הכינר של שמיר

כשכינר יוסף הייתה ילדה קטנה, בכל פעם כשהוריה היו לוקחים אותה איתם למסעדה או כל מקום עם מוזיקה, היא הייתה נעמדת על כיסא ומתחילה לרקוד. "לא הייתי מפסיקה עד שאחד המלצרים או מישהו היה מביא לי איזה בלון והייתי יכולה לרקוד במשך שעות, עד שיתייחסו אליי", היא מספרת.

היום, הילדה ההיא שגדלה בקריית שמונה, כבר בת 24 והיא רוקדת ביציעי איצטדיון 'טרנר', עד שבסוף המשחק, היא מקבלת את "הבלון" שלה, נשיקה מהבועט הפרטי שלה בשנתיים וחצי האחרונות, עדן שמיר.

עדן שמיר וכינר יוסף | צילום: אלבום אישי

"אנחנו די שוברים את הסטיגמה, אני פחות דוגמנית", עונה יוסף לשאלתנו, האם מדובר בסטריאוטיפ הכי ישן בספר הכדורגל. יוסף שמתחילה באוקטובר הקרוב ללמוד באוניברסיטת בן גוריון, התלבטה בין האוניברסיטה בנגב למוסד אקדמי אחר, אך החוזה של החבר הצמוד, הכריע את הכף מבחינתה לטובת חיים סטודנטיאליים בבירת הנגב. "תמיד ידעתי שאני הולכת ללמוד מדעים, אבל לא ידעתי איזה", היא אומרת. התוצאה: מדעי מעבדה רפואית.

בניגוד לרוב נשות הכדורגלנים שאתם מכירים, וגם אולי כאלה שתכירו בעתיד, לכינר אמנם יש חשבונות ברשתות החברתיים, אך שיטוט קצר בהם יראה לכם שהיא לא ממש פעילה בהם. להפתעתנו, דווקא שם הכיר הזוג הנוצץ החדש של הפועל באר שבע.

חתירה לניצחון באינסטגרם

רבים לא יודעים, אבל במשך כשנתיים, יוסף ניגנה בחצוצרה להנאתה. "אנשים מופתעים לשמוע את זה, כי אני הכי לא הטיפוס שמנגן על חצוצרה", לדבריה. ולמה אנחנו מספרים לכם את זה, כי התחביב הסודי אותו היא זנחה, יכול להיות מאוד שימושי ביציע, אחרי כל שער שהחבר שלה מבקיע. והוא אפילו לא ידע שהוא סקורר, עד לאחרונה.

"תמיד ידענו שזה קיים בו, שהוא יכול להיות מאוד התקפי. בקריית שמונה הוא היה מאוד הגנתי ומאוד אחראי בהגנה, אבל לקראת הסוף ראינו שיש לו את הצד ההתקפי. אני מאוד שמחה שזה בא לידי ביטוי גם בבאר שבע וזה כיף לראות שחקן שיודע לעשות גם וגם", לדבריה.

"בגול הראשון הייתי בטרנר. ידעתי שזה יגיע, אבל לא ידעתי שזה יגיע כל כך מהר. זו הייתה שמחה מטורפת לשמוע את השם שלו בטרנר. אני באה מקריית שמונה, אין כל כך אוהדים ואין כל כך אווירה, אבל כשאתה מגיע לטרנר, יש עוצמות מטורפות".

עם הבועט שלה ב'טרנר'. שמיר ויוסף | צילום: אלבום אישי

איך הכרתם?

"הכרנו בקריית שמונה, כשהוא שיחק שם. כמה שהרשתות החברתיות שלי לא פעילות, הכרתי אותו כשבדיוק פתחתי את האינסטגרם. הוא התחיל לעקוב אחריי, אני אחריו ומשם זה התגלגל. הוא פנה אליי, אבל אם תשאל אותו הוא יגיד שאני חתרתי לזה. זה בא משנינו", היא מתפשרת.

"גדלתי בבית שמאוד אוהב כדורגל, ההורים שלי ואחי מאוד אוהבים את קריית שמונה, עוד בתקופה שלה מהליגה הלאומית. כשאני אמרתי להם שאני יוצאת עם עדן, הם כבר ידעו מי זה ומאוד התלהבו. כדורגל זה לא משהו חדש לי, אבל אין ספק שמאז שהכרתי את עדן אני מאוד בעניינים", היא מודה.

כינר יוסף | צילום: אלבום אישי

מכירה את הסטיגמה לגבי כדורגלנים, לא הייתה לך התלבטות בהתחלה?

"לי לא הייתה התלבטות, אבל אני זוכרת שכשסיפרתי לאמא שלי היא אמרה לי למה שלא תמצאי איזה סטודנט, מישהו שלומד. היום, אם היא הייתה יכולה להוסיף את עדן בתעודת הזהות שלה, כאחד הבנים שלה, היא הייתה עושה את זה".

מה זה אומר להיות חברה של כדורגלן מבחינתך?

