"אני בחור פשוט", עונה לשאלה 'מיהו נייג'ל האסלביינק'? מי שאמור להיות לדעת רבים מאוהדי הפועל באר שבע וגם כאלה של קבוצות רבות אחרות, ההבדל בין סיום השושלת, לאליפות רביעית ברציפות. האמת, יש לנו מושג, מניסיון ראשון, מה הוא יכול לעשות במגרש, אנחנו יודעים מיהו האסלביינק השחקן. אבל מעט מאוד ידוע לנו על נייג'ל האדם. הכירו את הזר הכי יקר בתולדות הפועל באר שבע והאדם שאמור להשכיח את טוני וואקמה.

רק שחקן כדורגל

נייג'ל האסלביינק נולד באמסטרדם שבהולנד, לזוג הורים הולנדים מאושרים, ממוצא סורינאמי – מדינה בדרום אמריקה, מושבה הולנדית בעבר. גם גליינור פלט ששיחק בבירת הנגב אגב, היה הולנדי ממוצא סורינאמי, כך שבזה אין תקדים מבחינתנו, אבל תמשיכו לקרוא כי הוא עוד יגיע, ולא פעם אחת.

"ההורים שלי נולדו בסורינאם, שזו קולוניה ישנה של הולנד", מספר האסלביינק, לו יש עוד אח ושתי אחיות. "אני חושב שהם הגיעו להולנד בגיל 18 ויש להם דרכונים הולנדיים. בכל שנה אני מנסה לחזור ולבקר בסורינאם, יש לי שם משפחה ובתים", אומר שחקן הרכש מקריית שמונה, שאפילו שיחק בנבחרת סורינאם, בשתי הופעות בלתי רשמיות. אבל בהיעדר דרכון, וגם רצון של המקומיים לקבל הולנדיים בקרבם, כנראה ששם זה נגמר.

שחקן ואיש עסקים. נייג'ל האסלביינק | צילום: לירון מולדובן

מעבר לכך, הוא גם אב לשני ילדים מחברתו לחיים, איתה הוא מבלה את חייו בעשור האחרון, מגיל 17 בערך. "הם איתי בישראל", הוא מספר בחיוך ומזכיר, ככה על הדרך, שהוא גם איש עסקים. "יש לי גם חברת תקליטים, ושתי מספרות – עסקים לעיצוב השיער".

חברת תקליטים?

"אנחנו עובדים עם כישרונות צעירים ומנהלים אותם. בשבילי זה יותר עסק ובשביל אחי זה יותר תחביב, כי הוא אוהב לשיר. זה תחביב ועסק ביחד. יש לנו שבעה צעירים צנועים שעובדים קשה שחתומים אצלנו".

אז מה אתה אומר על המוזיקה הישראלית?

"יש לכם מוזיקה טובה, עם המון סגנונות. אני אוהב את המוזיקה פה. אני לא יכול להקשיב לה 24 שעות, אבל 20 דקות אני יכול ליהנות ממנה".

מישהו ספציפי שאתה אוהב?

"עומר אדם".

איך הייתה הילדות שלך?

"הייתה לי ילדות טובה ולא היינו עשירים, אבל גם לא עניים", הוא מודה. "ההורים שלי נתנו לי כל מה שהייתי צריך וכל מה שרציתי, גדלתי טוב. בשביל אמא שלי הלימודים תמיד היו במקום הראשון ועשיתי את זה ואז התמקדתי בכדורגל. הדבר המרכזי בבית היה לסיים את הלימודים, ואז אתה יכול לעשות מה שתרצה. סיימתי את הלימודים במנהל ספורט ותקשורת בקולג' על שם יוהן קרויף. זה אני, לא משהו מיוחד".

כשהיית ילד, חשבת אולי על משהו אחר שתעשה כשתהיה גדול?

"בהולנד, שיחקתי כדורגל באייאקס מגיל צעיר. כשאתה גר באמסטרדם ואתה באייאקס, זה קל לחלום על כדורגל מקצועני".

