לקראת עונת 21/22 מונה מאור מליקסון למנהל המקצועי במחלקת הנוער של הפועל באר שבע. מבחינת אוהדים רבים, זו הייתה אמירה מצד אלונה ברקת, שמצד אחד מראה שמחלקת הנוער חשובה לה, כשהיא ממנה שם גדול כמו מליקסון לתפקיד. מצד שני, קשר העבר שמהווה דמות המזוהה עם המועדון, ומזמן נחשב לשחקן בית (למרות שהוא לא), יישפט במספר שחקני הנוער שישתלבו בקבוצה הבוגרת, דבר שקודמו בתפקיד, שרון אביטן, לא הצליח לעשות, להוציא את תקופת משבר הקורונה שתרם לאשליה שהחלה כאן מהפיכה במדיניות.

אנחנו רק בתחילת העונה, ומוקדם עדיין להצביע על מגמות בהפועל באר שבע, אבל אם שופטים לפי המשחקים הראשונים של גאוות הנגב העונה, מול מ.ס אשדוד בגביע הטוטו ומול ארדה במוקדמות הקונפרנס-ליג, ניתן להבחין באופן ברור שמהפכת שחקני הבית שהחל בה יוסי אבוקסיס, לא תמשיך בקדנציה של רוני לוי.

נכון, אומרים שמי שטוב יישחק, ולא משנה אם הוא שחקן בית או לא. אבל האם איאד אבועביד טוב יותר משמעותית מאור דדיה למשל? ולמה למשל דויד קלטינס, שלא בטוח ממשיך, פותח כמגן שמאלי ומספרים לנו שזה בגלל שאין מגן שמאלי טבעי בבאר שבע, בזמן שלירן כהן, המגן השמאלי של קבוצת הנוער ושחקן נבחרת ישראל מחכה להזדמנות שלו? ומה עם תומר יוספי, שרק לפני כשנה היה הפנים של קמפיין המנויים, ולפי פרסומים ביקש לעזוב כדי לקבל דקות משחק? האם מקרה דן ביטון יחזור על עצמו? וכל זה, אחרי שרק לפני כשנה, נוכחנו לדעת עד כמה זה חשוב שיהיה בסיס מקומי לצד שכירי החרב. עושה רושם שאלונה שכחה שבזמני משבר, שכירי החרב לא היו שם בשבילה.

"יוצאים מהבית, חוזרים הביתה" – זהו הסלוגן של הפועל באר שבע בקמפיין המנויים המוצלח שלה לפתיחת עונה זו. יחד עם זאת, אחרי שראינו שבשני המשחקים הראשונים שלה אף שחקן בית לא פתח בהרכב, ובשלישי פתח דדיה, אבל גם היה הראשון שהוחלף, אפשר אולי להוסיף לסלוגן עוד צמד מילים: "יוצאים מהבית, חוזרים הביתה, בלי שחקני בית". אבל היי, אם זה ייגמר באליפות, מישהו מהאוהדים יגיד משהו?

להתראות ב'טרנר', וישחקו הנערים לפנינו.