ספורט

חדשות מתפרצות

12:08 / דיווח: כוחות המשטר הסורי הפציצו עם זרחן עיירה בפרברי אידליב

12:08 / 18 הרוגים בהתרסקות מסוק באתיופיה

12:08 / קרית מוצקין: פועל בן 17 נפצע בינוני במהלך עבודה וסובל מחבלות בגפיים

12:08 / מעצרו של עודד וייס, החשוד באונס שתי נשים, הוארך עד ליום ראשון

12:08 / דיווח: אבו מאזן יציג באו"ם אלטרנטיבה ל"עסקת המאה" של טראמפ

12:08 / בן 50 מהדרום הואשם באונס בתם של חבריו בעת שהייתה קטינה

12:08 / פועל כבן 30 נפצע בינוני לאחר שנפל עליו חפץ מגובה רב

11:08 / 200 ליטר סולר דלפו במפרץ אילת מגוררת אוניות של הנמל

11:08 / מחיר הדלק יעלה בלילה שבין שבת לראשון ויעמוד על 6.59 ש"ח לליטר

11:08 / שביתה בחברות אגד תעבורה וסופרבוס ביום ראשון הקרוב

11:08 / ליברמן: "הקרב הבא יכריע את עיצובה של סוריה"

10:08 / פרקליטו של הנאשם ברצח הכפול בנתניה: "מתמודד תקופה ארוכה עם מחלות נפש"

10:08 / שלושה הואשמו בהקמת מעבדת סמים בשרון

09:08 / רוסיה: 25 כלי שיט ו-30 מטוסים ייקחו חלק בתרגיל בים התיכון

09:08 / תינוק נכווה מחלב רותח ביישוב בשרון, מצבו בינוני

09:08 / בנק מזרחי טפחות רשם ירידה של 48% ברווחים ברבעון השני 2018

09:08 / ראשל"צ: פועל בן 33 נפצע באורח בינוני לאחר שנפל מגובה

08:08 / הוארך מעצרו של החשוד בתקיפת תושבי שפרעם

08:08 / שני פלסטינים נעצרו עם 3 מטענים בכניסה לביהמ"ש הצבאי בשומרון

08:08 / רמטכ"ל צבא איראן: "האויב יסבול במידה וייצוא הנפט של איראן ייעצר"

08:08 / הרצח במרכז הגמילה בנתניה: החשוד הואשם ברצח כפול

07:08 / בעקבות משאית שעלתה באש: כביש 70 נחסם לתנועה מצומת שפייה לצומת בת שלמה

07:08 / ארדן: "מעריך שהבחירות יהיו במרץ, אין פתרון למשבר הגיוס כרגע"

06:08 / שני גברים נעצרו בנתב"ג כשברשותם 28 ליטר של "סם האונס"

"מלך לא עוזב את הממלכה שלו"

ספורט7 בנובמבר 2019    12 דקות
0

מאיר ברד, שנחשב בעיני רבים לגדול שחקני הפועל באר שבע בכל הזמנים, חוגג בדיוק היום 70 שנה > בראיון מיוחד לעיתון "שבע", הוא מספר בין היתר על הישגיו, על הפספוסים בקריירה (מונדיאל 1970), ועל האליפויות של הקבוצה של ברדה לעומת האליפויות שלו

"מלך לא עוזב את הממלכה שלו"
ברד משקיף על המקום שהפך אותו למלך. "זה היה לי בית" | צילום: יניב סול

בין אוהדי הפועל באר שבע להיסטוריה מתקיים באחרונה "דיון" עקרוני; האוהדים טוענים שהמועדון הוקם ב-1949, ההיסטוריונים טוענים שרק ב-1950. על דבר אחד הם לא יכולים להתווכח: האיש ששם את באר שבע על המפה, נולד בדיוק לפני 70 שנה. כן, מאיר ברד האגדי, הברדה המקורי – בן 70 היום, אבל לא נראה בכלל. "אני מרגיש כמו ילד, כאילו שאני בן 50", הוא אומר. "אם לא הייתם מזכירים לי, לא הייתי זוכר בכלל".