"סיימתי לחלום"

את החלום שלו כאמור, הוא התחיל באמסטרדם, שם נולד. "מאיפה שאני מגיע, כולם שיחקו כדורגל, גם אחי שיחק לפניי", הוא מספר. "אני אוהב את הכדור והתחלתי מגיל 4. שיחקתי במועדון חובבני בשכונה, עם ילדים מבוגרים ממני וזיהו את זה". כך האסלביינק הגיע למבחנים במחלקת הנוער המפוארת של אייאקס. שם, ההולנדי הצעיר לא מצא את עצמו, ועבר למועדון לא פחות מפואר מבחינת השמות ששיחקו בו, כשבגיל 16 קיבל את החוזה הראשון שלו בפ.ס.ו איינדהובן. בסיס טוב ללימוד יסודות כדורגל, תודו.

מי היה המודל לחיקוי שלך?

"כשהייתי צעיר, אהבתי מאוד את רונאלדו הברזילאי כחלוץ וכשחקן התקפה. רציתי להיות כמוהו וראיתי הרבה סרטונים שלו. הוא היה המודל לחיקוי שלי כשחקן כדורגל".

קראתי שאתה כבר לא חולם לחזור לאייאקס יום אחד…

"סיימתי לחלום. בכדורגל, אי אפשר לחלום. כשהייתי צעיר, חלמתי ותכננתי, אבל בכדורגל הכל יכול להיות".

"בכדורגל, אי אפשר לחלום". האסלביינק | צילום: דני מרון

אז מה השתבש בדרך?

"לא יודע למה זה לא עבד", הוא מודה. "הייתי בן 16 והייתה לי הרגשה שחמישה או שישה שחקנים יקבלו חוזה, אבל אייאקס אמרו לי שאני לא אחד השחקנים האלה כרגע. לא הבנתי למה לא וחשבתי שמגיע לי חוזה, אבל עזבתי והלכתי לאיינדהובן. הייתה להם קבוצה טובה מאוד ופרד רוטן, המאמן של מכבי חיפה אימן אותם. התאמנתי עם הקבוצה הראשונה ושיחקתי קצת בקדם העונה, והוא אפילו הלביש אותי לספסל. אבל אף פעם לא הייתה לי שם הופעת בכורה. אפשר להגיד שהייתי צעיר מדי, אולי עזבתי מהר מדי ואולי הייתי צריך יותר סבלנות. אולי לא היה לי מספיק כישרון בזמנו לקבוצה הראשונה".

בהולנד שאלו אותך באחד הראיונות, ליד מי היית רוצה לשחק יום אחד וענית ליד מסי. היום הכי קרוב לזה מבחינתך זה מליקסון…

"לא? בשבילי זה קרוב. מליקסון מצוין גם, אתה לא מסכים? זה ברור, כולם רוצים להיות במקום הכי גבוה שאפשר, אבל כרגע זה המקום שלי ואני עושה צעד אחרי צעד. אני לא מסיים את הקריירה מחר ויש לי עוד כמה צעדים לעשות, כך שאני מקווה שאעשה אותם. נכון לעכשיו, אני שמח מאיפה שנמצאת הקריירה שלי. אני לא אוהב לתכנן קדימה וכך עשיתי לאורך כל הקריירה. אני רק מנסה להיות הכי טוב שאפשר איפה שאני נמצא ואם משהו יקרה, אז משהו יקרה. הדבר הכי טוב בשבילי זה להתמקד בבאר שבע ואז להסתכל על העתיד".

חלם על מסי, משחק עם מליקסון. בימיו בקריית שמונה | צילום: אנצ'ו ג'וש

הכל עובר במשפחה

אחרי שלא הצליח לקבל דקות משחק באייאקס ובאיינדהובן, שחקן ההתקפה הצעיר עוד הספיק להיות מושאל לקבוצה מהליגה השנייה בהולנד, לפני שנדד לתקופה של חמש שנים בסקוטלנד, בה גם שיחק בשלוש קבוצות ואף זכה בגביע היסטורי עם סט ג'ונסטון. לאחר מכן עבר תקופה לא מוצלחת בוריה שביוון ואז, שוב להולנד, הפעם באקסלסיור רוטרדם, כשבאותה עונה, הוא כובש מול אותה איינדהובן שלא חפצה בו בתחילת הקריירה, אך מסיים אותה עם שער אחד ב-17 הופעות. בעונה שלאחר מכן, הכל התפוצץ להולנדי ששבר את המחסום וסיים את העונה עם עשרה שערים ושישה בישולים. דווקא אז, הוא מצא עצמו בקבוצת אמצע טבלה בישראל.

