בזמן שגל חום עוטף את כדור הארץ, הפועל באר שבע הקטנה מישראל, קיבלה בחום ובאהבה את דינמו מינסק הקטנה יותר כיום. כולם דיברו על כך שהבלארוסים יתקשו עם קבלת הפנים הקשה שהאקלים הישראלי הכין לכבודם, על כך שגם במזג אוויר נוח, באר שבע צריכה להביס את ההומלסים (ספורטיבית) מבלארוס. בסוף, מינסק קיבלה יותר מדי אהבה, ובאר שבע הותירה להם סיכוי לגומלין, נגמר רק 1:2.

הערב (חמישי), באר שבע צריכה להשלים את המלאכה, "להגביר את החום" ובחוץ יהיה ממילא חם יותר מהמפגש הראשון. אבל אני רוצה לדבר היום על חום ואהבה, מזווית אחרת.

אני רוצה לדבר על חום ואהבה לקבוצה ולשחקניה. אהבה לכדורגל.

כמה מאיתנו מיהרו בעבר להכתיר מלכים, או להספיד מאכזבים, ובדיעבד טעו. והנה גם העונה, בתום שני משחקים בלבד, אני רואה ששוב עושים זאת. איך אפשר להסיק מסקנות אחרי 2 משחקים בלבד?

אני רואה ברשתות החברתיות שמיכה הוא כבר אכזבת העונה, למרות ששיחק רק במשחק אחד (בלי קשר לפרשת הנערות), שבאריירו בירידה מתמשכת, שחמד הוא הבאנקר של העונה ועוד. ומעל הכול, אני קורא ושומע שבאר שבע "מקסימום מקום 3 העונה, כי היא לא יכולה להתחרות עם מכבי או חיפה ואפילו נתניה טובה יותר". וכל זה אחרי 2 משחקים…

אני מבקש שתחכו עם הסיכומים. תראו יותר את האהבה שהפגנתם כלפי איליי מדמון ובצדק, כמו אחרי החמצת הפנדל באלוף האלופים ואיבוד הכדור מול מינסק שהוביל לשער, ופחות את האהבה שמפגינים כלפי אור דדיה ותומר יוספי בפעולות פחות טובות שלהם. תרימו לקבוצה, ולמי שבאמת נותן את ה-100% על המגרש, תחזירו בדחיפה מהיציע. עדיין מוקדם לסכם מי טוב ומי צריך לעזוב.

הסגל שלנו רחב, יש שיגידו רחב מדי. נכון, אבל בניגוד למכבי חיפה או לאיביץ' ותל אביב, הסגל שלנו מלא בשחקנים שחובת ההוכחה עליהם, בשחקנים רעבים, שרובם נמצאים בצומת דרכים בקריירה. גם שחקני הרכש. וזה דווקא היתרון שלנו.

אצלנו, מלבד כמה בודדים, בניגוד לתל אביב או חיפה, אין שחקנים שאמורים להיות באנקרים ולהתמרמר כשהם על הספסל. חמד לא הגיע כשהוא בשיא, ולא בטוח שבנו עליו מלכתחילה כחלוץ ראשון. מיכה עדיין לא באנקר, ספורי חוזר מפציעה וגם שי אליאס עדיין לא כוכב גדול, כזה שנופתע אם קלטינס, מדמון או יוספי יפתחו לפניו. כולם שחקני הרכב. אין הרכב שני – כרגע.

יחד עם זאת, אנחנו נהיה טובים יותר רק כשבאמת תהיה היררכיה. כשתהיה חלוקה לאלה שמגיע להם הרכב ראשון יותר מאחרים, וכאלה שעוד יצטרכו להוכיח את עצמם.

המוזיקאי האמריקאי מרילין מנסון, אמר פעם: "אתה לא יכול למצוא את האמת, אתה פשוט בוחר את השקר שהכי מצא חן בעיניך". כרגע חובת ההוכחה היא על כולם, גם עלינו.

להתראות בטרנר, עם חום ואהבה