שמעון בוקר בכלל לא חשב על פוליטיקה (למרות שהגיע מבית בית"רי ופוליטי ביותר, עם אח אלי, ששימש כמ"מ ראש עיריית באר שבע…), אבל היעלמותם מסניף "הליכוד" בבירת הנגב של בכירי המפלגה לשעבר, הכניסה אותו למגרש הפוליטי, ובגדול. לא מכבר, הוא נבחר לעמוד בראש רשימת "הליכוד" למועצת העיר בבחירות הקרובות, שיתקיימו בסוף אוקטובר, והרמות הגבה שליוו בעבר את פעילותו האינטנסיבית בסניף של האח הצעיר לבית בוקר הם כבר עניין היסטורי.

בראיון מיוחד ל"שבע", חושף בוקר איך הצליח להרים מחדש את סניף "הליכוד" הגוסס (כמובן בשילוב חברים לא מעטים), מהן שאיפותיו בבחירות, וכיצד לדעתו שילוב יחסיו הקרובים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש העירייה רוביק דנילוביץ', יובילו את בירת הנגב לשיאים חדשים.

"לפני 20 שנה"

בוקר(56), מנהל תפעול בחברת "יעדים", נשוי לחני + חמישה בנים: רונן, הנדסאי בניין ומנהל פרויקטים של 'האחים אוזן' באילת, עודד, עו"ד עובד בחברה של הוצאה לפועל, יעקב, לומד אדריכלות, אופיר, השתחרר מהצבא לפני כחודשיים והצעיר ביותר הוא  נדב, תיכוניסט שעולה ל-י"א. לבוקר יש שני נכדים, בן ובת: אלרואי ואלין, בני 3 ושנתיים.

כיצד התחלת את דרכך בפוליטיקה?

"לפני 20 שנה, כשיעקב טרנר נבחר לראשות עיריית באר שבע, הייתה לי מכולת בעיר העתיקה, ובמקומות כאלו הכל מתנקז אליך. ברחוב מורדי הגטאות היו אז זונות ונרקומנים, ורוב הפשיעה בעיר התרכז בעיר העתיקה, אליה מגיעים אנשי העמך. כל יום, הגיעו אליי בעלי עסקים, והתלוננו על העירייה והמשטרה. באחת מהפסקות הצהריים, אמרתי לאריה הכט, בעל עסק ידוע לאופניים-'בוא נעשה משהו; מסכנים העסקים פה. לא יכול להיות מה שקורה כאן'. התקשרנו לתוכנית למאזינים ברדיו המקומי, והתחלתי לכסח את המשטרה ואת ראש העירייה טרנר".

לצידו של דנילוביץ'. שמעון בוקר בסניף "הליכוד" עם סיסמת הבחירות שלו | צילום: "שבע"

וזה לא עבר בשקט…

"ממש לא, מיד אחרי השידור, אני מקבל טלפון: 'שלום, מדברים מלשכת ראש העירייה. טרנר רוצה אותך'. הוא שאל אותי-'מתי אתה יכול לבוא אליי'? קבענו, וכשהגעתי למשרד שלו אחרי יומיים, טרנר שאל-'מה אתה רוצה ממני'? והוסיף-'רק עכשיו נבחרנו, והכל זה לא לחיצה על כפתור'. עניתי, שאנשים צריכים לשלם ארנונה, וקשה להם עם מה שקורה בעיר העתיקה. הוא שאל-'מה אתה מציע'? השבתי שצריך לחשוב. ואז, דיברתי עם הכט מה לעשות כדי שיהיה יותר נחמד בעיר העתיקה. הוא אמר שצריך לגרש את מכירת האדולן (תחליף סם – י.ס.ד) שהייתה אז בעיר העתיקה ואת הנרקומנים ובתי הבושת. הייתי פעיל פוליטית בגלל אחי, אלי (לשעבר יו"ר סניף "הליכוד" ומ"מ ראש העירייה – י.ס.ד), ואמרתי להכט שזו חתיכת פרויקט. הצעתי שנתחיל עם הפגנה נגד המשטרה. הוא אמר לי-'מה, אתה נורמלי?' עניתי-'מה הבעיה? אני הולך להביא אישור להפגנה מול התחנה'. ניסו שחם היה אז מפקד המחוז, ובמהלך ההפגנה שקיימנו, המשטרה התחילה לדבר איתנו ולשבת איתנו, כדי למצוא דרכים איך לשים סמויים וכדומה. שחם ביקשנו שנגיש הצעות, וביקשתי שוטר מקוף בנקודת משטרה בעיר העתיקה; היינו הראשונים בארץ, שהתחלנו נקודות משטרה".

