קבוצות הנוער ונערים א' של מכבי באר שבע העפילו העונה לליגה הארצית. הנוער עשה את זה בקלאס, עם 15 נקודות פור על המקום השני. נערים א' הזיעו קצת יותר, ורק במחזור האחרון זכו בכרטיס המיוחל.

הקבוצה האלופה. נוער מכבי | צילום: באדיבות המועדון

גורמים רבים חברו להצלחה של מחלקת הנוער של מכבי, שעברה העונה לא מעט שינויים. עוד מהימים בהם אפרים אביגדור שימש יו"ר המועדון, היוותה קבוצת הנוער יחידה אחת עם זו הבוגרת, בעוד שקבוצת נערים א' עד לגילאים הצעירים ביותר היוו חטיבה נפרדת.

העונה החזירו הבעלים, צוק חזיזה ורוי בן גרא, את הנוער לחטיבה הצעירה, וצרפו גם אותה למחלקה שעליה אחראי אלעד משעלי, מי שמונה בתחילת העונה למנהל המקצועי והניהולי של קבוצות נערים א' עד ילדים ג'.

מכיוון שלהצלחה יש אבות רבים, פגשנו שלושה מהם בחדרו של אלעד משעלי במתחם טאובל, אליו הצטרפו המאמנים העולים – אנדרס אמדור (נוער) ומאיר אטלי (נערים א').

דאבל בעונה הראשונה. אלעד משעלי במשרד | צילום: אילן שי

אלעד, בוא נעשה היכרות קצרה…

"התחלתי את דרכי כילד כמו רבים אחרים בבית הספר לכדורגל של הפועל באר שבע, המשכתי בבית"ר באר שבע, ושיחקתי גם בבני שמעון ומכבי באר שבע, שעם הנוער שלה עליתי ליגה. הייתי קשר אחורי ושיחקתי גם קצת בבוגרים. בהמשך באו לימודי עריכת דין, סיימתי את התואר, התחלתי לעבוד, אבל הרגשתי שהכדורגל חסר לי. באותם ימים פנו אליי שלומי ורוי בן גרא, שהם חברים הרבה שנים, והציעו לי לאמן בבית ספר לכדורגל שלהם. אז נדבקתי בחיידק האימון. ליגה עירונית, ילדים ג' שפלה (הפסדתי את האליפות להפועל באר שבע במשחק האחרון), ילדים ב', אליפות, רבע גמר גביע, ילדים א', נערים א', נערים ב', התגלגלנו עם השנים, והשנה קיבלתי את תפקיד המנהל המקצועי של הקבוצות מילדים ג' עד נערים א', ובהמשך גם הנוער".

ואיך אתה מסכם את העונה הראשונה שלך בתפקיד?

"בסופו של דבר, עונה מעולה. ההתחלה הייתה מאוד קשה, עם הרבה עזיבות לקבוצות בכירות. ילדים א' כמעט התפרקו, שחקנים עברו להפועל תל אביב, מכבי תל אביב, מכבי פתח תקווה, הפועל באר שבע. עזבו 11 שחקנים".

השחקנים ברחו לכם?

"אלה היו עזיבות טובות, לשם התקדמות. כיף לראות את הילדים שלנו מצליחים גם בליגות גבוהות יותר, זה חלק מהמטרות שלנו כמועדון, שמקדם את הילדים שלו. בסך הכול, הצלחנו להתמודד גם עם זה. לא היה קל, אבל הצלחנו לבנות קבוצות חדשות, לצרף ילדים חדשים. אפילו שגם זו הייתה שנת קורונה, עם כל המשתמע מכך, כולל מצב כלכלי, אנשים מאוד נפגעו, והיינו צריכים לחשוב איך לתמרן, איך להתייחס לכל אחד, כדי להצליח לבנות קבוצות. מצד אחד לא להפסיד כלכלית ומצד שני לעזור למי שצריך לעזור. יש לנו בכל קבוצה ילדים שמקבלים מלגות בגלל מצוקות כלכליות ואחרות. אנחנו לא מיליונרים, כל שקל שהילדים משלמים הולכים למשהו שבסופו של דבר יקדם אותם. אין כאן רווחים, אלה סכומים שעזרו לנו להביא ילדים שאין להם, והם אלה שמתקדמים ומקדמים את הרמה של המועדון".

העונה גם הנוער עבר לאחריותכם.

