מצב מיקלוט מדאיג ביותר במגזר הלא יהודי בדרום וליקויים חמורים בהתקשרות לטיפול בפסולת במועצת ערערה בנגב, הם שני הממצאים העיקריים בדוח הביקורת בשלטון המקומי ל-2018, שפרסם היום מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא.

טיפול ברמה הלאומית

משרד מבקר המדינה בדק את מצב המיקלוט והמיגון ב-14 רשויות מקומיות במגזר הלא יהודי (חמישה מהן בדרום: עיריית רהט, המועצות המקומיות לקייה ושגב שלום והמועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר), ומצא שקיימים פערי מיגון גדולים במגזר; ברוב הרשויות המקומיות חסרים מקלטים ציבוריים וממ"דים וחסר מיגון גם במוסדות חינוך. יותר מ-38 אחוזים מהתלמידים במגזר הלא יהודי הם חסרי מיגון, ובחלק ממוסדות החינוך אין שטח מוגן כלל. מצב זה חושף תושבים רבים, תלמידים, אנשי צוות ואת סגל החינוכי במוסדות חינוך לאיום ממשי על חייהם בעת התקפות טילים ורקטות על העורף.

כך למשל, ארבעה מ-35 בתי הספר ברהט נמצאים במתחמי מבנים יבילים, ללא מיגון תקני. בתיכון ע"ש סלמאן אלהוזייל (498 תלמידים ו-50 מורים) איתרו אנשי המבקר ארבעה מרחבים מוגנים דו תכליתיים; בשניים מהם היו יציאות חירום, מזגנים ומיכלי מים, אך לא הותקנו בהם מסנני אוויר. אחד משני המקלטים משמש את אב הבית, נערם בו ציוד רב, והוא אינו מתוחזק כהלכה. שני המקלטים האחרים נמצאו נעולים, והמפתחות לא היו בתחום התיכון. רוב המטפים במוסד לא היו תקינים, ולא נבדקו מ-2011.

ואילו בבית הספר לחינוך מיוחד "אלאמל", שהוקם לפני כשנתיים (71 תלמידים ב-10 כיתות ו-28 עובדים) נמצאו שלושה מקלטים בשטח כולל של 180 מ"ר. מנהל המוסד מסר, שהותקנה בו מעלית, אך היא טרם הופעלה, מכיוון שלא הותקנו קווי טלפון במוסד.

עוד מצביע הדוח, שהמקלטים הציבוריים המועטים הקיימים בתחום הרשויות הלא יהודיות, אינם מתאימים לשהייה ממושכת, חלקם בלתי כשירים ולעתים אף מוזנחים. ברובם המכריע אין האמצעים הבסיסיים, הדרושים אף לשהייה קצרה. תחום המיקלוט נמצא באחריותן הבלעדית של רשויות השלטון (קרי, משרדי הממשלה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות), האמורות להיות אמונות על האחריות לשפץ מקלטים, להקטין את פערי המיגון, ולספק ציוד לשעת חירום, והן אלה האמורות לסייע לתושבים בתחום חשוב זה.

מבקר המדינה העיר לכל הרשויות שנבדקו, שבכל בתי הספר בתחומן נמצאו ליקויים במקלטים ובמרחבים המוגנים. חלקם לא היו מוגנים כלל, ובחלקם לא היה די במיגון שבהם, כדי לספק מיגון לכל התלמידים וצוות בית הספר. במרביתן חסר הציוד הנדרש והמומלץ, לפי תקנות הציוד והשילוט והחוזר לשעת חירום, שפרסם מנכ"ל משרד הפנים. חלק מהמקלטים שימשו כמחסנים, בחלקם פג תוקפם של המטפים או שהם היו ריקים. כמעט בכל בתי הספר חסרו סולמות לפתחי המילוט במקלט ומחוצה לו. על הרשויות המקומיות שנבדקו לתקן את כל הליקויים שהועלו, ולציידם בכל הציוד הנדרש והמומלץ. "בחיי אדם עסקינן, ויפה שעה אחת קודם".

עוד דוח חמור. שער דוח המבקר

זאת ועוד, מסיור שערכו עובדי משרד מבקר המדינה ברשויות המקומיות הלא יהודיות בצפון ובדרום הארץ עולה, שבעוד שלקב"טים בצפון סייע פיקוד העורף לרכוש כלי רכב ביטחון, הקב"טים ברשויות המקומיות שנבדקו בדרום (כאמור, רהט, שגב שלום, לקייה, אל קסום ונווה מדבר) מתניידים בכלי הרכב הפרטיים שלהם, למרות המרחקים הגדולים, פיזור היישובים והשטחים הקשים, ולא הועמד להם סיוע לרכישת כלי רכב ביטחון. משרד הפנים מסר בתשובתו, שהוא אינו עוסק בתקצוב כלי רכב לקב"טים ברשויות מקומיות.

