המציאות של משפחת מורחיים מבאר שבע, התהפכה לחלוטין לפני כשלושה חודשים, כאשר בדיקה בבית החולים "סורוקה" אבחנה שבנם הקטן פאר, בן ה-3, חולה במחלת הסרטן.

מאז שהאבא דודו (41), והאם חן (34), שנמצאת בהריון מתקדם, קיבלו את הבשורה הקשה, חייהם השתנו מקצה לקצה, והם נמצאים במאבק להצלתו של פאר, כאשר השניים נאלצו לעזוב את עבודתם בעקבות מחלתו של בנם. דודו, הינו דמות מוכרת ואהובה בבירת הנגב, ששימש ביותר משני העשורים האחרונים כשופט כדורגל בינלאומי, ובשנים האחרונות היה עוזר שופט בסגל הבכיר של ליגת העל, ואף ניהל עד לאחרונה את אזור הדרום באיגוד השופטים, מאשדוד ועד אילת.

דודו ופאר מורחיים. "לא אני בחרתי בזה ולא ביקשתי את זה. זה הגורל"

"באותו היום שהרופאים אמרו לנו שפאר חולה בסרטן, הרגשתי שהשמיים נפלו עליי", מספר דודו מורחיים בראיון מרגש עד דמעות לעיתון "שבע".

"זה היה רגע של מועקה מאוד גדולה. הודיעי לי ולאשתי חן ביחד. חששתי מאוד, כי היא בהריון ופחדתי שיקרה לה משהו. מדובר ברגע קשה. אתה לא יכול לתפקד באותו רגע. אני עדיין לא מעכל את זה. אני מרגיש שאני נמצא בסרט. מדובר פה בחיי אדם".

"גוש מאוד גדול בכליה"

איך בעצם הכל התחיל וגילו שפאר חולה בסרטן?

"הכל התחיל בחודש יוני. הילד היה עם חום גבוה מאוד לסירוגין, וסבל מכאבי גב. חשבתי בהתחלה שהוא קיבל מכה בגב. זה כנראה היה הסימן הראשוני שיש לפאר בעיה בכליות, שמשפיעות על הגב. עשו לו בדיקות ואמרו שזה ויראלי. בחודש יולי, ראינו שהבטן שלו

"נמצא בבידוד 24 שעות במשך כל ימי השבוע. אסור לו להיות עם אנשים"

נפוחה, הלכנו לבית חולים ואמרו לנו שזו בכלל מחלת הנשיקה. אז, התחלנו לעשות סדרת בדיקות וגילינו בעצם, שיש לו גוש מאוד גדול בכל הכליה השמאלית. חיכינו לכירורג אונקולוג שיגיע מחו"ל, ותוך כמה ימים, פאר נכנס לניתוח דחוף וכרתו לו את הכליה השמאלית. משם החל כל התהליך של המסע האונקולוגי. להבין בעצם מה המחלה ומה המשמעות שלה, והמשמעות של ילד בן 3 שצריך להתמודד עם זה. אמרו לנו, אבל לא בעצם לא ידענו מה זה. היום אנחנו חווים את הטיפולים הקשים, בבתי החולים השונים, "שניידר" ו"בלינסון" בפתח תקווה, ו"סורוקה" בבאר שבע".

ספר על התחושות שלך?

"אנחנו במשפחה נמצאים בהישרדות ונלחמים על החיים של פאר. אני נמצא בסחרור, ממש טירוף. שמנו את כל הדברים האחרים בצד. אשתי חן, שנמצאת אוטוטו בחודש התשיעי להריונה (יש לה בן ברחם א.ג), הייתה עצמאית וסגרנו את העסק שלה. היה לה עסק של קוסמטיקה. אני מדשדש בין העבודה לבתי חולים. אני דואג לכולם, לאשתי שקשה לה והיא בוכה המון, לילד שחולה ולבת שלי טל, שבכיתה א'".

מה אתם אומרים לילד? 