"יש יתרונות ויש חסרונות. להיות סטודנטית זה משהו מאוד מגביל, גם להיות כדורגלן זה מגביל ואנחנו פחות מוצאים זמן לנופשים, או לעשות משהו ספונטני. לוח הזמנים שלנו הפוך. אבל שנינו ידענו לאן אנחנו נכנסים ומה החלומות שלנו. אנחנו יודעים לתמוך אחד בשני ובינתיים זה מצליח.

לגבי היתרונות, חבר שלך נמצא במסגרת מגיל מאוד צעיר. היא שומרת אותו מאוד מפוקס ומאוד אחראי ולימדה אותו מגיל קטן מה זה אחריות ומסירות. הוא הגיע לקריית שמונה בגיל מאוד צעיר והיא חישלה אותו ופיתחה אצלו את הצד המנטלי ואין ספק שאני עכשיו קוצרת את הפירות".

איך קיבלת את המעבר שלו לבאר שבע?

"האמת שהכל היה מהיר. ידעתי שהוא במשא ומתן, אבל לא הספקתי לשמוע ממנו ופתאום פורסם שהוא חתם עוד לפני שהספקתי לדבר איתו. מאוד שמחתי כשהוא חתם, ידעתי שהוא רצה להתקדם וזה מגיע לו. הדרך שלו מתחילה עכשיו ואני הכי סומכת עליו שיידע לעשות את כל מה שצריך. אבל לא פותחים פה, במיוחד לא בכדורגל. עדן הוא בן אדם מאוד אחראי ואני יודעת שהוא ימשיך לעבוד קשה וידאג להמשכיות הזו".

מה דעתך על בירת הנגב, ראית כבר גמל?

"האמת שהופתעתי ממש לטובה. יש פה אנשים מדהימים, חמים כאלה. העיר מפותחת ויש פה כל מה שאתה צריך. אני חושבת שזו עיר מדהימה, כולם המליצו לי. ידעתי שהעיר מפותחת, אבל לא ידעתי באיזו רמה. אני מגיעה מקריית שמונה ואני לא רגילה לגודל כזה, לזה שיש חיים גם אחרי 11 בלילה".

איחולים לעונה החדשה?

"שיגשימו את כל המטרות שלהם ושעדן יגשים את החלומות שלו. ושנהנה מהכדורגל".

חצי פנים, אהבה מלאה

"האמת שקיבלתי כמה קמפיינים והיו לי כמה הצעות באינסטגרם, אבל החלטתי שאני לא מעוניינת בסטיגמה הזו ואני משנה אותה מכדורגלן ודוגמנית לאשת קריירה שהיא לא דוגמנית", צוחקת שיראל לואיס בת ה-25 מהוד השרון, חברתו בחמש השנים האחרונות של הבאר שבעי שחזר הביתה, נאור סבג. "לא באמת", ממשיכה לואיס לצחוק. "אני מתחילה ללמוד באוקטובר במכללה למנהל בראשון לציון, כדי לא לאבד את עצמי בכל מה שקורה סביב נאור. אני אלמד מדעי ההתנהגות".

שיראל "חצי פנים לואיס ונאור סבג | צילום: אלבום אישי

"שיראל חצי פנים", כפי שהיא מכונה בפי סובביה, "משום ש"99 אחוז מהתמונות שלי הן חצי פנים", עלתה לארץ בגיל 3 ויש לה עד היום משפחה בהולנד, נכון המדינה ממנה מגיעה היריבה הבאה של הפועל באר שבע באירופה. היא מדברת פלמית, כי זו הדרך לתקשר עם אביה, שלא מדבר עברית, היא צמחונית פחדנית – "דגש על הפחדנית, הכל" והיא ונאור מאוד אוהבים בעלי חיים, כשמידי פעם "אנחנו לוקחים כלבים לאמנה".

צילום: אלבום אישי

את הבועט שלה, הכירה לואיס בצבא ההגנה לישראל, "בנופש מבצעי שהיה באשקלון". הוא היה עם חברים שלו והיא עם חברות והם נפגשו במסיבה. "הכרנו ובמבט ראשוני, אמרתי בהתחלה מי זה הערס הזה, כי הוא היה עם שיער ממש קצוץ ועם כובע. אבל איך שישבתי איתו, אחרי דקה או שתיים הבנתי מי הבן אדם וזה היה קשה שלא להתאהב בו", היא מספרת. "זו הייתה אהבה ממבט שני".

איך שומרים על קשר יציב כשהוא גר בבאר שבע ואת בהוד השרון?

"הרבה נסיעות. מההתחלה, הקשר שלנו הוא לא קשר רגיל, בגלל המרחק. הכל היה קצת יותר מהיר מקשר שהוא יותר קרוב. הוא הכיר את המשפחה שלי יותר מהר ואני הכרתי את שלו די מהר. הרבה רכבות, רכבים ושעות על הכביש. כרגע אני על גבול באר שבע-הוד השרון, לפני מעבר לבאר שבע".