ממצאי הדוח, הדגיש המבקר, מחייבים טיפול ברמה הלאומית, הן בפערי תשתיות המיגון החמורים והן בליקויים, הנוגעים לתחזוקת המקלטים ולציוד, המצוי בהם. על גופי השלטון המרכזי והשלטון המקומי לשלב ידיים, כדי לתקן באופן ממשי כל אחד מהליקויים, שעלו בדוח זה, לרבות יישום הערות הוועדה, שהוקמה, בין היתר, במטרה לצמצם את פערי המיגון, ולהקל על בניית הממ"דים ופיתרונות המיגון האחרים בבתי מגורים.

ליקויים חוזרים ונשנים

אנשי מבקר המדינה בדקו גם את הליכי ההתקשרות לטיפול בפסולת ומרכיביו במועצה המקומית ערערה בנגב, שבראשות נאיף אבו עראר, וגילו "תמונה מדאיגה של תפקוד כושל של המועצה והעומד בראשה בהליך ההתקשרות" עם הקבלן שנבחר ובפיקוח על עבודתו. העובדה שגורמים שונים במועצה פעלו בלי לתעד את פעולותיהם, ועשו זאת באופן עקבי, פוגעת בשקיפות ההליכים ובמראית פני הצדק, ומעלה חשש לתקינות ההליכים שבוצעו.

המועצה ביטלה מכרזים שקיימה (שני מכרזי זוטא ומכרז פומבי שלישי), עקב ליקויים חוזרים ונשנים, בלי שהפיקה את הלקחים מכך, וכאשר מניין חברי ועדת המכרזים המבטלת לא היה חוקי (ואבו עראר מאשר את החלטות הוועדה, למרות זאת…). לאחר שהמכרזים בוטלו, היא התקשרה עם קבלן לביצוע הפרויקט ללא מכרז (על אף שתקציב הפרויקט גדל פי 2.5 בקירוב, ושיטת תמחור העבודה השתנתה, כך שלמעשה זו הייתה התקשרות חדשה, המחייבת קיום מכרז פומבי, וחברי מליאת המועצה הוכשלו במילוי תפקידם עקב אי מסירת מידע זה להם בישיבת המליאה). המועצה לא וידאה, שהקבלן הוא בעל כישורים מתאימים לביצוע הפרויקט, והתברר שלא היה לו כלל רישיון עסק לטיפול בפסולת כנדרש. כל הממצאים בדוח מעלים חשש, שפעולות המועצה נועדו ליצור "מסך עשן" של תקינות לכאורה, ולהכשיר את ההתקשרות עם הקבלן, אף שלמעשה הופרו עקרונות דיני המכרזים וכללי התחרות ההוגנת והשוויון.

על המועצה והמשרד להגנת הסביבה לשקול דרכים למניעת הכשלים, שהועלו בדוח, ולמצוא פיתרונות שיבטיחו, שעבודות לטיפול בפסולת, הממומנות מכספי ציבור, יבוצעו אך ורק בידי קבלנים בעלי הכישורים המתאימים, המחזיקים ברישיונות עסק רלוונטיים. כמו כן, עליהם לקיים פיקוח אפקטיבי על הקבלנים, כדי לוודא שפסולת הניתנת למיחזור תמוחזר ופסולת שאינה ניתנת למיחזור תפונה להטמנה באתר מאושר בלבד, כאשר נציג של המשרד מצא, שהקבלן השליך פסולת רבה על גדת נחל, במקום לפנותה לאתר מאושר. גם המשרד להגנת הסביבה לא יצא "נקי" מהדוח, כאשר צוין בו, שהמשרד אישר את השתתפותו בעלות הפרויקט, למרות שהמועצה לא עמדה בחלק מהתנאים שהציב לפניה, ואף התעלמה מהנחיית נציג מטעמו להפסיק את העבודות, עקב ליקויים שהעלה, הנוגעים לביצוע העבודות בפרויקט שביצע הקבלן.

בתשובתה מאפריל השנה, מסרה המועצה, שהיא מקבלת את ההמלצות המפורטות בדוח, ושהיא כבר פעלה לתיקון הליקויים שצוינו בו.

השופט בדימוס יוסף חיים שפירא. "בחיי אדם עסקינן, ויפה שעה אחת קודם" | צילום: באדיבות מועצת נאות חובב