ההודעה אמש על סגירת הברים והמועדונים כבר נותנת את אותותיה. אמש, מיד לאחר ההודעה שני ברים בבאר שבע הודיעו על סגירה. אחד מהם הוא עשן הזמן בבאר שבע. בעמוד הפייסבוק שלהם כתבו, "הממשלה סגרה אותנו מהיום להיום אחרי שכבר הוצאתי עשרות אלפי שקלים על מלאי, משכורות, פרסומים וכמובן מיסים. פיצויים כבר הבנו מזמן שאין באמת, ועוד אין לי רעיון איך להמשיך מכאן. בינתיים אני צריך שתעזרו לי לסיים את הבירה שבחמשת הברזים לפני שהיא תתקלקל, ולעצמכם לשתות בירה משובחת בבית כי עדיין מותר: יש לי בקבוקים ייעודיים של ליטר לביקבוק במקום, ואודה למי שיבואו לקנות ממני בקבוק בירה מהחבית לשתייה בבית ב-40 שקל. ממי שהצביעו ביבי אני מצפה לקנות שני בקבוקים. תודה רבה". בבוקר כבר עדכנו שם כי כל הבקבוקים נגמרו.

בעוד בעשן הזמן חושבים לפתוח בשנית, יש בר אחד בעיר העתיקה שהבעלים שלו הכריז כי ייסגר לצמיתות.  אסף עזרא, יחד עם בת זוגו, הוא הבעלים של האסקו בר, בר רחב ידיים בעיר העתיקה. עזרא פתח את הבר בחודש דצמבר, ולאחר שלושה חודשים מוצלחים, נאלץ לסגור את הבר בעקבות הקורונה, "היו לי כמה ברים בעבר אבל זה היה הפרויקט הגדול שלי ושל בת זוגי. שמנו פה הכל. פתחנו את האסקו בר בחודש דצמבר. חווינו עלייה מטאורית ועבדנו יפה מאוד בהתחלה. הגיעה הקורונה וריסקה לנו את החלומות" הוא אומר, "אחרי הסגר, חזרנו והתנועה לא היתה אותה תנועה, פחות יוצאים, יותר מפחדים. הירייה הסופית, וידוא ההריגה היה בהודעה ביום שני ששוב סוגרים מיידית".

עזרא מספר כי היום היה אמור להתקיים ערב סגור של 150 איש ובחמישי הופעת סטנד אפ של שגיב פרידמן, "החלטנו לסגור את הבר. אנחנו לא נעמוד בעוד גל כזה" אמר בשיברון לב, " הגל הזה הוא לפני הצונאמי הכלכלי של סגירת העסקים. ביקשתי סליחה מספקים ועובדים שאני עדיין חייב להם כסף. פרסמתי פוסט בפייסבוק והתגובות חיממו את הלב. העם לא מנותק הממשלה היא זו שמנותקת. אני מקבל הודעות מאנשים שרוצים לעזור, להעביר כספים, רוצים לקנות ציוד וסחורה שנשארה. סתם אנשים שמתקשרים כדי לחזק. זה מחמם את הלב. אבל אם לא יקרה איזה נס וייכנס לפה תזרים מזומנים אין ביכולתי להחזיק את המקום הזה".

עזרא הכניס אותנו קצת למה זה סגירת עסק כזה מביאה איתה, "אני משם 15 אלף שקל שכירות. 7500 שקל ארנונה. לזה יש עוד מסים, מים, חשמל.  בסבב הקודם הפסדתי 70 אלף שקל. זה ספקים, עובדים, סחורה שפגה תוקף וצריך לזרוק לפח, אף אחד לא יקבל את הסחורה חזרה. עכשיו, אני כבר מדבר על מאות אלפי שקלים חובות. הנזק הוא עצום. אני אצא, אעבוד שכיר כדי להחזיר כל שקל לעובדים ולספקים שאני חייב להם. אמרו לי שהפתרון הוא להכריז פשיטת רגל. אבל אני צעיר, אני רוצה לקנות בית, לא רוצה לשרוף את עצמי בבנק. קיבלתי הודעות מעובדים שאמרו לי שהם מוותרים על המשכורת. אבל גם הם צריכים לשלם שכר דירה. לא חלמנו בחלומות הכי שחורים שלנו שנגיע לסיטואציה הזו".