במוצאי יום שבת האחרון, בדקה ה-80 בהתמודדות מול הפועל חדרה, עמד לו על קו האמצע שחקן בשם יוני אליאס, שעוד רגע אמור היה להיכנס למגרש. עבור "מוצ'ה", כפי שמכונה שחקן הבית שעלה מנוער "השלושה" באר שבע, הייתה זו אמורה להיות הופעת הבכורה בליגת העל. רצה הגורל וחדרה של ניסו אביטן, אחד שאימן פה במחלקת הנוער, והיריבה השיגה את שער השוויון, בדיוק רגע לפני החילוף. בקבלת החלטה מהירה של הצוות המקצועי, "מוצ'ה" נשלח בחזרה לספסל, וניב זריהן עלה במקומו לכר הדשא.

בכל עונה אחרת, סיטואציה אחרת, החילוף שלא בוצע, היה חומק מהרדאר. אך זוהי לא עונה רגילה, כי אם היסטורית ולראשונה בהיסטוריה, להפועל באר שבע אין שחקן בית בסגל הבכיר של הקבוצה. החילוף של "מוצה", זה שלא היה, הוא משל מצוין למה שקורה בגזרת שחקני הבית בתקופתה של אלונה ברקת כבעלים של המועדון בעשור האחרון.

משחק אחרון שלהם בנוער. (מימין) בני נתן, איתמר שבירו, יוני אליאס, עמית קרן. מי ישחק בבוגרים באדום? | צילומים: יוסי איטח

מצד אחד, ילד מוכשר מהנוער שרוצה וצריך לקבל הזדמנות להוכיח את עצמו. מצד שני, כשבבאר שבע רוצים תארים, הם לא מאמינים בילדים שגדלו בבאר שבע. ואלה מאשדוד למשל, כמו זריהן, הם שנשלחים להציל את העונה. האם זה הוכיח את עצמו? על כך תעיד תוצאת המשחק שנשארה כפי שהייתה, כשהמשקוף עדיין רועד מההחמצה מסמרת השיער של הרכש מאשדוד שעלה למועדון כ-850 אלף יורו. כשגם הסטטיסטיקה האישית שלו עדיין לא מבשרת על כך שהוא יותר טוב מעוד נער מקומי שלא קיבל פה הזדמנות. רק בשביל להדגיש את הנקודה, מהעבר השני, במדי חדרה, שיחק בהרכב צעיר בשם ירין פרץ, שהתחיל את דרכו בנערים של הפועל באר שבע, אך עבר בגיל צעיר למחוזות אחרים.

זריהן הוא רק אחד משורה של שחקני רכש ישראלים צעירים שהפועל באר שבע רכשה בשנים האחרונות תמורת מיליוני שקלים, בתקווה שהם יובילו בעתיד את המועדון. מרביתם, לא הצדיקו את ההשקעה הגדולה וחלקם כבר נפלטו מהסגל של באר שבע, אך על הדרך תפסו את מקומם של בוגרי מחלקת הנוער, שנאלצו לרעות בשדות זרים בכדי לקבל הזדמנות ממשית.

דוגמא לשחקן רכש מאכזב שזוכה לעדיפות על חשבונם של כישרונות מקומיים. זריהן | צילום: לירון מולדובן

יש שיגידו שהצבתו של אליאס בסגל למשחק אינה מקרית ומגיעה בסמיכות יוצאת דופן לטבלה שפורסמה בשבוע שלפני ורצה ברשתות החברתיות, בה הייתה ממוקמת הפועל באר שבע במקום האחרון בדקות המשחק של שחקני הבית העונה, עם 0 דקות מהדהד. "מראית העין חשובה מאוד לאלונה ברקת", אמר אחד מהמאמנים שאימנו במחלקת הנוער שלה, ברגע שראה את הסגל למשחק. "ואפס דקות לשחקני בית, זה פשוט לא נראה טוב", הוסיף. "אם מוצ'ה היה משווק כשחקן ניגרי צעיר בעל פוטנציאל, מבלי שיודעים שהוא באר שבעי, הוא היה מקבל הזדמנות", הוסיף אחד העיתונאים בסיום.