"הייתה לי עונה מצוינת וגם הזדמנויות להגיע לקבוצות גדולות יותר כמו ויטסה שרצתה אותי או אוטרכט", מסביר החלוץ המוכשר. "הייתי יכול להגיע להרבה קבוצות שהן לא שלוש הראשונות בהולנד, אבל שיחקתי בהרבה מדינות וחשבתי שזה הזמן שלי שוב לשחק במדינה אחרת ולהתקדם הלאה".

העדפת אולי להיות שחקן מוביל בקבוצה בישראל, מאשר לנסות קבוצה גדולה יותר ואולי להיות עוד שחקן?

"אף פעם לא הייתי בחור ביישן ותמיד ישמעו ושמעו אותי בכל מקום ששיחקתי. ככה אני, אפשר להיות גם מנהיג על הספסל, אבל למזלי בכל מקום ששיחקתי הייתי שחקן מוביל ושחקן הרכב. הכל תלוי במה אתה רוצה ומה המועדון מצפה ממך".

וגם המשכורת הגדולה שאיזי (שרצקי) סגר איתך, בטוח תרמה להחלטה. אתה השחקן המשתכר ביותר בתולדות קריית שמונה (כ-300 אלף יורו לעונה).

"נכון, זו משכורת שיא של המועדון ואני מעריך את זה שאיזי רצה אותי והראה זאת. הוא הזמין אותי ואת המשפחה לבקר במדינה כי אף פעם לא הייתי פה ונותר לי להגיד לו תודה על ההזדמנות לשחק פה".

אי אפשר להתעלם גם משם המשפחה שיצר ציפיות גדולות מההתחלה. נייג'ל הוא אחיינו של ג'ימי פלויד האסלביינק האגדי, שכיכב בעבר בצ'לסי ובאתלטיקו מדריד.

השם הזה פותח דלתות, או שאתה צריך לעבוד קשה יותר כדי להוכיח את עצמך?

"שניהם. יש אנשים שיגידו שיש לו את השם ויש אנשים שיגידו שהשם מביא לחץ איתו. זה תלוי איך אתה משחק, אם אתה טוב יגידו שזה עובר במשפחה ואם לא, יגידו שהגנים שונים".

אחיינו של ג'ימי פלויד ואח של אנתוני מרסיאל. יחוס משפחתי | צילום: מאיר אבן חיים

אלוף

נייג'ל הוא לא ההולנדי היחיד בכדורגל המקומי, ונראה שזה סוג של מגמה בשנים האחרונות. מאז שהוא בארץ, הוא הוכיח את עצמו לאותו רוטן, כשהבקיע פעמיים מכבי חיפה. הוא הבקיע גם פעם אחת מול ג'ורדי קרויף ומכבי תל אביב שלו בעונה שעברה, אבל בעיקר לכד את עינו של ברק בכר, כשהרשית שלוש פעמים מול באר שבע. פעם אחת הוא הדיח אותה מגביע המדינה, כשכבש בצמד המשחקים והעונה גם קבע שוויון במחזור הראשון כשמספר 34 באדום, עוד שיחק בקבוצה מהצפון. אגב, סתם לידע כללי, מי שסבלה מההולנדי הכי הרבה ולצערנו לא איתנו כבר בליגה העונה, היא הפועל עכו, מולה הבקיע לא פחות מ-4 שערים בכל המסגרות.

ולמה הוא בחר בספרה 34, אתם שואלים? מדובר במחווה מרגשת לשכנו באמסטרדם וחברו הטוב של נייג'ל, עבדלחק (אפי) נורי, שחקנה של אייאקס שהתמוטט במשחק אימון וסובל מנזק מוחי. אפי לבש את הספרה 34.

איך החיים בבאר שבע, בניגוד לקריית שמונה המשעממת יחסית?