"סמכויות צריך לקחת"

וכאן החל בוקר לנצל את קשריו הפוליטיים: "צחי הנגבי היה אז שר המשטרה, והרמתי אליו טלפון. ביקשתי ממנו לארגון תקן של שוטר לעיר העתיקה בבאר שבע. לזכותו ייאמר, שהוא ארגן תקן כזה במהירות; בתחנה פה היו בשוק. מצאתי מקום לנקודה בקק"ל 100, והתחילה פעילות. אחר כך, ארגנו את שוק האמנים בימי שישי דרך החברה הכלכלית. הקמנו עמותה לקידום העיר העתיקה ואנשים הצטרפו. בהתחלה הלך לנו טוב. אולם בהמשך, זה נהיה קשה פיזית, כי לא היו לנו עובדים או תקציב. אז טרנר קרא לנו ואמר שצריכים לעשות את זה יותר רציני; הוא הציע, שהעמותה תתחבר לחברה עירונית, החברה לאזורי תעשייה דאז. העברנו את זה במועצה. הוא שכנע אותי (כי לא רציתי), להיכנס לעבוד בחברה עצמה, בשכר מינימום. היה אז פרוטקשן באזורי תעשייה ותקופה של חצי שנה הייתה לי שמירה גם בבית בגלל הפרוטקשן, אחרי שהרסו את הרכב העירוני שהייתי בו, ומאוחר יותר אלו שעשו את זה נשפטו והורשעו".

ואיך נכנס לפעילות בסניף "הליכוד"?

"אחרי ש'הליכוד' ירד ל-12 מנדטים בכנסת, רוב ההנהגה המקומית נעלמה מהסניף ועברה ל'קדימה', בשכנוע של טרנר. הייתי חבר מרכז, ורוביק שהיה סגן ראש עירייה אמר לי שגם הוא לא עובר ל'קדימה', והציע שאגיד לטרנר, שאני נשאר ב'ליכוד', ושלא כדאי שכולם ילכו ל'קדימה'; היינו כבר אז מיודדים. שמעתי בעצתו. טרנר קרא לי, ואמרתי לו שאני רק יכול לעזור לו מ'הליכוד'. הוא כיבד את זה, כמובן. אז, הרמתי טלפון למנכ"ל דאז גדי אריאלי, ואמרתי לו שהסניף סגור, אין מפתחות, וכולם הלכו. הוא אישר לי להחליף מנעול, ולהפעיל את הסניף, והבטיח שיהיו לנו חשמל וטלפון. שמע את זה ביבי, שהיה יו"ר 'הליכוד' עם 12 מנדטים, ויצר איתי קשר. הבאתי אותו לסיור בעיר העתיקה, ומשם התחילה הקירבה בינינו. אכלנו ארוחת צהריים לא בעיר העתיקה, אלא ב'ביג' דווקא. למדתי מזה, שסמכויות אם אתה רוצה, אתה צריך לקחת, ואל תחכה שמישהו ייתן לך. אפשר להגיד, שהפכתי להיות איש ציבור, בלי שאני יודע, כשאני עוזר לזה, מסייע להוא, וגם לעיר באופן כללי".

והוא ממשיך: "כשרוביק נבחר (ואני הייתי איש של טרנר…), חשבתי לתומי שאני או-טו-טו מסיים את העבודה; זה נראה לי טבעי, גם כי הייתי עד הסוף עם טרנר. אולם, רוביק אפילו לא רצה לשמוע על זה. ההיפך, קיבלתי יותר סמכויות, גם באזורי התעשייה וגם בשוק העירוני. רוב העבודה שלי בעיר זה פיקוח על, כמו שאני קורא לזה; אני מציק לקבלנים, דרך מנהלי האגפים בעירייה. בעצם, אני ה-106 בלי להתקשר, של הסוחרים. הסוחרים אצלי זה הבייבי, כי אני באתי מהמגזר העסקי, ואני יודע איפה הראש של הסוחר צריך להיות בבוקר: מנהל הבנק, פקח עירייה, ההוא מהשילוט, תשלום ארנונה וביורוקרטיה שלא העירייה אשמה בה, אלא היא מגיעה מירושלים. אני יודע לעשות את זה. הקשרים שלי היום בממשלה הם דלתות פתוחות אצל כל שרי הממשלה וראש הממשלה. אני אעשה את החיים יותר קלים לראש העירייה, כדי לעזור לו".

כמה שיותר פתקי "מחל". בוקר | צילום: "שבע"

"למצוא פיתרונות יצירתיים"

איך בדיוק?

