אוהדי הפועל באר שבע בכדורגל, אלה שפוקדים באופן קבוע את אצטדיון 'טוטו טרנר', בוודאי לא יתקשו לזהות את אופיר יהושוע, תלמידת כיתה יא' במקיף א' בבאר שבע ביום והקמע הלא רישמי של הקבוצה במשחקי הבית שלה.

אופיר בת ה-16 היא מביאת הכדורים שצמודה לספסל של ברק בכר, עוד לפני שבכר הגיע לקבוצה. למעשה, היא שם כבר חמש שנים, עוד מימי אצטדיון 'וסרמיל' ז"ל.

"מישהו שעבד פעם בהפועל באר שבע אמר לי לבוא פעם אחת, חד פעמי. מאז אני צמודה לספסל שלהם", מספרת יהושוע. "הייתי שחקנית כדורגל במשך כ-6 שנים, שוערת ראשונה בקבוצה של בנים באקדמיה לכדורגל. הייתי גם במכבי באר שבע בנות, אבל הפסקתי בגלל בעיה רפואית והכדורגל חסר לי מאוד. עכשיו אני חווה את זה דרכם".

סוג של קמע

"אם פעם אחת אני לא מגיעה, שואלים אותי אחרי זה למה יושבים לי במקום, שולחים לי הודעות איפה אני ואוהדים כבר אפילו מכירים אותי", מספרת יהושוע, "לא הייתי במשחק האחרון מול נורשופינג כי הייתי באילת ואפילו שחקנים שלחו לי הודעות ושאלו אותי למה לא הייתי. אפשר להגיד שאני כבר סוג של קמע".

רואים שאת אוהבת את זה…

אפשר להגיד שאני כבר סוג של קמע". יהושוע | צילום: אלבום אישי

"זה כיף לי כי כל השחקנים והצוות כבר הפכו לחברים שלי. בחופש גם הייתי עובדת איתם, עוזרת לדרור שמשון ובקרוב אני הולכת להוציא תעודה של מאמנת כושר. כשאני שם, אני מרגישה כאילו שאני בבית. השחקנים הם כמו אחים שלי וכולם יודעים שמאור מליקסון הוא אחי הגדול. הוא נקודה רגישה אצלי. הוא חסר לי מאוד העונה בינתיים. אני גם נמצאת איתם ביום יום שלי, אפילו הייתי בייביסיטר של דיא סבע ומרואן קבהא. אני כבר לא זוכרת את עצמי יושבת ביציע וכבר מעדיפה שלא לבוא למשחק אם אני לא מביאה כדורים. יותר כיף לי שם כי אני גם מדברת איתם תוך כדי משחק, צוחקת איתם".

יש איזו חוויה מיוחדת שאת זוכרת?

"חוץ מזה שכמעט חטפתי מכות כמה פעמים מאוהדי קבוצה יריבה, אין משהו מיוחד. בגלל שאני הבחורה היחידה, רק לי מותר לעלות ליציע של אוהדי הקבוצה היריבה, כשעף לשם כדור בחימום והם לא רוצים להחזיר. אבל אני כבר רגילה ולא מתייחסת. לפעמים גם שחקנים מקבוצות בחו"ל מתחילים איתי, אבל גם לזה אני לא מתייחסת".

את הנערה היחידה על הדשא…

"אני הבחורה היחידה בליגה. הייתה פעם אחת נערה במשחק של מכבי, אבל זה היה חד פעמי ולא ראיתי עוד. אני גם היחידה שקבועה, כל שאר מביאי הכדורים מתחלפים".

אנשים אפילו מתחפשים אליה. יהושוע | צילום: אלבום אישי

הבנתי שאבא שלך אוהד מכבי תל אביב, איך זה קרה?

"זה לא רק אבא, זה כל המשפחה, גם אחים שלי. יש לי שני אחים קטנים, אבא דרדר גם אותם להיות אוהדי מכבי".

הוא מאוכזב ממך? לא חינך אותך נכון מבחינתו?

"מבחינתו כן, אבל זה רק בכדורגל. פעם לא עניין אותי כדורגל בכלל, אבל יש לי דוד מצד האמא שהוא אוהד הפועל באר שבע. הוא לקח אותי למשחק ומאז זהו. פעם אחת אני ואבא שלי נסענו למשחק חוץ של הפועל באר שבע מול מכבי תל אביב. אני נרדמתי ואבא שלי שם עליי צעיף צהוב של מכבי והתחיל לצלם אותי. בימים של משחקים מול מכבי תל אביב, אנחנו לא מדברים כל היום".

עד מתי תמשיכי לעשות את זה?

"אני כבר חושבת על זה לאחרונה, שאני כבר גדולה בשביל לעשות את זה, אבל לא מסוגלת לשבת ביציע. כבר השנה אני לא הייתי אמורה לעשות את זה ויש לי מנוי לדרומי, אבל אני לא מסוגלת להפסיק, והם גם מבקשים ממני לשבת שם. הם לא רוצים שמישהו אחר יישב שם, רק אני".