יזמית הנדל"ן ענבל אור, פושטת הרגל הכי מפורסמת במדינה, הפכה בימים האחרונים לנושא שיחה בכל בית בישראל, בעקבות הסרטונים המדוברים שבהם תיעדה את עצמה ברשת הפייסבוק במשך שעות רבות, שהציגו אותה ברגעים הכי קשים.

למי שלא יודע, אור, שתהיה ביום ראשון הקרוב בת 42, נולדה וגדלה בבאר שבע בשם ענבל קריאף, להורים מיכל וקלוד קריאף. היא הבת השנייה מתוך ארבעה אחים ואחיות, וכשהייתה בת 17, עברה לגור עם דודה ברחובות, שם ניהלה חנות בגדים עד שהתגייסה.

כאשר השתחררה מצה"ל, נסעה ביחד עם החבר דאז מיקי תורג'מן ז"ל, למסיבה בחוף הקשתות באשדוד. החבר נכנס לים, ונסחף במערבולת וטבע למוות. ענבל לקחה קשה את המקרה והסתגרה בביתה במשך כחצי שנה, אבל הבטיחה לעצמה שמפה תמשיך קדימה לעולם העסקים בעיר הגדולה.

בהמשך, עברה לגור בתל אביב ונרשמה ללימודי משפטים שלא השלימה אותם. במקביל, עבדה למחייתה כמלצרית. המפנה הגדול הגיע כשראתה מודעה בעיתון, שמחפשים אנשי שיווק לקורס יאכטות במכללה לשייט. אור, עבדה על אחוזים וראתה שהיא מצליחה למכור בצורה מרשימה. משם המשיכה לתחום הנדל"ן.

פושטת הרגל הכי מפורסמת במדינה. ענבל אור | צילום: יוסי אלוני

בשנת 2009 החלה לארגן קבוצות רכישה להקמת מבני מגורים באזור גוש דן. באותם השנים היה פרסום רב באמצעי התקשורת בישראל, עקב התעניינות הציבור בנדל"ן, זאת על רקע משבר הדיור בזמנו. לאורך השנים, ענבל השלימה מספר פרויקטים של פינוי בינוי.

אור הייתה נשואה לאודי גרינפלד, ממנו יש לה שלוש בנות, אך בשנת 2014 היא התגרשה וניהלה מערכת יחסים עם שלומי טהורי, ובשנת 2015 נולד להם ילד משותף. אור ירדה מנכסיה בשנת 2016 לאחר שבית המשפט, מינה מפרק לחברות השונות שלה, בטענה כי לקחה כסף מאנשים על מנת לכלכל את חברתה. טהורי אף הוציא נגדה צו הרחקה, והרחיק אותה מילדם המשותף.

לאחר הנפילה הגדולה, מי שמלווה את ענבל מקרוב ונאבקת על חפותה, היא אמה, מיכל אור, שמספרת בראיון מרתק ומיוחד לעיתון "שבע", על תחילת הדרך של ענבל בבאר שבע, וכל מה שקורה במשפחתה בימים אלו. "המשפחה שלנו מאוד מוכרת בבאר שבע. כל המשפחה שלנו, כל החיים גדלה בבאר שבע", מציינת האם.

"כולם בכיתה אהבו אותה"

"ענבל למדה בבאר שבע בבית הספר היסודי "נתיבות יורם", ובהמשך בתיכון מקיף א'. היא הייתה תלמידה חכמה", מספרת מיכל אור. "כולם בכיתה אהבו אותה", אך מה שחשוב מבחינתה הוא שהיא "גדלה בבית עם ערכים", לדבריה. "אנחנו אנשים מסורתיים. כל הזמן גרתי באזורים הכי טובים בבאר שבע. הייתי במקומות שהילדים שלי לא יתקלו בפושעים ועבריינים, ושתהיה להם חברה טובה".

מתי הרגשת שהיא תהיה אשת עסקים?