אלוף הגולות

"אני מרגיש מצוין, לא מרגיש שהגעתי לגיל הזה בכלל", מציין מי שבידי רבים מוגדר עדיין כגדול שחקני הפועל באר שבע בכל הזמנים. "אני משחק עם הילדים והנכדים, ובכל מקום שאנחנו יוצאים אליו לבלות, תמיד מביאים איתנו כדור. הילדים ספגו את האהבה לכדור. האמת, אני עסוק כל כולי באשתי היום; היה לה יום הולדת בשבוע שעבר, והכי חשוב שהיא תהיה בריאה. איתי תודה לאל, הכל בסדר. אני עושה הליכות, מרגיש טוב, ומתנדב בירוחם, אצל הבנים".

"מרגיש כמו ילד". ברד | צילום: יניב סול

את הריאיון החגיגי עם ברד בחרנו לערוך מהמקום שהפך אותו למלך, שנתן לו השראה, והוא פיזר אותה לאלפים. היום, מהמקום הזה כבר לא נשאר כמעט זכר, אתר בנייה ענק, מכתש מלא בזיכרונות של מה שהוא עשה שם, זיכרונות שיישארו לעולמים. "בשבילי, אצטדיון 'וסרמיל' היה הבית", הוא פותח בעצב, ומספר על הילדים שדאג להכניס למשחקים, כי אף פעם לא שכח מאיפה הוא הגיע, על המדרגות ששימשו אותו לאימונים ועל האהבה שקיבל מהקהל.

"אהבתי אותו כל כך, על האצטדיון הזה גמרתי את הברכיים. הזלתי דמעות כשחיסלו אותו, כי במקום לשפץ אותו ולהפוך אותו לאצטדיון יפה, בנו אצטדיון שמכיל רק 16 אלף איש. באליפויות היו יכולים להביא 30 אלף, וזו הטעות שלהם", לטענתו.

"כשבבאר שבע היו רק 70 אלף איש, היינו מביאים 20 אלף מהם למגרש כל משחק. בלי מקומות ישיבה וספסלים. אף אחד לא ידע לשחק במגרש הזה כמו שאני והקבוצה שלי שיחקנו פה. לא הצליחו לתרגם את המגרש הזה כמו שאנחנו עשינו; קבוצת הקסם שלנו ב-2 או 3 פסים, גמרנו משחק".

היום, כמה סמלי "מירו" גר ברחוב רמב"ם שבעיר העתיקה, היכן שהכל התחיל, בדיוק איפה שהיה ממוקם מגרש הכדורגל הראשון עליו בעטו שחקני באר שבע; "גרתי בשכונה א', ליד המכללה", נזכר ברד באותם ימים, כשהיה ילד בן 10. "הייתי הולך ברגל, כדי לראות את החבר'ה משחקים. הייתי אלוף הגולות, ועד שהיה מתחיל המשחק, הייתי גומר לכולם את כל הגולות, כי הייתי צלף לא נורמלי, והייתי חוזר הביתה עם שקית מלאה".

שם אלוף הגולות התאהב בכדור, והיה מגיע בקביעות לצפות באלילים שלו. כעבור קצת יותר מ-5 שנים, באר שבע כבר הייתה מגיעה לצפות בו.

אימת המסגרים

כשהיה נער בן 14, ברד למד מקצוע לחיים, וחשב להיות מסגר. בזמן הלימודים, היה משחק כדורגל, ובאחד המשחקים הללו גילו אותו בהפועל באר שבע, והזמינו אותו להצטרף אליהם. מהר מאוד, גילה הנער שלא קיים מסגר שיבנה את השער ש-2 הרגליים שלו לא יכולות להדביק כדור לחיבורי הקורות שלו. כשנתיים מאוחר יותר, גם בקבוצת הבוגרים זכו בברדה, הכדורגלן הראשון לשמו.

"כשבבאר שבע היו רק 70 אלף איש, היינו מביאים 20 אלף מהם למגרש כל משחק". ברד | צילום: יניב סול

"אני באתי מהשכונה, ההורים שלי בקושי עבדו, ויצאתי לעבוד כדי לעזור להם", מספר ברד. "עבדתי בבניין, והייתי באמצע יציקה. הגיעה שעת האימון, ואמרתי למנהל שאני צריך לצאת. הוא אמר לי שאם אני הולך, שלא אחזור. הלכתי, ולא חזרתי. הייתי משחק אז עם הנוער, ושיחקנו 10 דקות לפני שזלמן כספי שהיה אז המנהל המקצועי בא אליי", הוא משחזר.

