תוצאות מחקר, שנערך על אלפי דגימות זרע בבית החולים "סורוקה, והשווה בין 659 דגימות, שנלקחו בתקופת המבצעים הצבאיים "צוק איתן" ו"עמוד ענן" (ובחודשיים שלאחריהם) ל-10,536 דגימות זרע, שנאספו בתקופות שגרה (בין 2009 ל-2017), העלו שב-37 אחוזים מהדגימות, שנלקחו בזמן של מתח ביטחוני, נמדדה תנועה פרוגרסיבית נמוכה (תנועתיות זרע נמוכה), מול 30 אחוזים מדגימות הזרע ברגיעה. ל"שבע" נמסר, שהמחקר הוצג בכנס השנתי של איל"ה (האיגוד הישראלי לרפואת פוריות), ששותף לו ד"ר יובל מיזרקלי.

ל"שבע" נמסר, שבאופן כללי, הסיכוי של דגימה, שנלקחה בתקופת מתח ביטחוני, לסבול מתנועתיות חלשה היה גבוה ב-47 אחוזים. הגיל הממוצע של הנבדקים עמד על 32, כאשר 44 אחוזים מהם עישנו. דגימות הזרע שנבדקו לא נאספו מסיבה של בעיית פוריות אצל הגבר, ולא היה שוני בגיל ממוצע, עישון או BMI בין הנבדקים.

מתח נפשי ידוע כגורם, המשפיע לרעה על פוריות, אך אין מחקרים רבים על השפעת מתח נפשי כזה על איכות הזרע. לסטרס ממושך, כמו בתקופת מלחמה, יכולה להיות השפעה על איכות הזרע יותר מאשר סטרס במשך ימים ספורים. הזרע הגברי משתנה עם הזמן, ומושפע מגורמים סביבתיים רבים, אפילו מעונות השנה.

מנהל היחידה להפריה חוץ גופית ב"סורוקה", ד"ר אליהו לויטס, המנהל את בנק הזרע במוסד והיה מעורכי המחקר, מסביר: "הסברה שלנו הייתה, שגם גבר שלא נמצא בחזית, אלא רק בטווח האזעקות, חווה סטרס לאורך היום. גילינו להפתעתנו, שיש קשר בין המצב הביטחוני לספירות הזרע עצמן, שנמצאו פחות איכותיות. תנועת הזרע נחלשה בצורה משמעותית, סטטיסטית. ירידה בתנועת הזרע עשויה להתבטא גם בירידה ביכולת של הזרע להפרות את הביצית, ולכך נדרש מחקר נוסף".