22.12.2018, הפועל באר שבע פוגשת את מי שבאותם ימים הייתה בית"ר תל אביב רמלה באצטדיון "טרנר", במסגרת גביע המדינה. באר שבע, קבוצה מהליגה הבכירה, הזדקקה ל-120 דקות, כדי להכניע את הסינדרלה מהלאומית, בזכות שער של דיה סבע. לפני אותו משחק, אחד השחקנים מהיריבה הצנועה, אותו סימנו בבאר שבע כ"מסוכן", היה יוג'ין אנסה, חלוץ גנאי צעיר שהספיק להרשים כמה מקבוצות ליגת העל עד אז. אנסה עלה לשחק באותו משחק כמחליף רק בדקה ה-71, ולמרות שהיה פעלתן מאוד, לא הצליח לעזור לקבוצתו, אך בבאר שבע התרשמו לטובה מהשחקן. בסיום המשחק, החלוץ ביצע פנייה לא נכונה באזור חדר ההלבשה, ובטעות נכנס לזה של באר שבע, שם שמע מברק בכר, מאמנה דאז, שיש לו עוד קצת זמן עד שיהיה פה. השניים צחקו, ואנסה חזר לחבריו לקבוצה.

חודש לאחר מכן, ברק בכר והפועל באר שבע התארחו אצל הפועל רעננה, והמאמן של הקבוצה מבירת הנגב כבר היה מבודח פחות, אחרי שבאר שבע הופתעה כשהפסידה לקבוצה של מנחם קורצקי 3:1, מצמד שערים של אותו אנסה.

23.5.2021, אנסה שוב מגיע לאצטדיון "טרנר", הפעם עם קריית שמונה, ומבקיע שער שוויון בדקה ה-78, שלא הספיק לצפוניים שהפסידו לבסוף בדקה ה-98. הפעם, אנסה לא התבלבל בין חדרי ההלבשה.

חודשיים לאחר מכן וקצת פחות משלוש שנים אחרי הבדיחה של ברק בכר, הנבואה של המאמן שכבר חגג אליפות במדי מכבי חיפה מתגשמת: אנסה חותם בהפועל באר שבע, ומהרגע הראשון עושה רושם שהוא מרגיש בבית. הגנאי לא מפסיק לכבוש ולבשל, והקהל האדום מאוהב. הנסחפים ביניהם כבר מתחילים לעשות השוואות לרכש אחר שהרשים מול באר שבע במדי רעננה והפך לאגדה בבירת הנגב. אחרים מבינים שטוני וואקמה יש רק אחד, אבל גם יודעים שאם אנסה יצליח להביא רק חצי ממה שהניגרי תרם פה, באר שבע פגעו בול.

"אלה שני סגנונות שונים לגמרי", מספר מנחם קורצקי, שאימן אותו ברעננה, ומצנן את ההתלהבות. "יוג'ין יותר שחקן של שטח, יותר שחקן של מעברים ויותר שחקן של עבודה קשה. היום, קשה מאוד להביא שחקן לארץ ברמות האלה. בלתי אפשרי. יוג'ין עדיין לא טוני, אבל יש לו את הפלוסים שלו, שלטוני אין ולא היה, כמו הריצות לעומק, מהירות ועבודה קשה ומחויבות מבחינה טקטית לקבוצה". יחד עם זאת, "זאת חד משמעית החתמה טובה של באר שבע", קובע קורצקי. "אני חושב שהוא בגיל הנכון, והוא התאקלם בארץ בצורה בלתי רגילה. באר שבע תהיה עוד תחנה בשביל יוג'ין, ואני בטוח בזה", הוא מוסיף.

"אני מאלה שמחזיקים מאוד מטוני וואקמה ואומר שהוא היה אחראי מאוד להצלחה המסחררת ולאליפויות של באר שבע", מדגיש ניסו אביטן, שגם הוא אימן את אנסה ברעננה. "אני לא באמת מאמין שהוא יכול להיות טוני וואקמה, ואני אשמח מאוד בשבילו ובשביל הפועל באר שבע אם אטעה, אבל אני לא חושב שהוא ברמה של טוני. זה קצת לשים לו משקולות יותר מדיי כבדות על הכתפיים ואולי לשים עליו ציפיות שהן קצת לא ריאליות".

מנגד, "היתרון שלו הוא גרף השיפור, שעדיין בכיוון מעלה", אומר אביטן. "בגדול, הוא כל הזמן מראה מגמה של שיפור בשנים האחרונות, ואם הוא יעשה עוד קפיצת מדרגה, באר שבע תיהנה ממנו".

קורצקי: "אני חושב שהוא התבגר במשחק שלו והוסיף דברים שהיו חסרים לו. הוא שיפר כל מיני דברים, כמו קבלת הכדור עם הגב לשער. הוא היה מתקשה בדברים האלה, אבל שמתי לב שהוא השתפר מאוד. הוא יודע לשמור על הכדור, לבוא מקו שני, והוסיף לעצמו עוד אלמנטים שלא היו לו".