"מגיל צעיר, כולם ידעו שענבל תגיע לגדולות ושהיא מאוד מוכשרת. היה לה מוסר עבודה ותמיד האמינה בעסקים. היה לה את זה. היא הייתה מנהיגה. היא הייתה בתנועת 'הצופים' בבאר שבע. ענבל גם השתתפה פעמיים, ב'פסטיבל הזמר לנוער בבאר שבע'. היא ידעה לשיר מאוד יפה, וזכתה פעם אחת במקום הראשון כשביצעה את השיר 'גיבור גדול' של סי היימן. בפעם הנוספת היא הגיעה למקום השני עם שיר של ריטה".

ואיך היא הייתה כילדה בבית?

"היא תמיד דאגה להורים שלה. בעלי עבר תאונת עבודה בשנת 1991. הוא עבד כמנופאי, נפל מגובה וקיבל מכה בראש. הוא איבד את כל החושים ומאז הוא לא עובד. בעקבות המקרה, הילדים שלי כל אחד לקח על עצמו אחריות בבית. ענבל לקחה אחריות בנושא של מכירות. היא הלכה מדלת לדלת ומכרה בגדים, ספרים ותכשיטים. היא גם ניהלה חנות בגדים בקניון בבאר שבע".

איך בעצם הפכתם מקריאף לאור?

"בגלל המקרה של בעלי, ובעקבות העובדה שחליתי מאז שהוא נפל, הלכנו לרב גדול שהחליט להוסיף את השם אור למשפחה שלנו".

למיכל היה עסק מצליח בבאר שבע. "אחרי שיצאתי לפנסיה מוקדמת ממפעלי תובלה, המשפחה פתחה את החנות של 'אור קסמי המזרח', שהייתה נמצאת ליד הקונסרבטוריון", היא מספרת. "עכשיו חזרתי למקום שלי ולבית שלי. העסק כעת נמצא בבית שלי בשכונה ב' בבאר שבע, כי נאלצתי למכור את הנכס שהיה לי על מנת לכסות חובות. עשו לי עיקולים בכל החשבונות, ושרפו לי את הבית שהיה לי במזכרת בתיה, כי חשבו שענבל שמרה את הניירות אצלנו. בפברואר האחרון חזרנו לבאר שבע ביחד עם ענבל, אחרי שלוש שנים שהיינו במזכרת בתיה".

מיכל אור בראיון לאיילה חסון ב-103FM

איפה עומדים ההליכים המשפטיים?

"שנתיים וחצי חיכינו לדיון של בית המשפט העליון, כי זה הדיון האחרון והם אכזבו אותנו בהחלטה. השופט לא יכול היה לפסוק ולתת את ההחלטה הזאת כשענבל לא נמצאת בבית המשפט בגלל מצבה הרפואי. הם ריסקו אותה ולא נתנו לה ללכת למשפט. כולם מבינים שיש פה מחדל ענק. מההתחלה השופט התנהג איתה נורא גרוע. כולם יודעים את האמת בפרצוף, שהייתה שחיתות של בית המשפט עם העבריינים. יש פה דבר מאוד קשה. המפרק רץ לתקשורת, אבל הוא לא מספר כמה כספים נכנסו לחשבון שלו. הוא מרסק את ענבל וגם לקח לה את הילדים והמשפחה. זרק אותה לרחוב ולקח לה את כל הכספים. הוא הוריד לה את הרכב באמצע הנסיעה ומכר אותו. אוטו ששווה מיליון שקלים. הוא לקח לה גם את כל הנכסים. בית המשפט רק חותם לו כמו חותמת גומי. בתוך שלושה ימים לקחו לענבל את החברה, ופירקו לנו את המשפחה. במדינה שלנו לא יכולים לראות אישה מצליחה".

"גדלה בבית עם ערכים". ענבל אור ואימה מיכל | צילום: אלבום אישי

טוענים שענבל לקחה כספים לאנשים עבור דירות שלא נמסרו לרוכשים?