אז מה התכנונים לעתיד? מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה?

"אני מחפשת להיות עצמאית, שתהיה לי קריירה משלי. אני עדיין קצת אבודה בעולם, זה גיל כזה שאתה מחפש את עצמך. אני מתחילה ללמוד ונראה לאן זה ייקח אותי".

צילום: אלבום אישי

אוהבת כדורגל?

"מאז ומתמיד אהבתי כדורגל. לא ברמה של לצפות בכדורגל ישראלי, אבל מאז שאני עם נאור, אני אחריו והיום אני אוהדת הפועל באר שבע. מעבר לזה, אם יש קבוצה שאני אוהבת בארץ, זו קטמון. בחמש השנים איתו, זו הקבוצה שהכי התחברתי אליה".

כבאר שבעי, זה מעבר מיוחד אצל נאור, יש עליו הרבה לחץ להצליח כי הקהל צמא למישהו מקומי.

"מעבר לזה, שזו הייתה המטרה שלו לחזור לשחק בהפועל באר שבע, כל המשפחה שלו הם אוהדים שרופים של הקבוצה, ברמות קשות. זה משהו שתמיד היה בתוך המשפחה. בתור ילד, כשהוא שיחק בבאר שבע, זה תמיד היה החלום שלו. הוא תמיד שאף כמה שיותר גבוה ורצה להגיע למועדון הגדול הזה.

הוא תמיד היה אוהד של באר שבע וגם כשהוא שיחק בקבוצות אחרות, היינו מגיעים למשחקים של הקבוצה, כמו מול מכבי חיפה בסמי עופר, למשל".

פתאום המעבר הזה מנס ציונה לבאר שבע, הפך את הקריירה שלו.

"מאז ומתמיד, הוא ידע שזה מה שהוא רוצה לעשות. לא משנה לאן הוא הגיע, הוא תמיד נתן את הכי טוב שלו ובשנה שעברה בנס ציונה, הוא הצליח להביא את הכישרון שלו לידי ביטוי. הוא לקח את עצמו הרבה יותר בידיים, גם מבחינת האימונים וגם בשגרת היום יום, אוכל והכל. התוצאות מדברות בעד עצמן והוא נמצא היום בזכות במקום שהוא נמצא, כי מגיע לו".

במשחק של באר שבע בסמי עופר. סבג ולואיס | צילום: אלבום אישי

איך זה להיות חברה של כדורגלן?

"מבחינתי זה שום דבר. אני אותו בן אדם כמו שהייתי, לפני שהייתי חברה של כדורגלן, כמו לפני שהכרתי אותו וידעתי מה זה העולם הזה. אני לא אשקר, לפעמים זה קשה, יש הרבה חוסר ודאות ואני נמצאת איתו במשברים ובהצלחות, הוא משחק ולא משחק, בספסל או בהרכב, יש עליות וירידות שלא הייתי עוברת בקשר אחר, אבל זה גם מה שמחזק ומחשל אותנו בחיים".

ואז הוא כובש שער ראשון ב'טרנר'. תארי מה הרגשת

"ישבנו בטרנר, די רחוק מהשער של היריבה. כשהגול נכנס, צרחנו ומישהו צעק זה נאור. אנחנו לא ראינו מי הבקיע וחיכינו לכרוז שיגיד. אנחנו מחכים והכרוז לא מדבר ופתאום מישהו אומר שזה לא נאור. כמה דקות עברו והכרוז אומר, 'פעם ראשונה בטרנר', נאור סבג'. היו שם כאלה צרחות שנראה לי שכל האצטדיון שמע אותנו. זה היה מרגש כי אני יודעת כמה חשוב לו להוכיח את עצמו ולהראות את מה שהוא יודע. אני הכי שם בשבילו. הגול הראשון שלו, הגיע בפעם הראשונה שלי בטרנר. ההרגשה שם מטורפת. מעבר לזה שזו אווירה מאוד משפחתית, ההרגשה היא שכאילו אתה שומע הכל ממגאפון. ממש נהניתי".

שיראל לואיס. כך היא נראית | צילום: אלבום אישי

איך האוהדים?

"זה כיף לראות שהאוהדים עוצרים אותו ברחוב, מברכים אותו ושהם מתחילים לראות את מה שאני תמיד ראיתי בתור חברה, עם זווית לא ממש אובייקטיבית. זה מחמם את הלב".

והעיר?

"העיר הזו עצומה. זו לא עיר, זו מדינה. כשאני במרכז ואני מספרת על באר שבע, אנשים אומרים לי שהם מאוד אוהבים את העיר. חוץ מים יש פה הכל וגם זה יגיע".

מה מאחלת?

"שתהיה עונה טובה ושנאור יביא את עצמו לידי ביטוי. אני מאמינה שהוא יכול, אם רק יקבל את ההזדמנות להוכיח".