"מבחינת מה שאנחנו מכנים 'חטיבה עליונה', קיבלנו לידינו את ניהול הנוער. אנדרס אמדור קיבל את המינוי כמאמן הנוער כשבועיים לפני תחילת הליגה, אחרי שדורון אוחיון הודיע שהוא עוזב. צוק חזיזה ורוי בן גרא פנו אליי וביקשו ממני לקחת גם את הנוער תחת אחריותי. דבר ראשון שעשיתי היה למנות את אנדרס כמאמן. חשבתי שהוא הכי מתאים לתפקיד. באותם ימים היו מגיעים לאימונים של הנוער 5 שחקנים, ולזה של נערים א' שישה. עבדנו קשה, הבאנו מאמן טוב שימשוך שחקנים, הבאנו שחקנים גם לנערים א' של מאיר אטלי. הצלחנו לבנות שתי קבוצות שבנויות למעשה מקבוצה אחת, כי לא מעט שחקנים מנערים א' מתאמנים ומשחקים גם בנוער".

לא אידיאלי…

"נכון. גם שחקנים מנערים ב' משחקים בנערים א', אבל במבחן התוצאה זה הצליח – הנוער ונערים א' עלו ליגה, שזה מאוד חשוב למועדון. חשוב לנו לשחק במחוזות מרכז בכל השנתונים (נוער – ארצית, נערים א' – ארצית, נערים ב' – ארצית, נערים ג' – מרכז). עקב אכילס שלנו עד העונה היו הנוער ונערים א' ששיחקו בליגות המחוזיות וזה גרם לעזיבה של לא מעט שחקנים. הצלחנו לעלות עוד שלב במדרג הזה, כשהמטרה היא יציבות והמשך הדרך, לדאוג לאנשי מקצוע וחינוך איכותיים שימשכו שחקנים ורואים עצמם עוסקים בכדורגל שנים קדימה. זה המתכון לייצר משהו טוב ובריא".

התחיל בגלל האבא, המשיך בשביל הבן

חיוך של אלוף. אנדרס אמדור | צילום: אילן שי

אנדרס אמדור, מי שהצליח להחזיר את קבוצת הנוער של מכבי באר שבע לליגה הארצית, אחרי שלוש עונות, משחזר את דרכו בעולם הכדורגל: "האהבה לענף באה מאבא. הוא היה אוהד של ארחנטינה ג'וניורס, ולקח אותי לשחק שם. בגיל 15 עליתי ארצה. לא חשבתי לשחק גם כאן כדורגל. במקרה ראה אותי מישהו בבית ספר בראשון לציון, והיפנה אותי להפועל נחלת יהודה. היה לנו משחק נגד עירוני אשדוד, והם לקחו אותי אליהם. עליתי לבוגרים בעונת 94/95, בתקופה בה ירדה הקבוצה ליגה למרות ששיחקו בשורותיה שחקנים כמו ז'אן טלסניקוב, בוני גינזבורג, עופר טלקר, חיים רביבו ועמיר תורג'מן. בעונה שלאחריה, יצאנו למחנה אימונים, חזרנו ארצה, אני נפצעתי ופרשתי ממשחק סדיר".

איך חזרת?

"כעבור שנים, כשהילד שלי הגיע לגיל 5 והתחיל לבעוט בכדור (ארגנטינאי זה איפשהו בדם) לקחתי אותו להתאמן בהפועל באר שבע. התאכזבתי מהאימונים שראיתי והוצאתי אותו אחרי שנה. באותם ימים הקים שלומי בן גרא בית ספר לכדורגל בגולטיים, ולקחתי את הילד לשם. במקביל, נרשמתי לקורס מדריכים אצל אבי כליף (מי שהעניק לנו בשבוע שעבר את צלחת האליפות, ואמר בהומור אופייני: 'למדת אצל הכי טוב'…). עניין אותי ללמוד כי מ-1995 דברים השתנו בכדורגל. הצטרפתי לשלומי בן גרא, אימנתי את מ.ס באר שבע בליגה העירונית אצל מאיר בוסקילה בגילאי ילדים א', נערים ג', ואז לליגות של ההתאחדות עם נערים ב' ונערים א', ושימשתי גם מנהל מקצועי".

