מגזין

היידה למטבח

מגזין30 ביולי 2020    11 דקות
16

בשנה האחרונה, אין מישהי שאוהבת לבשל ולא מכירה את סיוון אללוף. אללוף, ירוחמית במקור, ששוהה בימים אלה בבאר שבע, מצליחה להביא את ירוחם לביתה באל איי ועל הדרך להפוך לאושיית רשת. והכל בזכות קציצות של שבת. אמהות מבשלות ביחד

היידה למטבח
צילום: שבע

“מיד כשתפגוש אותה, תתאהב בה”, אומר לי יוסי גלר, עובד העירייה הידוע, בדרכנו לראיין את מי שהפכה לאושיית הרשת הישראלית אמריקאית החדשה סיוון אלאלוף בת ירוחם, השוהה בימים אלה בביקור מולדת בארץ, שהחל בשהייה של שבועיים בבידוד. גלר (שביצע עבודת בילוש ראויה לציון, כדי לעלות על עקבותיה של אלאלוף בבירת הנגב, תוך תחקור גם של לא מעט תושבי ירוחם…) לא ממש טעה, שכן שמחת החיים האמיתית השופעת מאלאלוף היא פשוט מדבקת, יותר אפילו מנגיף הקורונה. זה כחצי שנה, צופים בה ב”פייסבוק לייב” (המשודר מביתה שבלוס אנג’לס) מדי ערב עשרות אם לא מאות אלפים, רבים מהם מישראל (כשגלר מצהיר שהוא הגבר היחיד מביניהם, לפחות מבאר שבע…), אך לא מעטים ממדינות רבות בכל רחבי העולם. ומה הם רואים? את אלאלוף מכינה תבשילים שונים, אבל בעצם הרבה יותר מזה, כולל דרמות שונות, ולא רק בענייני אוכל, ריקודים, שירה סוחפת בשילוב מלים טורקיות מהסדרות שהיא צופה בהן ובעצם מופע סטנד-אפ מאולתר, והכל בשיתוף בעלה, הבאר שבעי במקור, נסים, וילדיה בן ואדם, מה שמסביר את הפופולאריות הגואה של דף ה”פייסבוק” שלה, Sivan The Limo Driver.

אלאלוף, שמפרוץ מגפת הקורונה במרץ השנה עברה משידור של פעמיים שלוש בשבוע לשידורים יומיים, מודה שהיא אמנם גרה בלוס אנג’לס, אבל אי אפשר להוציא את ירוחם ממנה: “כמו ירוחמית בלוס אנג’לס; אתה יכול להוציא את הבן אדם מירוחם, אבל לא את ירוחם מהבן אדם, נשארים ירוחמים בלב ובנשמה”.

השידורים של אלאלוף במטבח החלו על רקע חילוקי דעות בישוליים עם כמה חברות: “הגעתי לעניין הזה מקטע של מיחזור קציצות; אני תמיד ממחזרת אוכל של שבת, ולא זורקת אותו, כי זה ‘בל תשחית’. חברות שלי תמיד צחקו עליי בגלל זה, ועל זה החלטתי לשים פוסט ב’אימהות מבשלות’, כדי לשמוע מה הדעות על נשים שממחזרות אוכל. קיבלתי בעיקר תגובות טובות, ואז בדצמבר האחרון העליתי סרטון ב’פייסבוק’ איך אני שוטפת את מאכל הקציצות עם תפוחי האדמה, והופכת אותו לבולונז או פשטידה”.

ואיך זה יוצא?

“יותר טעים מהמאכל האמיתי האורגינל. אימא שלי תמיד הייתה אומרת: ‘למה לזרוק? חראם. החברות ביקשו לפחות שלא אראה איך אני שוטפת את הקציצות, כי זה מגעיל בעיניהן, אבל אני לא מסתירה שום דבר, מצידי שיגידו ‘מגעיל’; אני מראה מה אני האמיתי. מאז אותו סרטון אני מעלה כל ערב דברים כאלה ב’פייסבוק’. מהר מאוד ה’פייסבוק’ האישי שלי התמוטט מרוב תגובות והודעות של כאלה שביקשו להירשם, עד שהגעתי למגבלת ה-5,000 חברים, ולא יכולתי לקבל יותר חברויות, אז הייתי צריכה לפתוח ‘פייסבוק’ עסקי”.

