בתחילת שנת התשע"ח, מרגיש יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, ח"כ אלי אלאלוף מבאר שבע, סיפוק גדול ממה שהצליח להשיג בכשנתיים וחצי של חברות בכנסת ישראל. בראיון לעיתון "שבע", מספר ח"כ אלאלוף (ששימש כחבר מועצת העיר בין 1989 ל-1992 ומנכ"ל קרן רש"י כ-17 שנה, וזכה בתארי ד"ר לשם כבוד מטעם אב"ג והטכניון, יקיר בירת הנגב ב-2004, מדליק משואה בערב יום העצמאות כעבור שנתיים וחתן פרס ישראל למפעל חיים ב-2011), בין היתר, על התמקדותו בטיפול בענייני חינוך ורווחה ודיור, האובססיה החברתית של ראש מפלגתו שר האוצר משה כחלון, וחוסר האובססיה שלו להיות שר בממשלת ישראל בכל מחיר.

מהם ההישגים שלך עד כה כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, והאם קל היה לך יותר להגיע אליהם עם שר אוצר "חברתי", שהוא גם ראש מפלגתך?

"זה ברור, שהרבה יותר נוח לעבוד עם שר האוצר, שהוא חברתי מאוד. זאת הסיבה, שבכלל הצטרפתי אליו למפלגה, שהיא חברתית באופן מהותי. לא היה שר אוצר במדינת ישראל, שדאג כל כך הרבה לתחומים החברתיים; זו ממש האובססיה שלו בנושא, כמעט סיבת הקיום שלו כפוליטיקאי במדינה. לגבי ההישגים שלי, אפשר לציין את כל החוקים החברתיים שהעברנו, למשל תוספות תקציביות בקצבאות הקשישים והילדים (ובמיוחד תוכנית 'חיסכון לכל ילד') במוסד לביטוח לאומי. כל זה, המלצות ישירות של דוח העוני (כך מכנה אלאלוף את דוח הוועדה למלחמה בעוני, בראשה עמד לפני כארבע שנים, זאת בניגוד למשמעות הידועה יותר של 'דוח העוני': הדוח השנתי המדכא משהו על מצב העוני במדינה… – י.ס.ד). בנוסף, שיפור הבריאות לילדים (במיוחד ברפואת שיניים עד גיל 15), דברים הקשורים לשירות הלאומי אזרחי (חוק ששמונה שנים היה על שולחן הכנסת, ואף אחד לא הצליח להביא אותו לסיומו), חוק המזון שהוא מאוד רציני ואמור להוריד עלויות ולשפר את הבריאות, עניינים הקשורים לשירותי הרווחה (כמו דמי אחזקה של מקלטים לנשים מוכות ושיפור הרשות לשיקום האסיר), והכותרת המרכזית של החודש האחרון: החוק למועצה לגיל הרך; זה דבר שלא היה קיים עד היום, ועכשיו אושר במשרד החינוך ובאחריותו, כך שהגיל הרך מהווה כיום חלק אינטגרלי ממערכת החינוך הממלכתית של המדינה, ואינו רק של הרווחה, אלא בעיקר חינוכי. ולא לשכוח גם, שמאז שאני בכנסת, יותר מ-120 חוקים שונים עברו בוועדה בראשותי, וכרגע חוק הנכים וחוק נכי משרד הביטחון נדונים בה".

כמו בכל תחילת שנה עברית חדשה, עמותות הצדקה בולטות, כאשר המדינה ממשיכה לבנות על פילנתרופיה, שנדמה שאם לא תתקיים מערכות הרווחה יקרסו. ח"כ אלאלוף מצמצם את חשיבותן של אותן עמותות: "הפילנתרופיה חשובה, אבל היא לא מחזיקה את המדינה; התקציבים של הממשלה הנוכחית (2017) גדלו בתחומים החברתיים במיליארדי שקלים ויותר, בבריאות, רווחה, תעסוקה ובמיוחד בדיור ובדיור הציבורי שהוזנח שנים רבות, והשנה היא הראשונה, שרואים בה עקומה עולה של מספר דירות ציבוריות לשירות אוכלוסיות, המתקשות למצוא דיור; ולא רק בדיור ציבורי, כמו 'עמידר' אנד קומפני, אלא גם השתתפות בשכר דירה, שעולה במיליארד ומאתיים מיליון שקלים כמעט; אלו סכומים אדירים, שלא ראינו עד כה. כל התחומים, שדנו בהם בדוח העוני, מטופלים בוועדה. מובן שהעוני הוא לא דבר, שאפשר למגר במהירות של שנה שנתיים, אלא ההתמודדות איתו היא לטווח ארוך. אומרים שתמיד יהיה עוני, אך הגובה שלו חייב להצטמצם, ואנחנו לא יכולים להישאר ברמה הגבוהה ביותר של ה-OECD".

