שופטי בית המשפט העליון יצחק עמית, יוסף אלרון ועודד גרוסקופף קיבלו באחרונה את בקשת רשות הערעור של המדינה על החלטת שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע אהרון משניות מתחילת החודש, שהתיר לעצור יניב זגורי לקיים קשר טלפוני עם אשתו, בניגוד להחלטת שירות בתי הסוהר (שב"ס).

כותב פסק הדין השופט אלרון ציין, שמדצמבר 2017 נתון זגורי במעצר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו ב-2 תיקים במחוזי בירת הנגב. כתב האישום המאוחד שהוגש נגדו ונגד אחרים רחב היקף, וכולל 13 אישומים, המייחסים לנאשמים ביצוע עבירות חמורות ביותר, בין היתר עבירות רצח, ניסיון רצח, ניסיון לשידול לרצח וקשירת קשר לביצוע רצח, עבירות נשק, שיבוש הליכי משפט, הדחה בחקירה והטרדת עד.

לפי כתב האישום, היה זגורי שותף עם אחרים ברציחת עדים בהליכים פליליים נגדו ונגד גורמים המקורבים לו. לפי בקשת רשות הערעור, מצוי ההליך בראשית שלב שמיעת הראיות. מאז מעצרו, מוחזק זגורי בהפרדה, בהתבסס על המלצת המשטרה ושב"ס, זאת בשל מידע מודיעיני על מסוכנתו ושהוא ממשיך לעסוק בפעילות פלילית חמורה גם במהלך מעצרו.

בפסק דין מה-19.6 השנה, קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים את בקשת המדינה להאריך את החזקתו של זגורי בהפרדת יחיד מה-12.6 למשך 6 חודשים, עקב מסוכנותו ומעורבותו לכאורה בפעילות פלילית גם בין כתלי בית הסוהר. בנוסף, ממעצרו ועד פברואר 2019 נמנעה מבני משפחתו של זגורי האפשרות לבקרו או לשוחח עימו בטלפון. בפברואר השנה, החליט מ"מ נציב שב"ס לאפשר לו לקיים שיחות טלפוניות עם 2 בנותיו הקטנות, בכפוף לפיקוח גורמי הביטחון של ארגון הכליאה הלאומי. כשבוע לאחר מכן, הוחלט לאפשר לבנות לבקר את אביהן במסגרת "ביקור סגור" בפיקוח שב"ס. ואילו בחודש שעבר, התיר השר לביטחון הפנים לבתו הבכורה של זגורי לבקרו ב"ביקור סגור" 1 שהתקיים לא מכבר.

בפסק דין נוסף מסוף פברואר השנה, דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את עתירתו להסיר באופן מוחלט את המגבלות האמורות, אחרי הודעת שב"ס על צמצום המגבלות כאמור. בשלב מסוים, הוחלט להגביל את שיחות הטלפון שעורך זגורי עם סנגוריו ל-15 דקות ביום עם כל 1 מהם. בספטמבר אשתקד, קיבל בית המשפט המחוזי מרכז לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים את עתירתו נגד ההחלטה, והורה על הסרת המגבלה הזו. בקשת רשות ערעור של המדינה על החלטה זו תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון.

בתחילת יוני השנה, עבר זגורי שימוע בקשר למניעת זכותו לקיום שיחות טלפוניות, שבסופו המליץ מפקד בית הסוהר "רמון" להמשיך למנוע ממנו עריכת שיחות טלפוניות, למעט השיחות שהותרו עם סנגוריו ובנותיו הקטנות, עד יום חמישי האחרון (ה-18 בחודש). המלצה זו אומצה בהחלטת מ"מ נציב שב"ס לפני כחודש, שעמדה במוקד בקשת רשות הערעור של המדינה. ההחלטה נומקה ב"קיומה של תשתית מודיעינית אודות פעילות פלילית ענפה של הנדון מתוך כתלי הכלא ולשם מניעת פעילות פלילית ושמירה על שלום הציבור וביטחונו". צוין בה שהיא ניתנה "בהיעדר חלופה אחרת" וש"במהלך תקופת המניעה ייבחן עניינו של העצור, ואם יתקבל מידע מזים לרבת המלצה בעניין, אשקול להקל או להסיר את המניעה דנן".