"הוא אמר לי: 'ברדה, יחיאל מור רוצה אותך בבית מלון 'אביב', שתשחק עם הבוגרים'. אמרתי לו שייתן לי להמשיך לשחק, כי שם אני לא אשחק, והוא ענה: 'אתה משחק'. וואללה, באתי ועשינו ישיבה בחדר. יחיאל הביא לי את החולצה עם הספרה 8, ואמר לי: 'תצליח, העיקר שתבעט לשער'. בגיל 16 וחצי, עשיתי את הבכורה שלי, והבקעתי 2 שערים במשחק הראשון שלי מול הפועל ירושלים, מול השוער בני קרוצ'י הגדול. 2 גולים גדולים, והמשכנו הלאה. התחלתי קריירה נהדרת. עשיתי קריירה נפלאה. מגיל צעיר, הייתי בנבחרת הנוער ומשם לבוגרים של הפועל באר שבע. בנוער הפועל באר שבע הייתי מגן שמאלי וימני, אבל מאמן הנבחרת עמנואל שפר ראה את הפוטנציאל שלי, ואמר לי: 'אתה אצלי מספר 11'".

427 הופעות היו לברד במדי הפועל באר שבע בכל המסגרות (מקום 9 בכל הזמנים), 14 עונות במדי הקבוצה (מקום 8), 103 שערים בכל המסגרות (2), 53 בישולים (4), 2 אליפויות ו-13 הופעות במדי נבחרת ישראל. הוא היה הבאר שבעי הראשון ששיחק בנבחרת בקביעות. יחד עם זאת, ההופעות שהוא לא הספיק לעשות, יטרידו לעד את מנוחתו; "הייתי בכל המקומות, בנבחרת הראשונה של ישראל", מספר ברד, "אבל מה שלא הצלחתי לעשות וזה היה בידיים שלי, זה מקסיקו 70', ואני מתחרט על זה, כי הייתי שחקן הרכב. מה שהכי מפריע לי בכל הקריירה זה שאני עשיתי את זה לעצמי", הוא אומר.

מקסיקו ב-200 לירות

"כשעלינו למונדיאל, קיבלנו רדיו טייפ שעלה 200 לירות; היום, זה לא כמו שהיה פעם", אומר ברד שהיה שחקן הרכב, אך את אליפות העולם ההיא הוא נאלץ לשמוע דרך אותו רדיו טייפ.

"הייתי מלך השערים של ליגה א', חזרתי אז מאוסטרליה, והמצב שלנו בקבוצה לא היה טוב", הוא מסביר. "היינו באוטובוס למשחק מול מכבי פתח תקווה, והמאמן אברהם מנצ'ל התחיל לדבר על חוזים. חשבתי שאני 'אציל את המדינה', ובסוף 'אכלתי אותה' אחרי שאמרתי לו: 'בוא נדבר על הקבוצה, מה אנחנו מדברים על חוזים? זה לא מעניין אותנו'. הוא אמר לי לרדת למטה, כי הוא ראה את זה כחוצפה, ושם הפסדתי את מקסיקו 70'. מנצ'ל שלח מכתב להתאחדות, ושפר נפרד ממני בהתנגדות גדולה. בגלל טעות שלי, אילצו אותו לשחרר אותי".

זה לא בגלל סיפור הנעליים לפני המשחק באוסטרליה?

"זה קרה; הייתי עם 'אדידס', וזה לחץ לי. אז, החלפתי ל'פומה', והמאמן כעס כי הוא היה סוכן של 'אדידס' בארץ. אמרתי: 'סליחה, כי זה כאב לי', אבל החלפתי ל'פומה', והוא לא אמר כלום. זה לא בגלל זה, להיפך. לפני הגביע העולמי, הייתי נהג בפיקוד, והייתי צריך לספק ציוד לאשקלון, ואיחרתי. נשפטתי ל-14 יום, ושפר בא לבקר אותי. הוא אמר לי: 'לא נורא, תמשיך לעבוד קשה, ואתה ב-11 שלי במקסיקו'. הוא החזיק ממני יותר מכולם שם. הייתי כבר מוכן לגביע העולמי".