בסופו של דבר, אליאס הצליח לקבל את ההזדמנות שלו השבוע, כאשר נכנס כמחליף בדקה ה-77 במהלך משחק החוץ מול הפועל חיפה (4:4), אך האם הכנסתו הגיעה רק כדי לסמן-V מבחינת הפועל באר שבע, או שזה סימון לשינוי מגמה? ימים יגידו.

"אם יהיה מישהו מספיק טוב, הוא ישחק", מספרים לנו ב-11 השנים האחרונות, כשרק אחד בשם אופיר דודזאדה הצליח איכשהו לתקוע יתד בקבוצה ושרד את המעבר מהנוער לבוגרים בזכות הרבה מזל (פציעה של שמעון הרוש) ועבודה קשה. "אם יהיה מישהו מספיק טוב, הוא ישחק", מספרים לנו. האמנם?

הבוגרים יותר חשובים?

לפני שנתחיל לנתח, יש לציין שלמרות שהוא עדיין לא באנקר בהרכב, ניתן להגיד שחן עזרא הוא שחקן בית שנולד וגדל פה במחלקת הנוער. הספקנים יספרו שהוא עזב בגיל מוקדם מאוד, והוא תוצר של מחלקת הנוער של טוברוק ולא של באר שבע, וספק אם גם עזרא עצמו ישלול על הסף טענה זו.

שחקן בית? עזרא | צילום: דני מרון

באר שבע של העונה הגיעה למצב של אפס שחקני בית, לאחר ש"אחרון המוהיקנים", הקפטן אליניב ברדה, פרש ולמרות שהייתה הזדמנות להחזיר את אופיר דודזאדה, שגם היה שמח לחזור למועדון נעוריו בזמנו, במועדון בחרו בשמואל שיימן, שכבר לא נמצא בקבוצה. מנגד, גם העובדה שהקבוצה משחקת ללא שני זרים ברוב חלקי העונה, לא תרמה להתקדמות של "ילידי סורוקה".

ברדה עצמו, שלאחר האירוע הלבבי שעבר שגרם לפרישתו, מונה ליו"ר האקדמיה המשותפת עם אתלטיקו מדריד, כך שהוא האיש שאחראי בין היתר למצוא את הברדה הבא, אם תרצו – לקדם את מחלקת הנוער של המועדון. באופן אירוני, ברדה הוא גם זה שאחראי למערך הסקאוטינג של הקבוצה, שיביא את השחקנים הזרים ויציע רכש, שמן הסתם גם ימשיך לתפוס את מקומם של המקומיים בקבוצה.

"מתלוצץ עם רופאיו". המוהיקני האחרון אליניב ברדה. יגדל את הברדה הבא? | צילום: מאיר אבן חיים

"אני מבין שכרגע הפועל ב”ש במקום האחרון בליגה בכל הקשור לדקות לשחקני הבית", אמר ברדה ברגע של כנות, רק בשבוע שעבר לרדיו 102FM. "אני מקווה שאוכל לשנות את זה בשנים הבאות", המשיך. "זה ייתן לי סיפוק בלתי רגיל לראות ילד שצמח אצלנו במחלקות מתקדם ומגיע לקבוצה הבוגרת כשחקן בוגר ואני כמובן אשמח לעזור לפתח כמה שיותר שחקנים כאלה. למועדון בלי שחקנים משלו קשה לשרוד הרבה זמן בצמרת".

המנכ"ל של ברדה, קפטן עבר מקומי בעצמו, אסי רחמים, הודה בראיון ל"שבע" בתחילת העונה כי "אין ספק שאנחנו מאוד לוקים בעניין הזה וצריכים להשתפר בכל הקשור לייצור שחקני נוער". לדבריו, "נדרשת טיפה סבלנות כדי שנראה את הפירות, אבל אין לי ספק שבטווח של 3-5 שנים קדימה הדברים יראו אחרת".

