צוות חוקרים בינלאומי מאוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת בירמינגהם מצא, שהדרך בה אנשים גולשים באינטרנט, קשורה לדגמים בעונתיות של עולם הטבע. ל"שבע" נמסר, שהממצאים שהתפרסמו בכתב העת PLoS Biology, מצביעים על דרכים חדשות לעקוב אחר שינויים ומגמות במגוון הביולוגי העולמי. בנוסף, הם חושפים דרכים חדשות לנתח את העניין, שיש לאנשים בטבע בכללותו, ובמינים העשויים לשמש יעד לשמירת טבע אפקטיבית.

קבוצת המחקר השתמשה בנתונים מהאתרים "ויקיפדיה" ו-eBird, כדי לעקוב אחר העונתיות בדפוסי העניין של גולשים, אודות חיות וצמחים. החוקרים בנו מאגר גדול של 2.33 מיליארד נתוני צפי בדפי "ויקיפדיה" במשך 3 שנים, על 31,175 מינים שונים ב-245 גרסאות שפה שונות של "ויקיפדיה" בכל רחבי העולם. הם גילו שעונתיות רווחת בצפייה בערכי "ויקיפדיה" על חיות וצמחים רבים: יותר מרבע מהמינים הראו עונתיות בעניין הגולשים כלפיהם.

עבור אותם מינים עונתיים, מצאו החוקרים שדפוסי העניין האינטרנטיים בהם חופפים במידה רבה את העונתיות האמיתית שלהם בטבע. אי לכך, הם מעריכים שניתן יהיה להשתמש בנתוני העניין אודות מינים, כדי לגלות דגמים אמיתיים של נוכחות ושכיחות של מינים בבתי הגידול הטבעיים שלהם. ניתוח העונתיות בנתוני השימוש ב"וויקיפדיה" העלה מספר דגמים מעניינים; ראשית, ישנן קבוצות של חיות וצמחים, המראות יותר עונתיות בעניין כלפיהן. לדוגמה, דפי "ויקיפדיה" על פרחים הם יותר עונתיים מדפים על צמחים ללא פרחים. ערכים על ציפורים, בפרט נודדות, עונתיים יותר מדפים של יונקים או אלמוגים. ישנה גם מגמה ברורה של עלייה בעונתיות, ככל שישנה עלייה בקו המשווה במיקום בו נצפים הדפים הללו, כך שדפי אינטרנט בפינית או נורווגית מראים עונתיות רבה יותר, לעומת דפים בתאית או מלאית. כמו כן, ניתן לראות מגמות תרבותיות בעונתיות של העניין בטבע. למשל, לקראת חג ההודיה בארה"ב יש עלייה בעניין בתרנגולי הודו.

קשר בין הרשת לטבע. כלניות בנגב המערבי | צילום: ד"ר אורי רול, אב"ג

הנתונים הללו יחדיו מרמזים שיש קשר בין ההתנהגות של הגולשים ברשת האינטרנט לתופעות טבעיות. "אנשים הופכים ליותר ויותר מנותקים מעולם הטבע, עם ההתפתחות הטכנולוגית, ולכן קשר זה הוא מפתיע וחשוב", אומר ג'ון מיטרמאייר, החוקר הראשי של המאמר, דוקטורנט מאוניברסיטת אוקספורד. "העובדה שיש חתימה של תופעות טבעיות על ההתנהגות שלנו, גם במרחב הסייבר, משמחת במיוחד, בפרט מנקודת המבט של שמירת טבע".

"לצערנו, מעקב נרחב ומדויק אחר כל מיני החיות והצמחים בעולם הוא עדיין בגדר מדע בדיוני", מוסיף ד"ר אורי רול מהמחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מיטרני במכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין באב"ג, השותף לעבודה. "אך באמצעות שימוש בגישות אלו של Big-Data, אנו יכולים להתחיל למצוא פיתרונות לבעיות בוערות במיוחד. בסופו של יום, עניינה של שמירת הטבע כיום היא לדעת כיצד העולם משתנה, אלו מינים נפגעים מכך ביותר וכיצד רותמים את הציבור למעורבות וסיוע, כדי לשנות את המגמות הללו לפני שיהיה מאוחר מדיי".

לסיכום, החוקרים סבורים שיש אפשרויות רבות ליישם עבודה זו, לקידום מדיניות של שמירת טבע. כך לדוגמה, יכול המידע לסייע בבחירת מיני דגל לשימור או אזורי מפתח, הזקוקים להגנה. המידע העונתי אודות שיאי העניין במינים ספציפיים יכול גם להנחות גופי שמירת טבע לתיאום הזמן היעיל ביותר ליזום קמפיינים לשימור, העלאת מודעות והתרמות.