על פי הכרעת הדין, בראשית שנת 2018, עת שהו הנאשם והמנוח בני ה-17 בפנימייה לנוער בסיכון, התקוטטו ביניהם על רקע לחם שנזרק לפח. במהלך הקטטה, נטל הנאשם סכין, וחרף ניסיון הפרדה בין הניצים, דקר הנאשם את המנוח בצווארו, דקירה אחת שהובילה למותו. בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי פעל מתוך הגנה עצמית, קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע את הנאשם בעבירה של הריגה (יסוד נפשי של אדישות).

עו"ד יעל לויה- פינק מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) הפנתה את בית המשפט בטיעוניה לעונש לפסיקה של בית המשפט העליון, לפיה יש צורך במיגור תופעת "תת תרבות הסכין", אשר במסגרתה עושים צעירים שימוש בכלי משחית בתגרות אלימות ולשם פתרון סכסוכים, כאשר הדברים נכונים ביתר שאת במקרה של תוצאה קטלנית.

ביהמ"ש המחוזי לנוער בב"ש (השופטת ד. כהן) ציין בפסק הדין, כי "חובתו לתת ביטוי הולם לפגיעה המיותרת בחייו של נער צעיר בשל זוטי דברים…התנהגות זו של הסלמת אירוע, תוך שימוש בנשק קר, אינה מקובלת ויש להוקיעה בכל דרך".

ביהמ"ש גזר כאמור על הנאשם עונש של 10 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן פיצוי להורי המנוח בסך של 50,000 שקלים.