גדל בנוער של באר שבע, אבל מקבל הזדמנות באשדוד. דן ביטון | צילום: ערן לוף

אבל לא רק שחקנים מחלקת הנוער לא מייצרת, גם למאמנים המקומיים אין הרבה לאן להתקדם. רק לפני שבוע סיפר לנו מאמן חדרה, ניסו אביטן, שאם הוא לא היה מקבל את ההצעה לאמן מועדון בוגרים (הפועל חדרה), הוא היה פורש מאימון כדורגל. אחריו אגב, למאמן הנוער של הפועל באר שבע מונה איציק עובדיה, תושב רחובות, וכשהוא העדיף לעזוב לטובת קבוצת בוגרים בליגה השנייה (הפועל מרמורק), קרלוס סנצ'ז אגיאר, אחד מהמאמנים הספרדים במסגרת הפרויקט המשותף עם  אתלטיקו מדריד, אייש את התפקיד. לכאורה, מדובר בקידום והשקעה בנוער המקומי, כשמאמן עם רזומה שכזה בספרד נוטל את המושכות, אבל מה זה אומר על קידום המאמנים הבאר שבעים?

בנוסף, חייבת להישאל שאלה נוספת. כשאביטן ביקש להתקדם לבוגרים לאחר שהעונה החלה, הוא קיבל אור ירוק מאלונה ברקת, כך גם איציק עובדיה שעזב באמצע העונה. ומה זה אומר על היחס למחלקת הנוער? והאם גם ברק בכר היה מקבל אור ירוק שכזה, באמצע מירוץ לאליפות?

היה צריך לעזוב לחדרה כדי לאמן קבוצת בוגרים. אביטן | צילום: לירון מולדובן

תארים או שחקני בית האם אפשר גם וגם?

הקלישאה הוותיקה בספר הכדורגל אומרת שכשאתה במרוץ לאליפות, זה לא הזמן לשלב צעירים, גם לא כשאתה במאבקי ירידה. אפילו האוהדים יישרו קו ונראה שהרוב מעדיפים תארים על הזדהות מקומית. השאלה היא האם באמת אי אפשר להיות קבוצה הישגית, עם שחקני בית בסגל? האם התופעה חלפה מהעולם? ואם כשאתה רוצה תארים, אתה קונה את השחקנים הטובים ביותר?

"אני חושב שזו לא אמירה נכונה, שאי אפשר לרוץ לאליפות עם שחקני בית", אומר ל"שבע" ניסים סספורטס, מנכ"ל הוועד הפראלימפי בישראל, אשר כיהן בעברו כמנהל המקצועי מחלקת הנוער של הפועל באר שבע. "במכבי חיפה הגדולה, אייל ברקוביץ' היה צעיר, חיים רביבו היה צעיר וטל בנין היה צעיר. במכבי תל אביב של היום, דן גלזר, דור פרץ ודוגמאות נוספות, מוכיחות שאפשר לשלב שניים או שלושה צעירים בסגל".

יתרה מכך, גם הקבוצות העשירות וההישגיות בעולם, הבינו שחיזוק המותג, ההזדהות עם שחקנים והישגיות, הולכות לצד שחקני בית. כך למשל, שנים על גבי שנים התגאו אוהדי ברצלונה בכך שיש להם את מסי, צ'אבי, אינייסטה, פויול ואחרים. בשנים האחרונות ברסה אף המשיכה עם המגמה כשהחזירה שחקנים שגדלו ב"לה מאסיה" כגון פיקה, ססק פברגס וג'ורדי אלבה. כך היה גם בריאל מדריד עם קרבחאל ומוראטה ובמנצ'סטר יונייטד עם פוגבה. זה לא שהמועדונים הללו לא קונים שחקנים, ועוד איך קונים. אבל לצידם של בייל ורונאלדו ואיברהימוביץ' ומסי, יש מקום לכוכבים מקומיים כמו בוסקטס, אסנסיו, ראשפורד ועוד.

גם במכבי תל אביב של העונה, כאמור, ניתן למצוא את דן גלזר, רוסלן ברסקי, דור מיכה ודור פרץ, שחר פיבן, שירן ייני, מתן חוזז, יונתן כהן וחביב אוחיון. אפילו אלי דסה גדל עד גיל 15 במכבי תל אביב, כמו גם עומר אצילי שעזב אותה בגיל 16. ולנו במי יש להתגאות? בחן עזרא בלבד?

שחקן נוסף שניתן למצוא במכבי תל אביב, הוא אותו אופיר דודזאדה, אבל באלופה העדיפו את שיימן, כאמור.

