מגזין

וונדר-ג'ולי

מגזין21 באוקטובר 2018    10 דקות
0

ג'ולי קייט ממיתר, המוצבת במקום השני ברשימתו של ראש המועצה בבחירות הקרובות, מחזיקה בבעלות על מרכז מומחים חדשני לפסיכותרפיה וייעוץ, מקדמת זכויות נשים ושוויון מגדרי, מרצה לבעלות עסק ויזמיות, ומלמדת קבוצות הורים איך לשמור על ילדיהם מפגיעה מינית, וכל זה תוך גידול שני ילדים יחד עם בעלה לביא. "אני יכולה לשרוד עם 4 שעות שינה בלילה", היא מסבירה ל"שבע" איך מספיקים הכל

וונדר-ג'ולי
ג'ולי קייט. "לא מתעייפת" | צילום: נתי גולן

היא מגדלת עם בעלה שני ילדים (בני 7 ו-9.5), תורמת לקהילה בפעילויות מגוונות, מחזיקה בבעלות על מרכז מומחים חדשני לפסיכותרפיה וייעוץ, ומקדמת זכויות נשים ושוויון מגדרי. וזו רק רשימה חלקית מסדר יומה העמוס ביותר של ג'ולי קייט (35) ממיתר, שגם מתמודדת בימים אלה בבחירות למועצת מיתר, מהמקום השני ברשימתו של ראש המועצה אבנר בן גרא ("קהילה").

קייט, נשואה ללביא ואם לשניים, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון, תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית במגמת שלטון מקומי בהצטיינות מאותה אוניברסיטה, לקראת סיום תואר שני נוסף במגמה קלינית ילדים ונוער במכללת "ספיר" ומוסמכת בגישור ובהסמכה תלת שנתית בפסיכותרפיה בחסות אוניברסיטת בר אילן והסמכה מתקדמת בטיפול בטראומה, היא סוג של וונדר-וומן מהנגב.

"בהתנדבות ובאהבה"

בשנים האחרונות, היא ניהלה את המקלט הגדול בארץ לנשים נפגעות אלימות, ובמסגרת תפקידה פעלה לפתיחתה של יחידת מתבגרים הבודדה במדינה ולשינויי חקיקה להגנה על נשים נפגעות בוועדות הכנסת. על פועלה בתחום הומלצה קייט לקבלת אות הוקרה מהשרה לשוויון מגדרי.

מרגע הגעתה למיתר, לפני כ-3.5 שנים, פעלה קייט להקדמת הפתיחה של מסגרות הלימוד ל-7:20, ויזמה גיוס נרחב של מתנדבי משמר אזרחי, הרצאות לנוער ונשים, קבלות שבת קהילתיות, מפגשים עם ניצולי שואה ויריד התרמה לילדי "סורוקה". בימים אלה, היא הקימה בבאר שבע מרכז מומחים חדשני לפסיכותרפיה וייעוץ, ומשמשת כיועצת אסטרטגית וכמנחה מקצועית בקואליציה הישראלית לטראומה.

בחנוכת המכון. קייט וראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' | צילום: מישל אמזלג

קייט: "יש במרכז שלי 15 מטפלים מוסמכים מתחומים שונים, המציעים סיוע לאנשים עם מגוון קשיים רגשיים: ילדים, נוער וזוגות. הוא נקרא 'אינקוגניטו נגב', שהמשמעות שלו היא גם חסוי וגם בתוך החשיבה. אני מאמינה, שלתושבי הדרום מגיע דבר איכותי כזה, ולכן אני דואגת ללמוד ולהתעדכן כל הזמן במגוון החידושים בתחום הטיפול בעולם. למדתי טיפול התנהגותי קוגניטיבי ממיטב המומחים בתחום וטיפול EMDR מתחום הנוירו-פסיכולוגיה, המאפשר להשתחרר מטראומות ילדות וקשיים רבים בשיטה מבוססת ראיות, עם 90 אחוזי החלמה. עם השנים, פיתחתי שיטות ייחודיות, שמאפשרות לאנשים להרגיש טוב, ולחיות את חייהם ללא חרדה וטראומה, תוך מספר בודד של מפגשים. אני עוזרת לרבים הרבה מעבר לשעה הטיפולית, תמיד זמינה עבורם ונותנת מעצמי, כי אני פשוט אוהבת בני אדם. בעיניי, זו שליחות חשובה, ואין דבר כזה מקרים אבודים! רבים פונים אליי, כדי לקבל הכוונה ועזרה בתחום העסקי, במציאת עבודה ובבקשות לסיוע לארגונים".

