויב. ליעד היה רק בן 22 בנופלו, כשנהרג בהיתקלות עם מחבלים בגזרת חאן יונס, אבל אותם אנשים מסביבו, אלה שכתב עליהם בשיר, מספרים שהם אלה שנגעו בגן עדן, בכך שהכירו אותו. ליעד עכשיו שם, אבל המורשת שלו ממשיכה.

השיר האחרון

"זה היה השיר האחרון שהוא כתב", מספר אביו שמואל לביא. "להקת 'הדג נחש' הלחינה את השיר, והוא רץ בגלגל"צ, הגיע למקום ה-3 במצעד הפזמונים העברי ב-2015. רק כשקיבלנו את הסמארטפון שלו גילינו שהוא כתב שירים; אף אחד מאיתנו לא ידע את זה" הוא מוסיף.

כדי להכיר את בנו טוב יותר, ב"שבעה" על ליעד, החליט שמואל להפיק לזכרו סרט הנצחה. "קיימתי פגישות עם כל החברים והחברות שלו, ומסתבר שהחברות ידעו כי שהוא כתב להן שירים. רק הן ידעו", הוא נזכר.

שמואל לביא עם הבנים | צילום: באדיבות המשפחה

 

"כשישבנו, הגיעו חיילים וחיילות, וסיפרו סיפורים, ואמרתי שאני לא מכיר את הבן שלי; אמרתי לעצמי שאני חייב להכיר אותו, אז לקחתי צוות צילום ועשיתי סרט, 40 שעות שידור שממנו הצלחנו לגזור שעה וחצי למשפחה. גילינו אחר כך באיזשהו הארד דיסק עוד איזה 2 או 3 שירים שכתב, ובסך הכל יש איזה 7 או 8 שירים".

 

אז מי היה ליעד?

"ליעד היה מפקד שאהב את החיילים שלו, קצין בצה"ל בגדס"ר צנחנים. הוא היה מפקד צוות שהוביל את חטיבת 'הצנחנים' לתוך עזה. ליעד היה גם שחקן טניס, ואנחנו עושים לזכרו תחרות בינלאומית במיתר. זו השנה ה-5 של התחרות, והשנה זו תהיה תחרות לנשים, עם פרס של 60 אלף דולר. יש אפילו שידור ישיר בערוץ הספורט. גם מרוץ מיתר, מקצה ה-5 קילומטר, זה לזכרו של ליעד ונועם רוזנטל, עוד חייל שנהרג".

לזכרו. טורניר הטניס במיתר | צילום: באדיבות המשפחה

 

"מי היה ליעד? ב'שבעה' הגיעו לבית חיילים מ'גולני' שאמרו: 'באנו אליך להגיד תודה'. שאלתי למה תודה, והם סיפרו שבתפקיד הראשון שלו, כשהיה מפקד שלהם בקורס מ"כים, הם לא רצו להיות שם. 'המפקד אמר לנו להיות בקורס מ"כים, אז הלכנו. ואז אנחנו מגלים שאין יציאות הביתה, התנאים לא תנאים, ובאנו למפקדים ואמרנו שאנו לא רוצים קורס מ"כים, ורוצים לחזור לגדוד', הם סיפרו. ליעד לא קיבל את זה ככה. הוא עשה להם שיחה, והבין מאיפה הבעיה; לחלקם היו בעיות

"לא וויתר על אף אחד". ליעד ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

בבית, והבית לא תמך בגדול. הוא נסע לבתים, ודיבר עם המשפחות, דאג לקשר בינם לבין קצינת הת"ש וכל מה שצריך, והם סיימו קורס מ"כים. הם אמרו שהם סיימו בזכות ליעד. הוא לא ויתר עליהם, וכך הוא היה לאורך כל הדרך, הוא לא מוותר על אף אחד".

שמואל מספר על מפקד שהיה מגיע לבקר את החיילים שלו בזמן שהוא היה בחופש, "בשבתות, לראות שהכל תקין איתם. גם קצינת הת"ש סיפרה שכשהוא היה מ"כ באחת הריצות, ובריצות רצים עם נעלי ספורט, הם הופיעו עם נעליים רגילות, הוא שאל על כך. הם ענו לו שאין להם תקציב לנעלי ספורט. ליעד שאל אותם מה המידות שלהם, ועד היום אף אחד לא יודע אם הוא שילם על נעלי הספורט מכיסו או בחינם. הוא הגיע לקצינת הת"ש עם הנעליים, ואמר לה: 'אל תגידי להם שזה ממני'. זה היה ליעד".

