הישג ארצי לחברת המועצה המקומית ירוחם, חני בריגע. שופטי בית המשפט העליון, מני מזוז, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, קיבלו השבוע, את ערעורה על פסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, חני סלוטקי (מלפני כשנה), והורו למועצה המקומית לדון בבקשה חדשה של המערערת לקבלת פרוטוקולים ספציפיים של ישיבות ועדת המכרזים במועצה.

בריגע יכלה בקלות למשוך את ערעורה לעליון, שכן בסוף אוקטובר אשתקד, היא נבחרה לחברת מועצת ירוחם, מעמד המקנה לה זכות חוקית לקבל לעיונה כל מסמך עירוני, אך יחד עם באי כוחה, עוה"ד גדעון פנר ויצחק ששון, בחרה המערערת להמשיך בהליך למען כל תושב במדינה, המבקש לקבל מידע מדיוני ועדת המכרזים במועצה, המנהלת את יישובו. אגב, את מועצת ירוחם והממונה על חוק חופש המידע במועצה יניב אפטור, שדחה את בקשתה המקורית של בריגע (בינואר 2017) לקבל במסגרת חוק חופש המידע את כל כ-70 הפרוטוקולים של ועדת המכרזים המועצתית ב-5 השנים שקדמו להגשת הבקשה, ייצגה היועצת המשפטית של מועצת ירוחם, עו"ד כרמית אהרון-אמונה, שכיהנה בעבר כחברת מועצת העיר באר שבע…

הממונה נימק את דחיית הבקשה של המערערת בכך שההצעות לוועדת המכרזים הן חסויות, ומוגשות במסגרת הליך תחרותי, ונוכח החובה להבטיח את עצמאות שיקול דעתם של חברי הוועדה, נקבעה במסגרת צו המועצות המקומיות, התשי"א – 1950 חובת סודיות על עבודתה, ולפיכך הוא מנוע מכוח החוק להיענות לבקשה. המחוזי דחה את עתירת בריגע בעניין נגד החלטת אפטור, וקבע שסעיף 6 לתוספת הרביעית לצו המדובר אוסר פרסום פרוטוקולים של ישיבות ועדת המכרזים. לכן, כך נקבע, המידע שגילויו התבקש הוא בגדר, "מידע שאין לגלותו לפי כל דין", שבהתאם להוראת סעיף 9 (א) (4) לחוק חופש המידע, הממונה לא רשאי למוסרו. בית המשפט הוסיף, שסעיף 6 לתוספת מתייחס גם להחלטות ועדת המכרזים לאחר שמכרז הוכרע והסתיים, ולא רק למסמכי מכרזים שהטיפול בהם טרם נגמר.

במהלך הדיון בעליון, ציינו 3 השופטים, שהמחוזי טעה בקביעתו, לפיה יש לראות בהוראת סעיף 6 כהוראה, האוסרת מסירת מידע אודות מכרזי הרשות המקומית בגדר בקשת חופש מידע. עם זאת, הם העירו שלכאורה בקשת המערערת לקבלת כל הפרוטוקולים לאורך תקופה של 5 שנים כללית וגורפת, ואינה מתיישבת עם הוראת סעיף 8 (1) לחוק, במיוחד לאור הצורך לקבל את תגובות כל משתתפי אותם מכרזים. בניגוד לעמדתה במחוזי, נעתרה הפעם בריגע להצעת השופטים לצמצם ולמקד את בקשתה לעד 6 מכרזים. באות כוח המועצה, הממונה ומשרד הפנים הסכימו למתווה.

תמיכה עקרונית. עו"ד פנר ובריגע | צילום סלפי: חני בריגע

אולם, כותב פסק הדין, השופט מזוז, לא הסתפק בכך, והוסיף בחינה חוקית של סעיף 6 לגבי בקשה לפי חוק חופש המידע; הסעיף קובע: "לא ימסור אדם שום ידיעה, שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בעניין מכרז, העומד להתפרסם או שפורסם, או בעניין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה בתוספת זו". הוא קבע, שהוראות שמירת המידע שבסעיף "אינן הופכות את כל המידע, הנוגע למכרז של רשות ציבורית, ל'מידע שאין לגלותו לפי כל דין', במובן סעיף 9 (א) (4) לחוק חופש המידע. בכל הנוגע למשתתפי המכרז, קמה להם זכות לקבלת מידע על המכרז בהתאם להוראות ספציפיות הקבועות בצו ובתקנות כאמור, ואילו בקשות מקרב הציבור לקבלת מידע על מכרז צריכות להיבחן בהתאם להסדר הכללי הקבוע בחוק חופש המידע. בקשה מקרב הציבור לקבלת מידע בנוגע למכרז ציבורי צריכה אפוא להיבחן לגופה, לפי הוראות חוק חופש המידע".

בנוסף, "מוסמך בית המשפט לפי סעיף 17 (ד), על אף האמור בסעיף 9, למסור מידע שהרשות אינה רשאית למוסרו, 'אם לדעתו העניין הציבורי בגילוי המידע עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה'", וכן "השיקול שהועלה בענייננו, של בקרה על רשויות השלטון לשם מניעת מעשי שחיתות, לא רק שאינו בגדר שיקול זר, אלא הוא אחת התכליות העיקריות של חוק חופש המידע". ולכן, "עניין ציבורי בגילוי מידע, מטעמים של שמירה על טוהר המידות, הוא שיקול שעל הרשות הציבורית לתת את דעתה אליו, בבואה לבחון בקשה למידע, מכוח חוק חופש המידע".

בסופו של דבר, התקבל הערעור, ובוטלו פסק הדין של המחוזי וההוצאות בהן חויבה בריגע. לא הוצא צו להוצאות.