מאז שחן עזרא משחק כדורגל קיים מרחק, פער אם תרצו, בין איך שהוא זוכר את עצמו, לבין איך שאנחנו, אוהדי הכדורגל, זוכרים אותו.

הפער הזה מלווה אותו עד היום והוא קיים בכל אספקט בקריירה שלו; מצד אחד, מגיל צעיר כולם חלקו לו מחמאות. מצד שני, הוא היה צנום, ו"חייב להתחזק". מצד אחד, נולד בבאר שבע וגדל פה, מצד שני עזב בגיל 15 ותמיד דרך בבירת הנגב כיריב, ולא כשחקן בית.

הפער הזה קיים גם בקבוצות בהן שיחק. מצד אחד, כשחן תמיד היה כישרון גדול, אבל עזרא לא היה הכי גדול בשום מקום. הוא תמיד שיחק במועדונים גדולים, אבל בקבוצות מאכזבות; תמיד ריגש במשחק שלו, אך גם ספג הרבה ביקורת, כמו "לא יודע לשחרר כדור", למרות שיש לו לא מעט בישולים. עזרא הוא מסוג השחקנים שאתה אוהב לראות, היצירתיים, בעלי הדמיון, כאלה שאתה צועק "מה הוא עושה… יואו איזה שער". מצד שני, תמיד נוח לכולם להאשים אותו, כשלקבוצה לא הולך.

כזה הוא עזרא, אף פעם אתה לא יודע מה הוא יעשה, איך העונה שלו תתחיל, ובאיזה אופן גם תסתיים. לאחר עונת שיא מבחינת יכולת בבית"ר ירושלים ואחרי 14 שנים בכדורגל, העונה הקרובה תתחיל במקום שהכל התחיל: הפועל באר שבע.

בעזרת בנאדו

עזרא היה אמור להיות שחקן, שמזוהה עם באר שבע, כזה שסומן כבר בגיל צעיר כדבר הבא שייצא מבירת הנגב. כבר בגיל 11, כשהתאמן תחת שרביטו של מאמנו הראשון בקריירה, חיים בננו, מכבי תל אביב שמה עין על הכישרון הצעיר, אך בננו הצליח לשכנע את אביו שאין מקום כמו הבית. עזרא שיחק אצל בננו שנתיים, בילדים ב' ובילדים א', ואז הגורל, שוקי בנאדו, מאמן שלא החזיק ממנו, או בכלל אלוהים…, כיוונו אותו בדרך אחרת. גם כאן קיים הפער הזה בין האמת לבין מה שקרה בפועל, תלוי את מי תשאלו.

"הכרתי את חן מגיל חמש, ומאז אני מחזיק ממנו כישרון גדול", מספר בנאדו ל"שבע", שבאותן שנים אימן בהפועל באר שבע, כמי שגילה וטיפח כוכבים, כמו יוסי בניון ואליניב ברדה. "כשחן היה בגיל קצת פחות מ-15, אני לא עבדתי בהפועל באר שבע", משחזר בנאדו, שהיה סקאוט של בית"ר טוברוק בזמנו. "בגיל 15 כשאתה לא משחק, הקריירה שלך בסכנה, ומכיוון שלא נתנו לו לשחק פה, והוא היה שחקן ספסל קבוע, לקחתי אותו לטוברוק, וכל השאר היסטוריה. כשהוא שיחק בנערים של הפועל באר שבע, לא ספרו אותו כל כך".

"כישרון עצום". חן עזרא | צילום: דני מרון

הטענה הזו, שלא החזיקו ממנו, חזרה לא אחת במהלך התחקיר לכתבה, כשיודעי דבר מספרים שנאמר לעזרא שהוא "צנום מדיי, וצריך להתחזק". אחרים אומרים שהוא פשוט לא הסתדר עם המאמן שלו באותה תקופה, אך גם שזו לא הייתה הסיבה המרכזית לעזיבתו.

שניים שאימנו אותו בגיל נערים בהפועל באר שבע, היו עופר לביא ואבי בוחבוט (מאמן ירוחם כיום), והם זוכרים את האמת קצת אחרת מבנאדו.