ח"כ אלאלוף. מיישם את מסקנות דוח העוני בכנסת

"במקום הנכון"

נבחרת לכנסת כמספר 3 במפלגת "כולנו", ובסוף לא מונית לשר. מדוע לא עמדת על מינוייך לשר הרווחה או לשר במשרד כלכלי אחר, כדי ליישם כשר חברתי ולו חלק ממסקנות הוועדה למלחמה בעוני בראשה עמדת?

"כי השלישייה שנכנסו כשרים, היו לראש המפלגה התחייבויות כלפי האנשים הללו, שהגיעו למפלגה לפניי. וכשאחד השרים התפטר (אבי גבאי, כיום יו"ר מפלגת "העבודה" – י.ס.ד), לא היה תיק שעניין אותי; איכות הסביבה או כלכלה, לא בשביל זה באתי לפוליטיקה. התיקים המעניינים ביותר עבורי הם רווחה או שיכון, והם לא היו רלוונטיים כבר. לכן, העדפתי להישאר בחברה טובה וכונה, בתחומים שאני מבין בהם (רווחה, בריאות ותעסוקה), כיו"ר ועדת העבודה והרווחה. ובסיעה שלי מסכימים, שאני האדם הנכון במקום הנכון".

תמהנו, כיצד שורד אלאלוף, הידוע כאדם ערכי ביותר, בסביבה פוליטית בעייתית, שבה ראש הממשלה בנימין נתניהו, חשוד בכל מיני פרשות לא נעימות במיוחד, למרות שח"כ אלאלוף שר בממשלתו, וקיבלנו תשובה מעניינת משהו: "אני בדרך כלל אדם, שלא שופט אף אחד; יש מערכת אכיפת חוק בלתי רגילה במדינת ישראל, ואני שמח שהיא מתפקדת כראוי. להגיד לך, שאני שמח שמישהו סובל ונפגע ממעשיו? זה עניין אישי, ולא תפקידי לקחת ללב את ההתנהגות הלא ראויה של אחרים. אז, בוא נשאיר את העניינים האלו למדינה, שיש לה כלים מצוינים לטיפול בהם כמו שצריך".

האם אתה בעד הקדמת הבחירות, על רקע פרשיות נתניהו למיניהן, והאם בחירות ייטיבו עם "כולנו"?

"אני לא חושב, שהיום צריך בחירות; הממשלה הזאת, חוץ מנקודות מסוימות, היא מאוד חברתית. יש עוד מקום לעשות הרבה בתחומים החברתיים, וכל עוד המצב הכלכלי של המדינה הוא טוב, אפשר להתמודד עם בעיות בריאות ותשתיות, ולכן הממשלה הזאת חייבת להמשיך. פשרה זה גם חלק מהחיים".

כמי שכאמור כיהן כחבר מועצה בבאר שבע עד לפני כ-25 שנה, שאלנו האם לאלאלוף לא "דגדג" אף פעם לרוץ לראשות העירייה, ולהטביע חותם: "יש לי חותם בעיר, על כל הפרויקטים שעשיתי בתפקידים שונים: בחינוך, רווחה, בית החולים, האוניברסיטה, המכללות; יש חותם אלאלופי. יש לנו ראש רשות נפלא, שממשיך לעשות. לפי הצורך, אם הוא ימצא לנכון, אני עומד לרשותו, בלי צורך בתפקיד רשמי כלשהו, בשלב זה".

"אנחנו הזקנים"

כמי שתמך בפומבי ברוביק דנילוביץ' בריצתו הראשונה לראשות העירייה בבירת הנגב, האם אתה מרוצה ממצב העיר ומהכיוונים אליהם היא הולכת?

"אין מערכת, ודאי לא עיר בסדר הגודל של העיר שלנו, שלא ניתן לשפר, אבל אני מרגיש שהמערכת אצל ראש הרשות רוצה לשפר את הדברים. נפלא שראש העירייה מחפש כל הזמן עוד מטרות, ורואים את ההישגים שלו בעיר, בתעסוקה היי-טקית וסייבר ובמשיכת יחידות צה"ל הנבחרות ביותר (המודיעין והתקשוב). אני מאמין, שהעבודה אדירה, והופתעתי לא מזמן לשמוע שראש הרשות מתמודד עם בעיות ההזדקנות של האוכלוסייה שלו. לשמחתנו, אנחנו הזקנים גם בגיל מבוגר יחסית, זקוקים לפעילות תורמת ואיכותית, והוא חושב על זה באופן אישי; לפני כמה שבועות, הוא סיפר לי על מיזם יחד עם האוניברסיטה, שמטרתו לא רק לתת שירותים לזקנים, אלא גם לאפשר להם לדחוף ולהשפיע על דברים".