"זה תלוי מה אתה אוהב. אני לא הרבה זמן בבאר שבע, כך שלא הספקתי לראות הרבה, אבל אפשר לראות שזו עיר הרבה יותר גדולה. בקריית שמונה היה נחמד, תמיד היה שקט, יש יותר טבע ואפשר לעשות הליכה וללכת לנחלים שבאזור. אפשר לראות שבאר שבע יותר 'חיה', יש יותר אנשים מסביב ושזו עיר ללא הפסקה. קריית שמונה היא ההיפך מבאר שבע, אבל היא לא עיר משעממת – היא פשוט שקטה".

אבל זו גם לא אמסטרדם.

"לא", הוא צוחק. "אמסטרדם זה כמה רמות למעלה יותר, אף פעם לא ישנה, תמיד בתנועה. באר שבע עיר טובה, אבל לא היה לי עדיין זמן לראות אותה. אמצא זמן ואשאל אנשים איפה כדאי לי לבקר בעיר. אני רוצה להתיישב ולהתאקלם קודם".

איך העברית שלך?

"אני מבין קצת עברית ויכול לדבר במילים בסיסיות, כמו מה שלומך והכל בסדר וגם מושגים על המגרש. שיחות ארוכות לא יעבדו, אבל אם ארצה מים, אני יכול להגיד מים, לא הרבה יותר מזה".

"רוצה לשחק במסגרות אירופאיות". האסלביינק | צילום: דני מרון

מה גרם לך לבוא לבאר שבע?

"אני בשלב בחיים שאני רוצה לשחק במסגרות אירופאיות ואני חושב שבאר שבע זה מקום טוב לעשות זאת בו".

באר שבע רצו אותך מזמן.

"באר שבע רצו אותי מזמן, אבל קודם כל הם היו צריכים להסתדר עם איזי ואז איתי. ברגע שהכל הסתדר עם המועדון, אני הייתי צריך לקבל החלטה. אהבתי את צורת המשחק שלהם וכל פעם שהייתי באצטדיון בבאר שבע, הרגשתי את האוהדים ואת האצטדיון ואמרתי לעצמי שאני רוצה לשחק פה גם. התאהבתי כשבאתי לעיר הזו, נתנו לי הרגשה טובה וכל הדברים הקטנים הפכו לדבר גדול – לחתום פה".

הם החליטו שאם אי אפשר נגדך, צריך לצרף אותך. כבשת כמעט בכל משחק נגד באר שבע.

"כן", צוחק. "כמעט בכל פעם ששיחקתי מול באר שבע כבשתי, אבל עכשיו הגעתי לפה כדי לעשות זאת איתם".

"כמעט בכל פעם ששיחקתי מול באר שבע כבשתי". האסלביינק. | צילום: ערן לוף

זה נכון שהגיעה הצעה ממכבי תל אביב ברגע האחרון?

"כן, מכבי תל אביב פנתה אליי לפני שחתמתי בבאר שבע, אבל זה כבר לא היה הזמן לחשוב על זה כי סיכמנו ונתתי לאלונה את המילה שלי שאני מגיע לפה. ברגע שאמרתי כן, הייתה לי הרגשה טובה לגבי באר שבע והצעה טובה, התמקדתי בבאר שבע".

במבט בטבלה, יכול להיות שטעית?

"לא, למה טעות? הליגה עדיין בהתחלה ואני עדיין חושב שנסיים איפה שאנחנו צריכים לסיים. אני חושב שיש לנו את אותה הדרך לעבור וזה מוקדם מדי להספיד אותנו. התחרות זה כמו החיים, זה מרתון. זה לא איך אתה מתחיל, אלא איך אתה מסיים".

מה ידעת על ישראל לפני שהגעת לפה? הרי בחדשות מראים רק את הרע, המלחמות והטילים (הראיון נערך לפני פגיעת הגראד בבית בבאר שבע). 

