ספורט

חדשות מתפרצות

12:08 / דיווח: כוחות המשטר הסורי הפציצו עם זרחן עיירה בפרברי אידליב

12:08 / 18 הרוגים בהתרסקות מסוק באתיופיה

12:08 / קרית מוצקין: פועל בן 17 נפצע בינוני במהלך עבודה וסובל מחבלות בגפיים

12:08 / מעצרו של עודד וייס, החשוד באונס שתי נשים, הוארך עד ליום ראשון

12:08 / דיווח: אבו מאזן יציג באו"ם אלטרנטיבה ל"עסקת המאה" של טראמפ

12:08 / בן 50 מהדרום הואשם באונס בתם של חבריו בעת שהייתה קטינה

12:08 / פועל כבן 30 נפצע בינוני לאחר שנפל עליו חפץ מגובה רב

11:08 / 200 ליטר סולר דלפו במפרץ אילת מגוררת אוניות של הנמל

11:08 / מחיר הדלק יעלה בלילה שבין שבת לראשון ויעמוד על 6.59 ש"ח לליטר

11:08 / שביתה בחברות אגד תעבורה וסופרבוס ביום ראשון הקרוב

11:08 / ליברמן: "הקרב הבא יכריע את עיצובה של סוריה"

10:08 / פרקליטו של הנאשם ברצח הכפול בנתניה: "מתמודד תקופה ארוכה עם מחלות נפש"

10:08 / שלושה הואשמו בהקמת מעבדת סמים בשרון

09:08 / רוסיה: 25 כלי שיט ו-30 מטוסים ייקחו חלק בתרגיל בים התיכון

09:08 / תינוק נכווה מחלב רותח ביישוב בשרון, מצבו בינוני

09:08 / בנק מזרחי טפחות רשם ירידה של 48% ברווחים ברבעון השני 2018

09:08 / ראשל"צ: פועל בן 33 נפצע באורח בינוני לאחר שנפל מגובה

08:08 / הוארך מעצרו של החשוד בתקיפת תושבי שפרעם

08:08 / שני פלסטינים נעצרו עם 3 מטענים בכניסה לביהמ"ש הצבאי בשומרון

08:08 / רמטכ"ל צבא איראן: "האויב יסבול במידה וייצוא הנפט של איראן ייעצר"

08:08 / הרצח במרכז הגמילה בנתניה: החשוד הואשם ברצח כפול

07:08 / בעקבות משאית שעלתה באש: כביש 70 נחסם לתנועה מצומת שפייה לצומת בת שלמה

07:08 / ארדן: "מעריך שהבחירות יהיו במרץ, אין פתרון למשבר הגיוס כרגע"

06:08 / שני גברים נעצרו בנתב"ג כשברשותם 28 ליטר של "סם האונס"

המורה לגיאוגרפיה שכתב ספר היסטוריה

ספורט14 ביולי 2021    13 דקות
2

"שנים של תיעוד ואהבה אין קץ להפועל באר שבע הובילו אותי לפרסם ספר זה", כותב אייל חטב במבוא ל"הפועל באר שבע - כל המשחקים, 2020-1950". מאחורי הקלעים של מסמך היסטורי יחיד במינו

המורה לגיאוגרפיה שכתב ספר היסטוריה
70 שנה בספר אחד. אייל חטב | צילום מתוך: nivbook.co.il

לרגל 70 שנה למועדון הכדורגל של הפועל באר שבע, יצא לאור ספרו הייחודי של אייל חטב, “כל המשחקים”, שמכנס ב-414 עמודים מידע על 2,584 משחקי הקבוצה שהתקיימו בין השנים 2020-1950, בהם שותפו 636 שחקנים. הם זכו ב-1,093 ניצחונות והפסידו ב-775 משחקים, כבשו 3,546 שערים, מהם 327  מהנקודה הלבנה. 236 כרטיסים אדומים נשלפו לעבר שחקניה, 50 מאמנים שעמדו על הקווים, ו-15 איש עמדו לאורך השנים בראש המועדון.

