תוכנית הבנייה של עיריית באר שבע במתחם המכון לחקר הנגב לשעבר שברחוב השלום, בפאתי שכונה ג' בעיר, תהווה לדעת פרופ' אמריטוס יוסף מזרחי מאוניברסיטת בן גוריון בבחינת "בכייה לדורות".

בביטאון "נאמנגב" האחרון, של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל במחוז דרום, פרסם פרופ' מזרחי מאמר, בו הביע את התנגדותו התקיפה להרס המתחם, לפי התוכנית המסתמנת. הוא סיפר, שהמכון נפתח בנובמבר 1957, ביוזמת ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, במטרה להביא לפיתוח הנגב באמצעות גילויים מדעיים. למיזם גויסו מדענים בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן ברחובות, הטכניון בחיפה ואוניברסיטאות מרחבי העולם. במכון נחקרו מדעי הצמח בדגש על עמידות למלח ויובש, מדעי בעלי החיים בדגש על עמידות לחום ויובש, כימיה ופיזיקה של הקרקע, גיאולוגיה, התפלת מים, שימוש באנרגיה סולרית ועוד.

בשטח המיזם הוקמו מבנה ל"מכון התקנים", מעבדות המו"פ של "מפעלי ים המלח" ותחנה מטאורולוגית, וכיום הוסב האתר ליחידת הרכש של חברת כי"ל. ב-1973, הסתיים הליך העברת המכון לאוניברסיטת בן גוריון. האתר קרוי היום ע"ש דוד ברגמן, מיוזמי הקמת המיזם והאוניברסיטה, שתמך במחקר שימושי באב"ג שהתקיים בשטח המכון (המכונים למחקר שימושי) עד לסגירתו ב-2006. כיום, יושבים במקום חוקרים מיחידות שונות באב"ג, טכנאי מחקר ואנשי אדמיניסטרציה, והוא קרוי "קריית ברגמן של האוניברסיטה".

מזרחי כתב: "לצערנו, באחרונה הוצעו תוכניות לעקור כל מה שישנו ב'קריית ברגמן' ובניית שכונת מגורים חדשה עם בניינים בני 40 קומות. פרט לנזק האדיר, שייגרם למרכז העיר עקב פקקי תנועה, זיהום אוויר ועוד, ייעלם מקום המורשת, בו החל המחקר המדעי בנגב. בין תוצאות המחקר, שהושגו ב'מכון לחקר הנגב' וב'קריית ברגמן' ניתן למנות מספר הישגים ברמה הבינלאומית, ששינו את פני הנגב, ומספקים מקומות עבודה עם רמת הכנסה מכובדת", כמו תירבות צמח החוחובה, ש"עשרות אלפי דונם ממנו צובעים את הנגב בירוק, ומספקים פרנסה טובה למגדלי הצמח ומשווקי 'שמן חוחובה', שהולך בעיקר לייצוא. כאן בשטח 'המכון לחקר הנגב', פותחה הטכנולוגיה להתפלת מים" באמצעות "ממברנות, כאשר" יותר "מ-60 אחוזים מהמים הנצרכים כיום בארץ, מגיעים ממפעלי ההתפלה המשתמשים בשיטה זו".

בנוסף, פותחו במכון טכנולוגיות חקלאיות, שאיפשרו שימוש במים מלוחים לגידולים חקלאיים בנגב ובעולם. כן פותחו בשיתוף הפקולטה לחקלאות ברחובות שיטות לקבלת מכלואי עגבניות עם חיי מדף ארוכים, השולטות כיום בשוק בארץ ובעולם. מלבד זאת, פותחו באתר מספר גידולי פרי חדשים חסכניים במים, גידולים של סרטני מים מתוקים תוך שימוש בביו-טכנולוגיות פורצות דרך המשמשות חברות ישראליות שמייצאות לארצות מזרח אסיה והטכנולוגיה לקבלת סידן אמורפי שנקלט בגוף בקלות ומשמש לאספקת סידן לסובלים מחוסר במינרל החשוב.

ופרופ' מזרחי סיכם: "יש לשמור על האתר הזה, כ'ריאה ירוקה' בלב העיר, שתשמש 'אתר מורשת מדעית בבאר שבע', שממנו צמחה האוניברסיטה, ובו הושגו הישגים מדעיים ברמה הבינלאומית, לתפארת מדינת ישראל. יש להשאיר מקום זה עם הבניינים המקוריים, ולהקים אתר מורשת אינטר-אקטיבי, שידגים את ההיסטוריה של המקום. האתר יוכל לשלב פעילות מדעית, קיימת וחקלאית עירונית, ידגים ויציג את תוצאות המחקרים" דוגמת אלה שציין. "כמו כן, תהא זו גינה, בה יוכלו תושבי באר שבע לבלות בשעות הפנאי, ליהנות מבנקי הגנים של צמחים אקזוטיים הקיימים במקום, וללמוד על ההישגים המדעיים שהושגו כאן, בלב העיר באר שבע. מדובר באתר ייחודי בהיסטוריה של באר שבע והקהילייה האקדמית שצמחה בה. המיקום, בסמוך לעירייה ומתחמי מגורים משמעותיים במרכז העיר, הוא ללא תחליף. מחיקת המקום תהווה בכייה לדורות והפסד לדורות הבאים".

כך זה היום. מתחם המכון | צילום: "שבע"

דובר הרשות אמנון יוסף, מסר בתגובה: "מדובר בתוכנית מתחם ברגמן, המהווה בסיס לפיתוח של פרויקט מרכזי, הנמצא בלב העיר המתחדש של באר שבע, שהיה סגור לקהל הרחב. התוכנית מבוססת על שימור ליבת המתחם, הכוללת את מרבית העצים וכן חלק מהמבנים הקיימים, שעתידים להפוך למבני ציבור ובנייה משמעותית, בעירוב שימושים של תעסוקה, מגורים ומסחר. שיווק המגרשים והמו"מ הוא בין אוניברסיטת בן גוריון לרשות מקרקעי ישראל. לפי התוכנית המוצעת, שתכלול בניינים בני 24 קומות (ולא כפי שציינת, 40 קומות), תתבצע לאורך שדרות רגר, זאת במטרה לחזק וליצור רצף של פעילות לאורך הציר המרכזי של" בירת הנגב. "פיתוח המתחם הנ"ל יאפשר הקמת ציר להולכי רגל איכותי בין בניין העירייה קריית הממשלה לבית החולים 'סורוקה'" ואב"ג. "ציר זה יעבור בליבת המתחם ולאורך דרך נופי קיים וחוויתי, שיאפשר גם להולכי הרגל להכיר את ההיסטוריה המיוחדת של הקריה למחקר חקלאי בנגב. בתום העבודות, המתחם יהווה מוקד התרחשות ופעילות משמעותי בלב העיר, באיזון נכון בין שימור לפיתוח. עליי לציין, בניגוד לדברים במאמר, שמו של דוד ברגמן והעשייה ההיסטורית החשובה תונצח במקום" באמצעות "פתיחת המתחם לציבור, ותאפשר הכרה אמיתית להיסטוריה ולעבר של המקום והתרומה הרבה לבאר שבע ולנגב".