ואת לא נלחצת להעלות כל ערב סרטונים בלייב בכל מצב שאת נמצאת בו?

“לא, זה לא מלחיץ. אני תמיד אומרת: מה שיוצא, אני מרוצה. נכון שהכל בלגן, אבל זה אמיתי, אני לא מחביאה כלום. גם כשאני הולכת ברחוב, זה כמו רנטגן, ואני לא מסתירה כלום. בהתחלה, גם לא הייתי מתכוננת בכלל לשידור; הייתי פותחת את המקרר בבוקר, ורואה מה עומד ‘להתעלף’. וזה היה נכנס למתכון, ומיד יוצא מהמקרר. קודם כל, אני תמיד מוציאה את הבשרים, כי אני נוהגת להכין כמויות של בשרים, ולהקפיא אותם בפריזר. מאז שהתחלתי להעלות מתכונים שהם לא שלי, אני נערכת שעה לפני השידור, אחרי שאני קונה את המוצרים שאני רוצה, ואז אני מדליקה את ה’לייב’, ורק אחר כך חושבת מה לעשות עם הכל; זה ספונטני עד הסוף. אני לא רוצה להיות לא אני. אין לי גם בעיה לעשות שידור מסודר בטלוויזיה; זה גם מתאים לי. אגב, ראיינו אותי בארה”ב ל-2 תחנות רדיו, אחת ‘רדיו לב ישראל’ כמה פעמים בימי חמישי, והשנייה ‘אל איי גריק רדיו'”.

אלאלוף לא עושה “סתם סרטונים” אלא שידורים שלמים, לפעמים של כמה שעות: “היה לי פעם סרטון של 4 שעות. אני מתחילה כל ערב מ-21:00, 21:15 שעון ישראל (11:00, 11:15 שעון לוס אנג’לס), ואנשים פשוט לא רוצים שאנתק את השידור, והם אפילו מבקשים לשטוף איתי את הכלים, אחרי שסיימתי לבשל. יש כאלה שאומרים שהם רוצים להיות זבוב על הקיר במטבח שלי. רוב הצופים שלי הם דווקא מישראל, אבל יש לי צופים מכל העולם, למשל סינגפור, יפן, מרוקו, ניו יורק, הקריביים, קוסטה ריקה, אוסטרליה, אוסטריה, קנדה ופריז; יש מלא צרפתים ישראלים שרוצים לארח אותי פה”.

אלאלוף ממשיכה: “הייתי מאוד רוצה שתהיה לי תוכנית מסודרת, ושכולם יקבלו את האהבה הזו, לא רק אלה שב’פייסבוק’. אני שוקלת עכשיו להעלות סרטונים גם ב’יו-טיוב’. ב’פייסבוק לייב’ נהיינו כמו משפחה, וכולם מכירים את כולם, ומתייגים אחד את השני. זה לא סתם ‘לייב’. הבישול זה רק תירוץ למפגש. כל שידור מתחיל ב-1,600 משתתפים, ויכול להגיע ל-3,000. איש. אמרו לי שיש לי יותר צופים מאשר לביבי במסיבות העיתונאים שלו ולאייל גולן בשידורים שלו ב’פייסבוק’. גם שפים ידועים רוצים לעבוד אותי, כמו תומר תומס ורון יוחננוב ש’מת’ לעשות איתי שידור. יש לי עוד כמה הצעות שנראה מה עושים איתן. תופסים אותי ברחוב אנשים בארה”ב, ורוצים סלפי איתי וחתימה; שעתיים לוקח לי לצאת מהמרקט, על ביצים וחלב”.

ואיך את משתלבת בחיים היהודיים בארה”ב?