חטב, לשעבר כתב ועורך בתקשורת המקומית והארצית, הוא בעל תואר שני בגיאוגרפיה ותכנון ערים ומורה ומחנך בתיכון בדימונה. בשנת 2007 הוא מונה לדובר הפועל באר שבע, ובהמשך הפך למייסד הפועל באר שבע כדורסל כקבוצת אוהדים. בעשור האחרון הוא עסק ביצירת מאגר נתונים מסודר על מורשת המועדון ובד בבד החל לעבוד על תיעוד השנים הבאות.

 

במעמד איחוד קבוצות הכדורסל בעיר. חטב, סספורטס, דנילוביץ’, כדורי | צילום ארכיון: עוזי ברבי

 

למה ספר?

“האהבה שלי להפועל באר שבע משולבת עם האהבה למידע. חיברתי בין העולם שממנו אני בא, עולם העיתונות, עולם של תוכן ומידע לבין האהבה שלי לקבוצה. שני העולמות האלה נפגשו. כעיתונאי, כשחסר לך פרט, אתה מחפש באתר של ההתאחדות, באתר של הקבוצה, בפורום האוהדים. הייתי מצפה שבאמצע 2021 המידע יהיה יותר נגיש, ואני כאוהד שגדל על הקבוצה, פתאום גיליתי, שאנשים לא יודעים מה היה לפני שנות האליפות. אם לא הספר של אריה רפפורט ז”ל, “40 שנות ספורט בנגב”, גם אני לא הייתי יודע. משם בעצם התחלתי, וניסיתי להבין. שמענו על כל אגדות הכדורגל בעיר כמו חיים כהן, ג’קי דקל, שמואל אדמון. עבור הדור שלי, הקבוצה התחילה עם שלום אביטן, מאיר ברד ואברהם נומה. היו גם הרבה לפניהם. והגעתי לאיזשהו מקום שאני חייב לדעת מי האנשים שבזכותם הגענו למה שהגענו. ולכן זה חיבר אצלי את שני העולמות האלה גם של המידע וגם האהבה לקבוצה. כשאתה מתאהב במישהי, אתה הולך ומכיר את המשפחה שלה, מדבר איתה על הילדות, על הנעורים, על הצבא. ככה גם אני הרגשתי, שאני צריך לחקור, לגלות מי את הפועל באר שבע. זו בעצם המהות של כל הפרויקט הזה. בנוסף, אני מגדיר את עצמי כפריק של תרבות כדורגל, שזה אולי משהו יותר גדול מהמשחק עצמו. הייתי שמח אם נתקדם בתחום הזה. תרבות כדורגל זה הכול – ספרות, קולנוע, שירה, תפאורות של אוהדים, הרגלי בילוי, ומשם אני בא”.

 

עטיפת הספר

 

יהיה המשך?

“הספר הזה הוא בשבילי איזו נקודה בזמן לעצור, לסכם מה היה לנו. 70 זה מספר עגול. מעת לעת הבנתי שזה לא נגמר כאן. א’ כי יש עוד דברים שצריך לברר ולגלות לגבי מה שהיה, וגם להמשיך לאסוף את המידע, לתעד אותו, לסדר אותו, למיין אותו, לטייב אותו לשנים הבאות. כדי שבעוד 70 שנה, בחגיגות ה-140 למועדון, לא יגידו רגע, מה היה לנו פה ב-140 שנה האחרונות, ונצטרך להתחיל מאפס. אני הרגשתי כאילו התחלתי מאפס, ולא הייתי רוצה שבהמשך יהיה פער כזה בהיסטוריה. לך תחקור 140 שנה. ניקח לדוגמה את משחקי האימון במחנה האימונים בפולין, התחרפנתי, השתגעתי, התפחלצתי, שהתיעוד כל כך מינימלי – הרכב וכן שותפו. התיעוד צריך להיות מלא – באיזו דקה רותם חטואל החליף את אלטון אקולטסה. ואיתמר שבירו, את מי הוא החליף. לא מספיק שכתוב כן שותפו: איתמר שבירו ונתי אסקיאס. אני רוצה לדעת את מי הם החליפו ובאיזו דקה. זה התיעוד המלא. ומי היה השופט? ומי הבקיע את הגולים ליריבה. זה תיעוד מלא מבחינתי. ועל זה אני עובד, על המשחקים האלה. הצופה הממוצע רואה את המשחק, אני כבר מסתכל איך אני מכניס את הנתונים לגיליון האקסל שלי בעמודה הנכונה, ויש בו את כל הפרטים. וזו עבודה. גם בכדורסל אני עושה את זה, אבל זה כבר לספר הבא”.

