יקיר העיר באר שבע ואיש הכדורגל מאיר בוסקילה, נולד לפני 73 שנים לאברהם ודינה בעיר מרקש שבמרוקו. בגיל 15 עלה ארצה עם משפחתו היישר לבאר שבע. הוא שירת בצה"ל כחובש, ועם שחרורו בשנת 1970 החל לעבוד בעיריית באר שבע. היה חבר בוועד שכונה ד' צפון עד 1990 ופעיל במיזמים חברתיים-חינוכיים לילדי, בני נוער ובוגרים מתושבי השכונה. הוא תמך בילדים במצוקה, ויזם, בין השאר, מתן מלגות לשחקני נוער מצטיינים.

בוסקילה עבר קורס מדריכים במתנ"ס נירים שלוחת מכון וינגייט, וסיים קורס שופטי כדורגל, עובדה שסייעה לו לעזור לאותם צעירים שידעו מצוקות חברתיות וכלכליות קשות, שאלמלא פעילותו המבורכת של בוסקילה, יכלו להידרדר לפשע. הוא עשה זאת באמצעות טורניר הקט-רגל המפורסם שארגן, ליגות לילדים ונוער, טיולים וחוגים במסגרת מתנ"ס נירים. במסגרת זו הוא הפעיל 5 ליגות לילדים ונערים ובוגרים בהן השתתפו מאות ילדים ונערים.

טורניר השכונות לבוגרים שערך מידי קיץ בשעות הערב, הפך למסורת, ובכירי הכדורגלנים של באר שבע לא ויתרו על הזכות להשתתף בטורניר שהקיף עשרות קבוצות של מפעלים וחברות.

מיזם נוסף שעליו גאוותו של בוסקילה היה 'פרויקט עולים', שכלל הקמת קבוצות כדורגל לעולים מאתיופיה ומחבר העמים, כשהשיא היה השתתפות קבוצה של עולים מאתיופיה בטורניר שנערך בחו"ל.

בוסקילה לא התמקד בכדורגל. הוא היה חבר בעמותת 'עלמיא' ועסק בארגון מבצעי קמחא דפסחא למשפחות נצרכות. הוא היה איש צנוע, אוהב אדם ונכון לסייע ולמצוא מענה לכל קושי או משאלה.

מתוך ספרו של יצחק שתיל, "יקירי העיר באר שבע"

הייתי כמו הילד שלו

אסף ישעיהו, רכז ליגות וספורט במתנ"ס נירים בשלוש השנים האחרונות, משתף ברגשותיו: "את בוסקילה הכרתי כילד בשנות ה-80, כששיחקתי בליגות שהוא ארגן. מאז אני קשור אליו ולמתנ"ס. הוא היה אדם מיוחד במינו, הוא רכש תלבושות ודאג לכולם כאילו שהם הילדים שלו. הוא השקיע בכולם, נתן להם ביטחון, הכוונה, תמיכה ויחס אישי. הוא היה עושה הכול – מנהל, אפסנאי, פסיכולוג. וככה היה עם כל הילדים, אלה מבאר שבע ואלה שהגיעו מאשכול, עומר, מיתר, להבים ומרכזי הקליטה".

"לפני כ-20 שנה", מוסיף ישעיהו, "עברתי קורס מדריכי כדורגל שנערך במתנ"ס שמאיר ניהל. ב-3 השנים האחרונות אני במקומו בניהול הליגה. הוא היה מעורב ומעורה בכל מה שמתרחש. לפעמים נפגשנו אצלו בבית ולפעמים, כשכוחותיו עמדו לו, הוא הגיע למתנ"ס. בשבילי הוא היה כמו אבא שני. הוא יחסר לי מאוד".