השבוע יחגוג רפי עמוס, חלוצה החדש של מ.ס כסייפה, את יום הולדתו ה-32, וזו הזדמנות טובה לשמוע מהחלוץ שכבש בעונת 2019/20, 19 שערים במדי מכבי שדרות מליגה ב' דרום ב'.

עמוס, שהחל את הקריירה שלו במחלקת הנוער של הפועל באר שבע, שיחק בשורות הבוגרים, כשהקבוצה שיחקה בליגה הלאומית, ממנה עבר למכבי באר שבע, ולעוד 5 קבוצות בליגת המשנה (מכבי בת ים, בית"ר תל אביב, מכבי הרצליה, עירוני קריית גת ומכבי יבנה). בתווך (2011/12) הספיק לשחק במדי הפועל עכו מליגת העל, שניצחה באותה עונה פעמיים את הפועל באר שבע (0:2 בעכו עם ניר קלינגר על הקווים אצל האדומים, 1:3 עם גיא לוי כמאמן בווסרמיל).

בעונת 2016/17 חזר עמוס דרומה למ.ס דימונה מליגה א', משם המשיך להכח מכבי רמת גן והפועל אזור, ובשתי העונות האחרונות כיכב במכבי שדרות.

למה שדרות?

"הבחירה בשדרות נבעה מכך שקיבלתי החלטה להפסיק לשחק בשבת. שנים היו לי התלבטויות בנושא, בעיקר כששיחקתי בליגת על ובלאומית, כשהייתי צריך להישאר בימי שישי ושבת בבתי מלון, מה גם שסידרו לי עבודה לכל החיים שהשפיע על ההחלטה.

והנה אתה חוזר לליגה א'…

"האמת שאחרי עונה וחצי בשדרות, נפתח לי קצת התיאבון. סיימתי שנתיים ברצף כמלך השערים של הקבוצה, במקום מפתיע וטוב עם תנאים מדהימים גם בפן המקצועי וגם בכלכלי, וזה גרם לי לטעום שוב מליגה גבוהה יותר. למה כסייפה? חד משמעית: בגלל המאמן. אמיר כהן הראה הכי הרבה רצינות, והוכיח שמאמן שרוצה שחקן, עושה הכול, אבל הכול, גם אם זה להוציא מההנהלה סכומים שהם לא רצו להגיע ולהילחם על שחקן. זה מהלך יפה שחסר כמוהו בכדורגל שלנו, שהמאמן הוא זה שמחליט. ברור שזה האידיאל וככה אמור להתנהל הכדורגל, אבל לצערנו זה לא קורה במקומות גדולים יותר. מה גם, שראיתי שבונים כאן משהו יפה. זה מקום מסודר מאוד עם אנשים וקהל והנהלה שעושה הכול בשביל שהקבוצה לא סתם תעביר עונה בליגה א'".

מבטיח לתת את המקסימום | צילום מתוך אלבום אישי

באיזה כושר נראה אותך?

"אני לא יכול לדעת באיזה כושר תראו אותי, אבל אני יכול להבטיח, בעזרת השם, שכל עוד אני בריא ומרגיש טוב כמו שאני מרגיש עכשיו, אני אעשה את המקסימום לשמור על השם שלי. לא חשוב איפה שיחקתי, בכל ליגה ובכל קבוצה, ידעתי לספק את המספרים שלי ולעבוד קשה".

מה הציפיות שלך מעצמך ומהקבוצה?

"הציפיות שלי מעצמי תמיד גבוהות. תמיד עבדתי קשה להגיע למספרים שלי, ואני מתכוון לעשות הכול כדי שזה יקרה גם העונה. אבל כל זה לא יכול לקרות לבד. יש לנו קבוצה מגובשת מאוד, גם מהמגזר ביחד עם שחקנים יהודים. החיבור מאוד טוב. אני מאוד נהנה, על אף תנאי המגרש בכסייפה, אבל גם זה ייפתר בקרוב. לגבי הקבוצה, המטרה שלנו זה להישאר בליגה, לתקוע יתד, ואפשר יהיה לראות קבוצה ממושמעת שעובדת מאוד קשה על המגרש, ונעשה את המקסימום כדי שתהיה לנו עונה מכובדת מאוד".

איך עוברים עליך ימי הקורונה?

"כמו על כל אזרח בעולם ואצלנו – נזהרים מאוד. יש דאגה כי יש לנו שלושה ילדים (3, 5, 7), אז משתדלים לשמור על הכללים כדי שזה לא יגיע אלינו הביתה, ומתפללים הרבה. ברמה האישית, מי שמכיר אותי, יודע שאני כמעט כל יום עשיתי אימון בבית, ובחוץ הייתי מאלתר בהתאם להנחיות. היום כבר חזרנו להתאמן באופן סדיר עם הקבוצה, אז זה כבר אחרת. נקווה שזה יימשך ככה והליגה תיפתח כמתוכנן".