הטוב: בן שהר

זהו, אנחנו כבר לא אלופים. אחרי שלוש עונות, בהן היינו על האולימפוס, בהן אף אחד לא יכול היה לעצור אותנו, בהן פעם אחר פעם השפלנו את הצהובים מתל אביב, כולם מדברים על מכבי. ושמישהו יספר זאת לבן שהר… בתחילת העונה, שהר ישב על הספסל, וראה איך עדן בן בסט פותח לפניו, רק כדי להבקיע שער אחד בלבד. יש לו ניסיון בזה; עשו לו את זה גם עם תומאש פקהארט ועם לוסיו מרינאו ואיכשהו, הוא תמיד חזר להרכב ובמאזן שערים דו ספרתי.

גם העונה כאמור זה קרה. שהר, כאילו לא נמצא בצמרת המבקיעים של הפועל באר שבע בכל הזמנים (64 שערים, והוא רק 4 עונות פה), הבין בשלב כלשהו בעונה, שבאר שבע לא "בונה" עליו, אבל הוא דיבר במגרש. נכון, הייתה לו גם תקופה לא טובה, עם החמצות מסמרות שיער וחוסר ביטחון מול השער, כשגם הקהל והמועדון לא תמיד עזרו לו, אבל שהר מדבר על המגרש. הוא כבר בראש טבלת מלכות השערים, ו"בטעות" יכול גם לזכות בתואר הזה.

ברוח התקופה, זמן בחירות, יש שמדברים על אלירן עטר, על פאתוס בצ'יראי, ולוסיו – אני תמיד בוחר בבן שהר. עד ששוב יביאו לו חלוץ על הראש, שהוא יצטרך להדיח.

שוב הבקיע מול באר שבע. לוסיו

הרע: ניב זריהן

"הוא משתפר", "רואים אצלו התקדמות", "הוא שינה גישה, "יש לו כישרון", מספרים לי. תגידו, אנחנו מדברים על תומר יוספי או על ניב זריהן? על שחקן שעלה מהנוער או שחקן ששילמו עליו מאות אלפי יורו ונמצא כבר כמה עונות במועדון? כמה דקות של מיכאל אוחנה על המגרש הספיקו לי (שוב), כדי להבין שזריהן זה לא זה. קצת מזכיר את ערן זהבי של הנבחרת.

בקבוצות שלו, זהבי מפציץ בלי הכרה. זהבי גדול על הליגה, בערך כמו שזריהן היה גדול על אשדוד, אבל הנבחרת זו לא הליגה הסינית, באר שבע זו לא אשדוד, וכמה פעמים כבר היינו בסרט הזה?

לצורך ההשוואה, 12 שערים יש לזהבי בנבחרת, ב-44 משחקים. יפה, נכון? ובכן, גם לאליניב ברדה. רק שהוא עשה זאת ב-38 משחקים. ושלא יספרו לי שזהבי נתן שלושער מול אוסטריה וברדה מול לוקסמבורג, כאילו שזהבי לא שיחק מול קבוצות בדרג של ליכטנשטיין וסן מרינו. אז, איך בכל זאת אנו עדיין משתתפים בפסטיבל זהבי? בדיוק כמו שאנחנו משתתפים בפסטיבל זריהן. ולטעמי לפחות, פעם בשנה מול בית"ר ירושלים, זה כבר לא מספיק. תגידו, הוא היה בהרכב מול חדרה?

ההישג האמיתי השבוע. לראשונה בבאר שבע, זריהן מקבל 90 דקות | צילום: אודי ציטיאט

אלונה ברקת: דין תל אביב כדין הדרום?

לפני שאתחיל, אציין שאלונה ברקת נתנה לנו הרבה, והיא יותר מראויה להיבחר לכנסת. אלא שבאחרונה, ככל שהקמפיין שלה מגיע לישורת האחרונה, אני חייב לציין שמשהו במסר שלה גורם לה להיראות יותר כמו פוליטיקאית ופחות כמו אלונה שאנו מכירים, זאת ש"רק רצתה לרקוד" בחגיגות האליפות.

מכירים את הסרטונים שלה, בהם היא שואלת אתכם למה בלונים בתל אביב הם יומולדת ובדרום, "כאן", היא אומרת, "הם שורפים שדות"? אז אלונה, תרשי לי לשאול אותך למה. תגידי לי למה אנחנו צריכים מישהי מתל אביב, שתהיה נציגת הדרום? נפתלי בנט לא מכיר מישהו מהנגב שיביא מספיק קולות? למה לא מגיע לנו מישהו שגר פה ויודע מה הבעיות שלנו מעבר לטילים ו"סורוקה"? "אתם ישנים עם זה טוב בלילה", היא שואלת בסרטונים. ואת? את ישנה עם זה טוב בלילה, בצהלה שבתל אביב?

את מספרת לנו שבדרום ילדים מחכים 9 חודשים לבדיקת שמיעה. ואז, מה הם שומעים? שהם מושאלים לאשדוד? ולמה? למה עד שיש לנו משהו כפול ואפילו משולש, דווקא כשהפסדנו, את הולכת? למה, כי לא סופרים אותנו. ועכשיו ברצינות, שיהיה לה בהצלחה, אבל נציגת הדרום? אפילו האות שלך בקלפי היא נ', כמו… ניב זריהן. ואנו כבר עייפנו מפסטיבל זריהן, הרי… גם הוא היה שחקן מבטיח פעם. לא קיים…

מבטיחה לקיים. הטור נכתב ב-1 באפריל. אלונה ברקת | צילום: "הימין החדש"

להתראות ב'טרנר', אלונה לראשות הממשלה

שחקני באר שבע חוגגים

שבעה שערי ליגה. האסלביינק

משחק טוב לבן תורג'מן מול מקסים גרצ'קין

משחק אחר, אותו שלט. ברגמן