נושאים ביטחוניים לא מעטים, בעלי הקשר כלכלי משמעותי ביותר לבאר שבע ולנגב, אפיינו חלק מהידיעות, שפורסמו במהלך שנת 2018 בעיתון ובאתר "שבע". אולם, היו כמובן גם סיפורים בנושאים אחרים, לא פחות מעניינים, ואולי אף יותר…

כבר בינואר, "התבשרנו" על סוג של תרגיל עיכוב למעבר המשמעותי ביותר של צה"ל דרומה: העתקת בסיס הענק של חיל המודיעין לצומת ליקית. ובכן, סגן הרמטכ"ל דאז (והרמטכ"ל הנוכחי…) האלוף אביב כוכבי, הוביל רעיון פשוט "גאוני": להעתיק את בסיס המודיעין הענק מליקית לכניסה המערבית לבאר שבע, מהלך שמשמעותו דחייה של מספר שנים לא מבוטל בהקמת הפרויקט, המקיף כשני שליש מהיקף תוכנית מעבר הצבא דרומה (יותר מ-12 מיליארד שקלים!).

גורל פרויקט קריית המודיעין בידיו. בנימין נתניהו | צילום: מרק ישראל סלם, ג'רוזלם פוסט

כבר באותו חודש, דיווחנו כאן שתרגיל העיכוב הזה לא עבד על ראש העירייה רוביק דנילוביץ', שיחד עם ראשי הרשויות האחרים בנגב, דחה את היוזמה של צה"ל ומשרד הביטחון, בטענה שחלופת ליקית "זמינה לביצוע מיידי". דנילוביץ' לא הסתפק בכך, ובמהלך נאומו בטקס חנוכת הבניין ה-3 בפארק ההיי-טק המקומי, בפברואר, קרא לשרים אלי כהן וגילה גמליאל, למנוע את קבלת ההחלטה. חודש לאחר מכן, הגיעה הסוגיה לפתחה של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון בכנסת, ובדיון בעניין התברר בבהירות גודל הקיפאון בפרויקט, כשיו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר, מסכם באופן קולע, ש"התהום הפעורה נשארה בעינה"…

באפריל, קבע פרסום בעיתון "מעריב" (גילוי נאות: עיתון "שבע" הוא חלק מקבוצת "מעריב"), שקריית המודיעין תוקם בכל זאת בצומת ליקית, זאת לפי הודעת שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן והרמטכ"ל גדי איזנקוט, לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהמכרז לבניית בסיס הענק ייצא לדרך, כמתוכנן. אלא שאת השמחה המובנת צינן ראש מועצת עומר הוותיק פיני בדש, שאמר ל"שבע" שגם הסרת המכשול של סגן הרמטכ"ל כוכבי, איננה סוף פסוק, שכן יועצו הכלכלי של ראש הממשלה אבי שמחון, דווקא תומך בעמדת כוכבי…

ואכן, גם בחודש שאחרי התברר, בישיבה נוספת בנושא בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון בכנסת, שהברוך שנוצר בפרויקט העברת חיל המודיעין לנגב עדיין קיים, ועלול להביא ל"עיכוב של עשור" במימוש המיזם החשוב, הכל כמובן בהתאם להחלטתו של ראש הממשלה נתניהו.

מסתמן שבכל זאת היא תוקם בליקית. הדמיית קריית המודיעין | הדמיה: משרד הביטחון

לעומת זאת, ביוני, הודיע משרד הביטחון שנבחרו החברות שיקימו את קריית התקשוב (הבסיס הקטן יותר, המועתק לבירת הנגב במסגרת פרויקט מעבר צה"ל דרומה): "שיכון ובינוי" ו"אפריקה ישראל". הקריה תיבנה בצמוד לפארק ההיי-טק "גב ים", סמוך לקמפוס אוניברסיטת בן גוריון. בחודש שעבר, אף נחתם הסכם הזיכיון לתכנון, הקמה ותפעול של קריית התקשוב בבאר שבע.