"אימנתי אותו בנערים ג', והייתה לנו חוויה ביחד", מספר בוחבוט ל"שבע". "היינו קבוצה מאוד מוכשרת, בשנתון של רפי עמוס ויוסי אלקיים, והגענו לגמר גביע המדינה ביחד". בוחבוט זוכר "כישרון עצום", לדבריו, ולא ילד צנום, כמו שמספרים. "הוא ויוסי אלקיים, זה היה תענוג לראות אותם נוגעים בכדור ומשחקים כדורגל", משחזר המאמן. "אני זוכר שבאחד האימונים לפני חצי הגמר, אני וניסים סספורטס חשבנו לא לפתוח עם שניהם בחצי הגמר, כי הם משחקים על אותו תפקיד. חשבתי שקשה לבגוד בכישרון כזה, ולא טעינו. שניהם שיחקו ביחד במשחק ונתנו הצגה".

לטענתו, "מאוד נהניתי לעבוד איתו ולאמן אותו, ותמיד ידעתי שיצליח, גם בגלל האופי שלו, שהיה חזק וטוב. אני חושב שגם הצעד שלו, כשעבר לטוברוק, היה חכם ונכון, כי זה היה אחד המועדונים הטובים בארץ, והם ידעו לקלוט אותו, ולקדם אותו. זה היה השנתון הטוב ביותר של הפועל באר שבע, והיו 14 שחקנים מוכשרים מאוד, כך שהיו רוטציות, אבל איתי הוא עבר תקופה יפה מאוד, ושיחק כל העונה, והכל היה בסדר".

אבי בוחבוט. "הייתה לנו חוויה ביחד" | צילום ארכיון: באדיבות מ.ס דימונה

מאמנו הבא של עזרא היה לביא: "הוא היה באחת מקבוצות הנערים, והמאמן לא רצה אותו", הוא נזכר. "אבא שלו בא אליי ואמר לי-'קח את הילד ונעשה לו אימונים לבד בשכונה'. אמרתי לו שלא נעשה זאת ושיביא אותו אליי. הוא הביא אותו ואני מכיר את הילד טוב; הייתה לנו עונה מדהימה. הייתי קובע את ה-10 לידו והוא היה עושה במגרש מה שהוא רוצה".

לדברי לביא, "באיזשהו שלב, פתאום מבלי שאדע, ביום שני הוא לא מגיע לאימון. לא הבנתי למה, והתקשרתי לאבא. הוא אמר לי: 'עופר, אנחנו מצטערים, אבל סגרנו בטוברוק".

אתה זוכר האם הוא נפגע כי אמרו שהוא "צנום" מדיי לשחקן כדורגל?

"אמרו מה שאמרו, וגם אם הילד נפגע, לקחנו אותו לקבוצה, והייתה לנו קבוצה מדהימה, אחת הקבוצות הטובות שהיו לי ואימנתי בהפועל באר שבע כמעט 20 שנה. קבוצה כישרונית מאוד ומגובשת מאוד, והיה לו כיף מאוד. באיזשהו שלב הוא קיבל הצעה מטוברוק ועזב. מאז, אנחנו עוקבים אחריו דרך התקשורת".

בעזרת השם

מנהלה המקצועי של מחלקת הנוער של המועדון היה נסים סספורטס, שגם הקים בעבר פרויקט של כיתת כדורגל במקיף א', בה שיחק גם עזרא. חשוב לציין שסספורטס לא אימן את עזרא מעולם, אך התאכזב כשהכישרון בחר בפנימיית הכדורגל של שלמה שרף ואריק איזיקוביץ'. "התאכזבתי, כי אתה רוצה את השחקנים הכישרוניים ביותר שיהיו אצלך", אומר סספורטס ל"שבע". גם הוא לא זוכר שבמחלקה העדיפו לתת לשחקנים "פחות צנומים" לשחק.

"הייתי איתו מגיל צעיר והאמת שקשה לשכוח אותו", אומר חברו הטוב של עזרא, השחקן רפי עמוס. "הוא היה זריז, מהיר, טכני בצורה בלתי רגילה ובולט מאוד, למרות שהיה צנום. הוא היה מבשל לנו הרבה, אבל מנגד גם כובש. תמיד חייכן, שקט, ילד טוב ומקצוען. באמת, רק דברים טובים".

לדברי עמוס, "לא היה דבר כזה, בגילאים האלה. זה לא משהו שהסתכלו עליו כל כך, על מבנה גוף חלש". מה שבטוח, שלו ספציפית זה לא הפריע", הוא קובע.

