מה החוויה המכוננת של חייך?

"אולי המעבר לארצות הברית, לתקופה קצובה. שם בחרתי בציור כדרך חיים. שם חוויתי לראשונה מה זה להיות אימא במשרה מלאה, וגם נראה לי שלא הזיק לי, ולא יזיק לכל ישראלי, לקבל מושג קטן על מה המשמעות של להיות יהודי בגלות. זה יכול להגדיל את האמפתיה שלנו לעולים חדשים".

מה אנשים לא יודעים עלייך?

"לא יודעים עליי שאני מציירת לפי נושאים. כל ציור חדש מצטרף למשפחה שלו. יש את ציורי המדע והאומנות, ציורי המצבים השקופים. יש את הציורים המקומטים, האוקיינוסים ועוד ועוד. כשנולדת משפחה חדשה של ציורים, זו ממש סיבה למסיבה".

מה מביך אותך?

"מביך אותי שיווק עצמי. הכרחי אבל מביך".

אילו תכונות היית מוסיפה לעצמך?

"הייתי מוסיפה לעצמי בשמחה את תכונת האדישות. קודם כל, אדישות לאוכל. אחר כך, אדישות למצבים מבלבלים. זה יכול לסדר לאדם חיים נוחים יותר, ובטח שמשקל תקין יותר, לא כך"?

יש מקום שבו לא יראו אותך לעולם?

"לא יראו אותי לעולם במקום המעורר מחלוקת בין אנשים. הייעוד המשמעותי ביותר בעיניי בחיים הוא תמיד להיות המפשר, ולא המפריד".

היכן היית רוצה לבלות את החופשה שלך?

"חופשה זו לא שאלה של מקום. זו בחירה פנימית. חופשה בעיר הסמוכה יכולה להפוך לחלומית, וחופשה נכספת  בארץ רחוקה יכולה להפוך לסיוט. זה תלוי (כמעט) רק בי".

מה הסרט האחרון שראית?

"'אסטרואיד סיטי', וזו הפעם האחרונה שאני נותנת לבעלי לבחור סרט"…

וספרים, יש לך זמן לקרוא?

"כשהייתי ילדה, פיתחתי הרגל של לא להפסיק ספר עד שהוא נגמר. הייתי מתחבאת מתחת לשמיכה וקוראת עד שנעצמו העיניים. עד היום זה ככה, לצערי, גם עם ספרים וגם עם הציור. לכן, אני נזהרת מלקרוא, ולפעמים גם מלצייר, כי זה אומר לילות לבנים בלי שינה".

מה יכול לעצבן אותך?

"מה שממש יכול להרגיז אותי זה כשחזק מציק לחלש".

אם היית יכולה להחזיר אדם אחד לחיים, מי זה יהיה?

"אפשר להחזיר כמה וכמה אנשים? אפשר להחזיר לחיים כל ילד שהמשפחה שלו קורסת תחת שברון הלב של מחלה קשה, מתחננת לעזרה, ובסוף נפרדת? אני לא יכולה לדמיין מכה קשה מזו, ורוצה להחזיר אותם לא רק עבורם, אלא כדי שהמשפחות יוכלו להמשיך לחיות".

היכן לדעתך תהיי עוד 10 שנים?

"בעוד 10 שנים, אני מקווה שאמשיך לגור בבית החמוד בו אני גרה עכשיו, עם הסטודיו, ציורי הקיר, הפרחים והעצים. עדיין אבחר לעשות כמנהגם של שלושת הקופים, לא לראות, לא לשמוע ולא לדבר על מה שרע בעולם, ולנסות לבחור בטוב, כל יום מחדש".

ולו ניתנה לך משאלה אחת, מה היית מבקשת?

"יש לי משאלה אחת, והיא פשוטה אך מסובכת: זוכרים את טום וג'רי, המצוירים המיתולוגיים, הרודפים זה אחרי זה עד עולמי עד ללא תכלית? הייתי רוצה עולם שבו יצרני התוכן של כל ערוצי המדיה יבינו שיש להם תפקיד, והוא לחנך את העולם, ולא יציפו אותנו בזבל אלים וחסר כיוון שמשחית את דור הילדים ומנוון אותנו, המבוגרים".

עם הנכדים | צילום: אלבום פרטי