בעוד מעט יותר משלושה חודשים (ב-30 באוקטובר, ליתר דיוק), יוכלו תושבי באר שבע לבחור את מועמדם לראשות העירייה ואת 27 חברי מועצת העיר. לקראת הבחירות, ביקשנו מכם, קוראי עיתון "שבע" וגולשי אתר "שבע", לספר לנו באשר לסוגיות שהכי מפריעות לכם בעיר, ומה דורש את הטיפול הדחוף ביותר. לפי התוצאות, ניכר שמה שהכי חשוב לכם זה חזותה של בירת הנגב: רמת הניקיון ומצבן של השכונות הוותיקות. וגם: כיאה לקיץ: בריכה ציבורית לכל כיס ופארק מים שיוקם באזור.

ניקיון בעיר ושכונות ותיקות

יותר משליש ממשתתפי הסקר שערכנו (כ-36 אחוזים), הצביעו על חוסר שביעות רצונם מרמת הניקיון בבאר שבע. האמת, ממש לא מפתיע. שכן כבר שנים רבות, סובל התחום הזה מטיפול לוקה בחסר של הרשות המקומית. אגב, עם או בלי קשר לסוגיה, לא מכבר סיים את תפקידו עוד מנהל אגף איכות סביבה בעירייה.

כל מי שמצוי קצת בנבכי בניין העירייה, יודע שאגף איכות הסביבה מתנהל בצורה לא הכי יעילה, עוד מתקופתו של ראש העירייה לשעבר, יעקב טרנר; יודעי דבר יכולים לספר, בין היתר, על אבטלה סמויה באגף, מספר גבוה מדיי של מנהלים מול מחסור עצום בעובדי שטח ורמת פיקוח לא מספיק הדוקה אחר עבודת הקבלנים שמעסיקה העירייה בתחום. ואסור לשכוח גם, שהעירייה הקימה לא מכבר, אגף גינון חדש, שהוציא מאחריות מנהל אגף איכות הסביבה את סוגיית אחזקתם של העצים והצמחייה בבירת הנגב, שגזלה משאבים ואנרגיה רבים מראשי האגף הקודמים…

הציפייה היא שראש הרשות הבא ייכנס לעובי הקורה, וכפי שאומרים "לנער את העץ", ולבצע תוכנית הבראה מקיפה לאגף, מהרמות הגבוהות ביותר עד לרמת עובד המטאטא. רק אחר כך, יוכלו בעירייה (שכידוע, ראשה הנוכחי, רוביק דנילוביץ', מחזיק פורמלית בתיק איכות הסביבה, ובכל מקרה נושא באחריות למצב…) לבוא בטענות כלפי התושבים, המלכלכים לכאורה…

לא מרוצים מהניקיון. מראה נפוץ בבאר שבע | צילום ארכיון: "שבע"

מצבן של השכונות הוותיקות בבאר שבע מעורר דאגה אצל כ-17 אחוזים מהנשאלים שלנו. גם כאן, ניתן בהחלט להבין זאת, שכן למרות כל תוכניות הפיתוח, המבוצעות עשרות בשנים בשכונות כמו ד' ו-ג' (הצמודות לקמפוס המרכזי של אוניברסיטת בן גוריון, ובכל זאת נראות כפי שנראות…), לתושבים בעיר ומחוצה לה נדמה שיש שתי ערים בבירת הנגב: האחת מתפתחת וחדשנית, והשנייה תקועה עמוק בשנות ה-70 וה-80 המשמימות. הדבר התבטא באחרונה, בישיבתה של הוועדה העירונית לקליטת עלייה, כאשר פבלו זיידנברג מה"סטארט-אפ", אמר לחברי הוועדה, שמתארגנים "סיורים אורבניים, כדי לחשוף למשתתפים שלנו את העיר, כדי שהם יידעו שבאר שבע היא לא רק שכונות ג' ו-ד'"…

לכן, על ראש העירייה וחברי מועצת העיר הבאים לגבש, ובמהירות, תוכנית מקיפה לשיקום אמיתי ומהשורש של כל השכונות הוותיקות בבירת הנגב, ולא רק בתחום הפיזי.

לתושבים בעיר ומחוצה לה נדמה שיש שתי ערים בבירת הנגב. מרכז אורן בשכונה ד' | צילום: יניב סול

דוחות חנייה ובריכה ציבורית

14 אחוזים מתושבי באר שבע התלוננו, בסקר "שבע", על יותר מדיי דוחות חנייה. כל בר דעת מבין, שהתחושה הציבורית היא הרבה יותר ממוצדקת; מכת הדוחות לא פסחה כמעט על אף תושב, כך לפחות נדמה, ולראשי הרשות הנוכחיים אין ממש איך "לנחם" את הנפגעים.

הטענה העיקרית המושמעת בעניין מצד העירייה וראשה היא, שעברייני חנייה צריכים להיענש, ועל כך כמובן שאין מחלוקת.

"מכת דוחות". שער גיליון "שבע" 2242

העניין הוא, שגם אם צודקים ברשות, ורוב הדוחות מחולקים לעברייני חנייה לכאורה, הרי שלפחות חלק די משמעותי מאותם "עבריינים" כמעט נאלצים לחנות בניגוד לחוק, עקב מחסור במקומות חנייה (נושא, שאגב העלו כחמישה אחוזים מהנשאלים שלנו…). ושני הדברים כרוכים זה בזה בצורה הדוקה: אם אתה מגיע ברכבך הפרטי לאתר מסוים ואינך מוצא מקום חנייה פנוי בקרבת מקום (ואפילו באופן יחסי…), וכש"הזמן דוחק והמלאכה מרובה", לעתים אין לך ברירה אלא לחנות באדום לבן למשל (למרות שבכל מקרה, זה לא תקין).

