כמה מזהמים נפלטים מהמפעלים בסביבה שלכם? המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה השביעית את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס), הכולל מידע מקיף על פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים. ל"שבע" נמסר, שהמפל"ס מציג את פליטות המזהמים של יותר מ-570 מהמקורות הגדולים בישראל. המידע מוצג גם גיאוגרפית, ומאפשר לחפש מפעלים על גבי מפה. כמו כן, ניתן לבצע ניתוח נתונים מתקדם לפי מקור ולפי מזהם וכן השוואה בין שנים.

כבכל שנה, משמש המפל"ס כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת מהמפעלים הגדולים בישראל. המשרד נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, קבלת החלטות וקביעת מדיניות. בד בבד, נועד המפל"ס להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל; הוא מנגיש מידע לציבור ולארגונים הסביבתיים על פליטות מזהמים והעברות פסולת מכל המפעלים הגדולים, כך שמתקבלת תמונה מפורטת על הזיהום בסביבה. כמו כן, מתאפשרת בקלות השוואה בין המדינות, מכיוון שמבנה המרשם במדינות ה-OECD דומה (PRTR).

נתוני המפל"ס מחזקים את חשיבותה של מדיניות המשרד להגנת הסביבה לצמצום היקף ההטמנה של פסולת בישראל והגדלת שיעורי המיחזור והשבת האנרגיה מפסולת. המשרד פועל בהתאם לאסטרטגיית הפסולת החדשה, שתוביל לצמצום משמעותי של שיעור ההטמנה בישראל מכ-80 אחוזים כיום ל-26 אחוזים ב-2030. לצמצום ההטמנה תהיה השפעה משמעותית על פרמטרים סביבתיים רבים, במיוחד על איכות האוויר ומניעת אירועים של בעירת מטמנות.

שריפה של 12 אלף טון פסולת. השריפה ב"אפעה" | צילום: סמדר בן ברוך, המשרד להגנת הסביבה

לפי נתוני המפל"ס, בפליטות השגרתיות לאוויר ב-2018 חלו הפחתות של 4 – 19 אחוזים. מדי שנה בשנה, מתרחשות תקלות ושריפות במפעלים המדווחים למפל"ס, לרבות במטמנות. בדרך כלל, מדובר בשריפות קטנות או בבעירות פנימיות נקודתיות במטמנות שלא משפיעות דרמטית על תמונת המצב השנתית. אולם, אשתקד, התרחשו 3 אירועי שריפות משמעותיים ודווקא באזור הדרום: במטמנת "אפעה" החלה שריפה ב-31 באוגוסט, ונמשכה כ-3 ימים. הגורם לה לפי דיווח המטמנה היה פיצוץ מצבר, ולפי ההערכות נשרפה פסולת עירונית מעורבת בהיקף של 12 אלף טונות. במטמנת "דודאים" (השייכת גם למועצה האזורית בני שמעון וסמוכה מאוד לבאר שבע…) אירעה שריפה ב-4 בנובמבר שהחלה להערכת המשרד להגנת הסביבה בשל תפעול לקוי, ונמשכה מספר שעות. הסברה היא שבאירוע זה נשרפה פסולת עירונית מעורבת בהיקף של 4,000 טונות. ובמטמנת "ירוחם" נחשפו בחודשיים האחרונים של 2018 בעירות פנימיות נרחבות ומתמשכות, שהחלו להערכת המשרד כתוצאה מתפעול לקוי. הערכת כמות הפסולת היבשה (לא מעורבת) שנשרפה אשתקד הייתה 17,200 טונות.

הפליטות לאוויר מהשריפות במטמנות "אפעה" ו"דודאים" העלו ב-28 אחוזים את פליטות החומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם. כלל שריפות הפסולת (ב"אפעה" ו"דודאים": צמחית חקלאית ועירונית מעורבת) תרמו ב-2018 ל-60 אחוזים מפליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר. שריפות אלה, בתוספת השריפה במטמנת ירוחם, הביאו לכך שההפחתה בחלקיקי PM10 הייתה 0.5 אחוזים בלבד. בתרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן NMVOC חלה ירידה של 4 אחוזים בלבד וכן בחומרים מזהמים נוספים.

לנוכח ההיקף המשמעותי של הזיהום, החל המשרד להגנת הסביבה לנקוט הליכי אכיפה נגד מטמנות "דודאים" ו"אפעה", ונציגיהן מוזמנים לשימועים שייערכו במשרדי מחוז הדרום. בד בבד, בעקבות דרישת המשרד עקב התנהלותו הלקויה של הקבלן שהפעיל את אתר הפסולת היבשה בירוחם, החליטה המועצה המקומית על סגירת אתר הפסולת לצמיתות. המועצה עסוקה כיום בכיבוין של הבערות טרם שיקום השטח, והמשרד להגנת הסביבה מסייע לה תקציבית בסכום של יותר מ-8 מיליון שקלים לצורך הסרת המפגע, ואף תיקן לשם כך החלטת ממשלה. יצוין שבחודש שעבר התרחשה עוד שריפה גדולה ב"דודאים" בהיקף קטן יותר, הצפויה לבוא לידי ביטוי במפל"ס הבא שיפורסם בעוד שנה. מפעילי האתר זומנו לשימוע גם נגד אירוע זה.

השר להגנת הסביבה זאב אלקין: "מנתוני דוח המפל"ס ניתן לראות שלעבודה הרבה שהמשרד משקיע במפרץ חיפה יש תוצאות חשובות. פליטת המזהמים לאוויר במפרץ חיפה ירדה בשיעור של עשרות אחוזים, ולאחר עבודה רבה ומאומצת הבאנו את בתי הזיקוק לרמת פליטת בנזן ותרכובות אורגניות נדיפות מהנמוכות באירופה המערבית. עם זאת, עקב מספר שריפות במטמנות הפסולת הגדולות, הייתה עלייה מדאיגה בכמות הפליטות של מזהמים שונים, ולכן עלינו להתקדם במהירות האפשרית ביישום התוכנית האסטרטגית שלנו להפחתה משמעותית בהטמנת פסולת במדינת ישראל".

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט: "הנתונים שאנחנו מפרסמים היום מראים בצורה ברורה: הגיעה העת שמדינת ישראל תפסיק את הטמנת הפסולת הנרחבת והמזהמת בנגב, ותגדיל את שיעור המיחזור שלה. המשרד מקדם הקמה של מתקנים להשבת אנרגיה מהפסולת שאינה ניתנת למיחזור, ומייצר שינוי כולל בשוק, אך לא די בכך; עלינו להוביל למצב שבו כל זרמי הפסולת מוסדרים (פסולת חקלאית, בניין, גושית) באופן חוקי, כך שיטופלו באופן בטוח וסביבתי. באופן זה, נמנע את תופעת השריפות הפיראטיות המסכנות את האוכלוסייה".