"פאר היה ילד של צחוק ושמחת חיים. הוא היה הבדרן של הגן"

"אנחנו כל הזמן מחייכים לפאר ומחבקים אותו ואומרים לו שיהיה בסדר. פאר הוא ילד כובש ומצחיק. הוא יודע שהוא חולה, אבל ילד בן 3 לא יודע מה זה סרטן. הוא יודע שכואבת לו הבטן. הוא לא ישן בלילות, הוא בטראומה, צועק ובוכה מהכאבים והטיפולים הקשים שהוא עובר. זאת תקופה מאוד קשה ומאתגרת לילד. כל פעם שיש לו טיפול אנחנו מנסים להיות קרוב אליו ולהצחיק אותו. להחזיק לו את היד כשמזריקים לו וכשמחברים אותו למכשירים. אנחנו לא עוזבים את המיטה שלו לרגע" (דודו מורחיים נשבר במהלך הראיון, ופורץ בבכי א.ג). פאר לא מבין מה קורה איתו. כל פעם שאנחנו מגיעים לבית חולים וכשהוא רואה את הבניין של מיון ילדים, הוא מזהה אותו וישר מתחיל לבכות. הוא מתנגד ולא רוצה. הוא יודע כבר מה הולכים לעשות לו וכל הבדיקות הנוראיות האלו, כל המחטים והרופאים. כמובן שהטיפולים כוללים תופעות לוואי כמו נשירת שיער, שלשולים, הקאות וחום גבוה. קשה לו מאוד. אין לו תיאבון והוא רזה מאוד. ראו אותו בשלושה החודשים האלו כמעט 1,500 אנשים: רופאים, סניטרים, אחיות, אחים, בודקים, טכנאים ברנטגן, טכנאים בהקרנות, ואיפה שאתה רק לא רוצה".

איך פאר היה בגן?

"פאר היה ילד של צחוק ושמחת חיים. הוא היה הבדרן של הגן. הילד מספר אחד בגן. פתאום ילדים לא יכולים להתקרב אליו בגלל שהוא נמצא בבידוד והמערכת החיסונית שלו שואפת לאפס. ילד שיבוא עם צינון יכול לסכן לפאר את החיים. יש לפאר מסיכה בפנים וקשה לו מאוד עם זה, שאין סביבו אנשים שהוא יצחיק אותם. זה ילד בן 3 שלא ראה כלום בחיים שלו".

אנחנו קורסים נפשית וכלכלית

"אנחנו משפחה מאוד ממוצעת וגרים בשכירות בדירה באר שבע. לא קנינו בית. אם היה לי נכס הייתי מוכר אותו ולוקח את כל הכסף לטובת הטיפול בפאר. אבל אין לי נכסים. אנחנו קורסים נפשית וכלכלית בגלל הטיפולים של הילד שהם מאוד קשים וגומרים עלינו. להתמודד גם עם האישה שסוחבת ברחם שלה עובר, היא בוכה המון, וכל מה שאישה בהריון מרגישה עם ההורמונים זה להביא כוחות עילאיים, ולהסביר לילדה בכיתה א', שאח שלה הקטן חולה בסרטן. נכנסנו למצוקה כלכלית קשה מאוד. אשתי מנסה להתעודד מזה שיהיה לנו עוד מעט תינוק חדש ותקווה חדשה בבית. היא אמורה ללדת בחודש הבא, בחודש נובמבר. עכשיו קשה לה ללכת, והיא עוד צריכה לטפל בילד חולה סרטן".

והמוסדות השונים לא עוזרים לכם? 

"הרגשתי שהשמיים נפלו עליי"

"בתחילת השבוע, התקשרו אליי באופן אישי סגנית עיריית באר שבע, ד"ר חפצי זוהר, ואתי כהן מנהלת אגף הרווחה. אני רוצה לשבח את העזרה שלהן והרצון שלהם. ברגע שפניתי אליהן וסיפרתי על המקרה, קיבלתי דלת פתוחה ומענה להמון דברים, ובעיות שהתרחשו בשלושת החודשים האחרונים. ד"ר חפצי זוהר, עזרה לי לפתוח עמותה לתרומות לפאר. היא ערבה את מנכ"לית משרד המשפטים. דרך הלשכה של ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', שלחו מכתב למשרד המשפטים, ואמרו להם שמדובר בעמותה להצלת חיים. בנוסף, הגיעו אלינו השבוע פסיכולוגים דרך הרווחה, והביאו לנו גם עזרה בתווי קנייה".

