ספורט
אם יש כוח, לא צריך מוח
משבר הקורונה ממשיך להוכיח את הדרך המעוותת בה מקבלים משרדי הבריאות והספורט החלטות. בדימונה מתכוונים להפגין בכביש 25

עם כל הכבוד להחזרת המשחקים בליגות העל בכדורגל וכדורסל (ואני בעד), לא ברור למה שאר הענפים לא. מה השיקולים לכך שהכדוריד, הכדורעף וטניס השולחן ימשיכו להתאמן, אבל לא לשחק.
כיצד, לעזאזל, יכול שחקן טניס שולחן להדביק את יריבו שבצד השני של השולחן? או שחקן כדורעף, ששומר על “ריחוק חברתי” מחברו לקבוצה, להעביר אליו את הנגיף? לא ברור.
האמת, שהחזרה למשחקים היא למעשה תוצאה של לחץ של משפיענים על פוליטיקאים (גם מצד התקשורת), וממש לא משיקולים מקצועיים.
נכון שאפשר להצדיק באלף תירוצים, אבל רובם לא מחזיקים מים. אם מסבירים כי הכדורגלנים והכדורסלנים הם מקצוענים, זו פרנסתם היחידה ואפשר לדאוג שישמרו על בידוד, איך יסבירו “המומחים” את חזרת ליגת העל לנשים לפעילות? לא מעט שחקניות, למעט הזרות, לא מתפרנסות רק מהכדורגל, וימשיכו לעבוד במקביל למשחקי הליגה. אני מניח שחידוש פעילות הנשים נובעת מהרצון להימנע מפנייה לבתי המשפט בטענה לאפליה מגדרית.
ראשי הכדוריד במכבי דימונה, שמשחקת בליגת העל, עושים מאמצים גדולים לאפשר את המשך משחקי הליגה. אפילו ראש העיר, בני ביטון, לוחץ ב”מקומות הנכונים” כדי לשנות את רוע הגזירה. קברניטי הקבוצה מוכנים להמתין עד יום ראשון, לפני שינקטו באמצעים אחרים, כשהכוונה היא לצאת להפגנות בכביש 25, בין באר שבע לדימונה.
במ.כ באר שבע פחות לוחצים ולחוצים, בעיקר מכיוון שהשבוע נתגלו בקבוצה חמישה שחקנים נושאי הנגיף.
(סייע בהכנת הכתבה: יוסי איטח)
כתבות נוספות
הכי דרמטי שאפשר
ללא מאמן קבוע על הקווים, עם 10 שחקנים מהדקה ה-75 ושער שווין של מושיקו אביטן בדקה ה-87, ספגה כסייפה שער מתסכל בדקה ה-95. תיקו 0:0 לדימונה, שלמרות החיזוק, עדיין מתקשה לכבוש
לאחר הסערה, ז’וסוואה פשקיירה מגיב
לאחר הכרטיס האדום ודוח השיפוט שמייחס לזוסוואה פשקיירה אמירות לצוות השיפוט, היום הפורטוגלי מגיב