מישהו שם למעלה, בצמרת מקבלי ההחלטות החליט כי "שלישי, פעמיים כי טוב", ואירגן הצגה כפולה בדמות משחק כדורגל של האלופה מול בני יהודה ופסטיגל חנוכה, אחרי חנוכה. והכל באותו המתחם. למה מגיע לנו כל הכיף הזה בבת אחת?

אז לא, כי מי שהצליח לשים ידו על כרטיסים לעומר אדם והחברים בפסטיגל, להצגה של שבע בערב, היה צריך לוותר על ההצגה של ברק בכר והחניכים של שמונה בערב, וה-14,672 שבכל זאת העדיפו את הכדורגל על הילדים, זכו בפקקים, במשהו שרק נראה כמו כדורגל ובניגוד לאשקלון ולמשחקים האחרונים, למתנת 0:0 משעמם.

"אנחנו לא נתנצל על ניצחונות", זה מה שאומר בזמן האחרון המאמן ברק בכר, פעם אחרי פעם, כשהקבוצה לא משחקת טוב, אבל מצליחה לנצח. לפעמים, היא מצליחה לנצח בזכות יתרון האיכות שיש לה על המגרש, ופעמים אחרות בזכות עליונות של בכר עצמו על מאמני היריבה, או העוזרים שעומדים על הקווים כשאין כאלה. בכל אופן, עד עתה, הוא צדק. באר שבע במקום הראשון, וגם אם היא לא משחקת טוב, היא ניצחה, ואין מה להתנצל על ניצחונות.

לא צריך להתנצל על ניצחונות. ברק בכר

השאלה שלי היא, מה קורה בימים כאלה, כמו אתמול? מה קורה בימים שהקבוצה לא משחקת טוב ולא מנצחת? וזה אחרי שאנחנו האוהדים, הגענו בקור הזה ששמור לגזע מיוחד של כלבים, לאחר ששרדנו את הפקקים, ואחרי שהיינו צריכים להתנצל בפני ילדינו (אני לא, שלי עוד לא מכיר את עומר אדם…), לאחר שהסברנו להם שזו ההצגה הטובה בעיר, גם אם יש פסטיגל ממש מטר משם, ואכזבנו אותם? מה, אין התנצלות?

ועכשיו ברצינות. באר שבע של העונה לא משחקת טוב, ובינתיים זה מספיק לה. איכשהו, עד כה, היא מצליחה לגרד ניצחונות, לא תמיד כשמגיע לה. באר שבע של העונה היא אלופה, שנמצאת במקום הראשון לא כי היא טובה יותר מהאחרות כמו בשנים האחרונות, אלא כי היא פחות גרועה. ואנחנו כבר בינואר.

מאז שברק בכר הגיע לכאן, באר שבע הייתה פשוט הצגה לעיניים, וזו הפעם הראשונה אולי בקדנציה של המאמן, שהוא נאלץ להוציא מים מהסלע, לחפש פתרונות במשוואות עם יותר מנעלם אחד (מישהו אמר קוואנקה?) ולהמציא את עצמו מחדש. המאמן יודע לעשות זאת; את זה הוא הוכיח יותר מפעם אחת, אבל מה עם השחקנים?

"לא הגיוני שבכל המשחקים האחרונים, באר שבע פחות אגרסיבית, והיריבות ראשונות לכל כדור", אמר וצדק האוהד יקיר כהן. "זה עניין של גישה", הוסיף. עבור כהן, אוהד זה שנים ארוכות, הרגע הכי מעניין במשחק היה כשהכרוז בירך את בן תורג'מן ליום הולדתו ה-29. "מה, הוא בן 29?", צחק כהן. "הוא לא היה אמור להיות איזה פוטנציאל שהביאו מליגה נמוכה יותר?", המשיך בצחוק מתגלגל.

מה, הוא בן 29? בן תורג'מן

"קשה לנו לשחק, כשאין בוזגלו ביציע", ענה חברו אבישי קשאני, שהתאכזב שאבא יעקב לא הגיע לראות את בנו אלמוג מפסיד ב'טרנר'. אז, יעקב לא הגיע, ואלמוג לא הפסיד, אבל האמת, יש משהו בבדיחה הזאת שלא רחוק מהמציאות. אולי, רק אולי, אם הוא היה ביציע, זה היה מוציא מהאוהדים את הדחיפה שהשחקנים היו זקוקים לה; הרי, יעקב בוזגלו ב'טרנר' זה כמו עומר אדם ב'קונכייה'. שווה כל שקל של כרטיס.

ברק בכר צריך לבדוק למה שאר השחקנים לא באים בגישה של מאור מליקסון שיורד לגליצ'ים ושלוש פעמים מציל את באר שבע בהגנה. למה שחקנים שיכולים לשים גול בדקה ה-90, עושים הצגה שאפילו ב'קונכייה' עדיין לא ראו. במקום זאת, "מנטאלית, קל לבוא מול באר שבע ב'טרנר' ולהציג יכולת טובה", אמר בכר בסיום. מה, 'טרנר' לא אמור להיות היתרון שלנו? ואני חושב, מה, תורג'מן בן 29?

להתראות ב'טרנר', פסטיבל בוזגלו נגמר רשמית. 

גם האוהד הזה יודע שמאור יש רק אחד. מחווה למליקסון שהציל את באר שבע בהגנה