גם את האולימפיאדה פספסת בגלל שטות שלך, אחרי שתפסו אותך בפאב…

"זה נכון. עלינו לאולימפיאדה, אבל עשינו שטויות, אני ורפי (אליהו). רפי סחב אותי לפאב, ותמיד הסתכלו על הבאר שבעים בזכוכית מגדלת".

רפי אליהו | צילום: ארכיון "שבע"

רפי אליהו חסר לך?

"רפי אליהו תמיד היה השותף שלי. רפי אליהו בשבילי היה הכל. גרנו ביחד בשכונה, ליד המכללה הטכנולוגית בשכונה א'. הוא עלה לבוגרים לפניי, והוא היה שחקן מצוין. נהיינו זוג, והוא היה מבין אותי ואני אותו, בעיניים עצומות. עשינו דברים נפלאים ביחד, שלא רואים היום. כששמעתי מה שקרה לו, חשבתי שאני הולך למות; זה נורא. היינו תמיד ביחד, והוא חסר לי מאוד. אני כל הזמן אומר לחבר'ה להתפלל על רפי; שמעתי על אנשים שהיו בקומה שנים, ובסוף התעוררו, זה מה שנשאר לנו – רק לקוות".

 

עם הלב והנשמה

ויכוח נוסף שההיסטוריה מנהלת עם האוהדים, הוא איזה ברדה יותר גדול? מאיר שיחיאל מור עיברת את שמו לברד או אליניב? ה-ותיקים יותר בטוחים שזה "מירו", הקהל של היום שלא ראה אותו משחק, מכתיר את אליניב. החלטנו לשאול אותו.

"יש כאלה שמכתירים אותי לשחקן הכי טוב בכל הזמנים, ויש כאלה שאומרים שהייתי שחקן טוב. מבחינת מה שעשיתי פה, אין שני לי. מה שאני והחברים עשינו פה, מה שגרמנו לקהל, היה מדהים. ברדה באמת היה חלוץ טוב, אני אוהב אותו, ודאגתי לו מאוד. תודה לאל שהוא יצא מהאירוע ההוא בסדר. אין ספק שהוא עשה את שלו בהפועל באר שבע, והיה גדול, אבל מה שאנחנו עשינו היה ענק. שיחקנו בלי כסף, עם הלב והנשמה מול הקבוצות הגדולות של תל אביב, ויכולנו להן".

איך עזבת את הפועל באר שבע?

"זו הייתה השגיאה שלי; כשאתה מלך במקום כלשהו, לא עוזבים בשביל להיות שר קטן במקום אחר. מלך לא עוזב את הממלכה שלו. הרגשתי מלך במגרש, זה היה חיידק, שאי אפשר להוציא ממני".

"הרגשתי מלך במגרש" | צילום: יניב סול

אתה מאוכזב שלא זוכרים את הדור שלך?

"אני באמת מאוכזב מההתייחסות לדור העבר, אבל תודה לאל שיש לי את ההערצה שלי בכל מקום; מזהים אותי, ומצביעים עליי, ואני לא כועס על אף אחד. כל אחד שיעשה את חשבון הנפש שלו".

יש היום שחקן שמזכיר לך את עצמך?

"לא ראיתי מישהו; אולי הדר הבן שלי, אם ימשיך בעבודה הקשה. אמרתי לו שאם הוא יעבוד קשה הוא יצליח, יש לו הכל. אם להגיד את האמת, בהתחלה לא היה לי כושר לרבע שעה. לא הייתה לי מהירות טבעית או כושר טבעי, ויש כאלה שהיו מעשנים והכל, ועדיין הכל בא להם בקלות. אמרו לי שאני עצלן, שאין לי כוח, והפנמתי. עבדתי קשה 3 אימונים ביום, ולא ראיתי ממטר את כל המהירים. לפעמים, כדור אחד של שחקן חכם שלא רץ הרבה, עדיף על פני שחקן טיפש שרץ 2 ק"מ יותר, ולא עושה כלום".