“אני מאוד פעילה בקהילה היהודית שלנו, גם בארגון ‘עושה חסד’, שמחלק סלי מזון לנזקקים בקהילה המדהימה שם. יש אצלנו סופרים, שהכל בהם כשר. בעצם, לא צריך שום דבר מהארץ, חוץ מקרמבו שהפסיקו להביא ושוקו בשקית. ובשישי בערב כולם הולכים ברגל לבית הכנסת, ואני מרגישה בארץ בחו”ל”…

צילום: פרטי

היא נולדה לפני כ-43 שנה בירוחם לשמעון ואסתר כהן, ויש לה 3 אחיות ואח: “ניקול שגרה במיתר, אושיק וליז שמתגוררים בבאר שבע וקורין שהיא נציגת המשפחה שלנו בירוחם”. את בעלה נסים אלאלוף מבאר שבע הכירה עוד כשהייתה בתיכון בשבוע שדאות. היא  לא ויתרה על שירות צבאי כנהגת בחיל האוויר, למרות שהחייל המשוחרר נסים אלאלוף הציע לה לצאת איתו לטיול בארה”ב. ה-2 נפרדו, ואלאלוף השתקע בארה”ב, ואף התחיל לעבוד בחברת הובלות מקומית. זמן קצר לאחר שחרורה (כשהבעל לעתיד לא מפסיק להתקשר לטלפון המטכ”לי בבסיס בו שירתה), שלח לה בדואר כרטיס טיסה לאמריקה, ומאז הם כבר לא נפרדו, ולפני כ-21 שנה התחתנו באחד מביקוריהם בארץ. כשנה לאחר מכן, פתח אלאלוף את חברת ההסעות בלימוזינות “גלקסי”, ונענה לבקשת רעייתו הטרייה להעסיק אותה כנהגת. מ-2002 הם גרים באחד הפרברים שבמחוז לוס אנג’לס, יחד עם המוני ישראלים לשעבר. “כל שנה, אני חודשיים כאן בקיץ עם הילדים, ובעלי מגיע לפה רק לשבועיים”, אומרת אלאלוף. “זה כדי לשמור על קשר, אני חייבת את זה בשביל לנשום ולמלא מצברים, ואז לחזור לשגרה. אולם, השנה ביטלנו את הטיסות, ורק אני באתי בסוף, למרות שבמקור לא הייתי צריכה להגיע. טסתי לארץ רק כי ההורים שלי חוגגים 50 שנות נישואין, וזה קורה פעם בחיים. אני מרגישה כאן בבית, ומאוד קשה לי כל פעם לחזור לארה”ב. כשהילדים היו קטנים, הייתי מדריכה בקייטנה של חברת ‘כיוונים’ בבאר שבע, והילדים היו איתי חודש בקייטנה, ואחר כך היינו חודש בטיולים”.

השנה הקורונה טרפה את כל הקלפים, ולמרות זאת, אלאלוף לא ויתרה על ההזדמנות להגיע לביקור: “היה לי קשה מאוד להגיע לכאן לבד ישר לבידוד, בלי לחבק את ההורים ובני המשפחה, ושאף אחד לא יקבל אותי בשדה התעופה. התמוטטתי, וכל הדרך לפה רק בכיתי. גם בארה”ב היינו בסגר בפסח, ועשינו בפעם הראשונה ליל סדר לבד עם המשפחה הגרעינית בלבד. בוא נאמר שלא חוויתי חוויה כזאת אף פעם, וזאת חוויה לא נעימה בכלל, אבל אני מעבירה אותה, כי אי אפשר רק לשבת ולבכות כל היום, ואני יודעת להרים את עצמי”.

כל הביקורים בישראל לא עושים חשק לחזור?

“נבר סיי נבר; בהזדמנות, אבל זה עדיין לא באופק. הבעיה היא שהילדים שלנו כאלה אמריקאים, עם מנטליות מאוד שונה מהמנטליות כאן. הם אומרים לי כל הזמן שהם לא יכולים להיות כאן יותר מחודשיים בשנה. השנה, הם היו צריכים להגיע עם ארגון ‘תגלית’, אבל זה בוטל בגלל הקורונה”.