אבל לא רק מכבי תל אביב משתפת שחקני בית העונה. מוחמד עוואד מככב במכבי חיפה, גם נטע לביא, עמית זנטי, סנטיהו סלליך, רז מאיר, אעיד חבשי וסאן מנחם. בבית"ר ירושלים יש את דויד קלטינס וטל כחילה, דן איינבינדר, אופיר קריאף וגם עידן ורד ששיחק עוד בנוער של בית"ר. נכון שהקבוצות שלהם פחות מצליחות כרגע, אבל אפשר להגיד שזה בגלל שמשתפים אותם? להיפך הוא הנכון. רובם לא הבעיה של הקבוצה שלהם ויכולים לשחק בכל קבוצה בליגה.

בכל הליגה יש שחקני בית שמקבלים דקות, רק בבאר שבע – 0. עד שמפורסמת הטבלה, כמובן.

"אני חושב שדן ביטון הבאר שבעי, בעונת האליפות הראשונה לפני שלוש שנים, שיחק במשחקים שהייתה להם משמעות גדולה ולא בגארבץ' טיים", אומר סספורטס. "זה נכון שהיום כמות הדקות קטנה יותר, אבל תמיד עולה כמות קטנה של איכותיים מהנוער. נכון גם שזו תקופה אחרת, אבל הפועל באר שבע בשנות ה-70, יעקב כהן ועובדיה צבי היו שחקנים מאוד צעירים שעלו מהנוער וישר זכו באליפות. יש הרבה דוגמאות של שחקני נוער מצוינים שעלו מהנוער וזכו. יש להם מקום", הוא קובע.

"כאחד שהיה שנים במערכת, באמת עצוב לי שזה המצב אומר סספורטס. "אליניב ברדה פרש וזהו השחקן האחרון שאימנתי במחלקת הנוער. אין ספק שזו סיומה של תקופה".

מה המטרה של מחלקת הנוער?

"יש תמיד ויכוח שאני מקדם, אשר עוסק במטרה של מחלקת הנוער", אומר עדי טוקר, שהיה אחראי על כל מחלקת הנוער כשהגיעה אלונה ברקת. "חלק אומרים שהמטרה היא לייצר שחקנים לקבוצה הבוגרת וזו גם דעתי, ואחרים אומרים שיש לתת דגש בבוגרת. צריכים לשחק הטובים ולא רק בגלל שהם מהנוער".

טוקר משחזר את התקופה ההיא: "הייתי מנהל מחלקת הנוער בתחילת דרכה של אלונה. הייתי ארבעה ימים עם ההנהלה החדשה. עופר לביא היה מאמן הנוער ושאלתי אותו מי הטובים בקבוצה? הוא אמר לי ההוא הלך לנתניה, זה הלך למכבי חיפה וההוא להפועל תל אביב. כל השחקנים הטובים לקחו אותם. אז בשביל מה צריך מחלקת נוער? כשבאתי, ידעתי שמצפים ממני משהו גדול, אבל כשבדקתי, גיליתי שהשחקנים הטובים עוזבים את באר שבע. אז לא רציתי לאכזב, לא את מי שציפה ממני ולא את עצמי".

בזמנו, טוקר הציע להקים אקדמיה בכפר הנוער אשל הנשיא, "אבל לא התפתח עם זה כלום", לדבריו. "הייתה הצעה ולא דיברו על זה אחרי. עכשיו יש אקדמיה ואולי ייצא מזה משהו", הוא אומר.

"יש עכשיו יותר ספרדים ממקומיים". אימון הבכורה של קרלוס סנצ'ז אגיאר | צילום: אילן שי

"יש עכשיו יותר ספרדים ממקומיים", צוחק המאמן שעבד במחלקת הנוער בעברו. לטענתו, "מחלקת הנוער של הפועל באר שבע זו עדיין מחלקה מיושנת, כשאין כמעט קשר בין הבוגרים והנוער. יש קשר, אבל זה הכל למראית העין, אין לזה באמת ערך. הביאו את הספרדים לבאר שבע, ובמקום להתוות דרך, הפכו אחד מהם למאמן הנוער. עכשיו הוא מאמן, שיכול להיות שגם עושה עבודה טובה, אבל לא מתווה דרך".