מאיר והדר ברד | צילום ארכיון: אילן שי

הזכרת את הדר; אחרי הקריירה הגדולה שלך, לא רק שכרגע לפחות התפוחים נפלו רחוק מהעץ, בכלל לא מוצאים אותם (ניר ברד מאמן את ירוחם בליגה ב', והדר אחיו שחקן שלו).

"הם לא רצו להמשיך. האמת היא שהקדשתי כל כך הרבה לכדורגל, שלא הקדשתי מספיק לילדים שלי. אני אוהב אותם אהבת נפש, אבל כל אחד פנה לעיסוקיו. ניר מאמן מצוין, והדר יכול להגיע לאן שהוא רק ירצה אם יעבוד קשה".

"תמיד אוהבים להביא מבחוץ"

עושה רושם שהקריירה אחרי המשחק הפעיל הייתה פחות טובה.

"איפה שנגעתי, הצלחתי. את מכבי באר שבע השארתי ליגה, בנערים; בנערים א', בהפועל עם יוסי בניון שהיה אצלי שנה, לקחנו אליפות; בילדים א', לקחנו אליפות, אבל לא נתנו לי להתקדם. תמיד אוהבים להביא מבחוץ".

"איפה שנגעתי, הצלחתי". ברד | צילום: ארכיון "שבע"

עבדת גם כסקאוט במועדון, ובעבר אמרת שהתייחסו אליך כאל עלה תאנה.

"ראיתי איך היה יושב פה סוכן של טוברוק, והיה לוקח כל שחקן מוכשר מהילדים ועד הנערים. רציתי לתרום לקבוצה, ואמרו לי שלא צריכים סקאוט. אני תמיד עזרתי לצעירים, גם אחרי שפרשתי. מצד שני, אני מעריך את אלונה על כך שהיא התחילה להכניס את הצעירים; ילד צריך לקחת זמן, לתת לו לעבוד קשה, ולהיות סבלניים איתו. בכל מקום יש כישרונות, החוכמה היא לצוד אותם. הכי קל להגיד שאין כישרונות. בעל בית, לא משנה כמה כסף יש לו, תמיד צריך לדאוג לדור העתיד".

אחרי שהדור הנוכחי עבר אתכם במספר האליפויות, אפשר להגיד שהקבוצה הזאת יותר טובה משלכם?

"אין ספק שמבחינת תארים יש להם יותר, אבל מבחינת ההשקעה היה לנו פחות. אבל אני אומר שמבחינת כדורגל, אין שני לנו. ב-2 האליפויות שאנחנו שיחקנו בהן, נתנו את החיים שלנו בלי לקבל כסף ומה קיבלנו? נכות, חוסר היחס שאנחנו מקבלים היום. אין בכלל מה להשוות. זה שהם לקחו 3 אליפויות, זה כמו ה-2 שלנו, ואני דווקא מפרגן להם. השקיעו באליפויות האלה 120 מיליון שקלים, מה השקיעו בנו"?…

אז, איך אתה מסכם את 70 השנים הראשונות?

"היום, זה עוד יותר תענוג; יש לי 13 נכדים, בת שחזרה בתשובה ונמצאת בלהבות הבשן, בן בדרום אפריקה, אור שעוסק במניות ועוד 2 בנים פה שעוסקים בכדורגל. אני נהנה מכל רגע".

ומה מאחלים למי שיש לו הכל?

"בריאות. שנהיה בריאים, שאשתי תהיה בריאה, ושנשמח עם המשפחות שלנו. חוץ מזה, לא רוצה עוד כלום".

משפחת ברד | צילום: ארכיון "שבע"

כתבות נוספות

0

מנציחים את אלמוג

יום ספורט לזכר אלמוג פרג שנהרג בתאונת דרכים בבאר שבע נערך בבית הספר בו למד

ספורט19 בנובמבר 2019    דקה אחת
1

בלעדי: מנבחרת ישראל להפועל באר שבע נשים

החלוצה הבינלאומית ערבה שחף חתמה אצל "האדומות" מבירת הנגב, המשחקות בליגה השנייה. "כמובן שהמטרה היא לעלות ליגה"

ספורט18 בנובמבר 2019    2 דקות

כתיבת תגובה