ויש לך עוד כמה וכמה עיסוקים…

"נכון, אני מקדמת זכויות נשים ושוויון מגדרי; אינני מאמינה באפליה מתקנת כלפי נשים, אלא בשוויון מוחלט של הזדמנויות, זכויות וחובות. ככה, אימי חינכה אותי, וכך אני מחנכת את בניי. בנוסף, אני מרצה לבעלות עסק ויזמיות על העברת המסר ושיווק, כי הכל מתחיל ונגמר בהבנת המוח האנושי; כשאנחנו מבינים מה האנשים צריכים, מה יעשה להם טוב, אנו יכולים להעניק להם באמת. פרויקט אחר, שאני מקדמת בתקופה האחרונה, הוא סביו"ן, סביבה בטוחה לילדים ונוער, במהלכו אני מעבירה הרצאות לקבוצות הורים על שמירה על ילדיהם מפגיעות מיניות, זאת מתוך ניסיון של שנים רבות בחקירות ילדים נפגעים במשרד הרווחה. אני עושה זאת בהתנדבות ובאהבה. החלום שלי הוא להרחיב את הפרויקט, ולגייס אנשי מקצוע נוספים, במטרה להפיץ ידע, ולפעול למניעת הפגיעה בילדים".

"הדרך להשפיע"

לשאלות המתבקשות, לנוכח העומס העצום, הכרוך בעיסוקים הללו, למה לקייט גם פוליטיקה עכשיו, ומדוע דווקא עם בן גרא, היא משיבה: "הפוליטיקה בעיניי זו הדרך להשפיע, במיקרו ובמקרו, כמו בחדר הטיפול וכך גם בסביבה הרועשת, להבין את מה שהאנשים זקוקים לו, ולתקן את מה שמונע מהם את הטוב. פוליטיקה בשבילי היא אמצעי לעשייה, לא להיפך. אני בטוחה, שאמשיך להעניק מעצמי כל עוד אוכל, בכל דרך בה אוכל, בציבורי ובאישי. ואני עם ראש המועצה, כי הוא בן אדם, שמצד אחד יש לו הרבה מאוד ידע וניסיון ואוהב את היישוב, ומצד שני הוא עם הרבה מאוד פתיחות לחדשנות ולדעות שונות וכבוד לאנשים ממגוון דעות, ובן גרא נותן לי הרבה מאוד אפשרות לפעול ולעשות דברים".

ולמה שאת לא תובילי רשימה למועצה או אפילו תרוצי לראשות מועצת מיתר? 

קייט. "לא אוהבת לבודד לעצמי כיוון אחד" | צילום: פרטי

"כי זה אומר שאצטרך לעזוב את הדברים, שאני כל כך אוהבת בתחום המקצועי והטיפולי, ואני לא חושבת שזה הזמן. מה שחשוב לי כרגע זה לא הטייטל, אלא להשפיע, ויחד עם זאת חשוב לי לשמר את מגוון העיסוקים האחרים החשובים, שאני עושה, ולשלב בין הדברים. כרגע, במיתר יש סגן לא בשכר, בהתנדבות לחלוטין. אני מאוד מקווה, שאתמנה לסגנית ראש המועצה, אשמח בכך; אין לי שום בעיה עם עוד תעסוקות".