ולמה אין שחקני בית? "אני חושב שזו תוצאה של מדיניות לא כתובה של אלונה", הוא קובע. "אני כמאמן הרגשתי את זה. סתם לדוגמא, משהו שצרם לי. הפועל באר שבע חנכו השבוע את הבית האדום שהיה קיים כבר הרבה שנים. הוא היה של מחלקת הנוער, אבל זה כאילו לא נחשב. כשהגיעו הבוגרים, שיפצו אותו וסידרו, כשלפני זה למחלקת הנוער היה רק קולר ישן", הוא אומר בציניות.

גם על המאמנים היה לו מה להגיד: "הרבה מהמאמנים של הפועל באר שבע זה חבר'ה צעירים שמעולם לא היו שחקני כדורגל ולא יכולים לתרום שום דבר. כשמאמנים משתכרים 4,000-5,000 שקל ברוטו, קשה להביא מאמן טוב. אבל גם לא מחפשים מאמן טוב. מבחינת מחלקת הנוער, הפועל באר שבע לא השתנתה הרבה מהתקופה של אלי זינו. קודם זה היה 'שכונה', היום זה היי-טק. אבל בסוף, אותן תוצאות. ילדים היום משלמים אלפי שקלים לחודש כדי להיות במועדון, אבל את הצעד הראשון בבוגרים הם יעשו במקום אחר".

סספורטס לא לגמרי מסכים עם הקביעה: "אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה, רואים כמות לא קטנה של שחקנים, שמשתלבת בליגת העל ובליגה הלאומית. כשמסתכלים חמש שנים אחורה, זה לא היה", הוא מספר.

בהרכב של אשדוד. עמית ביטון | צילום: האתר הרישמי מ.ס אשדוד

"לגדל ילד שמתחיל בילדים א', זה חמש-שש שנים. אלונה שנמצאת פה מעל לעשור, רואים לפחות שבעה שחקנים בליגת העל והלאומית וזה לא מספיק, אבל יפה. אני חושב שהחיבור עם האקדמיה שהביא לפה אנשים טובים שיתרמו לנו מהחיבור והידע, גם יפה. והעובדה היא שיש, יש שחקנים".

גם הוא מסכים שנעשו טעויות, כמו עם דן ביטון למשל, שלדבריו, "עם קצת סבלנות ודחיפה של המערכת, יש לו מה לתרום והיו חייבים לתת לו לשחק". יחד עם זאת, כמו טוקר, גם סספורטס חושב, "שאם אין היום, לא חייבים בכוח. אף אחד לא יילמד אותי פטריוטיות, אני אוהד את הפועל באר שבע ולוקאלי למערכת העירונית שלנו, אבל גם חושב שלא צריך שחקני בית בכל מחיר, אם אין באר שבעים טובים".

עשר זריהנים מאשדוד, לא שווים ברדה או בניון אחד

"בסופו של דבר לא רואים תכנית מסודרת לכמה שנים קדימה ולא יכול להיות שב-11 שנים שאלונה פה, אין שחקני בית", אומר המאמן. "זה לא הגיוני שזה יהיה ככה. לא יכול להיות שעמראן אלקרינאווי, דן ביטון, עמית ביטון ודודי טוויטו מתאימים להיות בכל מיני סגלים של קבוצות בליגת העל, אבל לא מתאימים להיות אפילו השחקן ה-22 של הפועל באר שבע. אחד כמו נועם גמון, יכול לתת לא פחות מדור אלו בשני המשחקים שבהם צריך מחליף לבן ביטון, אבל פה מעדיפים את שיימן בן ה-31 על טוויטו שמשחק בהרכב בנתניה".

טוב להרכב בנתניה, לא טוב לספסל בבאר שבע? טוויטו | צילום: דני מרון

לטענתו של אותו מאמן מקומי, "מכבי תל אביב מוכיחה היום שזה אפשרי גם לרוץ לאליפות וגם לשלב שחקני בית בהרכב. והם עוד 10 פור בטבלה על הפועל באר שבע. הפועל באר שבע זה כמו בית ספר תיכון. סיימת יב'?, תסתדר בעצמך", הוא אומר.