הספר מיועד לאוהדי הקבוצה, אבל אתה מקדיש אותו לבנך אוריה רפאל “שמעונה לעונה ויכוחי הכדורגל איתו נעשים מאתגרים יותר”. איך זה מתבטא?

“אוריה גדל על ברכיי וספג ממני הרבה דברים שגרמו לו בסופו של דבר להפוך לאוהד של הפועל באר שבע. לא כיוונתי לזה, לא ישבתי ואמרתי לו תאהב את הקבוצה הזו והזו. זה קרה ככה באופן טבעי, שהוא ראה וניסה להתחבר לעולם שלי. בשנים הראשונות זה היה יותר פשוט. הילד גדל, נהיה דעתן, התחיל לגבש לעצמו דעה ועמדה על כל דבר, ואני קולט שעם השנים  אנחנו יותר ויותר מתווכחים בענייני הקבוצה. האם ז’וסוואה טוב או רע, האם דן ביטון צריך לחזור לקבוצה עכשיו או בעוד כמה שנים זה גם בסדר, האם היה צריך לשחרר את ברק בכר או להשאיר אותו עד סוף החוזה. כל מיני ויכוחים. שנינו אוהדים את אותה הקבוצה ובהרבה מקרים אנחנו מחזיקים באותה הדעה, אבל אני מרגיש שיש לו יותר תחמושת או יותר נימוקים כדי לסתור אותי. הוויכוחים נהיו מאתגרים יותר. זה כבר לא הילד שהייתי אומר לו – ברדה מלך. הוא יגיד לי אליניב מלך, אבל ז’וסוואה יותר מלך, משהו כזה, ועם נימוקים. אז פה אני צריך להתאמץ יותר כדי להטביע את המשנה שלי”.

בספר יש נתונים על 2,584 משחקים. שתף בסיפור מעניין מאחורי הקלעים

“כדי להגיע לכל המידע הזה צריך קודם כל סקרנות וזמן פנוי. מתוקף תפ­­קידי כמורה אין לי הרבה זמן פנוי, אבל בחופשות, אם זה סוכות, חנוכה, פסח או החופש גדול, הקדשתי זמן לאיסוף החומר. עבורי זה היה כמו לקחת אתנחתא מהיומיום ולהתפנן, להיות עם הבייבי שלי שזו הקבוצה. זה גם מה שאני אומר לתלמידים שלי, כשאתה סקרן, הדברים יבואו מאליהם, אתה תגלה לבד, אתה תלמד לבד. אני התחלתי בחיפוש איך הדברים נעשו במועדונים אחרים, ויש לנו מה ללמוד מהם – הפועל פתח תקווה, מכבי חיפה, הפועל ומכבי תל אביב. כאוהד, לא יכולתי להרשות לעצמי שהקבוצה שלי תפגר מאחור, גם לא בתחום הזה של ההיסטוריה. וזה הניע אותי. בהתחלה אתה הולך על הסביבה הקרובה שלך. מה הכי קרוב? ארכיון טוביהו באוניברסיטת בן גוריון. בחדר האור-קולי אתה יכול לגלגל את העיתונים הארץ, מעריב, ידיעות, מכל השנים. משם למעשה התחלתי. הייתי חייב שתהיה לי רשימה מסודרת. ואז צריך להצליב מידע. אולי במעריב נכתב משהו ובידיעות משהו אחר, למשל דקה של גול או האם שחקן קיבל כרטיס אדום או כמות קהל. ואתה מצליב את המידע – ידיעות אומר ככה, מעריב אומר ככה, אז אתה צריך ללכת לאופציה שלישית. ככה  גיליתי את הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים ואת עיתון ‘חדשות הספורט’ – האורים והתומים של הספורט עד תחילת שנות ה-80 (הרי עבור הדור של היום ‘חדשות הספורט’ זו תכנית טלוויזיה עם מירי נבו ואלי אילדיס…). כדי לעבור על ‘חדשות ספורט’, צריך המון זמן, זה עיתון עצום, ואז אתה רואה חסר לי פה פרט, חסר לי שם פרט. דרך אגב, גם היום חסרים לי כמה פרטים, שאי אפשר היה להשיג אותם לצערי. משנה מסוימת בערך 2012-2010, מתחיל כבר עידן האינטרנט. אתה מתחיל לראות תוצאות במרשתת, אז אתה מחפש בארכיון שלone, walla, ynet , וככה מפעם לפעם אתה מגלה שפרט מסוים חסר, ושואל ממי אני יכול להשיג אותו”.

