עסקים וכלכלה

האיש שמוביל מהפיכה בעולם הרהיטים הגיע למתחם דיזיין פלוס

עסקים וכלכלה25 בינואר 2018    5 דקות
0

לצד חנות המפעל בכנות וחנות נוספת בבאר שבע, הוא חונך שתיים נוספות בפתח תקווה ונתניה, והמטרה היא לרשת את הארץ בחנויות רהיטים במחיר שווה לכל כיס

האיש שמוביל מהפיכה בעולם הרהיטים הגיע למתחם דיזיין פלוס
>

כמו כל רעיון טוב, גם אלי בן שמעון, מהדמויות הבולטות בעולם הרהיטים זוכר רגע מכונן שהגדיר את החזון שלו בתחום: "לפני פתיחת שנת הלימודים הגיעה לחנות המפעל שלי אמא עם שני ילדיה וקנתה לבכור ספריה ב-999 שקלים, בעשרה תשלומים. הילד הקטן התחיל לבכות שגם הוא רוצה ספרייה, והלב שלי התכווץ. על המקום עשיתי לאמא מחיר והצעתי לה לקנות ספרייה נוספת בעשרה תשלומים ללא ריבית, הרגשתי סיפוק אדיר, הרי גם במחיר הזה בתנאי התשלום האלה נשאר לי רווח, אז למה לעשוק את הצרכן", הוא משחזר.

הצלחה בעשר אצבעות

שמעון (44) מספר שעבודה בעץ הצילה אותו. "לוד של שנות ה-80 לא הייתה המקום הסימפטי לגדול בו. עיר מעורבת, יהודים וערבים, מעמד סוציו-אקונומי נמוך, חיינו בתוך עבריינים. ידענו באיזו חושה יושבים הנרקומנים ובאיזו חושה מוכרים סחורה גנובה. המזל הוא שהוריי שמרו עלי ועל שלושת אחיי בצמר גפן. אמא, רחל, עבדה כאחות באסף הרופא ואפילו כשחזרה ממשמרת לילה פקחה עלינו שבע עיניים ובדקה שאנחנו משחקים כדורגל רק מתחת לבניין. אבא, שמעון, היה בין יצרני הרהיטים הגדולים, היה לו מפעל ברמלה, והוא חינך אותנו לדרך ארץ, אני מוריד בפניהם את הכובע. רק בזכותם הגענו למצב שכולנו אנשים נורמטיביים, כיום אין לי אף חבר מהילדות. חלקם נפטרו מסמים, אחרים בכלא".

בסוף כיתה ח' הוא פרש מספסל הלימודים. "כל החברים שלי הפסיקו ללמוד, הוריהם כבר לא הצליחו להשתלט עליהם. אז גם אני העדפתי לישון ביום ולטייל בלילות, אבל אבא שלי לא ויתר לי. הוא העיר אותי בשש בבוקר, לבוא למפעל, וגם שם הוא לא עשה לי שום הנחה. לא יכולתי לשחק את "הבן של בעל הבית". בשבוע הראשון הוא נתן לי מטאט ופקד עליי לנקות את הרצפה. בשבוע השני הוא הבטיח שאם אטאטא יפה הוא ירשה לי להדליק מכונה. רק אחרי חודש הוא נתן לי להציץ בסידור העבודה".

עד מועד גיוסי לצבא הוא הפך לסוכן מכירות בעל מכונית צמודה ("הרווחתי בזיעת אפיי את התפקיד הזה"), ואת שירותו במדים עשה כטבח. "זה שבוע עבודה ושבוע מנוחה, ובשבוע החופשי כשהחבר'ה שלי יצאו לבלות, לא זזתי מהמפעל". בגיל 22 הוא התחתן עם אורלי, מזכירה רפואית במקצועה.

"בחופש הגדול של כיתה ט' ישבתי על הברזלים, היא עברה שם- וזהו, נתפסתי. בהתחלה גרנו אצל הוריי ונשבעתי שהילדים שלי לא יגדלו בלוד מפני שהפשע היה אז בשיאו, כבר היה מסוכן לצאת לרחובות". כיום במודיעין, הם מגדלים את לין (18), טל (17) ובן (8) ואשתו פרשה מהעבודה, "מפני שהיא בחרה להגיש לילדים ארוחת צהריים חמה, היא תמיד אמרה לי 'הבית עלי, הילדים עליי, תתרכז בעבודה שלך', זו רוח גבית חזקה".