אבי כליף מעניק את מגן האליפות לקפטן ליאם חזיזה | צילום: מכבי באר שבע

צפו באבי כליף מעניק לקפטן ליאם חזיזה את צלחת האליפות (צילום: באדיבות מכבי ב"ש):

ואז חצית את הכביש

"פנה אליי שרון אביטן, אז מנהל מקצועי שבמחלקת הנוער של הפועל, כשהגיעו לעיר המאמנים הספרדים של אתלטיקו מדריד. 'תדרוך בהפועל באר שבע', אמר לי אביטן. שימשתי עוזר מאמן של קרלוס אגיאר הספרדי בנוער. ואז הם עוזבים, ואני איתם. שלומי בן גר התקשר אליי, והחזיר אותי למ.ס באר שבע, אנחנו מקום ראשון באותה השנה, אבל זה לא הסתדר, עזבתי ועברתי לעירוני קריית גת מליגה א'. אימנתי שם עד פרוץ הקורונה, אז הם פיטרו את עוזר המאמן, וגם אני עזבתי. שרון אביטן שוב התקשר אליי והציע לי להיות עוזר מאמן של אבי בוחבוט בנערים ב'. הסכמתי. בוחבוט עזב לדימונה ונשארתי לבד. אנחנו מקום שני, שוב סגר, ואז מתקשר אליי שלומי בן גרא שמקבל לידיו את הבוגרים של מ.ס באר שבע, ומציע לי לאמן אותם. אני אומר לו שאני מאמן ראשי בנערים ב' של הפועל ולא יכול לעזוב. גם אמיר כהן הציע לי להיות עוזר שלו בכסייפה ואני מסרב בגלל המחויבות להפועל. ואז הפועל מביאים את יובל עקיבא מנתניה. נשארתי עוזר שלו עד סוף העונה. ישבתי עם מאור מליקסון לפני העונה הנוכחית ולא הסתדרנו, ואמיר כהן מציע לי שוב להיות עוזר שלו, הפעם בטבריה, אבל זה לא מסתדר לי. בינתיים, אלעד משעלי התקשר אליי והציע לי לאמן את הנוער של מכבי, והשאר היסטוריה – אליפות עם הנוער ואימון הבוגרים אחרי עזיבת ניר חזוט".

אליפות בשביל אימא

העונה הוא עלה. מאיר אטלי | צילום: אילן שי

מאיר אטלי, מאמן קבוצת נערים א' של מכבי באר שבע על הקווים כ-25 שנה, והדריך בכל המועדונים בעיר. "התחלתי את קריירת האימון שלי בנבחרת מקיף ו', אז הייתי מדריך. הלכתי לקורס מאמנים במכון וינגייט, התחלתי לאמן את קבוצת ילדים א' בבית"ר באר שבע, ובמשך 9-8 שנים אימנתי במחלקת הנוער של בית"ר. השיא היה כשהנוער של בית"ר באר שבע שיחקה באותה הליגה של הפועל באר שבע, בה שיחק הבן שלי, ואחרי שכבש נגדנו (0:2), הרים חולצה עם הכיתוב 'אני אוהב אותך, אבא'. בהמשך אימנתי בהפועל באר שבע, הייתי עוזר של יוני ספרונוב ואפרים דוידי, וגם  אימנתי לבד. אחרי 5-4 שנים חזרתי לבית"ר, ומשם עברתי למכבי באר שבע. אימנתי כמעט בכל קבוצות הגיל, כולל בית הספר לכדורגל. בשנים האחרונות אימנתי את נערים ג', ב' ו-א'. אני נהנה לעבוד עם בני נוער. תן לי לאמן קבוצה בוגרת, ממש לא. לפני 5-4 שנים קראו לי מהפועל רהט ששיחקה אז בליגה ב'. בפגישה הבנתי שהם רוצים להכתיב מי ישחק, אז סירבתי. היו לי הרבה רגעים יפים במכבי".

זה לא כולל את הפדיחה בסוף העונה שעברה עם נערים א'…

"אנחנו נוסעים לאשקלון, משחק אחרון שקובע אם אנחנו עולים ליגה. מנצחים 0:1 וחוגגים עלייה. אחרי שבועיים, שולחת לי המזכירה זימון לוועדת המשמעת של ההתאחדות עקב שיתוף שחקן שלא כדין. לא מבין למה. מתברר שאותו שחקן קיבל צהוב חמישי בנערים ב', והיה צריך לרצות עונש הרחקה בנערים ב' וגם בנערים א'. בסוף לא עלינו. ההרגשה הייתה זיפתית, כי הייתה לנו עונה מטורפת. השנה ניצחנו במשחק האחרון את א.ס אשדוד והרגשתי שאני סוגר מעגל".