 

באר שבע בעמוד הראשי של ‘חדשות הספורט’

 

עוד גילוי?

“חוץ מעיתון ‘חדשות הספורט’, שלא הייתי מודע לעוצמות שלו, גיליתי את מכון ‘לבון’ לחקר תנועת העבודה בתל אביב. עבורי זה היה הלם, תחושה של חרדת קודש כשאתה מחזיק מסמכים מקום המדינה. אתה חותם על טופס שאתה מתחייב לשמור על המסמך. אתה לא מחפש את החומר, מישהי מחפשת ומביאה לך את המסמך. שם אספתי המון מסמכים נדירים. כאן המקום לציין כי הפועל באר שבע היא תוצר של מועצת הפועלים, של מרכז הפועל, וכן שפע המסמכים שקשורים למועדון מתויקים שם. הם אמנם לא באו לידי ביטוי בספר כי זו לא המטרה שלו, אולי בפעמים הבאות. מצאתי הרבה מאוד תכתובות, מכתבים, מברקים, דוחות שיפוט, פרוטוקולים של ועדות משמעת. דברים מהם אפשר ללמוד איך התנהלה קבוצה, זה לא כמו היום עם המבנה ההיררכי שאנחנו מכירים – בעלים, מנכ”ל. זה עידן אחר, תקופה אחרת. גיליתי שקבוצות לא רצו להגיע לבאר שבע ומשחקים לא התקיימו. זה מידע שמשקף את רוח התקופה. היה קשה מאוד להגיע לבאר שבע והיה צריך לנסוע במשאיות, וירד גשם, והמגרש הוצף, ומישהו בא בלילה וניסר את הקורות, ואין כסף לכדורים, בקשות ממרכז הפועל להעביר סיוע – והכל מתועד במברקים”.

השמועה מספרת שגילית שחקן חדש ששיחק בקבוצה…

זה קרה בחודשים האחרונים. זה קורה פעם בכמה זמן, ואני מקווה שזה יקרה לי עוד. גיליתי שחקן חדש בהפועל באר שבע. זה היה שוער שהגיע מהפועל מפלסים, ושמו אריה לנגליב. איך הגעתי לשם? כתבתי פוסט בקבוצת הפייסבוק של תושבי הקיבוץ. חיברו אותי לבת משפחה והכל מתועד וממוסמך כדי שנאמין שזה לא סיפורי בדיה. בספר של רפפורט הוא מופיע בשם כינוי. שמחתי מאוד שיש לי שם של שחקן שהוא חלק מההיסטוריה של המועדון. הוא רשם 3-2 הופעות בין הקורות של הקבוצה. בשבילי זה גילוי מרעיש. זה כמו ארכיאולוג שמגלה ממצא היסטורי. יש עדיין עוד כמה שחקנים שאני לא יודע לגביהם. אשמח שאנשים יפנו ויחפשו ויעזרו. המידע וההיסטוריה לא שלי באופן פרטי, זה של הציבור. אריה כתב בספרו על מאיר “הפולני”. פניתי לשחקנים, הם לא זוכרים. זה חלק מהדברים שעוד לא ברורים. תם הפרק של 70 שנה, אך לא נשלם”.

מה עם ספר על כל מאחורי הקלעים של הנתונים?