"בגדול, זה היה פספוס של באר שבע שלא נלחמו להשאיר אותו כמו עוד כמה שחקנים דומיננטיים, שהיו שחקני נבחרות ובולטים תמיד. אבל הוא עזב מבחירה והלך למקום טוב שקידם אותו. דרך אגב, גם שם הייתי איתו לתקופה קצרה והדברים לא הסתדרו, אבל הכל הסתדר לטובה, לכולם".

"זה היה פספוס של באר שבע שלא נלחמו להשאיר אותו". רפי עמוס | צילום: ארכיון, באדיבות ולדיסלב מוסייב

מטוברוק, עזרא עלה כיתה למכבי נתניה, ומשם עבר בכפר סבא, מכבי חיפה, חצי עונה בהפועל תל אביב ובבית"ר ירושלים. בסך הכל, רשם 54 שערים בליגת העל, ולמרות שאפילו רשם הופעות במדי הנבחרת הבוגרת, עזרא עדיין נותר פוטנציאל לא ממומש, ביחס לכישרון שלו.

החלום שלו היה לשחק בליגה הספרדית, אך עליות וירידות לאורך הקריירה, כמו גם האמונה ושמירת השבת, מנעו ממנו לצאת לאירופה בכלל, ומאמניו מאמינים שעזרא היה יכול להגיע הרבה יותר רחוק מלשחק בקבוצות הגדולות של ישראל.

"אני חושב שיחסית לכשרון שלו, הוא כמעט נגע בהצלחה", אומר סספורטס. "הוא צריך להיות שחקן מוביל ולא שחקן משלים. עזרא שיחק במועדונים מובילים בישראל ועבר מהר מדיי לטעמי מקבוצה לקבוצה, מבלי להשאיר חותם".

בנאדו: "יש לו מהירות, שליטה בכדור וחוכמה. אין הרבה מהירים שיש להם שליטה בכדור, וגם אני חשבתי שיגיע רחוק יותר. עזרא היה בנבחרת, אבל זה לא מספיק לכישרון כמוהו. לדעתי, הוא לא יילחם על המקום שלו, אלא יזכה בו בקדם עונה. הוא יכול לשחק בהרבה תפקידים ואין הרבה שחקנים כמוהו. אם הוא ישחק עם וואקמה, אז וואקמה יהיה יותר חופשי, כי חן ערמומי במשחק שלו, ומושך הרבה שחקנים. הייתה לו עונה טובה מאוד, אבל אני חושב שהוא ייתן פה עונת שיא".

לביא מסכים: "עזרא הוא ספורטאי, רציני, מגיע לכל אימון, עובד קשה, ויש לו משמעת. פשוט תענוג לכל דבר. יש לו יכולת טכנית מדהימה, יציאה עם הכדור ושינויי כיוון, שאי אפשר ללמד. בעיטה בשתי רגליים ופרגון כשצריך, והוא היה מבשל וגם כובש. כולם אהבו אותו, והוא היה הראשון שמגיע לאימון. כמובן שיש לו יכולת, אבל ההצלחה שלו קשורה לרצינות שלו. יש שחקנים מעטים כאלה בארץ, ועם האישיות שלו, מקבלים שחקן – שחקן. היו לו תקופות במכבי חיפה ובעוד קבוצה והוא היה שחקן מוביל, אבל לפעמים זה עניין של עיתוי; אתה יכול להיות טוב, אבל הקבוצה לא פוגעת כמו בחיפה, והרבה תלוי בטיימינג. כדורגל זה הרבה מזל".

בוחבוט: "חן שיחק בארץ במועדונים הכי גדולים, אבל לאירופה זה אולי היה פספוס. אין ספק שאם היה יוצא לאירופה, הוא היה יכול להצליח. אני חושב שהוא עשה התקדמות בכל מועדון שהיה, למרות שגם עבר פציעות, ויש לו תואר אחד, גביע המדינה עם מכבי חיפה. עזרא הותיר חותם רציני בכדורגל הישראלי".