"רוביק בתכל'ס, עובד לבד, ולא שהוא רוצה את זה; הוא ראש העירייה, שכל העיר אוהבת, וצריך להיות סגן ראש עירייה, כשאני אהיה, שיהיה האבא של העסקים. אני חושב שמנהל אגף איכות הסביבה, המשרד שלו צריך להיות בקרוואן מכובד, וכל יום הוא צריך להגיע לשכונה אחרת, בלי שאף אחד יידע. את כל הפגישות שלו מנהל האגף צריך לנהל בקרוואן. לנקות את העיר זה הדבר הכי קל, אבל גם הכי קשה; הקושי הוא בפיקוח על הקבלנים. ואני לא בא בטעונת לעובדים, אלא למנהל אגף איכות הסביבה. האחריות היא שלו. היום, העיר הרבה יותר נקייה ומסודרת מבעבר, אבל לפי דעתי, כדי לשמור על כך שכל הזמן יהיה נקי, מנהל האגף צריך להיות בשטח, ואת הישיבות שלו לעשות בשטח, ולהיות בקו עין עם המתלוננים".

ובוקר עובר לנושא בוער אחר: "דוחות חנייה; אני נפגש עם הציבור ושומע על הסיפור זה. הייתי מאוד רוצה לעזור לראש העירייה לחפש מימון תקציבי אחר, מהממשלה, לא יודע בדיוק את הסכום, במקום הפקחים שמסתובבים היום בעיר; כחול לבן צריך להיות לדעתי, חינם לתושבי באר שבע, ולהעביר את הפקחים לתחום איכות הסביבה, שיתפסו פושעים שזורקים זבל ונהגי משאיות שעושים שמות בכל באר שבע עם פסולת בנייה, ומשם אפשר להביא הרבה מאוד כסף. פקחים צריך רק לאדום לבן, חניית נכים, מפרצי אוטובוסים וכו', אבל גם לניקיון, ולהרים טלפון למוקד על מפגעים. יש לנו ראש עירייה לא טוב, אלא מצוין, אבל הוא חייב את שמעון בוקר לידו, שהוא 'ליכוד', ו'הליכוד' זה הממשלה, העזרה והכסף הגדול. אני חושב שכשאהיה לידו כסגן ראש עירייה, אעזור מאוד לעיר, לתושבי העיר ולראש העירייה, שעובד 28 שעות ביממה בשביל התושבים".

יותר מאחרים?

"כן, כי אני יודע, מניסיוני בעסקים ובפוליטיקה, למצוא פיתרונות יצירתיים מחוץ לקופסה, שלא חושבים עליהם בחדרים הסגורים; זה הערך המוסף שלי. אצלי במשרד לא תהיה דלת, אין דלת, אין דבר כזה! אבוא רק לשרת את הציבור. זאת גם העבודה שלי כיום. יש דברים שהיום בעבודה שלי אני פותר בטלפון, לא ישיבות ולא רושם. רוב הבעיות של הציבור, גם של העסקים, זה להסביר להם מה קורה בשטח. וגם לשמוע, כדי לתקן אם צריך. ההתחלה שלי הייתה כששמעתי את הבעיות של האנשים בעיר העתיקה. תראה, היום טוב לי איפה שאני נמצא, ועוזר לאנשים, אבל אני חושב שאני יכול לתרום הרבה, הרבה יותר, ולעזור להרבה יותר אנשים ולבאר שבע יותר ממה שאני עושה עכשיו. כיום, אני מוגבל, אבל ברגע שאתמנה לסגן ראש עירייה, באר שבע תרוויח, התושבים ירוויחו, וראש העירייה ירוויח. אני פשוט אעזור לו מאוד".

"כוח כלפי מעלה"

והוא גם יודע למצוא אירוע היסטורי, המציין בימים אלה עשור עגול: "אנחנו נמצאים 30 שנה מתחילת כהונתו כסגן ראש עירייה של אלי, אחי הבכור. הכל התחיל מאבא שלי, שבא כבית"רי מתוניסיה, רנה בוקובזה ז"ל. היינו גרים אז במשק עזר, ו-90 אחוזים מהבתים היו של תומכי 'מערך', חוץ מאבא שלי ועוד שכן. אבא עבד ב'סולל בונה', ולמרות זאת היה 'ליכודניק', בית"רי, והכיר את ההמנון של בית"ר בעל פה; הוא היה שר לנו אותו בפסח. אבא משך את אלי לפוליטיקה, והוא נבחר ליו"ר סניף 'הליכוד' והביא את איז'ו רגר ז"ל; זאת הייתה הפעם היחידה, ש'הליכוד' שם ראש עירייה, וגם הביא 11 מנדטים מתוך 23".