"יוג'ין הוא פוטנציאל מצוין כשמה שקודם כל בולט אצלו זה האישיות", אומר אביטן. "הוא פוטנציאל מצוין, יש לו אישיות טובה, הוא נעים בחדר ההלבשה ואהוב על שחקנים. מהבחינה הזאת, באר שבע יכולים להיות שקטים. הוא גם שחקן כדורגל מצוין, אבל הוא גם עדיין לא מלוטש לגמרי. הוא עדיין צריך לשפר את הטכניקה על ההשתלטות על הכדור למשל, סיומת בבעיטה ועוד כמה דברים. לצד דברים מרהיבים שהוא עושה ויכולות פיזיות מדהימות, מהירות וכוח והוא גם לא נפצע הרבה, שזה יתרון גדול, הוא יכול לפעמים להחמיץ מצבים נוחים. או למשל אחרי שהוא עושה פעולה מרהיבה כשהוא רץ על 30 מטר, פתאום הוא לא מדייק במסירה שנראית פשוטה".

לטענת אביטן, "השנה שעברה, זו הייתה השנה המשמעותית הראשונה שלו בליגת העל כשחקן בכיר. ברעננה הוא היה פוטנציאל, אבל זה היה בלי הרבה תכל'ס, שזה גולים או בישולים. אני מאוד רציתי אותו עוד בחדרה של אותם ימים וזיהיתי את הפוטנציאל שלו כבר כשהיה בלאומית. זה סוג השחקנים שמאמן מאוד אוהב. אני חושב שמה שנבנה בבאר שבע זה משהו יפה; בנו פה תלכיד טוב".

"אני חושב שאין היום בארץ קיצוני ברמות האלה", אומר ליאור שחטר, יו"ר בית"ר תל אביב רמלה, התחנה הראשונה של אנסה בישראל. "הוא הגיע אלינו והיה פרויקט אישי שלי באיזשהו מקום. הוא קודם כל שחקן שבנוי לתלפיות מבחינה גופנית, הוא ילד מדהים, הוא אהוד מאוד וממושמע מאוד, ולשמחתי הרבה הוא יצא והתקדם".

לדברי שחטר, אנסה הוא "שחקן שבשקט יכול לשחק בקבוצות בינלאומיות בחו"ל, לא יודע אם בליגות הגדולות, אבל בבלגיה למשל הוא בשקט יכול להיות שחקן מוביל".

ולא סתם שכטר מציין את בלגיה. החלוץ הגנאי של באר שבע כבר היה שם. בלגיה הייתה התחנה הראשונה של אנסה שגדל עם סבו וסבתו, מחוץ למולדת. הוא עבר לבלגיה כדי להיות כדורגלן, אך גם כדי להיות קרוב לאימא. שם הוא החל את הקריירה שלו במחלקת הנוער של לוקרן.

אנסה התגלגל לבלגיה בעקבות סיפור אהבה של אימו, אך ההתחלה הייתה לא קלה, והוא הושאל ללומל מהליגה השנייה, אחרי שלא עבר מבחנים במועדון מספר פעמים. בשלב מסוים, אימו ואביו החורג הבלגי עברו לאנגליה, ואנסה נותר לבדו. שחקן אחר היה נשבר, אבל החלוץ שכבר התרגל לאכזבות בקריירה שלו, תמיד נחוש להוכיח, לעמוד באתגר שהחיים הציבו בפניו. בשלב מסוים, שקע בדיכאון וחשב לפרוש, אך האהבה שלו לכדורגל היא שניצחה בסוף. ישראל הייתה חבל ההצלה שלו.

תחילה, הוא הגיע למבחנים במכבי נתניה, אך החלוץ בן ה-23 שמע גם שם שמעדיפים שחקן בשל יותר, עם יותר ניסיון. כך הוא מצא את עצמו בתל אביב רמלה. עבורו, זו הייתה ירידה לצורך עלייה. חובת ההוכחה הייתה עליו. "אתגר, זו הסיבה שהגעתי לכאן", סיפר אנסה בזמנו, וציין שהוא לא סיים את הפרק האירופי שלו. קורצקי: "אני מאמין שהוא יעבור מהר מאוד לליגה טובה יותר באירופה. הוא שחקן שקודם כל עובד קשה, גם באימונים. הוא משקיע, שחקן שתמיד רוצה לראות, ללמוד ולהתקדם. והוא שחקן שמתקדם. הוא לא שחקן שנתקע במקום אחד. כל הזמן מתקדם".

בית"ר תל אביב רמלה, רעננה, קריית שמונה ועכשיו באר שבע. דרך לא קלה עבר שחקן ההתקפה הגנאי, שבכלל חולם לשחק באנגליה. בכל המקומות בהם התחיל, הוא נתקל בטריקת דלת בפניו, רק כדי לחזור מהדלת הקדמית. בבאר שבע לעומת זאת, זה נראה בינגו מההתחלה. הוא לא מפסיק לכבוש ולבשל ובעיקר לעבוד קשה. עכשיו, הוא משחק איתה גם באירופה, ועסוק בעיקר בלהגשים חלומות. אנסה שכבר הספיק לרשום הופעה בנבחרת הלאומית, עובד קשה כדי להוכיח, בעיקר לעצמו, שהוא שחקן לרמות הגבוהות. הוא כבר לא הילד מגאנה, הוא כבר אב בעצמו. בוגר יותר, טוב יותר ואולי הטוני וואקמה החדש של באר שבע קצת גדול עליו, אבל גם על הניגרי שהגיע בזמנו מרעננה לא ידענו שהוא כזה.

עבור אנסה היום, זו כבר לא טעות כשהוא נכנס לחדר ההלבשה של באר שבע ב"טרנר"; הוא לגמרי שייך לפה. ולכו תדעו, אולי יום אחד, הוא שוב יתאחד עם אימו, הפעם באנגליה, כי הוא כבר רגיל להגשים חלומות כשאחרים אומרים לו שהוא לא טוב מספיק.