בעזרת ברק בכר

"לא דיברתי איתו על זה אף פעם, אבל לדעתי להגיע לבאר שבע זה היה החלום שלו", אומר לביא. "חן היה בהפועל באר שבע, כשהמצב במועדון לא היה טוב. היום, יש תנאים מעולים להצליח, למרות שגם היום שחקנים טובים לא מגיעים לבוגרים. הוא ישחק בקבוצה שרצה למעלה, שיש בה תנאים טובים, ושהוא יוכל להתקדם בה. אז, אולי הוא ישחק פחות דקות, אבל העונה ארוכה. יש פציעות, הרחקות ושחקנים שבכושר פחות טוב. הוא יכול לתקוע יתד בהרכב. חן בצד אחד, מאור מליקסון בצד השני, או מאור באמצע, וואקמה בצד אחד וחן בצד השני. יש הרבה מהירות פה, ובכר סידר לעצמו כנפיים מהירות".

מאמין. חן עזרא | צילום: ערן לוף

לדעת בוחבוט, "זו החלטה מצוינת לחזור ואפילו לפרוש במועדון הזה". לדבריו, "עזרא ידע להיות בזמן הנכון בכל מועדון שהתאים לו. המפעל האירופי שיהיה וגם בליגה, תהיה רוטציה והוא חוזר הביתה לקהל שלו, עם ניסיון ותשוקה להוכיח".

אחרי 14 שנים ובלי הופעה בבוגרים, אפשר להגיד שיש לנו שחקן בית?

סספורטס: "יש לו המון מה לתרום. עזרא יכול לתת לקהל להתחבר אליו כגיבור מקומי, ושחקן טוב משתלב בסופו של דבר עם שחקנים טובים".

לביא: "חן תמיד היה שחקן בית, גדל בבאר שבע, וכמה שהיה גדול במקומות אחרים, תמיד הלב שלו היה פה; המשפחה שלו פה, וכולם גרים פה. אני מאחל לו בהצלחה. הסיפוק של מאמן נוער הוא כששחקן מגיע לבוגרים, והוא מסתכל עליו. בגלל זה, אני לא מאמן היום נוער; אין לי מנוי, אבל עכשיו אגיע לראות אותו".

בנאדו: "לדעתי, זו החלטה מצוינת; זה הבית שלו פה. הוא בבית, המשפחה קרובה, חברים שלו פה, והוא גדל פה. שני הצדדים עשו עסקה טובה, ולדעתי הוא יהיה הפתעת העונה".

בוחבוט: "קשה לי עם זה; זה שחקן שגדל פה ויכולנו ליהנות ממנו הרבה יותר. יש שחקנים במחלקת הנוער שמזכירים את חן עזרא, והיום הכדורגל הולך יותר לכיוון של פיזיות ומהירות; מזה אני חושש. תנו לילדים לעשות את מה שהם יודעים לעשות. יכול להיות שעם עזרא נעשו טעויות בדרך, כי היום כבר אין שחקנים יצירתיים שיכולים לבוא ולייצר ולהפעיל את הדמיון שלהם. יש שחקנים כאלה בהפועל באר שבע בגילאים צעירים, שאני מכיר אותם, ואותם צריך לסמן עכשיו. הרבה דברים השתנו מאז, אבל אם הוא חזר הביתה, כנראה שהגלגל הוביל אותו להיות שחקן בית".

שחקן בית? חן עזרא (מימין) | צילום: יניב סול

רפי עמוס: "הוא מוכיח שכלום לא מאוחר, ודווקא עכשיו הוא בעלייה גדולה ולא סתם באר שבע החתימו אותו. קשה מאוד בתור ישראלי לבוא להפועל באר שבע בסטטוס שלה היום. ההחלטה שלו זה רק השם מחליט, ואני מרשה לעצמי להגיד את זה, כי הוא בעצמו אומר את זה. לפני שהוא שחקן, הוא צדיק, למי שלא יודע ברמות מאוד גבוהות, אז זה בטוח שכיוונו אותו, ובטוח שזה הכי טוב עבורו. מבחינה מקצועית, אין לי ספק שהוא ישתלב פה, ויהיה דומיננטי מאוד. תחרות ולהילחם על מקום בהרכב? שטויות, זה תמיד טוב".

14 שנים אחרי, עזרא חוזר לבירת הנגב, כשהוא מאמין יותר מתמיד; מאמין בעצמו, מאמין בדרך שהשם כיוון אותו אליה, ומאמין שהכל לטובה. יחד עם זאת, תמיד היה חסר שם משהו, לצד האמונה הזאת. מצד שני, אף פעם לא היה לו את ברק בכר, שיעזור לאלוקים לכוון אותו…