טוב, לפחות פרויקט אחד, אם כי לא המשמעותי שבין ה-2, מתקדם בצורה סבירה…

בין נבטים ל"רמתא"

בשורה חיובית ביותר נרשמה בינואר, עם יסוד מטה פעולה משותף להקמת שדה התעופה המשלים בנגב בבסיס נבטים, זאת בין 15 ראשי רשויות ונציגים מהדרום והצפון. ההכרזה על כך התקיימה, באופן סמלי משהו, בעיריית באר שבע, שמטעמה מוביל את העניין מ"מ ראש העירייה ומחזיק תיק ההנדסה טל אל על. כעבור ארבעה חודשים, דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בפרויקט המשמעותי ביותר לעתיד באר שבע והנגב, והתברר שהמתנגד היחיד לו הוא (כמה לא מפתיע…) משרד הביטחון.

החלטה קרובה. הדמיית שדה התעופה המשני של ישראל בנבטים | הדמיה: לשכת דובר עיריית דימונה

למרות זאת, המשיכו ראשי מטה הפעולה המשותף לפעול בנושא, וביוני ביקשו מסגן שר הבריאות ומנכ"ל המשרד לבצע תסקיר בריאותי לבחינת מיקום שדה תעופה משלים למדינה. סגן השר יעקב ליצמן, נענה לבקשה רק באוקטובר. חודשיים לפני כן, הצטרפו למטה הפעולה עוד שמונה ראשי רשויות מהמרכז, וחתמו על האמנה המשותפת כעת ל-26 ראשי רשויות מהצפון והנגב ומהמרכז, הקוראים מינואר האחרון להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בנבטים, ולא ברמת דוד. בספטמבר, אומנם במסגרת כנס פתיחת מערכת הבחירות של בני ביטון לראשות עיריית דימונה, הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו כי בזכות ביטון, אופציית נבטים עדיין פתוחה.

חודש אחרי, כתבנו כאן על פגישה חשובה לגבי פרויקט שדה התעופה הבינלאומי השני של המדינה שנערכה בעיריית דימונה, בין היתר ביוזמת שר החקלאות אורי אריאל ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה זאב בילסקי. בישיבה עודכנו הגורמים הרלוונטיים, שבימים אלה, הוסרו חלק מהחסמים להקמת נמל התעופה בנבטים. יחד עם זאת, נותרו מספר חסמים ואתגרים משמעותיים, עליהם יש להתגבר. החודש פרסמנו, שהחברה להגנת הטבע הצטרפה לתומכים במיזם.

שיתוף פעולה דרומי צפוני. רשויות מהמרכז למען הקמת שדה תעופה בינלאומי בנבטים | צילום: עיריית דימונה

השנה, שבנו גם לסבבי הטילים המייגעים על באר שבע, כאשר סיכום הסיבוב האחרון (בינתיים, כמובן…) בנובמבר השנה הוכתר ב"שבע" בכותרת הקולעת "נכנעים לטרור: 'ישראל הפסידה 400:00'". היה זה לאחר השגת הפסקת אש, בתום ירי של כ-500 רקטות מרצועת עזה לעבר יישובי הדרום, כולל בירת הנגב, דבר שהביא לתחושות תסכול, אכזבה וזעם בקרב התושבים. רגשות אלה קיבלו משנה תוקף מכך, כשרק כחודש לפני כן, פגע טיל "גראד" ישירות בבית משפחת תמנו בבאר שבע, ובנס לא היו נפגעים באירוע.

ובמטוטלת הביטחונית כלכלית הגענו גם לאפשרות הדי ריאלית, לצערנו, של סגירת מפעל "רמתא" של התעשייה האווירית בבירת הנגב, שבינואר חשפנו כאן שהוא נמצא על סף סגירה, כאשר לכ-300 מעובדי המפעל אין כמעט עבודה, וחלקם (כ-20 עובדים) כבר מועסק במפעלים אחרים של התעשייה האווירית. כעבור 10 חודשים, פרסם העיתון הכלכלי "גלובס", שנשקלת אפשרות לסגור את "רמתא".

על סף סגירה. מפעל "רמתא" בבאר שבע | צילום: ארכיון "שבע"

הכתבה המלאה בגיליון סוף השבוע של עיתון "שבע"