הוא נזקק לתמיכה הזו לפני 12 שנה, כשאביו החליט להעביר לידיו את העסק: "א.ש ייצור ושיווק רהיטים". שמעון הכניס לעסק את אחיו, ניר (42) במנהל ייצור ובקרת איכות והפך אותו לאימפריה.

איך עשית זאת?

"עד שקיבלתי את העסק לידיי שיווקנו לחנויות קטנות וצפיתי שהן ייסגרו עם הזמן. העברתי את הייצור לעבר הרשתות הגדולות שהתחילו לפעול ברחבי הארץ. הצעתי להן להציג רק דוגמה אחת מכל דגם שלי, כדי שלא ייאלצו לשלם על משטחי סחורה במחסן, והתחייבתי על אספקה תוך 21 ימי עבודה. זה תפס חזק. לפני שנתיים קלטתי שגם הרשתות מתחילות להפסיד, חלקן מפני שגדלו מהר מידי ואחרות שזלזלו בצרכנים, והבנתי שעלי להפוך לעצמאי לחלוטין. אם אני מוכר פריט מסוים לרשת ב-1000 שקלים והיא מוכרת את הפריט ב-1,800 שקלים, למה אני צריך את התיווך שלה? התחלתי לקנות חומרי גלם בכמויות גדולות, נתון שזיכה אותי בהנחות, הגברתי את קצב הייצור, ויכולתי להרשות לעצמי לרדת למחירים אטרקטיביים  מפני שאף אחד לא גוזר קופון. הצרכן הישראלי כבר לא פראייר, הוא יודע לזהות איכות, לבחון מוצר ולהשוות מחירים".

אתה יותר זול מאיקאה?

"בחלק מהמוצרים בהחלט. הייצור שלנו מקומי, לא בשוודיה ולא בסין, אני מעסיק כ-60 עובדים במכירות, בהובלות ובהרכבות, ובניגוד לריהוט שמיובא ארצה עם אחריות לשישה חודשים אני נותן אחריות לשלוש שנים. מעבר לכך, יש לזכור שקו הייצור של איקאה הוא אירופאי והבניינים הישראליים שונים. החדרים יותר קטנים, וכשמציבים בו שולחן ענק לא נשאר מקום למיטה, וכשלארון יש רגל נמוכה אי אפשר לטאטא מתחתיו. המוצרים שלנו – ארונות, ספריות, שידות ומיטות- נולדו מהקשבה ללקוחות ורובם מודולריים כדי שיגדלו עם הילד. כשהילדה מבקשת מגירות עם ידיות צבעוניות אני מתקין ידיות שניתנות להחלפה בנערותה".

אתה עצמך עדיין מנגר?

"רק לעיתים רחוקות. העבודה הפיזית גרמה לי לפריצת דיסק ולכאבי גב, אבל בתקופות עומס אני שמח לתת יד. בבית לא בונים עליי בשום דבר- לא בהסעות לחוגים ולא בנפנוף על האש. כשאני חוזר הביתה בשבע בערב הקטנצ'יק שואל מה קרה ולמה הגעתי כל כך מוקדם".

 

(פורסם בידיעות אחרונות 29.11.17)

                                                                                                                                                      (מ)

 

כתבות נוספות בעסקים וכלכלה

0

מותאם אישית, סביבתי עם נגיעות של פעם:...

יש גם סייל סופשנה במתחם דיזיין פלוס באר שבע

עסקים וכלכלה10 בדצמבר 2019    4 דקות
0

החל שיווק פרויקט הדיור המוגן היוקרתי הראשון...

הפרויקט יאוכלס במרץ 2020 ויכלול 250 יחידות דיור מגוונות בשלב א' ו-100 יחידות נוספות בשלב ב' של הפרויקט. ההשקעה הכוללת בשלב א' של הפרויקט, מוערכת בכ-250 מילון שקלים. דיירי הבית ייהנו ממגוון רחב של שטחי ספורט, בילוי, נופש ובריאות, בשטח כולל של 45,000 מ״ר

עסקים וכלכלה9 בדצמבר 2019    3 דקות

כתיבת תגובה