אם זה היה תלוי באלאלוף, גם הוריה היו עוברים אליה לאמריקה, אבל הדבר לא הסתייע: “ההורים שלי באו אליי לארה”ב לפני כ-15 שנה; בניתי להם יחידת דיור בחצר, והם היו אצלי שנה. כל האחים שלי התלוננו על זה שהם רוב המשפחה, ובכל זאת ההורים נמצאים רחוק מהם, אצלי באמריקה. אבא שלי רוצה להיות שם, ולא פה בארץ, וכשהוא גר אצלי הוא אפילו לא רצה לצפות בערוץ הטלוויזיה הישראלי שהיה שם, כי הכל לחץ. אבא אמר לי פעם, שאיך שהוא הגיע אליי, הייתה לו נחת רוח, בלי חדשות כל הזמן ומרוץ שלא יודעים לאן אתה רץ, עם ביורוקרטיה וכל מה שהולך בממשלה. אולם, אבא שלי תמיד הולך אחרי אימא שלי, ואימא לא רצתה להישאר באמריקה, אז הם חזרו חזרה, עזבו את ירוחם ועברו לבאר שבע”.

יחד עם אמא

איך את רואה את ירוחם אי שם מאל איי?

“ירוחם התפתחה מאוד בשנים האחרונות, והיא בדרך להפוך לעיר. כשאני רואה את הילדים שם, אני רואה דרכם את ההורים שלהם. עיר הבה”דים גם מאוד הוסיפה לירוחם, ויש שם הרבה בנייה חדשה. כל שנה אני רואה התפתחות אדירה, עד כדי כך שאני כבר לא מכירה את השכונות שם; פעם היה כביש ראשי אחד, ועכשיו זה פתאום ‘עולם'”.

כיאה למעמדה החדש, אלאלוף גם הפכה לסוג של מנטורית עבור נשים אחרות: “אני ממליצה לנשים אחרות לקחת את החיים באיזי, הכל טוב והכל קורה לטובה. קודם כל לדעת לוותר, ולקבל את מה שאין לך, שזה גם בסדר. בנוסף, לדעת לקבל את האחר זה גם מאוד חשוב, חיה ותן לחיות, והכל מסתדר. ותמיד תמיד שתהיה בלב ובנשמה אמונה שלמה, כי מי שמאמין לא מפחד, נקודה”.

אלאלוף גם מנסה למנף את ההצלחה עם ליין מוצרים בעיצובה, שכמובן קשור, איך לא, למטבח. יד ימינה של אלאלוף בפעילותה המגוונת היא חברתה הטובה פלורי גדליה ילידת צפת: ” היא עובדת איתי בהתנדבות עם הסירים ופרויקט הסינרים. הרעיון לעשות את הסינרים הגיע מהצופים שלנו. צירפנו לכל סינר גם סכין, כי כולם רצו את הסכין שאני משתמשת בה, וגם נדלקו על הסיכה בראש שלי, אז צירפתי גם סיכה”.

גדליה: “הרווחים מהסינרים מאוד קטנים, ממש שאריות מהמשלוח שעולה 135 שקלים לסינר עם הדפס איכותי מאוד, סיכה וסכין מקורית טובה של ‘ברוקס’ וגם חומר חיטוי לירקות ופירות, והכל במשלוח עד הבית עם שליח”.

אלאלוף: “אני גם נותנת סינרים למי שרוצה, גם אם אין לה לשלם. הרבה צופים אומרים שאני משמחת אותם מאוד. אני שומעת כל הזמן סיפורים קורעי לב, ואנשים מספרים לי שאני גורמת לאימא שלהם למשל לחייך בפעם הראשונה או להרגיש טוב למרות מחלה קשה. כל יום אני יושבת ובוכה מהסיפורים האלה. אצלי זה או שאני עושה מהלב או שאני לא עושה בכלל”.

