שבב חדשני המאפשר זיהוי משופר של עקבות דם זעירות לצורך מדעי הפשע פותח באחרונה בידי חוקרים באוניברסיטת בן גוריון. ל"שבע" נמסר, שהמכשיר החדש משלב את השימוש בלומינול (חומר כימי שפולט אור מוגבר בנוכחות דם), עם כדוריות ננו-מטריות של זהב או כסף, הממוקמות במכשיר עקלתוני שעוצב במיוחד ומאפשר זרימת כמויות מזעריות של נוזלים.

הכדוריות משמשות כאנטנות ננו-מטריות שמגבירות את פליטת האור של הלומינול, ומפשטות איתור עקבות דם עקב האינטגרציה עם השבב. הטכנולוגיה היא פרי פיתוח של פרופ' אלינה קרבצ'בסקי מהמחלקה להנדסת אלקטרו-אופטיקה ופוטוניקה בבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים ומכון אילזה כץ למדע וננו-טכנולוגיה באוניברסיטה.

קרימינולוגים משתמשים בלומינול כדי לזהות טיפות דם מיקרוסקופיות, כמו גם ריכוזים נמוכים של מי חמצן, חלבונים ודנ"א, כולם נסתרים מהעין האנושית. השימוש בפליטת אור כימית המבוססת על לומינול במטרה לזהות שיירים ביולוגיים אלה עדיפה, משום שהיא אינה מסתמכת על מקור אור חיצוני ואיננה יקרה. השבב, שהומצא בידי פרופ' קרבצ'בסקי וקבוצת המחקר שלה לא רק מגביר את פליטת האור של הלומינול, אלא גם מאריך את משך הפליטה, ומאפשר זיהוי דגימות דם קטנות בהרבה בזירת הפשע.

קרבצ'בסקי: "הממצאים שלנו פותחים דלת לייצור שבבים משולבים, המאפשרים בדיקת כמויות מזעריות של נוזלים, ומבוססים על תופעת פרסל שמתווכת בידי ננו-חלקיקים ושינוי צפיפות מצבים אנרגטיים. יישום של התופעה שהתגלתה יוביל לחיישנים משופרים, המבוססים על פליטת אור לשימוש מדעי הפשע, מחקר ביולוגי וכימי ולייזרים אופטו-כימיים".

נטע כהן (מנכ"ל חברת הטכנולוגיות של האוניברסיטה BGN Technologies טכנולוגיות): "זיהוי עקבות דם יכול להגביר את היעילות והדיוק של החקירה בזירת הפשע, אך הוא מצריך חיישנים רגישים יותר מאלה הזמינים כיום. השיטה שפותחה בידי חוקרי אוניברסיטת בן גוריון תאפשר פיתוח של חיישנים עתידיים עם רגישות משופרת. אנו תרים כעת אחר שותפים להמשך הפיתוח של המצאה מבטיחה זו, המוגנת באמצעות פטנט".