פעמים רבות אני שומעת סביבי אנשים מספרים כיצד השתנו, איך היו בעבר, ואיך הם היום. לפעמים הסיפורים גם נוגעים בסיבה שבעקבותיה אותם אנשים חושבים שהשתנו – חוויות שעברו, החלטות שקיבלו ביחס לחייהם בעקבות אירועים שקרו להם או לקרובים להם, תהליך התבגרות, התפכחות ועוד.

לא אחת אנשים מספרים על שינוי שחל באדם מסוים שהם נתקלו בו לאחרונה. "בעבר היה זועף ועצבני, פחדנו לגשת אליו, ועכשיו הוא מחויך ונינוח"…

אך האם אנחנו באמת משתנים? התכונות הבסיסיות שלנו, מי שאנחנו, תכונות האופי המיוחדות לנו והמייחדות אותנו מאחרים – האם הדברים האלה משתנים?

לאחר התחבטות בנושא, אני סבורה שלא אנחנו משתנים. מה שמשתנה הוא היחס שלנו לדברים, התגובה שלנו, נקודת המבט ממנה אנו יוצאים, ולזה מצטרפות התכונות הבסיסיות שלנו, אלה שאיתן הגענו לעולם הזה.

ברבות הזמן למדנו שניתן לפרש את הדברים בכמה אופנים, לא הכל גלוי וכדאי לבדוק גם את מה שנסתר מעיננו, מבינתנו. למדנו שיש לנו דרכים רבות להגיב, והשתמשנו רק בחלקן, גילינו שגם בנו יש כמה רבדים שטרם הגענו אליהם…עם הזמן אנחנו מגלים בעצמנו, או לומדים שימושים נוספים לתכונות הבסיסיות שלנו, של מי שאנחנו. לא בכדי אנו שומעים שוב ושוב את המשפט "גיליתי את עצמי מחדש"…

החיים מזמנים לנו אינסוף אפשרויות להמשיך ולגלות את עצמנו,להפתיע את עצמנו ביכולות שעדיין לא גילנו שהן קיימות בנו, אם רק נרשה לעצמנו.

ענת אפרתי, מאמנת אישית להגשמה. מנחת קבוצות ועורכת סדנאות בנושאי התפתחות אישית, מציאת כיוון תעסוקתי ומימוש עצמי. מנהלת מקצועית בתכנית "מעגלי תעסוקה" שתכליתה מתן כלים ומיומנויות להשתלבות מלאה בתעסוקה הולמת, מאמנת בתכנית "סטארט אפ לקריירה".