אם יש משהו שאוהדי באר שבע כנראה לא ישכחו לעולם, בן תורג'מן בטוח שלא, זה את המשחק ההוא מול בשיקטאש

"רגע היסטורי". תורג'מן עם החולצה של קווארסמה | צילום: אודי ציטיאט

התורכית. באר שבע אומנם הפסידה במפגש הכפול, אבל משחק בו אתה "משחיל" את הכדור בין הרגליים של כוכב כדורגל עולמי כמו ריקרדו קווארסמה ועוד פעמיים, זה כבר משהו שאתה מספר לנכדים. "זה היה רגע היסטורי בשבילי", אומר בן תורג'מן. "רגע מטורף ואף פעם לא אשכח את זה".

תורג'מן שמגדיר את באר שבע כבית, התחבר למקום, לעיר, לאנשים. "אנשים טובים באמצע הדרך", כהגדרתו. אבל מה באמת הוא יכול לספר לנכדיו בעתיד, כשייזכר בקדנציות שלו בבירת הנגב?

בן "הפלסטר" תורג'מן

"בקדנציה הקודמת הרגשתי ממש טוב, עשינו דברים יפים ביחד", מספר המגן השמאלי בראיון פרידה ל"שבע".

"הגענו להישגים ולאליפויות ואי אפשר לבקש יותר מזה, אבל הרגשתי שמיציתי את עצמי ושלא רוצים לתת לי קרדיט ולהיות מגן ראשון. הבנתי שאני תמיד הולך להיות מגן שני ושצריך לחכות שמישהו יורחק או ששחקן ייפצע חס וחלילה, כדי שאקבל דקות. תמיד כשקראו לי, נתתי את הנשמה ואת הלב ותמיד נלחמתי. היו לי גם משחקים טובים כמו מול בשיקטאש ומכבי תל אביב, הרבה משחקים שבהם הוכחתי את עצמי ואני חושב שיכולתי להיות מגן ראשון ולהוביל, אבל אף פעם לא נתנו לי את ההזדמנות, תמיד נתנו לי תחושה שזה זמני, עד שהשחקן שנפצע יחזור".

רבים אולי לא זוכרים, אבל באליפות הראשונה של ברק בכר, הפוטנציאל הצעיר שהגיע בקיץ 2013, יחד עם בן ביטון, מנצרת עילית מהליגה הלאומית, ידע ימים יפים בהרכב הקבוצה. זה היה בסוף חודש נובמבר 2015 ותורג'מן שפתח בהרכב כל משחק אפילו זכה להתעניינות ממכבי חיפה ולהארכת חוזה לבסוף. אבל התקופה היפה נגמרה מהר מדי, הייתה קצרה מדי.

הרבה זיכרונות. בן תורג'מן | צילום: ארכיון EYOYA

"כשנתנו לי את הבמה, אף פעם לא אכזבתי. אבל אם התוצאה הייתה לא טובה, או שהקבוצה לא שיחקה טוב, זה תמיד הייתי אני", אומר תורג'מן. "אם הקבוצה משחקת לא טוב, זה רק אני תמיד משלם את המחיר. הרגשתי את זה באווירה, גם מהצוות המקצועי, אבל זה לא הפריע לי, כי אהבתי את המועדון. אהבתי את האווירה ואת הקהל. אהבתי לבוא ולהתאמן ולתת מעצמי. לא היה אכפת לי מההצלחה שלי, רציתי בהצלחת הקבוצה, שהקבוצה תתקדם ושנעשה דברים גדולים. אף פעם לא הפריע לי שאני הפלסטר, זה שבא תמיד לחפות כשאין מגן".

"באתי בשביל לשחק"

בשלב מסוים, הבין תורג'מן שכדי שהקריירה שלו תמריא, הוא חייב להפסיק להיות "פלסטר" ולהתחיל לשחק בקביעות ועבר לבני יהודה. "רציתי לשנות את המעמד שלי ולא לחכות שמישהו ייפצע או יורחק כדי לשחק", הוא מספר. בעונה הראשונה שלו בשכונת התקווה, המעבר התברר כהחלטה מצוינת והמגן רשם עונת שיא עם 29 הופעות ליגה ופלייאוף עליון.

"הייתי שחקן מוביל בבני יהודה, הרכב ראשון", נזכר תורג'מן. "עשינו עונה יפה וניצחנו את זניט באירופה. היה כיף ונהניתי מאוד. אהבתי את החום והביטחון שנתנו לי בקבוצה, אבל אז נפצעתי בתחילת העונה ובלטקסה נכנס והיה מצוין. כששחקן משחק לפניי והוא טוב, אין לי מה להגיד".

הצליח בעונה הראשונה שלו בבני יהודה | צילום: דני מרון

תורג'מן התייבש על הספסל, נכנס כמחליף מדי פעם ואפילו עלה על הדשא פעם אחת, רק כדי לקבל מחיאות כפיים מהקהל הבאר שבעי. ואז הגיע ינואר וההצעה המפתיעה של באר שבע שהציעה לו לחזור הביתה.