"למה עד עכשיו אף אחד לא מראה את המאזנים? בקבוצת רכישה יכולים להישאר 600 אנשים שלא קיבלו כספים? הרי היא בנתה בניינים של ארבע קומות וגג עד 12 אנשים יש שם. עד שהם לא מקבלים בניין היא לא בונה. ענבל בקבוצת רכישה, ובסך הכל יש לה רק את האדמות. ענבל, תמיד אומרת מי שגוזל לא נהנה מגזל. אלוהים לא אוהב את זה. המפרק רדף אחריה כל הזמן, ולקח לה את כל הדברים. היא מסכנה. אם היא גנבה מיליונים כמו שהוא אומר, אז למה היא לא בבית סוהר? הם לא היו מחכים אפילו יום אחד. מי סגר לה את התיק של מע"מ? למה הפרקליטות לא רוצה לתת לה תשובות בנושא אחרי שסגרו לה את כל התיקים? הוצאתי 600 אלף שקלים בשביל עורכי דין. אני ארדוף את המפרק כל החיים שלי ולא אתן לו מנוחה, על מה שהוא עשה לבת שלי".

ובחשבון בבנק לא הוברחו כספים?

"צריכים להבין שלבת שלי, היה רק חשבון בנק אחד בלבד, שכלל את העסק וגם של החיים שלה הפרטיים. הכל התנהל בבנק מזרחי. אמרתי לה שחבל ושזו טעות שהיא לא פתחה שני חשבונות. חבל שהכל נכנס לתוך החשבון של העסק. היא עכשיו נשארה בלי כלום".

היא לא רצתה להשקיע בבנייה גם בבירת הנגב?

"אני רוצה לספר שלפני שנתיים וחצי, ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', רצה כל כך שענבל תבנה בבאר שבע. ואז אחרי שבוע, קרה מה שקרה עם ענבל".

"קומבינה גדולה"

"כרגע היא במקום חסוי, בגלל לחץ נפשי קשה", מעדכנת מיכל אימה. "היא לא אכלה המון זמן ואיבדה המון נוזלים. איזנו אותה מבחינת האוכל, אבל אני לא יכולה לראות אותה כשהיא שם. אני רוצה להוציא אותה, אבל אני מרגישה שכאילו מישהו מחזיק אותה בכוח, במקום שהיא נמצאת. הייתי אצלה כמה פעמים והיא מרגישה יותר טוב. היא הייתה צריכה את המנוחה הזאת, אבל יכולנו לעשות את זה במקומות אחרים. היא מסכנה לכל אורך הדרך. השלוש שנים האלו פשוט 'שחטו' אותה, כואב לי הלב. אני בטוחה שאלוהים יציל אותה. לקחו אותה למקום הזה יומיים לפני ההחלטה של בית המשפט ואני לא מבינה למה עשו את המשפט בלעדיה ולא דחו אותו. אבל הם מיהרו לקבל את ההחלטה. רואים שיש פה קומבינה גדולה".

וענבל שמעה על ההחלטה?

"ענבל לא יודעת שהחליטו שהיא פושטת רגל. לא אמרנו לה. היא כרגע רוצה להשתחרר מהמקום שהיא נמצאת. היא לא

"ענבל לא יודעת שהחליטו שהיא פושטת רגל. לא אמרנו לה" | צילום: יוסי אלוני

מעוניינת להיות במקום הזה. עכשיו אני רוצה לקחת על עצמי חסות ולחתום עלייה, וגם להביא לה פסיכולוג פרטי, שמוכן לבוא אליי עד הבית. אני חושבת להביא אותה בחזרה לבאר שבע, שתגור אצלי קצת ותתחזק. אני חייבת שענבל תהיה במקום ראוי ושתחזור לעצמה. ענבל לא מאמינה לאף אחד".

מה בנוגע לסרטונים שלה שעלו לפייסבוק?

