העונה מתחילה וכמה חיכינו לזה. גביע הטוטו זו הזדמנות לראות שחקני בית שלא יקבלו הזדמנות אמיתית בליגה; אירופה זו הזדמנות לטוס, לחוות משהו אחר, אבל הליגה, הליגה היא החיים שלנו.

נכון שגביע הטוטו זה לא מדד, אבל השנה יש לנו קבוצה חדשה, סגל חדש וציפיות חדשות ואחרי שראיתי את מכבי תל אביב, מכבי חיפה וגם את בית"ר ירושלים, למרות שהפסדנו שם, אני באמת חושב שהעונה תהיה שונה מהעונה שעברה וגם המטרות של הקבוצה צריכות להשתנות. המטרה חייבת להיות אליפות.

מכבי חיפה עדיין לא נראית מאיימת, בית"ר ירושלים התחזקה מאוד אבל יש שם יותר מידי מובילי כדור ואם אני לא טועה כדורגל עדיין משחקים רק עם כדור אחד. ומכבי תל אביב, היא נראית כמו באר שבע של העונה שעברה. שבעה, יהירה ועם חדר הלבשה לא בריא. הפועל באר שבע לעומת זאת, לא מבריקה, לא נוצצת, אבל יעילה. רק לי היא מזכירה את מכבי תל אביב של העונה שעברה?

נכון, היא עדיין צריכה כיוונון קטן, עוד שחקן או שניים שיגיעו והפקת מסקנות לגבי כמה שחקנים נוספים שיש לשקול לשחרר, אבל הכיוון חיובי וגם הסגל של מכבי תל אביב לא נראה כל כך אימתני בשלב הזה של העונה שעברה.

העונה יש לברק בכר היררכיה ברורה בקרב השחקנים, שבעה או שמונה שחקני הרכב והשאר נלחמים על המקום שלהם. ברגע ששוב יבינו שם שבן שהר הוא החלוץ שלהם, שחלוץ זר כמו קאריו אמור לשדרג את הקבוצה ולא להיות עוד שחקן סגל ושניב זריהן הוא כנראה שחקן של שני משחקים בעונה, הפועל באר שבע תיראה עוד יותר טוב.

"שחקנים רעבים", "שחקנים נכונים", "לוחמים". לא משנה איזה נרטיב ינסו לבנות במועדון. עם איך שהליגה שלנו נראית, באר שבע הזאת חייבת לתת פייט במאבק על התואר ואני מאמין שהיא גם יכולה.

ולגבי ההפסד לבית"ר ירושלים, גם בבירה זוכרים שלליגה חוקים משלה, הרכב משלה וגם חשיבות אחרת. מה שהם לא זוכרים, זה את הפעם האחרונה שבה הקבוצה שלהם ניצחה את הפועל באר שבע, איפה שזה באמת חשוב. הגיע הזמן שוב להזכיר להם.

בלי קשר, יש דברים גדולים יותר מכדורגל ובסוף, הבריאות היא שחשובה. אוהדי הכדורגל הפסידו השבוע את מיכאל אוחנה ואת האושר שהכישרון שלו מביא למגרשים. בהזדמנות זו, אני רוצה לאחל החלמה מהירה למיכאל, גם אם הוא לא בבאר שבע. תהיה חזק, תחזור חזק. תהיה בריא.

להתראות ב'טרנר', תביאו ניצחון היום…