"שני המגנים של באר שבע נפצעו ובאר שבע דיברו אותי, הם שאלו אותי אם אני רוצה לבוא ודיברו עם בני יהודה", הוא משחזר. "זה איכשהו שיבש את היחסים שלי עם בני יהודה, שאמרו שהראש שלי לא פה. כשאורן נפצע ושיחררו גם את קורהוט וגם ככה אני לא משחק בבני יהודה, אז הסכמתי. זה היה מקום שאני מכיר. מכיר את העיר, את האוהדים, חברים, משפחה הכל. באתי בשביל לשחק", הוא אומר.

בן תורג'מן. נרכש כדי להיות ביציע? | צילום: באדיבות הפועל באר שבע

"מאכזב"

למרות שהגיע כרכש בינואר, למרות שאורן ביטון לא הצליח לשחזר את היכולת לפני הפציעה ולמרות שברק בכר תמיד ידע מה יקבל מהמגן שלו, תורג'מן שהגיע כדי לשחק, שיחק רק שניים וחצי משחקים, מאז שחזר. היו אף שבועות שבהם הוא תורגל בהרכב ברוב ימות השבוע, אך לא נרשם אפילו בסגל למשחק.

"באמת שאני לא יודע מה הסיבה שלא שיחקתי", אומר תורג'מן. "היו צריכים לתת לי את ההזדמנות, כמה משחקים ואם אני לא טוב, אז לא. אבל לא קיבלתי את ההזדמנות ואף אחד לא דיבר איתי ולא הסביר לי מה קרה".

"רציתי לשנות את המעמד שלי". תורג'מן | צילום: אודי ציטיאט

למרות זאת, "אף פעם לא דיברתי", מספר המחליף הנצחי של באר שבע. "תמיד הגעתי חיובי וצחוקים בחדר ההלבשה ובשום מקום אי אפשר להגיד עליי שעשיתי פרצופים או שאני זורע רעל בחדר ההלבשה. אני תמיד שמח מהצלחת הקבוצה, גם כשאני לא משחק".

אבל כאן, כשראה את הבלם חאתם אלחמיד פותח כמגן שמאלי, למרות שהוא כשיר, שהוא מרגיש טוב באימונים, שמגיע לו לשחק, תורג'מן נשבר. ולשבר כזה, צריך הרבה יותר מפלסטר. "זה אכזב אותי", הוא מודה, "אבל אלה היו שיקולים של המאמן ולא נכנסתי לזה. אפשר להגיד שזו הייתה נקודת השבירה שלי, כשזה קרה שבוע אחרי שבוע. זה מאכזב כי רציתי להיות חלק מהקבוצה ולסיים את העונה עם טעם מתוק".

אתה מצטער על המעבר לבאר שבע?

"לא מצטער על המעבר. לא מצטער על כלום, כי הכל לטובה. הכל בסדר וממשיכים הלאה".

עושה רושם שהתחברת לעיר.

"אהבתי את האנשים, את הקהל וגם את הקבוצה. אני מרגיש כאן כמו בבית חם. כנראה שזה לא הסתדר, אבל אני מאחל להם את כל ההצלחה שבעולם והם תמיד יהיו בלב שלי".

אצטדיון 'טרנר' זה האצטדיון הכי ביתי ששיחקת בו?

"אין ספק. אצטדיון מדהים, קהל מדהים, אווירה מחשמלת. תמיד כיף לבוא ולשחק פה. תמיד כשאני עולה לשחק פה, גם כשהייתי שחקן בני יהודה, זה עשה לי פרפרים בבטן".

איך אתה מסביר את הקריסה השנה? הרבה טוענים לחדר הלבשה לא בריא.

"אני לא יודע להסביר את זה, אבל כנראה שהיה עומס של שחקנים. כולם רוצים לשחק וכל אחד רוצה את המקום שלו. זה בעייתי כשכל אחד רוצה לשחק וכשהוא משחק ולא טוב, השחקן שעל הספסל חושב שמגיע לו לשחק. זה יוצר קצת יותר מתחים וחיכוכים בחדר ההלבשה, אבל אני לא חושב שזה פגע כי כולם אהבו ופרגנו אחד לשני. פשוט כל אחד לעצמו, חשב שמקומו במגרש".

באליפויות היו יותר שחקנים ויותר כוכבים ועדיין זה לא פגע ביכולת.

"באליפויות הייתה היררכיה, כל אחד ידע מה מקומו. כשדודזאדה וקורהוט שיחקו, אני ידעתי שאני מגן שני. וובה בראון למשל, ידע שהוא לא יכול לשחק במקום ג'ון אוגו. כל אחד ידע את המקום שלו".

סיכום העונה של הפועל באר שבע ברכש | צילום: דני מרון

כועס על הפועל באר שבע?

"אין בי כעס, אני מאוכזב שלא הצלחתי לממש את הפוטמציאל שלי בקבוצה ולעשות את הפריצה שרציתי לעשות ולהיות שחקן מוביל בקבוצה. שחקן מוביל שמשחק כל הזמן ושנותנים לו את הביטחון ואת הבמה. שחקן שמאמינים בו".

איפה נראה את בן תורג'מן?

"אני רוצה לשחק בקבוצה שתאמין בי ותיתן לי את הבמה כי אני יכול ויש לי את זה. אני חושב שאני לא נופל מאף מגן שמאלי ושאני יכול להוביל קבוצה ולעשות את הפריצה שלי בעזרת השם".

קדנציה נוספת בבירת הנגב מתישהו?

"מי יודע, כדורגל הוא דינאמי והכל משתנה כל הזמן. אי אפשר לדעת".