ושלא תבינו לא נכון, בכל מצב שלא יהיה, גם כאשר החניות פנויות לחלוטין, אסור לחנות בחניות נכים. זה אומנם, לא מפריע ליותר מדיי מהנשאלים שלנו (רק לשני אחוזים מהם…), אבל את העניין המוסרי הזה אסור לחלל בשום תואנה…

לכן, על ראש העירייה הבא וחברי מועצתו לפעול במרץ להגדלה משמעותית של מספר מקומות החנייה (בקומות או לא בקומות, ורצוי לא בתשלום…) באתרים מרכזיים בעיר (בעיקר ב"סיטי", בה מצויים בין היתר, קריית הממשלה, בניין הרשות ומוסדות התרבות המרכזיים של בירת הנגב וכן לאלפים הרבים שמגיעים לצפות במשחקי הבית של הפועל באר שבע באצטדיון "טרנר").

שיעור בלתי מבוטל של 12 אחוזים ממשתתפי משאל "שבע" הלינו על מחסור בבריכה ציבורית לכל כיס. באקלים המדברי של באר שבע מים הם מוצר כמעט הכרחי בימות הקיץ הלוהטים. ולצערנו הרב, זה עשרות שנים, שהצורך הזה לא נענה. יש אומנם, מספר בריכות ברחבי בירת הנגב, אך הן לרוב אינן נגישות לציבור הרחב או שמחיר הכניסה אליהן איננו שווה לכל כיס.

מחסור בבריכה ציבורית לכל כיס. הקאנטרי קלאב באר שבע | צילום: "שבע"

אחד הפתרונות לכך מצוי בתלונתם של חמישה אחוזים נוספים ממשתתפי המשאל, הדורשים פארק מים, כפי שקיים במספר ערים גדולות במרכז הארץ. מדוע, שואלים תושבים בבירת הנגב, יהיה חלקנו שונה מהתושבים המתגוררים ליד "המימדיון" או "ימית 2000"? והם כמובן צודקים! פארק נחל באר שבע (כולל "האגם הגדול במדינה") רחוק מלרצות את הצורך הזה, שכן למי שאינו יודע, לא ניתן יהיה לשכשך במי האגם. הגיוני גם, שליד "האגם הגדול במדינה" יוקם פארק מים, שיחבר בין מי האגם הבלתי ניתנים למגע עם שעשועי מים ידועים.

פארק המים מימדיון. מתי אצלנו? | צילום: נאור רהב מעריב

ביטחון וחינוך, תעסוקה ודהירה

נושא חשוב נוסף, המפריע ל-7 אחוזים מהנשאלים, הוא חוסר הביטחון בעיר, כאשר עוד שני אחוזים בלבד ממשתתפי משאל "שבע" רואים צורך בשיפור ברמת החינוך. לכאורה, שני העניינים הללו אינם קשורים זה בזה, אך אם תחשבו על כך, תבינו שמי שלומד טוב, סביר יותר להניח שלא יידרדר לפשע או למעשי קונדס מיותרים…

השר לביטחון פנים, ח״כ גלעד ארדן עם צמרת המשטרה. חוסר ביטחון בבאר שבע? | צילום ארכיון: דוברות המשטרה

עניין שלא קיבל ביטוי כלל במשאל, אך לדעתנו חשוב ביותר, הוא בעיית התעסוקה בבירת הנגב; לכאורה, אין בעיר כמעט אבטלה, ושיעורי ההעסקה גבוהים ביותר, כאשר בצפון באר שבע הולך ומתפתח לו פארק היי-טק, וחיילי אגף התקשוב נמצאים כבר בדרכם אלינו. הכל טוב ויפה, אבל בפועל, רמת השכר של רוב מוחלט של המועסקים בבירת הנגב אינה גבוהה (בלשון המעטה…), מה שמפחית מאוד את כוח הקנייה שלהם באלפי בתי העסק, החדשים יותר והחדשים פחות, שצצו להם בשנים האחרונות, כפטריות אחר הגשם, ברחבי העיר.

לא נעים לראות עסק סגור… | צילום: ארכיון "שבע"

שהרי, זוג צעיר שהכנסתם המשותפת עומדת על כ-10,000 שקלים נטו בחודש, לא ממש יכול להרשות לעצמו לצאת (אפילו פעם בחודש…) למסעדה או לסרט, אם אין ברצונו להגיע לפשיטת רגל מהירה ביותר. לכן, על ראש העירייה הבא וחברי מועצתו לתת בקדנציה הבאה של מועצת העיר דגש יתר לשדרוג המשרות, המוצעים לתושבי באר שבע, ולא רק בתחומי ההיי-טק או הלואו-טק למיניהם…

ולסיום, למרות כל הטרוניות והמענות, שהעלו משתתפי משאל "שבע" (וגם אנחנו, כפרשנים של התוצאות…), אסור לשכוח שבסך הכל לא רע להתגורר בבירת הנגב, שבשניים וחצי העשורים האחרונים, ביצעה כמה וכמה קפיצות מדרגות בהתפתחותה. אולם, צריך גם לזכור, שלא רק באר שבע זינקה קדימה, אלא רוב מוחלט של היישובים הגדולים במדינה (רבים מהם הרבה יותר מאשר בירת הנגב…), כך שאסור לפרנסי העיר לשקוט על שמריהם, ויותר מחובה עליהם לשקוד על מציאת דרכים ומסילות, שיובילו את העיר הגדולה בדרום אל תוך העשור השלישי של האלף השלישי לספירה, כשהיא במצב של דהירה קדימה, ולא של עמידה במקום.

באר שבע | צילום: מירן שפילבג