ציון דרך לא פחות ממדהים.

"נכון, הישג אדיר בזמנו. אלי הצליח אז לאחד את השורות של כולם בסניף, כל הקבוצות; היו לפני זה תככים. למדתי ממנו, וזה מה שעשיתי בשנים האחרונות; לקחתי את הסניף, ואיחדתי אותו, אין מלחמות, כולם כאחד בתוף הסניף, אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד, וזה לא היה במשך 15 שנה; העניין הוכיח את עצמו בבחירות האחרונות לכנסת, כשכל בן אדם שני בבאר שבע הצביע 'ליכוד'. זה אומר, שאין שום סיבה בעולם, ש'הליכוד' לא יקבל במועצת העיר יותר מהמנדט היחיד שקיבלנו בבחירות הקודמות. להערכתי, בעבודה טובה, אנחנו הולכים להביא שישה, שבעה מנדטים; אנשים יבינו ש'ליכוד' עם הרבה מנדטים יוכל להשפיע ולהביא יותר משאבים לבאר שבע. צריך להוכיח כוח גם כלפי מעלה, עם כמה שיותר פתקי 'מחל' בקלפי".

בית בית"רי. בוקר וראשי "הליכוד" | צילום: "שבע"

ומה יש לבוקר להגיד על נתניהו עצמו, שמצד אחד מותקף תדיר קשות בתקשורת, ומצד שני זוכה לאהדה המונית כמעט עיוורת?, "אני חושב שביבי הוא המשה רבנו של התקופה הזאת. לא יודע איך בן אדם יכול להתנהל מול כל הדברים האלה, חקירות ואשתו והבן שלו, ולצד זה לנסוע לפוטין ולטראמפ, ולסגור דברים ענקיים, עולמיים! לפי דעתי, ביבי נולד להיות מנהיג העולם. לפני כמה שבועות, התקיימה מסיבת עיתונאים של טראמפ ופוטין, והם עשו תחרות ביניהם מי ייתן יותר מחמאות לביבי; זה לא דבר של מה בכך, לא סתם, ולא במקריות. ארבע קדנציות הוא נבחר ברצף, ואנו נחשבים כמדינה בין החכמות בעולם. מה ביבי, מהפנט אותם? אנשים בוחרים בו במודע. זה מזכיר לי את הימים של בגין, שהיית שומע את בגין ברכב, ועוצר את האוטו. הייתי אצל ביבי, והוא היה אצלי בפרטיות. ביבי בן אדם מדהים, לא גאוותן או פוזאי, שיכול לעשות מיליארדים, והוא וכל המשפחה שלו מעדיפים את טובת המדינה, כמשפחה ציונית. צריך לזכור שביבי הוא גם אח שכול".

לסיום, איך אתה יכול להיות מצד אחד האיש של ביבי בדרום, ומצד שני ביחסים לא פחות ממצוינים עם המפא"ניק רוביק דנילוביץ'?…

"קודם כל, אני איש של אנשים. אני יכול להגדיר את עצמי כלא פוליטיקאי, עוזר לאנשים בלי לשאול מה הם מצביעים, אפילו ב-2 לפנות בוקר (והיה לי מקרה כזה, לא מזמן…). חוץ מזה, אני גם (ביחסים טובים) עם ביבי נתניהו וגם עם (נשיא המדינה) רובי ריבלין (שכידוע, אינם בדיוק החברים הכי טובים… – י.ס.ד). רוביק הוא בן אדם של עשייה ונתינה, ואני לא מסתכל על הדעה הפוליטית שלו. בכלל, אני לא עושה חשבונות פוליטיים, ולא יודע לעשות אותם. אני טוב במתמטיקה, אבל הכי גרוע כשזה מגיע לחשבונות פוליטיים. אני מלמד את הילדים שלי להיות בן אדם, ולעזור איפה שאתה יכול. ואז, אתה תרגיש הרבה יותר טוב ממי שקיבל את העזרה. אני גם אוהב לרוץ למרחקים ארוכים. העבודה שלי היא להניע את האוטו ולהסתובב בעיר. כל יום, אני עושה שעה הליכה וריצה, בערב. זה הסיגריה שלי, אחרי שנגמלתי מעשרות שנות עישון. לבד, כי עם אנשים אחרים זה מפריע"…

"ביבי נולד להיות מנהיג העולם". בוקר ונתניהו | צילום: "שבע"