"זה נכון, אבל אנחנו נוצרים ובתנ"ך ישראל מבורכת וקדושה. בתנ"ך, כל האנשים הקדושים והמקומות הקדושים הם מכאן. נכון שבחדשות מראים רק את הדברים הרעים, אבל בשביל זה הזמינו אותי לבקר בארץ לשבוע וברגע שבאתי לפה, הרגשתי חיבור טוב למדינה ואחרי יום אחד אמרתי שאנחנו מרגישים פה בטוחים ושזה בסדר".

לא הפחיד אותך המרחק מסוריה ולבנון ועכשיו המרחק מעזה?

"לא ממש פחדתי. בהתחלה, בשתי הפעמים הראשונות שעשיתי קניות וראיתי חבר'ה בקניון עם נשקים, זה היה מפתיע. אחר כך הסבירו לי שזה נורמלי ושאנשים הולכים עם נשק לצבא ושהכל בסדר. אני אוהב את ישראל ומרגיש בטוח".

כשהיית בקריית שמונה היו שם אזעקות?

"אני חושב שפעם אחת, אבל זה לא היה משהו מיוחד. זה לא הפחיד אותי כי סיפרו לנו על זה והסבירו לנו מה זה ושצריך לרדת למקלט וזהו. לא ממש פחדתי".

זו פעם ראשונה שלך בקבוצה גדולה שנלחמת על תארים, מרגיש את הלחץ?

"כל מועדון רוצה לנצח את כל המשחקים, מועדונים קטנים ומועדונים גדולים. בבאר שבע אתה חייב לנצח אותם, כי אנחנו רוצים לזכות באליפות. ברור שיש לחץ, אבל אם אתה רוצה לזכות בתארים, אתה צריך לדעת להתמודד עם הלחץ ולשלוט בו".

הסטטיסטיקה וההיסטוריה נגדך, כמה קבוצות בעולם כבר מצליחות לזכות באליפות רביעית ברציפות?!

"כן, אבל בכל מקום בעולם אפשר לכתוב את ההיסטוריה מחדש, אז למה לא פה"?

יש גם את העניין עם טוני וואקמה, אני יודע שנמאס לך שמשווים ביניכם, ציינת יותר מפעם אחת שזה לא נכון להשוות ביניכם.

"כמובן, יש הבדל, טוני יותר קרוב לשני מטרים ואני יותר קרוב למטר", הוא צוחק. "אפשר לשאול, אבל אני לא משווה בין שחקנים כי כל אחד שונה. לכל אחד יש יכולת שונה וכל אחד מביא משהו אחר. אני מבין שהגעתי כשטוני עזב, אבל אני חושב שעדיין מוקדם להשוות כי שיחקתי רק ארבעה משחקים. הכל חדש, הקבוצה חדשה. זה לא תירוץ, אבל הכל חדש".

ייכנס לנעליו? טוני וואקמה | צילום: יניב סול

בקריית שמונה התחלת את העונה עם ארבעה שערים בשבעה משחקים (גביע הטוטו וליגה) ובבאר שבע עוד לא הבקעת…

"אם אכבוש ארבעה שערים בארבעת המשחקים הראשונים ואז לא אבקיע יותר, יגידו שהייתה לי עונה טובה? ברור שלא. צריך לדבר על זה בסוף העונה ואין לי תשובה אחרי ארבעה משחקים".

יכול להיות שהעובדה ששיחקת כחלוץ מרכזי ולא עם הפנים לשער כמו בקריית שמונה, פגעה בך?

"לא, בקריית שמונה שיחקתי גם כחלוץ מרכזי לפעמים. אני חושב שכשאני עם הפנים לשער כמו במשחק האחרון, זה טוב יותר עבורי, אבל זה לא שאני לא שמח לשחק בעמדות אחרות. אשחק איפה שהמאמן ירצה".

היית משחק מול יציעים ריקים ועכשיו אתה באצטדיון הכי ביתי בארץ. איך ההרגשה?

"מצוין, במיוחד עכשיו, שזה משחק ביתי בשבילי, האווירה מצוינת. גם כשאנחנו משחקים בחוץ, זה מרגיש כמו במשחק בית וזה נותן לך הרגשה טובה ודחיפה אדירה".

בסוף העונה הזאת, האם נייג'ל הסלביינק יעשה היסטוריה ולראשונה בקריירה יסיים כאלוף?

"כן".