"עם השריקה לסיום", משחזר משעלי, "מאיר נשכב עם הפנים לתוך הדשא. חששתי שקיבל התקף לב. הפכתי אותו, פחדתי שקרה משהו. הוא פשוט קרס. בכלל, עונה לא פשוטה עברה על אטלי, שאף איבד במהלכה את אימו. לפני המשחק נגד אשדוד, אנחנו יושבים כולנו במעגל, והוא אומר, 'תשחקו בשביל אימא שלי. לפני כל משחק היא הייתה שולחת לי הודעה בוואטסאפ ומאחלת לנו בהצלחה'. הילדים היו עם דמעות בעיניים. האמוציות שזה גרם. זה היה משחק שהיינו קרובים להפסיד ולספוג 7-6 שערים במחצית הראשונה, אבל השער נשאר נעול. אולי כל זה מתרכז למישהי אחת למעלה. במהלך ההפסקה נכנסתי לחדר ההלבשה ואמרתי להם – אם לא ספגנו היום, מישהו מלמעלה אוהב אותנו. בשנייה כבשנו שער ניצחון".

סגל ורסטילי

נערים ב' של מכבי בדרבי השבוע מול מ.ס באר שבע | צילום: אילן שי

תוך כדי השיחה על ההישגים של המחלקה העונה, עולה נקודה שהעיבה עליה מעט.

אטלי: "קיבלתי קבוצה שהתבססה על שלד של שחקנים מנערים א', עם גיבוי של שחקנים מנערים ב' שמשחקים בליגה הארצית".

משעלי: "היה קושי רב לתאם משחקים של נערים א' ו-ב', כדי ששחקנים יוכלו לשחק בשתי המסגרות.

אטלי: "לא עשינו כמעט אימון אחד ביחד לתרגול מצבים נייחים למשל".

אנדרס: "בנוער התאמנו 7 שחקנים מנערים א' באופן קבוע. היו כאלה ששיחקו העונה עד 60 משחקים"…

אטלי: "המספר הגדול ביותר של שחקנים שהיו לי לאימון היה 11, חלק היו עם הנוער, אחרים עם נערים ב', זה לא יכול להגיע בגלל קורונה. בדרך כלל היו לי 7-6 שחקנים באימון. ככה העברנו את כל העונה".

משעלי: "לגבי מספר המתאמנים בנוער וגם בנערים א', זה לא טוב מקצועית. הבנתי שבשביל להצליח צריך שחקנים טובים, ובשביל שחקנים טובים צריך מאמנים טובים, ושחקנים טובים באים לליגות טובות. שמתי לנגד עיניי, גם אם זה לא נראה מספיק יפה, הכי נכון והכי צודק, לעלות ליגה, כדי לעשות את זה נכון בהמשך, גם אם זה לא נראה טוב לעין לאחרים. בשורה האחרונה, עלינו ליגה, ובעונה הבאה זה לא יקרה מן הסתם עם הסגלים".

אטלי: העיקר להיפרד מהליגות האלה ולשדרג את המערכת".

משעלי: "תתפלא, אבל השאיפה היא לא רק להבטיח הישארות, אלא לעלות עוד ליגה".

משהו לסיום?

משעלי: "המטרה שלנו היא לפתח את השחקנים, ושכול שנה יעלו כמה מהם לבוגרים, כי לשחקני הבית יש זיקה למועדון שבו גדלו, אכפת להם, והם יהוו בסיס לבוגרים ועליהם אפשר יהיה להלביש שחקנים בכירים. ועד שנגיע לליגות גבוהות יותר, אני גאה בשחקנים שיצאו מהמועדון דוגמת גיא ממן (למכבי תל אביב), יגל תרשיש ויבלו גטאצ'ו (למכבי חיפה), אפק ביטון ואיתמר בן זקן (להפועל כפר סבא), עומר זוהר (להפועל באר שבע). זהר היה על סף חתימה בהפועל קריית שמונה, אבל העונה רקמנו יחסים טובים מאוד עם מאור מליקסון, המנהל המקצועי במחלקת הנוער של הפועל, והשאלנו להם את זוהר. אנחנו רוצים את שיתוף הפעולה הזה, שמתנהל בצורה ראויה ומכובדת. יש לנו במחלקה 15 קבוצות ייצוגיות, ובסך הכול פעילים כ-400 חניכים, ואנחנו גאים בכך מאוד. מילה אחרונה לרוי בן גרא, שמשקיע כל כך הרבה, ומעדיף לעמוד מאחורי הקלעים, וליתר דיוק על הדשא. תן רק לאמן ולקדם את השחקנים הצעירים".

(סייע בהכנת הכתבה: יוסי איטח)