"הסרטונים האלו זו לא היא. עשו אותה חולת נפש. ענבל יצאה לרחובות רק כדי שיאמינו לה. היא הייתה בלחץ ולא ידעה באיזו צורה יאמינו לה. כל מקום שהיא הייתה הולכת היו אומרים לה שקרנית, גנבה פושעת ונוכלת. אבל זה לא נכון. צריכים להבין שנתנו לה צו הרחקה מהילד ומאהוב ליבה, בעלה השני. ברגע שהוא נכנס לחברה, הוא היה הקומבינטור הראשון. הוא נכנס לחברה עם מטרה ויצא. הוא זה שנתן לה צו הרחקה ל-180 ימים. הוא נתן לענבל להשתגע, וידע שאין לה כסף. ענבל במשך חודש ימים לפני המשפט, הייתה במצב הנפשי הכי גרוע שיש. כל העבריינים נגדה, יחד עם השופט והמפרק. מדובר בבחורה אחת שכולם נגדה".

והסרטון החושפני של ענבל?

"כל הסרטון הזה הוא לא אמיתי בכלל. מישהו היה מושתל בכל הסיפור הזה. שמו לה סם אונס. הסרטון הזה צולם במקום החסוי שהיא נמצאת. אני עצמי לא ראיתי את הסרטון, רק העו"ד שלי ראה. פשוט סיממו את הבת שלי. רק העבריינים סיממו אותה. ענבל לא הייתה מודעת לכלום. עכשיו לקחו לה את הטלפון החכם ונתנו לה טלפון כשר, רק כדי שלא תראה את הסרטון".

שמעת על השמועה שהופצה על כך שענבל התאבדה?

"כל הקטע של הסיפור שהמציאו שענבל התאבדה, זה שמועות של עבריינים שלקחו לה את החברה. הם 'מתים' שהיא תתאבד, שכל השלל יהיה אצלם. אם היא מתאבדת אז הכסף אצלם. ואם היא לא מתאבדת אז לא ייתנו להם כלום. אם היא לא הייתה מגיעה למקום החסוי, יכול להיות שהעבריינים היו רוצחים אותה".

אז היא הייתה מאוימת על ידי עבריינים?

"בוודאי. ענבל כל הזמן הייתה בבריחה מהעבריינים. הבת שלי לא התנהלה נכון בקטע הזה כי היא לא רצתה לקחת עו"ד שייטפל בזה. איימו עלייה כל הזמן בשיחות טלפון. כל פעם היא נאלצה להחליף מספר אחר בנייד בגלל זה. היא הלכה למשטרה להתלונן, והמשטרה לא עושה כלום. באותו היום כשאמרו שענבל התאבדה, היינו במשטרה כי יום לפני כן ענבל הייתה נעדרת ולא מצאנו אותה. פתאום אמרו שהיא התאבדה ואז הוציאו את הסרטונים שלה ברשת החברתית".

"אני בטוחה שהצדק ייצא לאור". מיכל אור | צילום: פרטי

"קודם כל, אני מקווה שהבת שלי תצא מכל זה בשלום אחרי כל העוול והרדיפה שנעשו לה", אומרת מיכל. "כסף בא וכסף הולך. יש עוד אנשי עסקים שיש להם חובות של מיליארדים, ולא עשו להם את מה שעוברת ענבל. פגעו בה באופן אישי, ולקחו לה את הילדים. ענבל יודעת בדיוק מי פגע בה. קשה לי לראות את ענבל מרוסקת. אני כל יום בוכה והכאב שלי הוא גדול".

יחד עם זאת, יש לה מסר אופטימי, "אני בטוחה שהצדק ייצא לאור", היא אומרת. "הבת שלי לא גנבה ולא שקרנית. אני הולכת כל הזמן עם האמת הזאת. חשוב לי שענבל תהיה בריאה, מאושרת ושיחזירו לה את ילדיה. אני מקבלת המון תגובות על ענבל, והמון אנשים כולל מבאר שבע, פונים אליי ורוצים לעזור לה".

הראיון המלא בגיליון סוף השבוע של עיתון "שבע"