לח"כ אלאלוף אין אומנם שיתופי פעולה ספציפיים בתחומי החברה והרווחה עם עיריית באר שבע, אך "כשאנו מקבלים החלטות, הקשורות למצב הצעירים והגיל הרך, יש להן השלכות מיידיות על כל עיר. אני בטוח, שבירת הנגב תדאג ליישם את השינויים האלה גם בה".

• איך אתה מסביר את העובדה, שלבאר שבע, בת יותר מ-200 אלף התושבים, יש רק נציג אחד בכנסת: אתה?

"לא היה (בעבר), כמו שיש היום, שבעה ח"כים מהנגב; אולי בירת הנגב כמטרופולין יש לה רק ח"כ אחד, אבל לנגב כאזור יש שבעה, וזה מאוד יפה"…

גם לאלאלוף, שכאמור סוגר את השלישייה הראשונה ב"כולנו", ברורה מידת החשיבות של פיתרון בעיית הדיור הלאומית כמדד להצלחה של המפלגה החברתית. אולם, הוא מדגיש: "זה הרבה תלוי בדיור, ההצלחה (של 'כולנו'), אך לא רק בדיור; יש פה דבר מרכזי, החינוך, וגם אם מערכת החינוך תלך ותשתפר (כפי שהיא מראה סימנים לכך), זו תהיה הצלחה חברתית. וגם להוציא מהעוני משפחות לא מעטות, ולמשוך ולשמור על אוכלוסייה צעירה ודינמית, שיש לנו בבאר שבע, ולא לחזק את תל אביב כמו שזה עכשיו. בעיניי, מפלגה משרתת מדינה, ולא ההיפך. לכן, אסור לנו להיתפס לזה שאנחנו בחיים הציבוריים, כדי לחזק מפלגה. הגישה הממלכתית הרבה יותר חשובה בעיניי מהגישה המפלגתית, וחייבים לחזק דווקא את הגישה הממלכתית".

אלאלוף. פעילות שטח נרחבת

"הצלחה אבסולוטית"

האם הופתעת מפרישת אבי גבאי מהממשלה, והאם למרות זאת אתה רואה שיתוף פעולה עתידי בין מפלגת "כולנו" למפלגת "העבודה" הנוכחית בראשותו?

"הופתעתי מהפרישה של גבאי, ולא שותפתי בשום סוד. דבר שני, בשלב זה, אני לא רואה שום שיתוף פעולה איתו, למרות שבפוליטיקה אין אף פעם 'לא'"…

כאמור, פרק נרחב ביותר בקריירה של ח"כ אלאלוף הוקדשה לעמידה בראש קרן רש"י. ב-2012, סיים אלאלוף את הפרק הזה בחייו, ולפי התייחסותו לשאלתנו, האם הוא עוקב אחרי פעילות הקרן החברתית אולי החשובה ביותר במדינת ישראל, שלפחות שני מנכ"לים כבר החליפו אותו ללא הצלחה גדולה מדיי, נדמה שנגענו בנקודה כואבת משהו עבור ח"כ אלאלוף: "למה לא שלושה מנכ"לים? המנכ"לית הנוכחית היא הרביעית. אני אף פעם לא נפרד מאהבות"…

ובקרן מתייעצים איתך?

"לצערי, לא. בכל מקרה, אני מאחל רק הצלחה לקרן רש"י, כי זו קרן, שבנתה מוסד אדיר בעולם הפילנתרופיה, עם השפעה אדירה בתחומי החינוך והרווחה בכל הארץ, ולא רק בנגב, כולל בהשכלה הגבוהה ובבריאות".

כפוליטיקאי מזן אחר, אלאלוף איננו רואה בישיבה סביב שולחן הממשלה בכל תפקיד של שר כשיא חיים, גם לא בקדנציה הבאה, ואומר: "את התוכניות האישיות, אני רואה מאוד קצר. הבחירות הבאות אמורות להיערך בנובמבר 2019, ככה שיש עוד זמן. כל עוד ארגיש שאוכל לתרום, אני פה. ברגע שאתעייף, אלך דקה לפני כן. אני לא חושב, ששר זו הצלחה אבסולוטית".

אולם, בוודאי שלא תסרב להצעה להתמנות לשר הרווחה או השיכון…

"לא, אני מודה באשמה"…