"פקודות לביצוע פעילות פלילית"

זגורי הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, שהתקבלה חלקית נגד ההחלטה והחלטה נוספת בה לא דן כרגע העליון שלא לאפשר ביקור חד פעמי לאשתו. אחרי עיון במידע המודיעיני שהוגש לו, סבר בית המשפט ש"הגיעה העת לפתוח סדק צר בחומת המגבלות שמוטלות עד כה על הקשר שבין העותר ובין אשתו, מגבלות שככלל מוצדקות בהסתמך על החמ"ן (חומר מודעיני) הרב שקיים בענייני של העותר ובשים לב לשלב הרגיש בניהול המשפט בפני ערכאה דיונית. בשל כך, הורה בית המשפט לעניינים מינהליים לאפשר לזגורי "לקיים שיחת טלפון 1 בשבוע עם אשתו למשך 10 דקות, למספר טלפון קווי שיימסר למשיבה, ויאושר בידי הגורמים המתאימים, בין השעות 16:00 עד לסגירת התאים באגף שבו נמצא העותר, וכל זאת במועד ובתנאים שתקבע המשיבה לפי שיקול דעתה".

שבוע לפני מתן פסק הדין של בית המשפט העליון בסוגיה, נעתרו השופטים לבקשת המדינה בדיון בבקשתה, ועיכבו את ביצוע פסק הדין עד לקבלת החלטה אחרת. בבקשת המשטרה ושב"ס בעניין נטען שישנו "מידע מודיעיני משמעותי, אמין ועדכני", המצביע על חשש מבוסס לכך שקשר טלפוני בין זגורי לאשתו "עלול לפגוע באינטרס הציבורי באופן משמעותי, ולהביא לסיכון חמור לשלום הציבור וביטחונו". בהקשר זה נטען שהמשיב ממשיך לעסוק ב"פעילות פלילית חמורה ביותר מבין כתלי בית הסוהר", שקיים מידע סודי קונקרטי ביחס לאשתו המלמד על מסוכנות רבה בעריכת קשר טלפוני ביניהם, ושבחינת דפוס פעולתו מלמדת על כך שזגורי עלול לעשות שימוש בקשר הטלפוני עם אשתו "למינוף פעילותו הפלילית והמסוכנת".

עוד נטען, ששגה בית המשפט לעניינים מינהליים משסבר שניתן יהיה לפקח על השיחות בין ה-2, כאשר למעשה אי אפשר לקיים פיקוח וניטור אפקטיביים על שיחות הטלפון מ-2 סיבות: חוסר יכולת לדעת מי יאזין לשיחות ביניהם וממילא חוסר יכולת למנוע מהמשיב להעביר "מסרים והכוונות פליליות" לגורמים שיאזינו לשיחה, וקושי ממשי לפצח הוראות שעלול זגורי לתת לאשתו בדרך של "קודים", כמקובל בשיחות בין פעילים בארגון פשיעה, בהן ניתנות "פקודות לביצוע פעילות פלילית". לבסוף טענה המדינה, שמתן רשות הערעור מוצדק בשל חשיבותו הציבורית של הנושא, נוכח המסוכנות הרבה המיוחסת למשיב.

בא כוחו של זגורי עו"ד מוטי אזולאי טען בדיון בעליון שיש לדחות את הבקשה, משאינה עומדת באמות המידה שנקבעו לקבלת בקשות רשות ערעור על פסקי דין בעתירות אסירים. בהקשר זה ציין שלא מדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית עקרונית, שכן מלבד המשיב קיימים אסירים או עצורים בודדים שהוטלו עליהם מגבלות דומות. לגוף הנושא, נטען שההחלטה לאפשר לזגורי שיחות טלפון יומיות עם אשתו למשך 10 דקות בלבד משקפת איזון ראוי בין הפגיעה בזכויותיו לבין ההגנה על שלום הציבור. זאת ועוד, ניתן לאיין את החשש שמעלה המבקשת באמצעות האזנה לשיחות הטלפון והיכולת לשלול את קיומן בעתיד, אם יתעורר חשד שהמשיב מנצלן לרעה.