"המנוע" הדוחף את קייט בפעילותה הפוליטית במיתר הוא ה"אני מאמין" הבא: "אני מאמינה, שהכל מתחיל בחינוך ותרבות; עלינו להמשיך לקדם את המענים החינוכיים המצוינים וההוליסטיים ביישוב, לרבות החינוך הבלתי פורמלי, ולשאוף להעשרת הפנאי האיכותי לילדים ונוער במיתר. חשוב לי לשמר את אופיו הקהילתי המיוחד של היישוב, לצד החדשנות והיעילות, כמתבקש לאור הצמיחה האזורית המואצת. אני רואה את מיתר צועדת קדימה, בתעוזה ובמרץ, אל העתיד, בו תהפוך לפנינה אזורית, ותזכה למקום מכובד ומוביל על מפת הנגב".

אלא שעד שזה יקרה, עולה התהייה המובנת משהו, האם אחד המחירים, שמשלמת קייט על עיסוקיה הרבים הוא העובדה, שיש לה ולבעלה לביא, שני ילדים בלבד, ולא יותר; "מבחינתי, יש לי ילדים מדהימים, ואני מאוד אוהבת אותם", היא משיבה. "יותר מזה, המחשבה שלי היא, שיום אחד אאמץ ילד או אקח ילד אומנה. מבחינתי, נורא חשוב גם להשקיע בילדים, שיש לי היום, וגם להתמסר לעשייה ולעוד דברים. איפה שהוא, צריך לשלב בין הדברים".

ובכל זאת, איך מספיקים הכל? 

"פשוט מספיקים, כי ברגע שמייעלים את הדברים, ומתכננים את הזמן בצורה נכונה, יש הרבה דברים שמשלבים. הרבה פעמים, הילדים עוזרים לי בפעילויות התנדבותיות. הזמן הוא איכות עם הילדים; אנחנו הולכים לבתי קפה איתם לפעמים, ולפעמים מכינים ביחד משהו בקטנה. אנו גם יושבים ביחד, קוראים יחד ספרים, מדברים על דברים, ועושים משחקי חברה ופעילויות התנדבותיות, בזמן מאוד איכותי. ויש להם גם אבא, שאני והוא חיים בזוגיות מאוד שוויונית. יש ללביא יכולת לדעת ולשמוע על הילדים, ואנחנו מנסים לתמרן בין לבין. אם רוצים, זה אפשרי"…

"אפשר לעוף"

"מנסים לתמרן בין לבין". משפחת קייט | צילום: פרטי

והיא מוסיפה, באותו הקשר: "תראה, כשהכרתי את לביא, הייתי פעילה באגודת הסטודנטים בבן גוריון, וכל שני וחמישי הייתי בישיבות ודיבייטים, כך שהוא יודע לאן הוא נכנס. הילדים שלי גם לא מכירים משהו אחר. ברור שיש רגעים שפתאום יש איזשהו לחץ, אז נעזרים במשפחה וחברים, סבים וסבתות. חוץ מזה, יש לי ילדים מאוד עצמאיים, וכשמישהו מההורים חולה, הילדים עוזרים במטלות הבית, ולוקחים אחריות".