“עברה בי המחשבה לעשות ספר ולהעלות את כל מאחורי הקלעים על הכתב, אבל חשבתי שיותר נכון קודם כל לבסס את העובדות ולהציג אותן, ועל זה להציג את הסיפורים האישיים. ניסיתי לנטרל את המקום של הרגש, כי כל אחד יש לו את הזיכרונות שלו, את החוויות שלו, כל אחד זוכר את הדברים אחרת. חלק יגידו ש’הניצחון היה הרואי’, אחר יגיד, ‘סתם משחק, אני אפילו לא זוכר אותו’. אני לא רציתי להיכנס למקומות האלה. אני חי בתוך האוהדים, אני רואה גם מה כותבים ברשתות החברתיות ובפורומים, כל אחד זוכר ומרגיש אחרת. ואני אמרתי – לא רוצה להיכנס לכם לרגשות, אבל אני כן רוצה להציג לכם את העובדות. בעידן של היום יש נטייה בתקשורת, גם בבאר שבע, להגיד ‘זה הניצחון הכי גדול בתולדות הפועל באר שבע’, או ‘החלוץ הזה הוא הכי גדול בהיסטוריה של המועדון’, אז אני רוצה לשים את הדברים בפרופורציות, לדייק, לזקק את העובדות. זה מה שהיה. אתם תשפטו, לא אני”.

אתה טוען שהפועל באר שבע קמה ב-1950. יש הקובעים שזה היה שנה לפני כן

“מרגיש שאני שובר מוסכמות, הולך נגד הזרם. הגילוי המרעיש ביותר במהלך הכנת הספר הוא שהפועל באר שבע לא נוסדה ב-1949 כפי שנטען עד עכשיו, אלא ב-1950. יש לי על כך ויכוחים מרים עם חברים. מתי נוסד מועדון כדורגל? מהו הרגע שבו אתה אומר – הקמנו קבוצה? אני מצטער לאכזב את כל האנשים, ובעיקר את החברים שלי ואת האנשים שאני מעריץ אותם, שכתבו על הדגלים SINCE 1949. אני גיליתי, ואני יכול לחתום על כך שזה היה באפריל 1950. זה אמנם לא מחקר אקדמי שזכה לחותמת, אבל אני יכול להוכיח את הדברים (בשנת 49 חיו בבאר שבע בעיקר בדואים וקציני משטרה). זה אמנם רק שנה הבדל, וזה מבאס שלקחו לנו שנה מהפירמה, אבל אני חושב שמישהו במועדון, אני מקווה שהמנכ”ל החדש, גיא פרימור, ימצא את הדרך לתקן את הטעות ההיסטורית, שיש עליה הוכחות”.

מה מקור הטעות?

“אריה רפפורט כתב בספר שפרסם בסוף שנות ה-80, שבשנת 1949 הגיע לבאר שבע מרמת גן בחור בשם זלמן כספי והתחיל לחפש שחקנים. זה מקור הטעות. רשמית, המסמך הראשון של האגודה הוא מאפריל 1950, אז אני מקביל את זה למתי יום ההולדת שלך – כשנולדת או תשעה חודשים קודם לכן? המועדון צריך לאמץ את הגישה הזו. לא חקרתי ספציפית את התחום הזה, אבל כן גיליתי תיעוד מהעיתונות דאז, ‘דבר ו’על המשמר’, שבסביבות אפריל 1950 נרשמה האגודה רשמית והתכנסו חברי הוועד והקימו את מה שנקרא הפועל באר שבע. אם אתה שואל אותי מה יכולה להיות התרומה של הספר, שיתקנו את העוול ההיסטורי הזה. כעיתונאים, אנחנו שואפים לצדק, לאמת, ומבחינתי – זו האמת. הייתי שמח אם גם המועדון יאמץ אותה וישנה את כל הרישומים ל-1950. אין בזה בושה”.

כתבות נוספות

0

תחל עונה והכנותיה

אחרי שנה לא פשוטה, שבסיומה נשארו בליגה א', פתחו השבוע מ.ס דימונה ועירוני כסייפה את ההכנות ל-21/22. רונן ויינשטיין ומוטי עטר הוציאו את חניכיהם לדרך

ספורט28 ביולי 2021    דקה אחת
0

שוערת הפועל ב”ש סיימה את הופעותיה בטוקיו

שוערת האדומות מליגת העל עמדה בין הקורות של נבחרת זמביה מול הולנד, סין וברזיל. אבי חיון יאמן את הנשים של הפועל וילדות א' של מכבי התארחו אצל ראש העיר

ספורט27 ביולי 2021    דקה אחת

כתיבת תגובה