מה מצבו הרפואי של פאר נכון להיום?

"פאר נמצא בבידוד 24 שעות במשך כל ימי השבוע. אסור לו להיות עם אנשים. תוכנית הטיפולים הראשונית היא לשבעה חודשים, והבידוד הוא בעיקר בבית החולים וגם בבית. הטיפול השבועי כלל בהתחלה כל יום הקרנות, ועכשיו פעם בשבוע כימותרפיה. כל שלושה חודשים נצטרך לעשות לפאר בדיקת סיטי, כדי לראות אם יש שינוי. עוד כמה שבועות יהיה הצילום הראשון, ואנחנו מחכים לראות שכל האזור נקי, ושהגידול לא שלח גרורות. בכל מקרה, במידה והמדדים שלו בסדר, הוא משתחרר לבית. במידה ולא הוא נשאר מאושפז בבידוד במחלקת אונקולוגית ילדים. בשבוע האחרון, פאר היה מאושפז שבעה ימים, כי היה לו חיידק והמדדים שלו צנחו בשנייה, והוא היה ממש במצב לא טוב. הפרופסור שהוא מנהל המחלקה, הזיז לצד את כל הרופאים, וטיפל בו בעצמו".

למעשה החל גיוס תרומות.

"אנחנו כרגע לא יודעים מה יהיה המצב בעתיד ולכן עושים את הגיוס תרומות. הורידו לפאר כליה, והוא צריך לחיות עם כליה אחת בלבד. יום אחד, הכליה הזאת עלולה גם לקרוס, ואז נאלץ ללכת להשתלה דחופה או לדיאליזה. גיוס הכספים מיועד עבור תרומה להשתלת כליה, הטיפולים היקרים, חובות וקריסה כלכלית שיצרנו לעצמנו בתקופה האחרונה כעצמאיים. גם אשתי חן וגם אני עצמאיים, ומי שעצמאי לא זכאי לימי מחלה בחוק. ואז בעצם אני סוגר את העסק הפרטי שלי, משרד לשירותים מקצועיים והנהלת חשבונות. אין לי פרנסה, ואני בעצם יוצר לי חובות. זה מה שקרה לי ולאשתי. עכשיו אני עובד חלקית בעסק, כי כל הזמן אני עם פאר בבתי חולים. אני הולך עם פאר לבתי החולים ולא האישה שבהריון מתקדם, כי יש שם חיידקים וזה מסוכן לה. המשפחה שלי והמשפחה של אשתי, עזרה לנו במעט במה שיכלו, והיום הם כבר לא יכולים לעזור לנו יותר מבחינה כלכלית. פנינו לרשויות שייתנו לנו עזרה נפשית, תמיכה רגשית וגם עזרה כלכלית. אנחנו פשוט בקריסה".

יש לך מסר להעביר לאנשים?

"נוכחתי לדעת כמה עם ישראל מחבק ונותן תמיכה, נותן עזרה, פותח את הלב וגם את הכיס במידה וצריך, בשביל הצלת חיים. כמה חברים קרובים עוזרים ומתקשרים מה צריך להביא ולתת. אני כל הזמן הייתי בצד הנותן, לא ידעתי מה זה לקחת. היום כשאני קצת מבקש אני רואה כמה אנשים נרתמים וזה מחמם את הלב. זה קורע אותי".

לתרומות ועזרה

עמותה בשם: נלחמים על פאר מורחים – סי"ט ואחרים

בנק לאומי

מספר בנק: 10

סניף: 922

מספר חשבון: 359600/46

הראיון המלא בגיליון סוף השבוע של "שבע"