"ביום שאלונה לקחה את הפועל באר שבע, בשבילה מחלקת הנוער זה משהו שהיה קיים בתוך האגודה וזה לא באמת חשוב. יכולים לספר מה שרוצים, אבל בכסף שהיא משקיעה על רכש היא הייתה יכולה להשקיע בנוער ולייצר פה ארבעה מנור סולומון (כוכבה הצעיר של מכבי פתח תקווה, שנחשב לדבר הבא בכדורגל הישראלי-י.ס). היו פה מספיק שחקנים טובים שעולים עשירית מהרכש שעשו פה והם לא פחות טובים".

במצב שנוצר, "אתה לא באמת אומר לשחקנים שאם תהיה טוב, תגיע לבוגרים. זה לא קיים", הוא אומר. "גם המאמנים וגם השחקנים יודעים שאם השחקן יהיה טוב, הוא יגיע לדימונה, ובמקרה הטוב לאשדוד. בגלל זה שחקנים צעירים מקבלים הצעות מקבוצות במרכז וההורים שלהם מעבירים אותם עוד לפני גיל נוער. השחקנים בורחים כי הם מבינים שיש להם סיכוי גדול יותר להיות שם שחקן בוגרים. אתה כמאמן שומע שזריהן הגיע, אתה מבין שהשחקן שגידלת זז לצד. במשחק הראשון העונה מול מכבי תל אביב, פתח בהרכב שלהם פיבן הצעיר שעשה את הטעות שגרמה לשער של אוגו. פיבן עדיין משחק. אם עמית ביטון או נועם גמון היו עושים טעות כזאת בהפועל באר שבע, הם היו נמחקים".

"יכול לתת לא פחות מדור אלו". נועם גמון באימוני טרום העונה של הפועל ב"ש | צילום: יניב סול

טוקר: "אין לי ספק שיש לנו יתרון גיאוגרפי ונבחרת הנגב צריכה להיות בהפועל באר שבע. צריכים ללכת לראות משחקי נוער בירוחם, ברהט ובדימונה. בטוח שיש שם שחקנים טובים".

סספורטס: "אני לא מאמין שאין מספיק שחקנים טובים, אלא שהמערכת עדיין לא השכילה לבנות סוג של מודל שישכיל לעשות את מה שמכבי תל אביב עושה למשל. גם דור פרץ במכבי תל אביב, לטעמי שחקן העונה עד עכשיו, לא מצא מקום בהתחלה. גם דן גלזר היה בבית"ר תל אביב ובנתניה. היום המקפצה מהנוער לבוגרים היא מקפצה ענקית. הפערים בין ליגת הנוער לליגת העל גבוהים מאוד, אבל זה לא אומר שהשחקנים לא מתאימים, זה אומר שהם לא מתאימים עכשיו. אני חושב שבתוך המערך המקצועי, חייבים להיות גם אנשים מקצועיים שמלווים את השחקנים שיוצאים, ויחזרו כדי להיות משולבים בעתיד במערכת. אני לא חושב שהפועל באר שבע עושה זאת מספיק. כמו שיש מערך סקאוטינג ומערך מנטאלי, צריך להיות מערך שמלווה שחקנים צעירים", הוא קובע ומוסיף: "אף אחד לא חושד בי שאני חושב שמה שאלונה עושה זה משהו רע, אבל יום אחד גם זה ייגמר. לכן, אנחנו חייבים לסמוך על עצמינו ויום אחרי שהכסף ילך, ילכו גם כל אותם השחקנים שהגיעו. צריך להיערך ליום שאחרי. היום הזה יגיע מתישהו. חייבים להיערך לכך שיהיו פה מספיק שחקנים טובים, שגם אם לא נהיה בצמרת, נהיה מקום שביעי-שמיני. כמו מכבי פתח תקווה ואשדוד, שיש שם פחות כסף, אבל הם שורדים בליגה בזכות הבסיס המקומי".

המאמן: "הפועל באר שבע צריכה להשקיע עוד כסף במחלקת הנוער במקום לבזבז אותם על ניב זריהן ודומיו. יהיו לה עשר זריהנים, אבל אולי יצמח בניון או ברדה אחד".

"יום אחרי שהכסף ילך, ילכו גם כל אותם השחקנים שהגיעו". אלונה ברקת ושחקן הבית האחרון שגדל פה | צילום: דני מרון