"בראש ארגון פשיעה אלים ומסוכן"

השופט גרוסקופף פסק, ש"החלטה המתייחסת לשלום הציבור ולביטחונו נוכח מסוכנותו של אסיר או עציר מהווה כשלעצמה עניין בעל חשיבות ציבורית, וככזו עשויה להצדיק מתן רשות ערעור". המסוכנות "הרבה של המשיב נלמדת הן מהעבירות החמורות המיוחסות לו בכתב האישום, הן מהחומר המודיעיני שהוצג לנו, שלפיו הוא מוסיף לקיים קשרים עם גורמים עבריינים ואף להיות מעורב בפעילות פלילית גם בהיותו נתון בין כתלי בית המעצר. ממילא, לסוגיית קיום קשר טלפוני בין המשיב לגורמים מחוץ לבית הסוהר יש השפעה רבה על שלום הציבור. כך במיוחד, כאשר המשיב עומד לדין בגין התנקשות בחייהם של עדים שהעידו נגדו ונגד מקורביו בהליכים פליליים קודמים. בנסיבות אלה, המקרה שלפנינו נמנה על אותם מקרים חריגים שבהם מוצדק ליתן רשות ערעור, נוכח חשיבותה הציבורית של הסוגיה הנדונה".

לא נשללה מזגורי באופן מוחלט אפשרות ניהול שיחות טלפון, שכן הותר לו לשוחח עם סנגוריו ובנותיו הקטנות. לפי הנטען, עומד זגורי "בראש ארגון פשיעה אלים ומסוכן. המעשים המתוארים בכתב האישום מלמדים לכאורה על דפוס פעולה מצד המשיב של נקמה במי שמסר עדות מפלילה נגדו ונגד מקורביו, כאשר הוא אינו בוחל בשום אמצעים כדי לעשות כן. מעשים אלו מלמדים לכאורה על מסוכנות רבה מצד המשיב כמו גם על חשש להדחת עדים ולשיבוש מהלכי משפט. החומר המודיעיני שהוגש לעיוננו, שמטבע הדברים לא ניתן לפרטו, מלמד שיש בסיס לטענת המבקשת באשר למידע קונקרטי בעניינה של אשת המשיב ובאשר לסכנה הקיימת בקיום קשר בין ה-2. בנסיבות אלו, החלטתו של מ"מ נציב שב"ס היא סבירה ועניינית".

השופט לא קיבל את עמדת "בית המשפט לעניינים מינהליים, לפיה ניתן לקבוע תנאים מגבילים שיצמצמו במידה ניכרת את הסכנות הטמונות בקיום הקשר הטלפוני. לאחר ששמענו את הסברי בא כוח המבקשת", עו"ד פנחס גורט, "בדיון שהתקיים לפנינו במעמד צד אחד, נחה דעתי שאכן קיים קושי של ממש בפיקוח אפקטיבי על שיחותיו של המשיב עם אשתו, בין היתר בשל הנימוקים שפורטו בידי המבקשת כמתואר לעיל. על כך יש להוסיף שההחלטה אינה נועלת את השער מפני זכאותו של המשיב לנהל שיחות טלפון בעתיד. אף אם יוחלט לשוב ולהאריך את תקופת ההגבלה על שיחות אלו… חזקה על שב"ס שהסוגיה תוסיף להיבחן בהתאם למידע המודיעיני שיתקבל בעתיד בעניינו של המשיב ובהתאם לאופן בו הוא עושה שימוש בזכותו לקיים קשר טלפוני עם בנותיו ועם סנגוריו, כאמור גם בהחלטה הנוכחית".