אני לא מכיר יותר מדיי נשים בכלל ובנגב בפרט, המנהלות אורח חיים עמוס כל כך…

"אני משתדלת להספיק הכל. אנשים שואלים איך אני לא מתעייפת. אז להיפך, כל הפעילויות הללו דווקא ממלאות אותי, ונותנות לי כוחות להמשיך. ועובדה שאפשר להספיק הכל. אנשים לפעמים חושבים שאני וונדר-וומן, אבל אני חושבת שכל אישה היא וונדר-וומן, רק שעליה להאמין בעצמה ובכוחותיה. אני לא מאמינה באפליה מתקנת, אלא שעלינו כנשים להסתכל על עצמנו בצורה שוויונית. כולנו יכולות להיות שם, פשוט יש תפישות חברתיות שמגבילות אותנו, וחבל מאוד, כי כשפותחים את האופציות בראש ובלב, אפשר לעוף. וכמו שאמרתי, כמובן שאני זוכה לתמיכה עצומה מהבית, מבן זוגי ומבניי. כנראה שפשוט נולדתי עם אהבה עצומה לבני אדם. אני מרגישה, שאני נושמת תוך כדי עשייה, ולא מחפשת הפוגות. מגוון העיסוקים מאפשר לי לקבל את הכוח לעשות כל מיני דברים, שצריך לעשות, ואני יכולה לעשות. ואני גם לא מסוגלת להגביל את עצמי".

אולם, מה שמגביל, לפחות פיזית, כל אדם הוא ההכרח לישון. קייט מספרת, שלמרות כל עיסוקיה, הכי טוב מבחינתה זה לישון 6 שעות בלילה, ואז "זה אחל'ה. יותר מזה אני לא צריכה. במינימום, אני יכולה לשרוד עם 4 שעות שינה בלילה. ואגב, בשבתות וחגים כולנו מטיילים בטבע כמשפחה ברחבי הארץ. בימי שישי, אני גם עובדת וגם עושה כל מיני פעילויות, שווקים לתרומות ודברים חברתיים כאלה".

מהן תכניותייך לעתיד הקרוב?

"אני לא אוהבת לבודד לעצמי כיוון אחד, ובטוחה שבעתיד תהיה עוד עשייה חברתית במיקרו ובמקרו, וגם עשייה אישית. הייתי רוצה להתמקצע עוד גם בתחומי הסיוע לבני אדם בטיפול, ואני עוברת כל הזמן הכשרות; לא מזמן, עשיתי הכשרה מאוד מתקדמת בטראומה. אני שוקלת גם לעשות דוקטורט, ומניחה שזה יהיה בתחום מדעי החברה או המדינה או שילוב של השניים ואולי פסיכולוגיה או משהו בינ-תחומי. נראה"…

ולסיום, מגלה קייט מה השפיע וממשיך וימשיך להשפיע עליה בכל עיסוקיה הרבים: "פעם, סבתא שלי סיפרה לי אגדה צוענית מופלאה, על האיש שהוביל את עמו מתוך היער החשוך. בני העם כעסו עליו, בגלל הדרך הקשה והמפחידה בחושך, אבל הוא אהב אותם, ושאל את עצמו: 'מה עוד אעשה למען האנשים'? ואז, הוציא את ליבו הבוער מחזהו, והאיר להם את הדרך. כשהם הגיעו לסוף היער, האיש נפל ומת, וליבו הבוער הפך לכוכבים, שאנו רואים בשמיים. הסיפור הזה השפיע עליי רבות. ואם שואלים כיצד אני רואה מנהיגות, זו התשובה, לתת את הלב. מלבד זאת, גם את הכעס אפשר להכיל, ולהמשיך להעניק. לא תמיד, יעריכו ויצדיעו לך, אך האור שאנחנו מפיצים במעשינו ימשיך ויאיר את העולם, הרבה אחרי שכבר לא נהיה כאן. זו מנהיגות אמיתית"!

"כל אישה היא וונדר-וומן". קייט וילדיה | צילום: פרטי

כתבות נוספות במגזין

0

טבח ביום, כוכב רוק בלילה

ביום סלבה מלניק אוסף את השיער הארוך שלו ומביא את היצירתיות שלו אל המטבח. בלילה, הוא מפזר אותו, צועק בקולי קולות ואם צריך גם עושה head banging - או במילים אחרות: מטאל. מוצא את המרכז בשוליים

מגזין14 בנובמבר 2019    7 דקות
0

המלחמה שלפני החתונה

חשבתם שלכם היה יום רע? אז מה יגידו הזוגות הבאים שאמורים היו להתחתן

מגזין12 בנובמבר 2019    5 דקות

כתיבת תגובה