"כאילו שזה היה אתמול"

"אנחנו יודעים בדיוק איך הוא נפל", מספר האב השכול. "ליעד היה בתקרית עם מחבלים שתקפו את בית המח"ט, והוא הגן עם החיילים שלו על המבנה שבו היו, וחטף צרור במפשעה. ליעד איבד המון מאוד דם, שכב 3 ימים בבית החולים, ולמעשה לא שרד את הצרור הזה. הוא נהרג במקום שהוא לא היה אמור להיות בו, כי הוא יצא לשמור עם החיילים שלו, וקצין לא שומר בחוץ עם החיילים", לדברי האב. "ליעד אמור היה לפזר את החיילים בעמדות, לתת להם מה שצריך, ולהיכנס לפקד על כל הצוות, אבל בגלל שזה היה כיבוש 'טרי', ב-24 השעות הראשונות, הוא שמר איתם. זה היה ליעד".

מה השתנה ב-5 השנים האחרונות?

"לא השתנה כלום, אנחנו תמיד זוכרים אותו, כאילו שזה היה אתמול. מה שהשתנה זה שנולדו נכדים. שנה אחרי זה, נולדה לי נכדה ראשונה, וקראו לה נועה. ואחר כך, נולד לבן הבכור שלי בן, והוא קרא לו איתן, ע"ש 'צוק איתן'. גם מצד אשתי נולדו נכדים, וממשיכים הלאה, כשתמיד זוכרים אותו".

והוא מוסיף: "אני נשוי פעם שנייה; ליעד הוא הבן הצעיר מאשתי הראשונה, ומעליו יש לו 2 אחים, לירון שהיה טייס בחיל האוויר וליאור שחי בארה"ב. כשהתחתנתי בשנית, נולד לנו ילד משותף, ויש לו גם אח ששמו שי. הם היו מאוד קרובים ולמעשה, שי קיבל את הצו הראשון שלו בדיוק כשקמנו מה'שבעה'. הם דיברו על זה ששי ילך ל'צנחנים' וימשיך את דרכו של ליעד, אבל אחרי שהוא נהרג אשתי לא הסכימה שילך ל'צנחנים'. עם דין ודברים גדול, בסוף הצלחנו לפשר, ואימא שלו הסכימה שילך ל'תותחנים',  היום הוא כבר קצין".

חופשת הסקי האחרונה | צילום: באדיבות המשפחה

 

כל הבנים, כולל שמואל, היו יוצאים לחופשות סקי. "כשליעד סיים את קורס הקצינים, הצלחנו כולנו להתביית על חופשה, והחלטנו שבשנה אחרי זה, אנו עושים חופשה בטיטליס שבשוויץ", מספר שמואל. "ככה נפרדנו".

צילום: באדיבות המשפחה

 

"ויש רגעים שהוא נעלם, הימים מתארכים הלילות לא נגמרים. ואתה כבר מתגעגע. ויש רגעים שהוא נעלם, הימים מתארכים, הלילות לא נגמרים. מחכה בציפייה לקצת נגיעה", כתב ליעד בשירו מבלי לדעת שהוא בעצם מתאר את הרגע שאותו שמואל ינצור לעולם. הרגע שבו הוא וילדיו נגעו בגן עדן. נגעו בפעם האחרונה בליעד ז"ל.

זה היה באותו חורף, אחרי שליעד נהרג, הבנים יצאו לטיטליס לזכרו, כמו שסיכמו. "עלינו לטיטליס עם חולצות של ליעד, וזה היה מרגש מאוד", נזכר שמואל. "נגיעות של גן עדן".

"נגעו בגן עדן. נגעו בפעם האחרונה בליעד". בטיטליס, כמו שסוכם עם ליעד | צילום: באדיבות המשפחה

כתבות נוספות במגזין

0

בנעלי בית | מנהיג "מתוך הערכה"

לביא קייט, מנהל מעוף באר שבע ונגב מערבי, שהשבוע עורך את שבוע היזמות הבינלאומי

מגזין21 בנובמבר 2019    2 דקות
0

הסרט שלהם

אחרי תקופה ארוכה, במהלכה נראה היה לתושבי באר שבע שכבר לא ייפתח לעולם, נפתח השבוע מתחם הסינמה סיטי בבאר שבע. כל הבדיחות נזרקו הציגה, הספקנים פינו את מקומם לחולמים וכל המעורבים בדבר בטוחים שבתוך זמן קצר, ישתנו הרגלי הבילוי בעיר

מגזין20 בנובמבר 2019    6 דקות

כתיבת תגובה