כתבות נוספות במגזין

2

אין כסף אפילו למסכות…

יוסי גלר וחבריו מחלקים כבר יותר מ-20 שנה לחם ודברי מאפה לכ-500 משפחות בבאר שבע. בחודשים האחרונים ובעקבות הקורונה, הם נאלצים להוסיף לחלוקה משפחות נזקקות רבות נוספות, שצריכות גם מוצרי יסוד כמו שמן וסוכר, ואפילו מסכות להגנה מהידבקות, "אנשים באים היום עם ראש מורם וכבוד עצמי גבוה, כדי לקבל את התרומות, לצערי כל אחד יכול להגיע למצב כזה", אומר גלר. הפנים של המצוקה הכלכלית

מגזין30 ביולי 2020    7 דקות
0

טורף את העולם

במציאות אלטרנטיבית, היה היום אלון גוונדשניידר ראובן נהג משאית ומנהל עסק הגרר המשפחתי בבאר שבע. אולם, אחרי שהות של מספר שנים בארה"ב הוא מנהל כיום משרד עורכי דין מצליח בתל אביב, משמש כעוה"ד של קבוצת כלי רכב היוקרה החזקה בארץ, ושומר על כל כללי המעמד המתחייבים ממגורים במדינת תל אביב. "עצם היותי באר שבעי היה המפתח הראשי להצלחה שלי",

מגזין30 ביולי 2020    9 דקות

כתיבת תגובה

  • שץ

    כל הכבוד לביתי היפה על הכתבה חבלזזזזזז

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מהממת אלופה ❤️ 👏 💖 🏆

  • שרון

    מהממת אלופה ❤️ 👏 💖 🏆

  • מגי אביטן

    סיון אלאלוף אשיות סוחפת ומדהימה כן ירבו כמוך

  • יפית יוסף
    סיוון אישה מדהימה כולה אהבה,אור, ושמחה.

    סיוון אישה מגניבה מלאת שמחה ואור כולה לב

  • רעיה יצחקוב

    סיון המהממת אין ואין עליך באולם אוהבים אותך אבט אבט ומעלפת

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    מהממתתת

    מהממת אין עלייך שתמיד תצחקי ותחייכי אישה מדהימה ומיוחדת💓💞💕❤❤❤❤❤❤❤🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍אוהבתת מלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא🧡🧡💙💜💚💛💜💜💜💜

  • אלמונית

    מדהימה

  • גלית

    סיוון מקסימה כשרת מלאת שמחת חיים

  • מאיה בן שמחון

    סיון איין מילה נוספת רק טוב תהני 😀

  • אלה

    שמחת חיים וטוב לב שעובר לכל העוקבים והכל מאהבת חינם. יישר כח סיוון יקרה ואהובה🤗❤

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    סיוון כל הכבוד לך את מדהימה מצחיקה אלופה🥇🏆

  • ❤ מעיין שוורץ ❤
    סמאללללההה איזה כתבה מתעלפתתת 💋

    סיווני אהובה שלי 🥰 אישה מיוחדת מלאת נתינה ואהבת חינם.
    מאחלת לך תמיד להיות מאושרת 🙏ושכול הטוב שאת עושה לאנשים יחזור אליך בערמות מגיע לך 💋
    תודה על מי שאת , ועל האוצר מילים החדש שהענקת לנו 🤣🤪
    אוהבת אותך מלאאא ומודה אני מכורה אליייייךךךךך ג’אתתתתאם סיוון 💋❤
    מעיין שוורץ באר שבע 🇮🇱

  • חגית גורן
    סיון אשת חייל

    שבת שלום אין על סיון אוהבת אותך מאוד הייתי רוצה מאוד שתשארי בארץ היפהשלנו אין עליך יקרתי אולי תעשי תוכנית טלויזיה והוא מתאים שיהיה באח הגדול בישראל את נכנסת לחיי חיים בלב ובנשמה.רוצה מאוד שתבואי לביתי החם ואהוהב את איתי פלורי אמא ואבא שלך

  • מירב חכם
    פצצת אנרגיה מדבקת - סיוון אללוף

    הכרתי את סיוון לפני 11 שנים כשגרתי באל.איי… נסענו משפחות ולילה עם בריכה באחת הערים הקרובות…. סיוון עם אנרגיות מטורפות, שמחת חיים שופכת, לב רחב וחיוך ענק… אין אפשרות שלא להדבק ממנה מהצחוק, החיוך וריקודים מאולתרים – אני אישית קוראת לה: “בילי בדרכים” ודורסל אין סופי ❤

  • רונית מועלם

    גם אני רוצה סינר איך משיגים